לשעבר סגן בכיר לפרקליט המדינה אומר לבני טיטלבוים בכאן מורשת כי החקירות סביב לשכת ראש הממשלה מעוררות חוסר אמון, טוען לשימוש פוליטי באמצעי חקירה – אך מדגיש: „אין אופציה שלא לקיים החלטות של בג״ץ“

עו״ד דוד פורר, לשעבר סגן בכיר לפרקליט המדינה, התייחס בכראיון לבני טיטלבוים בכאן מורשת לחקירת ראש הסגל של ראש הממשלה, השגריר צחי ברוורמן, ואמר כי חקירות נגד בנימין נתניהו וסביבתו מלוות את הזירה הציבורית כבר שנים ארוכות.

„הנושא הזה של חקירות נגד נתניהו מלווה אותנו כבר עשר שנים“, אמר פורר, והזכיר כי לאחר ניצחון הליכוד בבחירות 2015 „היה שורה של חקירות“, שבמהלכן „פותחים את המהדורות כל יום“ עם דיווחים על עדים וממצאים. לדבריו, עם התקדמות משפט נתניהו התברר כי „פשוט עבדו עלינו בשנים האלה“, וכי „החוקרים והפרקליטות ביצעו את הדברים הלא־תקינים“.

פורר תהה על עצם הצורך בחקירות האחרונות: „אתה מסתכל על הדברים שנחקרים, ואתה אומר, רגע, על מה חוקרים עכשיו? … על זה, בכל הדברים שישראל מתמודדת איתם היום, אז זו החקירה שצריך?“

בהתייחסות לפרשת הקשרים עם קטאר אמר כי כאזרח הוא מצפה שמי שעובד עבור ראש הממשלה „לא יעבוד עבור אף אחד אחר“, והוסיף כי אם קיים חשד שעובד בלשכה פועל גם עבור מדינה זרה – „אני לא רוצה שיעבוד מישהו גם עבור מדינה זרה וגם עבור ראש הממשלה במקביל“.

על היוזמה לבטל את עבירת מרמה והפרת אמונים אמר פורר כי אין מדובר בחוק פרסונלי: „זה חל על כולם“. לדבריו, ספר החוקים „זה לא ספר תורה“, וכל חוק ניתן לשינוי, כאשר הכנסת מבטאת את רצון הציבור. „אנחנו לא כבולים למה שהכנסת עשתה לפני 50 שנה“, אמר.

בהמשך טען פורר כי במערכת אכיפת החוק מתקיימת אכיפה שאינה רק בררנית אלא כזו שנעשית „לצורך פוליטי“, והוסיף כי „אין שום מנגנון בקרה שמבקר על מערכת אכיפת החוק“. לדבריו, למערכת סמכויות רחבות – מעצרים, חילוט רכוש והטלת מגבלות – אך „כמעט שאין פיקוח אפקטיבי, וזו בעיה קשה“.

למרות הביקורת החריפה, פורר הדגיש כי אין מקום לאי־ציות לבג״ץ. „אני לא יודע לקבל את הרעיון שלא לקיים פסקי דין או החלטות של בתי משפט“, אמר, והוסיף כי גם כאשר בית המשפט נתפס כפוליטי – „אין אופציה שלא לקיים את זה“. לדבריו, הדרך של הכנסת להתמודד עם פסיקות היא באמצעות חקיקה.

פורר ציטט את דברי נשיא בית המשפט העליון לשעבר משה לנדוי, שהזהיר כי התערבות שיפוטית בעניינים פוליטיים תוביל לכך ש„הפוליטיקאים ייכנסו לבג״ץ“, והעריך כי בטווח הארוך „נבחרי הציבור, הציבור ינצח“.

לצד זאת הבהיר כי החלשת בית המשפט עלולה לפגוע באזרחים: „אם לא יהיה בית משפט, זה לא לטובתנו“. לדבריו, תפקיד בתי המשפט הוא להגן על האזרחים מפני שרירות לב של גורמי כוח, ולכן יש צורך באיזון ובריסון הדדי בין הרשויות.

בסיום אמר כי אובדן אמון הציבור בבג״ץ עלול לפגוע ביכולתו למלא את תפקידו: „אני רוצה שהוא יוכל להגן עלינו, רק שיהיה – ולצורך כך הוא נדרש לרסן את ההתערבות שלו“.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

קרדיט תמונה: שאטרסטוק 

לשעבר סגן בכיר לפרקליט המדינה אומר לבני טיטלבוים בכאן מורשת כי החקירות סביב לשכת ראש הממשלה מעוררות חוסר אמון, טוען לשימוש פוליטי באמצעי חקירה &ndash; אך מדגיש: &bdquo;אין אופציה שלא לקיים החלטות של בג״ץ&ldquo;
<hr dir="rtl" data-start="417" data-end="420">
עו״ד דוד פורר, לשעבר סגן בכיר לפרקליט המדינה, התייחס בכראיון לבני טיטלבוים בכאן מורשת לחקירת ראש הסגל של ראש הממשלה, השגריר צחי ברוורמן, ואמר כי חקירות נגד בנימין נתניהו וסביבתו מלוות את הזירה הציבורית כבר שנים ארוכות.
&bdquo;הנושא הזה של חקירות נגד נתניהו מלווה אותנו כבר עשר שנים&ldquo;, אמר פורר, והזכיר כי לאחר ניצחון הליכוד בבחירות 2015 &bdquo;היה שורה של חקירות&ldquo;, שבמהלכן &bdquo;פותחים את המהדורות כל יום&ldquo; עם דיווחים על עדים וממצאים. לדבריו, עם התקדמות משפט נתניהו התברר כי &bdquo;פשוט עבדו עלינו בשנים האלה&ldquo;, וכי &bdquo;החוקרים והפרקליטות ביצעו את הדברים הלא־תקינים&ldquo;.
פורר תהה על עצם הצורך בחקירות האחרונות: &bdquo;אתה מסתכל על הדברים שנחקרים, ואתה אומר, רגע, על מה חוקרים עכשיו? &hellip; על זה, בכל הדברים שישראל מתמודדת איתם היום, אז זו החקירה שצריך?&ldquo;
בהתייחסות לפרשת הקשרים עם קטאר אמר כי כאזרח הוא מצפה שמי שעובד עבור ראש הממשלה &bdquo;לא יעבוד עבור אף אחד אחר&ldquo;, והוסיף כי אם קיים חשד שעובד בלשכה פועל גם עבור מדינה זרה &ndash; &bdquo;אני לא רוצה שיעבוד מישהו גם עבור מדינה זרה וגם עבור ראש הממשלה במקביל&ldquo;.
על היוזמה לבטל את עבירת מרמה והפרת אמונים אמר פורר כי אין מדובר בחוק פרסונלי: &bdquo;זה חל על כולם&ldquo;. לדבריו, ספר החוקים &bdquo;זה לא ספר תורה&ldquo;, וכל חוק ניתן לשינוי, כאשר הכנסת מבטאת את רצון הציבור. &bdquo;אנחנו לא כבולים למה שהכנסת עשתה לפני 50 שנה&ldquo;, אמר.
בהמשך טען פורר כי במערכת אכיפת החוק מתקיימת אכיפה שאינה רק בררנית אלא כזו שנעשית &bdquo;לצורך פוליטי&ldquo;, והוסיף כי &bdquo;אין שום מנגנון בקרה שמבקר על מערכת אכיפת החוק&ldquo;. לדבריו, למערכת סמכויות רחבות &ndash; מעצרים, חילוט רכוש והטלת מגבלות &ndash; אך &bdquo;כמעט שאין פיקוח אפקטיבי, וזו בעיה קשה&ldquo;.
למרות הביקורת החריפה, פורר הדגיש כי אין מקום לאי־ציות לבג״ץ. &bdquo;אני לא יודע לקבל את הרעיון שלא לקיים פסקי דין או החלטות של בתי משפט&ldquo;, אמר, והוסיף כי גם כאשר בית המשפט נתפס כפוליטי &ndash; &bdquo;אין אופציה שלא לקיים את זה&ldquo;. לדבריו, הדרך של הכנסת להתמודד עם פסיקות היא באמצעות חקיקה.
פורר ציטט את דברי נשיא בית המשפט העליון לשעבר משה לנדוי, שהזהיר כי התערבות שיפוטית בעניינים פוליטיים תוביל לכך ש&bdquo;הפוליטיקאים ייכנסו לבג״ץ&ldquo;, והעריך כי בטווח הארוך &bdquo;נבחרי הציבור, הציבור ינצח&ldquo;.
לצד זאת הבהיר כי החלשת בית המשפט עלולה לפגוע באזרחים: &bdquo;אם לא יהיה בית משפט, זה לא לטובתנו&ldquo;. לדבריו, תפקיד בתי המשפט הוא להגן על האזרחים מפני שרירות לב של גורמי כוח, ולכן יש צורך באיזון ובריסון הדדי בין הרשויות.
בסיום אמר כי אובדן אמון הציבור בבג״ץ עלול לפגוע ביכולתו למלא את תפקידו: &bdquo;אני רוצה שהוא יוכל להגן עלינו, רק שיהיה &ndash; ולצורך כך הוא נדרש לרסן את ההתערבות שלו&ldquo;.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה: שאטרסטוק&nbsp;