תושבת נווה דניאל שבגוש עציון, שפרסמה פוסט נגד הקריאות למנוע מערבים פלסטינים למסוק את עצי הזית שבבעלותם, סיפרה לבני טיטלבוים בכאן מורשת כי הצבא אישר את המסיק וכי בעקבות האירוע נאספו אלפי שקלים עבור המשפחות שזיתיהן כבר נמסקו. "אם אין סיבה שמאיימת על חיים בצורה מיידית, ואם הצבא מאשר, אין סיבה למנוע מאדם את מה ששייך לו", אמרה.

ד"ר חיותה דויטש, תושבת נווה דניאל שבגוש עציון זה 33 שנים, עוררה סערה בעקבות פוסט שפרסמה נגד הקריאות למנוע ממשפחות פלסטיניות למסוק את עצי הזית שבבעלותן, בכניסה ליישוב. בריאיון לבני טיטלבוים בכאן מורשת הסבירה כי המסיק מתקיים במקום מדי שנה, וכי השנה פורסמו מודעות הקוראות להפריע לו בטענה שהפלסטינים מהווים איום ביטחוני על היישוב.

לדבריה, הצבא אישר את המסיק, והיא וחלק מתושבי היישוב סברו שיש לאפשר לבעלי העצים ליהנות מרכושם ולהתפרנס ממנו. "הצבא אמר שזה בסדר מבחינתו, וכיוון שמבחינתנו הצבא הוא הפוסק בעניין של מה בטוח ומה לא בטוח", הסבירה.

דויטש סיפרה כי לאחר פרסום הקריאות להפגין נגד המסיק, הצבא ביקש מהתושבים שלא להגיע, והם נענו להנחיה. היא ביקשה להדגיש כי גם לנוכח המציאות הביטחונית והטראומה מאז 7 באוקטובר, אין הצדקה למנוע מאדם את רכושו כאשר אין סכנה מיידית והצבא מאשר את הפעילות.

"חשבתי על רבי שמעון בן שטח, שהחזיר את החמור כי בטעות הייתה שם מרגלית שהמוכר הגוי לא התכוון אליה", אמרה. "זאת דרכם של חכמינו, שאם אין סיבה שמאיימת על חיים בצורה מיידית, ואם הצבא מאשר, אין סיבה למנוע מאדם את מה ששייך לו".

עם זאת, דויטש הבהירה כי היא מבינה את חששותיהם של תושבים בעקבות אירועי 7 באוקטובר והקשרים שהתקיימו בעבר בין תושבי עוטף עזה לערבים, שחלקם ניצלו את ההיכרות כדי לסייע למחבלי חמאס. "אני מבינה את הטראומות שכולנו בטראומות האלה", אמרה, אך הדגישה כי החשש אינו יכול להצדיק, לשיטתה, פגיעה גורפת בזכויותיהם של פלסטינים.

"אני לא מוכנה לחיות כל חיי בטראומה שתגרום לחוסר מוסריות. אני לא מוכנה שככה נראה, שזה יהיה הפרצוף של החברה שלנו", הוסיפה.

דויטש קשרה בין ההתנגדות למסיק לבין תפיסה רחבה יותר, שלפיה כל פלסטיני נתפס כאויב ללא הבחנה. לדבריה, התפיסה הזאת מתעלמת מהאינטרסים של הפרט, מיכולתו להתפרנס ומהזכויות שלו על רכושו.

"זו תפיסה שאומרת: כל ערבי באשר הוא, הוא אויב. אנחנו צריכים להראות לו פה מי הריבון ומי שולט", אמרה. "האינטרסים של הפרט, הכלכלה שלו, היכולת שלו להתפרנס, הרכוש שלו – אלה לא מעניינים אותנו, כי מעניין אותנו הסיפור הגדול, וזה היהודים ששולטים על ארץ אבותיהם".

היא התייחסה גם לתופעת הפשיעה הלאומנית, שלדבריה מסכנת הן את החברה הישראלית והן את ההתיישבות עצמה. דויטש טענה כי לצד מי שפועלים נגד התופעה, קיימת גם העלמת עין ממעשי צעירים הפוגעים בפלסטינים וברכושם.

לדבריה, הפשיעה הלאומנית פוגעת בהתיישבות ובזכות קיומה, ואינה מוצדקת מבחינה מוסרית או מבחינת התועלת שהיא מביאה.

נאספו אלפי שקלים עבור בעלי הזיתים

בהמשך הריאיון סיפרה דויטש על התפתחות נוספת בעקבות האירוע: כאשר המשפחות הפלסטיניות הגיעו למסוק את עצי הזית שלהן, הן גילו שמישהו כבר מסק את העצים.

לדבריה, היא אינה יודעת מי ביצע את המסיק, אך העלתה את האפשרות שמדובר בצעירים מהאזור שביקשו למנוע מהמשפחות להגיע למקום. "אם זה מה שמסתמן, שזה אנשים מאצלנו, נוער אולי, שהחליט לעשות דין לעצמו ולקח את הזיתים כדי שלא תהיה להם סיבה לבוא, אז בעינינו זה גזל גמור, ואנחנו רוצים לעשות תיקון לזה", אמרה.

בעקבות זאת, היא וחבריה יצרו קשר עם גורמים בגוש עציון המקיימים קשרים עם תושבי הסביבה הפלסטינים, וביררו מה העלות המשוערת של מסיק הזיתים. בתוך שעות ספורות נאספו כמה אלפי שקלים, שנועדו לפצות את המשפחות שבבעלותן העצים.

לדבריה, הכסף כבר הועבר או עמד לעבור למשפחות. "רציתי להגיד שאחרי שהם כבר הגיעו סוף סוף, המשפחות האלה הערביות, לעצים שלהם, הם גילו שמישהו כבר מסק", סיפרה.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר

קרדיט תמונה:הלל בן אור פלאש 90 

תושבת נווה דניאל שבגוש עציון, שפרסמה פוסט נגד הקריאות למנוע מערבים פלסטינים למסוק את עצי הזית שבבעלותם, סיפרה לבני טיטלבוים בכאן מורשת כי הצבא אישר את המסיק וכי בעקבות האירוע נאספו אלפי שקלים עבור המשפחות שזיתיהן כבר נמסקו. "אם אין סיבה שמאיימת על חיים בצורה מיידית, ואם הצבא מאשר, אין סיבה למנוע מאדם את מה ששייך לו", אמרה.
ד"ר חיותה דויטש, תושבת נווה דניאל שבגוש עציון זה 33 שנים, עוררה סערה בעקבות פוסט שפרסמה נגד הקריאות למנוע ממשפחות פלסטיניות למסוק את עצי הזית שבבעלותן, בכניסה ליישוב. בריאיון לבני טיטלבוים בכאן מורשת הסבירה כי המסיק מתקיים במקום מדי שנה, וכי השנה פורסמו מודעות הקוראות להפריע לו בטענה שהפלסטינים מהווים איום ביטחוני על היישוב.
לדבריה, הצבא אישר את המסיק, והיא וחלק מתושבי היישוב סברו שיש לאפשר לבעלי העצים ליהנות מרכושם ולהתפרנס ממנו. "הצבא אמר שזה בסדר מבחינתו, וכיוון שמבחינתנו הצבא הוא הפוסק בעניין של מה בטוח ומה לא בטוח", הסבירה.
דויטש סיפרה כי לאחר פרסום הקריאות להפגין נגד המסיק, הצבא ביקש מהתושבים שלא להגיע, והם נענו להנחיה. היא ביקשה להדגיש כי גם לנוכח המציאות הביטחונית והטראומה מאז 7 באוקטובר, אין הצדקה למנוע מאדם את רכושו כאשר אין סכנה מיידית והצבא מאשר את הפעילות.
"חשבתי על רבי שמעון בן שטח, שהחזיר את החמור כי בטעות הייתה שם מרגלית שהמוכר הגוי לא התכוון אליה", אמרה. "זאת דרכם של חכמינו, שאם אין סיבה שמאיימת על חיים בצורה מיידית, ואם הצבא מאשר, אין סיבה למנוע מאדם את מה ששייך לו".
עם זאת, דויטש הבהירה כי היא מבינה את חששותיהם של תושבים בעקבות אירועי 7 באוקטובר והקשרים שהתקיימו בעבר בין תושבי עוטף עזה לערבים, שחלקם ניצלו את ההיכרות כדי לסייע למחבלי חמאס. "אני מבינה את הטראומות שכולנו בטראומות האלה", אמרה, אך הדגישה כי החשש אינו יכול להצדיק, לשיטתה, פגיעה גורפת בזכויותיהם של פלסטינים.
"אני לא מוכנה לחיות כל חיי בטראומה שתגרום לחוסר מוסריות. אני לא מוכנה שככה נראה, שזה יהיה הפרצוף של החברה שלנו", הוסיפה.
דויטש קשרה בין ההתנגדות למסיק לבין תפיסה רחבה יותר, שלפיה כל פלסטיני נתפס כאויב ללא הבחנה. לדבריה, התפיסה הזאת מתעלמת מהאינטרסים של הפרט, מיכולתו להתפרנס ומהזכויות שלו על רכושו.
"זו תפיסה שאומרת: כל ערבי באשר הוא, הוא אויב. אנחנו צריכים להראות לו פה מי הריבון ומי שולט", אמרה. "האינטרסים של הפרט, הכלכלה שלו, היכולת שלו להתפרנס, הרכוש שלו &ndash; אלה לא מעניינים אותנו, כי מעניין אותנו הסיפור הגדול, וזה היהודים ששולטים על ארץ אבותיהם".
היא התייחסה גם לתופעת הפשיעה הלאומנית, שלדבריה מסכנת הן את החברה הישראלית והן את ההתיישבות עצמה. דויטש טענה כי לצד מי שפועלים נגד התופעה, קיימת גם העלמת עין ממעשי צעירים הפוגעים בפלסטינים וברכושם.
לדבריה, הפשיעה הלאומנית פוגעת בהתיישבות ובזכות קיומה, ואינה מוצדקת מבחינה מוסרית או מבחינת התועלת שהיא מביאה.
נאספו אלפי שקלים עבור בעלי הזיתים
בהמשך הריאיון סיפרה דויטש על התפתחות נוספת בעקבות האירוע: כאשר המשפחות הפלסטיניות הגיעו למסוק את עצי הזית שלהן, הן גילו שמישהו כבר מסק את העצים.
לדבריה, היא אינה יודעת מי ביצע את המסיק, אך העלתה את האפשרות שמדובר בצעירים מהאזור שביקשו למנוע מהמשפחות להגיע למקום. "אם זה מה שמסתמן, שזה אנשים מאצלנו, נוער אולי, שהחליט לעשות דין לעצמו ולקח את הזיתים כדי שלא תהיה להם סיבה לבוא, אז בעינינו זה גזל גמור, ואנחנו רוצים לעשות תיקון לזה", אמרה.
בעקבות זאת, היא וחבריה יצרו קשר עם גורמים בגוש עציון המקיימים קשרים עם תושבי הסביבה הפלסטינים, וביררו מה העלות המשוערת של מסיק הזיתים. בתוך שעות ספורות נאספו כמה אלפי שקלים, שנועדו לפצות את המשפחות שבבעלותן העצים.
לדבריה, הכסף כבר הועבר או עמד לעבור למשפחות. "רציתי להגיד שאחרי שהם כבר הגיעו סוף סוף, המשפחות האלה הערביות, לעצים שלהם, הם גילו שמישהו כבר מסק", סיפרה.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר
קרדיט תמונה:הלל בן אור פלאש 90&nbsp;