11 משפחות ויותר מ־40 ילדים מתגוררים במתחם הסמוך לקבר רחל בבית לחם. בריאיון למנדי גרוזמן בכאן מורשת מספר אלון צרפתי, שמתגורר במקום כבר 12 שנה, על הקמת הקהילה, הקשיים הבירוקרטיים וההתמודדות היומיומית: "אנחנו עובדים קשה בשביל שיכירו ויידעו שיש יישוב יהודי בבית לחם".

לקראת יום ההילולה של רחל אמנו, החל בי"א במרחשוון, שוחח אלון צרפתי, תושב המתחם הסמוך לקבר רחל בבית לחם, על החיים במקום ועל הקהילה היהודית שהולכת ומתפתחת בסמוך לציון.

צרפתי מתגורר במקום כבר 12 שנה. לדבריו, ההחלטה לעבור לקבר רחל התקבלה לאחר שהוא ואשתו חיפשו מקום מגורים חדש. "אשתי אמרה לי: אני רוצה מקום שאני יודעת שאני בניתי, מקום שאני יודעת שיש בו אידיאה לגור בו", סיפר. באותה תקופה הוא החל ללמד בישיבה שבמתחם, ובהמשך הגיעה ההצעה לעבור להתגורר במקום.

בתחילה, לדבריו, הוא חשב שמדובר במגורים זמניים, עד שאשתו תתרגל לעזוב את העיר העתיקה בירושלים ולעבור למקום אחר. אלא שעם השנים נקשר בעצמו למקום. "עם השנים אני התאהבתי במקום, והיום אני קשור פה בנימי נשמתי. אני משקיע פה הרבה בישיבה ובהתיישבות", אמר.

לדברי צרפתי, במתחם מתגוררות כיום 11 משפחות, והקהילה מקווה להתרחב למשפחה ה־12. במקום חיים יותר מ־40 ילדים, שרובם לומדים במוסדות בשכונת הר חומה בירושלים. במתחם פועל גם פעוטון לילדים הקטנים, שנפתח לפני כשנה.

אחד הקשיים המרכזיים בחיי הקהילה הוא היעדר הסעות מסודרות לילדים. צרפתי הסביר כי אף שהתקבלה החלטה להכיר ביישוב היהודי בבית לחם, הליך ההכרה עדיין לא הושלם מבחינה בירוקרטית. "אין לנו הסעות, זו המציאות חיים פה", אמר. לדבריו, ההורים נאלצים לפזר את הילדים בבוקר ולאסוף אותם בצהריים, בשעות שונות, באמצעות נסיעות משותפות.

"היו שנים שבהן זה היה מורכב מאוד"

צרפתי סיפר כי גם הדרך להתבססות במקום לא הייתה פשוטה. לדבריו, המבנה שבו פועלת הישיבה נרכש לפני כ־24 שנה משלושה אחים ערבים, אך במשך תקופה ארוכה התקשו המתיישבים לקבל אישורים לפעילות במקום.

לפני כ־17 שנה התקבל אישור ראשוני להקמת כולל במתחם, בתחילה במתכונת מוגבלת ובשעות מוגדרות. בהמשך, לדבריו, ניתן אישור לבחורים להתגורר במקום, ובאותה תקופה הגיעה גם המשפחה הראשונה.

הוא תיאר גם את הסכנות שעמן התמודדו המתפללים והמבקרים באזור. לדבריו, המתחם שימש בעבר שטח צבאי, שנועד לספוג אבנים ומטענים כדי להגן על הציון, אך בפועל היו מקרים שבהם אבנים הגיעו גם לקבר רחל ולדרך המובילה אליו.

לדבריו, כיום המצב פשוט יותר, בין היתר בעקבות ההכרה ביישוב היהודי בבית לחם והתמיכה והסיוע של הצבא.

עורך: איתי סופרין

מפיקה:אירה וקסלר

קרדיט תמונה: חיים גולדברג פלאש 90 

11 משפחות ויותר מ־40 ילדים מתגוררים במתחם הסמוך לקבר רחל בבית לחם. בריאיון למנדי גרוזמן בכאן מורשת מספר אלון צרפתי, שמתגורר במקום כבר 12 שנה, על הקמת הקהילה, הקשיים הבירוקרטיים וההתמודדות היומיומית: "אנחנו עובדים קשה בשביל שיכירו ויידעו שיש יישוב יהודי בבית לחם".
לקראת יום ההילולה של רחל אמנו, החל בי"א במרחשוון, שוחח אלון צרפתי, תושב המתחם הסמוך לקבר רחל בבית לחם, על החיים במקום ועל הקהילה היהודית שהולכת ומתפתחת בסמוך לציון.
צרפתי מתגורר במקום כבר 12 שנה. לדבריו, ההחלטה לעבור לקבר רחל התקבלה לאחר שהוא ואשתו חיפשו מקום מגורים חדש. "אשתי אמרה לי: אני רוצה מקום שאני יודעת שאני בניתי, מקום שאני יודעת שיש בו אידיאה לגור בו", סיפר. באותה תקופה הוא החל ללמד בישיבה שבמתחם, ובהמשך הגיעה ההצעה לעבור להתגורר במקום.
בתחילה, לדבריו, הוא חשב שמדובר במגורים זמניים, עד שאשתו תתרגל לעזוב את העיר העתיקה בירושלים ולעבור למקום אחר. אלא שעם השנים נקשר בעצמו למקום. "עם השנים אני התאהבתי במקום, והיום אני קשור פה בנימי נשמתי. אני משקיע פה הרבה בישיבה ובהתיישבות", אמר.
לדברי צרפתי, במתחם מתגוררות כיום 11 משפחות, והקהילה מקווה להתרחב למשפחה ה־12. במקום חיים יותר מ־40 ילדים, שרובם לומדים במוסדות בשכונת הר חומה בירושלים. במתחם פועל גם פעוטון לילדים הקטנים, שנפתח לפני כשנה.
אחד הקשיים המרכזיים בחיי הקהילה הוא היעדר הסעות מסודרות לילדים. צרפתי הסביר כי אף שהתקבלה החלטה להכיר ביישוב היהודי בבית לחם, הליך ההכרה עדיין לא הושלם מבחינה בירוקרטית. "אין לנו הסעות, זו המציאות חיים פה", אמר. לדבריו, ההורים נאלצים לפזר את הילדים בבוקר ולאסוף אותם בצהריים, בשעות שונות, באמצעות נסיעות משותפות.
"היו שנים שבהן זה היה מורכב מאוד"
צרפתי סיפר כי גם הדרך להתבססות במקום לא הייתה פשוטה. לדבריו, המבנה שבו פועלת הישיבה נרכש לפני כ־24 שנה משלושה אחים ערבים, אך במשך תקופה ארוכה התקשו המתיישבים לקבל אישורים לפעילות במקום.
לפני כ־17 שנה התקבל אישור ראשוני להקמת כולל במתחם, בתחילה במתכונת מוגבלת ובשעות מוגדרות. בהמשך, לדבריו, ניתן אישור לבחורים להתגורר במקום, ובאותה תקופה הגיעה גם המשפחה הראשונה.
הוא תיאר גם את הסכנות שעמן התמודדו המתפללים והמבקרים באזור. לדבריו, המתחם שימש בעבר שטח צבאי, שנועד לספוג אבנים ומטענים כדי להגן על הציון, אך בפועל היו מקרים שבהם אבנים הגיעו גם לקבר רחל ולדרך המובילה אליו.
לדבריו, כיום המצב פשוט יותר, בין היתר בעקבות ההכרה ביישוב היהודי בבית לחם והתמיכה והסיוע של הצבא.
עורך: איתי סופרין
מפיקה:אירה וקסלר
קרדיט תמונה: חיים גולדברג פלאש 90&nbsp;