אבינועם הרש מזהיר מפגיעות חברתיות ברשתות, ומציע שינוי גישה לחינוך לתפילה ולשגרה בחופש הגדול


עם פתיחת החופש הגדול בבתי הספר, מתייחס אבינועם הרש  בפינת טור חינוך אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת לשורה של סוגיות חינוכיות שמעסיקות הורים וילדים, ובראשן קבוצות הוואטסאפ, סוגיית התפילה ושגרת החופש.

לדבריו, אחת הבעיות המרכזיות בקרב בני נוער היא הדינמיקה החברתית בקבוצות הוואטסאפ: "נערים ונערות מוצאים את עצמם מודחים בבת אחת מהקבוצות, לפעמים בלי סיבה ברורה. זה פוגע בזהות שלהם ובתחושת השייכות". הוא מדגיש כי ההורים חייבים להיות מעורבים יותר בתקופה שבה מערכת החינוך יוצאת לחופשה: "בחופש כל הורה הופך להיות מנהל בית ספר בעצמו".

הרש קורא להורים לשוחח עם ילדיהם באופן יזום על מצבם החברתי: לבדוק האם יש ילדים שמודרים או נשארים לבד, ולהיות ערים למצוקות שקטות שעלולות להחמיץ.

נושא נוסף שהוא מעלה הוא יחס הילדים לתפילה במהלך החופש. לטענתו, הורים רבים הופכים את הנושא לטעון מדי רגשית: "כשעושים מהתפילה מלחמה – נגרם נזק. צריך להפסיק לצייר אותה כעונש". במקום זאת הוא מציע להציג את התפילה כ"יחסי קשר ומערכת יחסים": "זו זכות, לא חובה טכנית".

הרש מדגיש את חשיבות השיח האותנטי עם הילדים: "לא קלישאות ולא חינוך מזויף. הילדים מרגישים כשלא מדברים איתם אמת".

בנוסף הוא מתייחס לשגרת החופש ולזמן המסך הגבוה בקרב ילדים בישראל, ומציע ליצור תיאום ציפיות משפחתי: "ילדים יכולים להגיע גם לשש-שמונה שעות מסך ביום. צריך איזון ולא מלחמה מתוחה".

לדבריו, החופש הגדול הוא גם הזדמנות עבור הורים להיות נוכחים יותר בבית, אך הדבר דורש הסתגלות: "פתאום ההורה צריך לשמש דוגמה יומיומית, וזה לא פשוט".

בסיום דבריו קורא הרש להורים לאמץ גישה רגועה ומאוזנת יותר: "לא להפוך את החופש למרחב של לחץ, אלא של הקשבה, שיח וחוויה טובה".

עורך איתי סופרין

אבינועם הרש מזהיר מפגיעות חברתיות ברשתות, ומציע שינוי גישה לחינוך לתפילה ולשגרה בחופש הגדול
 עם פתיחת החופש הגדול בבתי הספר, מתייחס אבינועם הרש&nbsp; בפינת טור חינוך אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת לשורה של סוגיות חינוכיות שמעסיקות הורים וילדים, ובראשן קבוצות הוואטסאפ, סוגיית התפילה ושגרת החופש.
לדבריו, אחת הבעיות המרכזיות בקרב בני נוער היא הדינמיקה החברתית בקבוצות הוואטסאפ: "נערים ונערות מוצאים את עצמם מודחים בבת אחת מהקבוצות, לפעמים בלי סיבה ברורה. זה פוגע בזהות שלהם ובתחושת השייכות". הוא מדגיש כי ההורים חייבים להיות מעורבים יותר בתקופה שבה מערכת החינוך יוצאת לחופשה: "בחופש כל הורה הופך להיות מנהל בית ספר בעצמו".
הרש קורא להורים לשוחח עם ילדיהם באופן יזום על מצבם החברתי: לבדוק האם יש ילדים שמודרים או נשארים לבד, ולהיות ערים למצוקות שקטות שעלולות להחמיץ.
נושא נוסף שהוא מעלה הוא יחס הילדים לתפילה במהלך החופש. לטענתו, הורים רבים הופכים את הנושא לטעון מדי רגשית: "כשעושים מהתפילה מלחמה &ndash; נגרם נזק. צריך להפסיק לצייר אותה כעונש". במקום זאת הוא מציע להציג את התפילה כ"יחסי קשר ומערכת יחסים": "זו זכות, לא חובה טכנית".
הרש מדגיש את חשיבות השיח האותנטי עם הילדים: "לא קלישאות ולא חינוך מזויף. הילדים מרגישים כשלא מדברים איתם אמת".
בנוסף הוא מתייחס לשגרת החופש ולזמן המסך הגבוה בקרב ילדים בישראל, ומציע ליצור תיאום ציפיות משפחתי: "ילדים יכולים להגיע גם לשש-שמונה שעות מסך ביום. צריך איזון ולא מלחמה מתוחה".
לדבריו, החופש הגדול הוא גם הזדמנות עבור הורים להיות נוכחים יותר בבית, אך הדבר דורש הסתגלות: "פתאום ההורה צריך לשמש דוגמה יומיומית, וזה לא פשוט".
בסיום דבריו קורא הרש להורים לאמץ גישה רגועה ומאוזנת יותר: "לא להפוך את החופש למרחב של לחץ, אלא של הקשבה, שיח וחוויה טובה".
עורך איתי סופרין