במהלך פינת טור אסטרטגי אצל בני טיטלבוים  בכאן מורשת, שוחחנו עם אודי טנא, יועץ אסטרטגי ומנהל קמפיינים, על המהלכים האחרונים של בני גנץ, על יחסי הכוחות בקואליציה ועל סוגיות נוספות בסצנה הפוליטית.

טנא מתייחס לדברים שאמר גנץ ברשת ב': "אני מוכן למות בשביל המדינה, אז אני לא יושב עם נתניהו", ומסביר את המהלך כצעד של בידול בתוך האופוזיציה. "בני גנץ הבין שאם יישאר במחנה רק-לו-ביבי, הוא יישאר בחוץ. לכן הוא ניסה להמציא את עצמו מחדש ולהיכנס לנישה של מרכז, תוך כדי שמירה על עקרונותיו", אמר טנא.

למרות הניסיונות, טנא מציין כי גנץ סבל מירידה בסקרים: "אחרי פרוץ המלחמה הוא הגיע למקומות גבוהים מאוד, אך כיום הוא נמצא מתחת לאחוז החסימה. עם זאת, בעזרת יועציו הצליח להתייצב עם שבעה-שמונה מנדטים".

בעניין יחסי הכוחות בממשלה, טנא מסביר כי ההיסטוריה הפוליטית של נתניהו מראה שהוא מעדיף את "המחנה הנורמלי והשפוי" ושלעיתים יעדיף כוח יציב יותר על פני יריב אישי. "גם בני גנץ וגם נתניהו, במובן מסוים, מכוונים לכיוון אחדות – אולי כדי לתת מענה לעייפות הציבור ממלחמות, רפורמות ומשברים", ציין.

בנושא נוסף, הודעת ראש השב״כ דוד זיני על אי-לחיצת יד לנשים עוררה תגובות רבות. טנא התייחס לכך בהקשר רחב יותר: "אם מדובר היה בלוחמת ערבייה או קצין מוסלמי, גם אז לא סביר שהיה נלחץ ידה, מכיוון שכל אחד מכבד את הכללים והמנהגים הרלוונטיים". לדבריו, זיני ממלא תפקיד קריטי בשמירה על ביטחון ישראל, וכי "הדבר החשוב ביותר הוא היכולת להוביל את השב״כ קדימה, תוך שמירה על ערכיו".

טנא סיים בהתייחסות לפיצול במפלגות החרדיות ולהצטרפות אייכלר לממשלה: "המהלך הזה משדר איתותים בתוך הפוליטיקה החרדית, במיוחד כלפי אריה דרי, ומטרתו לייצב את הקואליציה תוך שמירה על האינטרסים הפוליטיים של כל הצדדים".

עורך: איתי סופרין

מפיקה: עדי אסתר שטרנליכט