 ד"ר קובי ברדה מהמכון למדיניות העם היהודי, התייחס , אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת ,לנאום נתניהו בעצרת האו"ם, למפגש בין נציגים אמריקנים ואיראנים בשולי העצרת ולהשלכות האפשריות של ניתוק איראן ממערכת הסוויפט: "זה אירוע עצום, בכל סדר גודל שאני מסוגל לחשוב עליו". לצד זאת, הדגיש כי למרות הלחץ האמריקני, השלטון האיראני עדיין עומד על תילו.

לקראת נאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בעצרת האו"ם, התייחס ד"ר קובי ברדה לאופי הנאום הצפוי ולמשמעות הבמה הבינלאומית. לדבריו, ייתכן שנתניהו יתמקד בסיפורו של ראש עיריית ניו יורק, זוהראן ממדאני, ובניסיון להציג את ההתמודדות מולו כחלק מסיפור של רדיפה אישית ואנטישמיות. ברדה העריך כי הנושא עשוי להשתלב גם בשיקולים הפוליטיים הפנימיים בישראל.

עם זאת, הדגיש כי לעצרת האו"ם יש חשיבות דיפלומטית משמעותית, מעבר לסיקור התקשורתי. הוא הזכיר את נאומו של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בספטמבר 2023, שבו הציג את חזון המסדרון הכלכלי IMEC, שאמור לחבר בין הודו לאירופה דרך מדינות במזרח התיכון, ובהן סעודיה, איחוד האמירויות, ירדן וישראל. לדבריו, חומרים שנמצאו במנהרות חמאס הצביעו על כך שסינוואר ראה במהלך הזה התפתחות משמעותית והחליט להקדים את המתקפה.

בהתייחסו לנאומו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, אמר ברדה כי טראמפ ביקש להבהיר לאיראנים שאין להם סיבה להמתין לשינוי פוליטי בעקבות בחירות האמצע בארצות הברית. לדבריו, טראמפ ניסה להמחיש כי גם לאחר בחירות האמצע הוא ימשיך להחזיק בסמכויות הנשיא ובתפקיד המפקד העליון, ללא קשר לתוצאות הבחירות בקונגרס.

ברדה התייחס גם לדיווחים על פגישה שהתקיימה בשולי עצרת האו"ם בין סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר לבין נציג איראני. לדבריו, הוא פחות מתרשם מהפגישה, בשל הפער העמוק בין הגורמים הדיפלומטיים באיראן לבין משמרות המהפכה והכוחות הצבאיים. הוא ציין כי גם כאשר מושגים הסכמים, הם עלולים להישבר בשל עמדותיהם של גורמי המהפכה.

"ניתוק איראן מהסוויפט – מגה אירוע"

בהמשך התייחס ברדה למהלך של ניתוק מטוסים איראניים ממערכת הסוויפט, שלדבריו צפוי להשפיע על יכולתה של איראן לקיים קשרים בינלאומיים. הוא הסביר כי ההשלכות אינן מסתכמות באזרחים או בטיסות, אלא עשויות לכלול גם אספקת חומרים, תדלוק, שירותי קייטרינג והעברת כספים.

"זה לא רק עניין אזרחי, זה הכול", אמר ברדה, והוסיף כי מדובר ב"מגה אירוע". לדבריו, סין כבר הביעה התנגדות לסנקציות, אך טרם ברור כיצד תפעל. הוא ציין גם את חשיבות תגובתה של טורקיה, המקיימת קשרים עם איראן, ואת ההשלכות האפשריות של המהלך על קשריה הבינלאומיים.

ברדה הדגיש כי אם האפשרויות של איראן לקיים קשרי תעופה יצטמצמו למדינות כמו רוסיה וצפון קוריאה, מדובר בבעיה משמעותית עבור ההנהגה האיראנית והמערכת הדיפלומטית שלה.

לצד זאת, הוא ביקש להדגיש כי למרות הלחץ האמריקני, השלטון האיראני עדיין יציב. "בינתיים צריך להודות ביושר, השלטון האיראני עומד על תילו", אמר, והוסיף כי איראן היא מדינה המונה כ־80 מיליון תושבים, עם צבא שנבנה במשך עשרות שנים.

בסיום השיחה התייחס ברדה לקושי של מנהיגים להתמודד עם משברים ארוכי טווח. לדבריו, כאשר מנהיג מנסה לפתור בעיה מורכבת, הוא עלול לספוג ביקורת ציבורית, ואילו דחיית ההתמודדות עלולה להותיר ליורשיו בעיה גדולה ומסובכת יותר.

"ברגע שאתה מנסה לתקל איזשהו משהו, בדרך כלל זה הליך ארוך, קשה, ולא זבנג וגמר", אמר, והזכיר את הציפייה של טראמפ לסיים בתוך 24 שעות את העימות בין רוסיה לאוקראינה. לדבריו, ההיסטוריה מלמדת כי עימותים משמעותיים עשויים להימשך שנים רבות.

עורך: איתי סופרין 

מפיקות: עדי שטרנליכט ונעמי לוי

ביצוע טכני: יוסי תנורי

 

&nbsp;ד"ר קובי ברדה מהמכון למדיניות העם היהודי, התייחס , אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת ,לנאום נתניהו בעצרת האו"ם, למפגש בין נציגים אמריקנים ואיראנים בשולי העצרת ולהשלכות האפשריות של ניתוק איראן ממערכת הסוויפט: "זה אירוע עצום, בכל סדר גודל שאני מסוגל לחשוב עליו". לצד זאת, הדגיש כי למרות הלחץ האמריקני, השלטון האיראני עדיין עומד על תילו.
לקראת נאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בעצרת האו"ם, התייחס ד"ר קובי ברדה לאופי הנאום הצפוי ולמשמעות הבמה הבינלאומית. לדבריו, ייתכן שנתניהו יתמקד בסיפורו של ראש עיריית ניו יורק, זוהראן ממדאני, ובניסיון להציג את ההתמודדות מולו כחלק מסיפור של רדיפה אישית ואנטישמיות. ברדה העריך כי הנושא עשוי להשתלב גם בשיקולים הפוליטיים הפנימיים בישראל.
עם זאת, הדגיש כי לעצרת האו"ם יש חשיבות דיפלומטית משמעותית, מעבר לסיקור התקשורתי. הוא הזכיר את נאומו של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בספטמבר 2023, שבו הציג את חזון המסדרון הכלכלי IMEC, שאמור לחבר בין הודו לאירופה דרך מדינות במזרח התיכון, ובהן סעודיה, איחוד האמירויות, ירדן וישראל. לדבריו, חומרים שנמצאו במנהרות חמאס הצביעו על כך שסינוואר ראה במהלך הזה התפתחות משמעותית והחליט להקדים את המתקפה.
בהתייחסו לנאומו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, אמר ברדה כי טראמפ ביקש להבהיר לאיראנים שאין להם סיבה להמתין לשינוי פוליטי בעקבות בחירות האמצע בארצות הברית. לדבריו, טראמפ ניסה להמחיש כי גם לאחר בחירות האמצע הוא ימשיך להחזיק בסמכויות הנשיא ובתפקיד המפקד העליון, ללא קשר לתוצאות הבחירות בקונגרס.
ברדה התייחס גם לדיווחים על פגישה שהתקיימה בשולי עצרת האו"ם בין סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר לבין נציג איראני. לדבריו, הוא פחות מתרשם מהפגישה, בשל הפער העמוק בין הגורמים הדיפלומטיים באיראן לבין משמרות המהפכה והכוחות הצבאיים. הוא ציין כי גם כאשר מושגים הסכמים, הם עלולים להישבר בשל עמדותיהם של גורמי המהפכה.
"ניתוק איראן מהסוויפט &ndash; מגה אירוע"
בהמשך התייחס ברדה למהלך של ניתוק מטוסים איראניים ממערכת הסוויפט, שלדבריו צפוי להשפיע על יכולתה של איראן לקיים קשרים בינלאומיים. הוא הסביר כי ההשלכות אינן מסתכמות באזרחים או בטיסות, אלא עשויות לכלול גם אספקת חומרים, תדלוק, שירותי קייטרינג והעברת כספים.
"זה לא רק עניין אזרחי, זה הכול", אמר ברדה, והוסיף כי מדובר ב"מגה אירוע". לדבריו, סין כבר הביעה התנגדות לסנקציות, אך טרם ברור כיצד תפעל. הוא ציין גם את חשיבות תגובתה של טורקיה, המקיימת קשרים עם איראן, ואת ההשלכות האפשריות של המהלך על קשריה הבינלאומיים.
ברדה הדגיש כי אם האפשרויות של איראן לקיים קשרי תעופה יצטמצמו למדינות כמו רוסיה וצפון קוריאה, מדובר בבעיה משמעותית עבור ההנהגה האיראנית והמערכת הדיפלומטית שלה.
לצד זאת, הוא ביקש להדגיש כי למרות הלחץ האמריקני, השלטון האיראני עדיין יציב. "בינתיים צריך להודות ביושר, השלטון האיראני עומד על תילו", אמר, והוסיף כי איראן היא מדינה המונה כ־80 מיליון תושבים, עם צבא שנבנה במשך עשרות שנים.
בסיום השיחה התייחס ברדה לקושי של מנהיגים להתמודד עם משברים ארוכי טווח. לדבריו, כאשר מנהיג מנסה לפתור בעיה מורכבת, הוא עלול לספוג ביקורת ציבורית, ואילו דחיית ההתמודדות עלולה להותיר ליורשיו בעיה גדולה ומסובכת יותר.
"ברגע שאתה מנסה לתקל איזשהו משהו, בדרך כלל זה הליך ארוך, קשה, ולא זבנג וגמר", אמר, והזכיר את הציפייה של טראמפ לסיים בתוך 24 שעות את העימות בין רוסיה לאוקראינה. לדבריו, ההיסטוריה מלמדת כי עימותים משמעותיים עשויים להימשך שנים רבות.
עורך: איתי סופרין&nbsp;
מפיקות: עדי שטרנליכט ונעמי לוי
ביצוע טכני: יוסי תנורי
&nbsp;