לחץ מימין, היסוס חרדי וסקרים שמכתיבים קצב: מאחורי הקלעים של המערכת הפוליטית מתברר – כולם נערכים לבחירות, גם אם אף אחד עוד לא מכריז עליהן רשמית

המערכת הפוליטית נכנסת בפועל לשנת בחירות – כך עולה מדיון סוער שנערך אצל אלי ביתאן בכאן מורשת, בהשתתפות שלהבת חסדיאל, מנכ״לית תאגיד מרום, וענת סרגוסטי מארגון העיתונאים והעיתונאיות. חוק הגיוס, יחסי נתניהו–החרדים, מצבו של בני גנץ והמאבק על מועד הבחירות – כולם מתכנסים לנקודת רתיחה אחת.

לדברי חסדיאל, הלחץ החריג שמפעיל ראש הממשלה נתניהו וראשי הליכוד על המפלגות החרדיות להעביר את חוק הגיוס – דווקא בתקופה רגישה – מעיד על ניסיון לדחות ככל האפשר את הבחירות. “נתניהו רוצה חוק, גם אם לא חוק טוב”, אמרה, “כדי להעביר תקציב ולמשוך את הבחירות קרוב יותר למועדן החוקי, ולא להיגרר לבחירות מוקדמות”.

עם זאת, בחברה החרדית עצמה נשמעים קולות אחרים. אדמו”רים ורבנים, כולל בציבור הספרדי, מעדיפים – כך לפי הדיווחים – גזירות כלכליות כואבות על פני חוק גיוס שנתפס כקו אדום אידאולוגי. במקביל, מתנהלים מגעים סביב נוסח חוק אלטרנטיבי, שיש לו תומכים גם בליכוד, אך לא ברור אם יצלח את ההתנגדות החרדית.

ענת סרגוסטי הסכימה כי ישראל מצויה כבר עכשיו בשנת בחירות בפועל. לדבריה, השעון התקציבי – עם דדליין ברור בסוף מרץ – מקשה לראות כיצד הממשלה שורדת לאורך זמן. “אני מתקשה להאמין שנגיע בשלום לאוקטובר 2026”, אמרה, והוסיפה כי נתניהו יבחר את מועד הבחירות בהתאם לרוח הסקרים ולנרטיב שיוכל להוביל.

סרגוסטי התייחסה גם למצבו של בני גנץ, שלדבריה נמצא במאבק הישרדות פוליטי. היא מתחה ביקורת חריפה על הקמפיין האחרון שלו, שלטענתה כולל מסרים גזעניים כלפי הציבור הערבי וניסיון נואש לגייס קולות מהמרכז הציוני שאינו מזוהה עם מפלגות ערביות או עם הימין הקיצוני.

בנוסף על כך, עלתה ביקורת על האפשרות להורדת גיל ההצבעה ל־17. לדברי סרגוסטי, מהלך כזה דווקא יחזק את הימין והחרדים, שכן הצעירים נוטים להצביע לגוש הימני – מה שמעלה תהיות לגבי ההיגיון הפוליטי שמאחורי היוזמה.

השורה התחתונה שעלתה מהדיון ברורה: כולם כבר בקמפיין. החרדים, הליכוד, גנץ והאופוזיציה – כל אחד מחפש כותרת, מניע או הישג שיסדר לו עמדת פתיחה טובה יותר. בתוך הרעש הזה, מזהירות המשתתפות, חשוב לקרוא את המפה הפוליטית בזהירות – ולהבין לא רק מה נאמר, אלא מי מרוויח מזה ומדוע.

עורך:איתי סופרין

מפיקה: עדי שטרנליכט

לחץ מימין, היסוס חרדי וסקרים שמכתיבים קצב: מאחורי הקלעים של המערכת הפוליטית מתברר &ndash; כולם נערכים לבחירות, גם אם אף אחד עוד לא מכריז עליהן רשמית
המערכת הפוליטית נכנסת בפועל לשנת בחירות &ndash; כך עולה מדיון סוער שנערך אצל אלי ביתאן בכאן מורשת, בהשתתפות שלהבת חסדיאל, מנכ״לית תאגיד מרום, וענת סרגוסטי מארגון העיתונאים והעיתונאיות. חוק הגיוס, יחסי נתניהו&ndash;החרדים, מצבו של בני גנץ והמאבק על מועד הבחירות &ndash; כולם מתכנסים לנקודת רתיחה אחת.
לדברי חסדיאל, הלחץ החריג שמפעיל ראש הממשלה נתניהו וראשי הליכוד על המפלגות החרדיות להעביר את חוק הגיוס &ndash; דווקא בתקופה רגישה &ndash; מעיד על ניסיון לדחות ככל האפשר את הבחירות. &ldquo;נתניהו רוצה חוק, גם אם לא חוק טוב&rdquo;, אמרה, &ldquo;כדי להעביר תקציב ולמשוך את הבחירות קרוב יותר למועדן החוקי, ולא להיגרר לבחירות מוקדמות&rdquo;.
עם זאת, בחברה החרדית עצמה נשמעים קולות אחרים. אדמו&rdquo;רים ורבנים, כולל בציבור הספרדי, מעדיפים &ndash; כך לפי הדיווחים &ndash; גזירות כלכליות כואבות על פני חוק גיוס שנתפס כקו אדום אידאולוגי. במקביל, מתנהלים מגעים סביב נוסח חוק אלטרנטיבי, שיש לו תומכים גם בליכוד, אך לא ברור אם יצלח את ההתנגדות החרדית.
ענת סרגוסטי הסכימה כי ישראל מצויה כבר עכשיו בשנת בחירות בפועל. לדבריה, השעון התקציבי &ndash; עם דדליין ברור בסוף מרץ &ndash; מקשה לראות כיצד הממשלה שורדת לאורך זמן. &ldquo;אני מתקשה להאמין שנגיע בשלום לאוקטובר 2026&rdquo;, אמרה, והוסיפה כי נתניהו יבחר את מועד הבחירות בהתאם לרוח הסקרים ולנרטיב שיוכל להוביל.
סרגוסטי התייחסה גם למצבו של בני גנץ, שלדבריה נמצא במאבק הישרדות פוליטי. היא מתחה ביקורת חריפה על הקמפיין האחרון שלו, שלטענתה כולל מסרים גזעניים כלפי הציבור הערבי וניסיון נואש לגייס קולות מהמרכז הציוני שאינו מזוהה עם מפלגות ערביות או עם הימין הקיצוני.
בנוסף על כך, עלתה ביקורת על האפשרות להורדת גיל ההצבעה ל־17. לדברי סרגוסטי, מהלך כזה דווקא יחזק את הימין והחרדים, שכן הצעירים נוטים להצביע לגוש הימני &ndash; מה שמעלה תהיות לגבי ההיגיון הפוליטי שמאחורי היוזמה.
השורה התחתונה שעלתה מהדיון ברורה: כולם כבר בקמפיין. החרדים, הליכוד, גנץ והאופוזיציה &ndash; כל אחד מחפש כותרת, מניע או הישג שיסדר לו עמדת פתיחה טובה יותר. בתוך הרעש הזה, מזהירות המשתתפות, חשוב לקרוא את המפה הפוליטית בזהירות &ndash; ולהבין לא רק מה נאמר, אלא מי מרוויח מזה ומדוע.
עורך:איתי סופרין
מפיקה: עדי שטרנליכט