מיזם הזדהות של האקדמיה ללשון עם החטופים ובני משפחותיהם - לכל אחד מהם יש שם, ולכל שם יש משמעות. האקדמיה חקרה את מקורות השמות של כל אחד מהם ומשמעותם

מנדי גרוזמן ואלי ביתאן בשיחה עם ד"ר ברק דן המזכיר המדעי של האקדמיה ללשון העברית

מתוך 'הבוקר'

כא בטבת תשפה 

קרדיט תמונה:שאטרסטוק 

מיזם הזדהות של האקדמיה ללשון עם החטופים ובני משפחותיהם - לכל אחד מהם יש שם, ולכל שם יש משמעות. האקדמיה חקרה את מקורות השמות של כל אחד מהם ומשמעותם
מנדי גרוזמן ואלי ביתאן בשיחה עם ד"ר ברק דן המזכיר המדעי של האקדמיה ללשון העברית
מתוך 'הבוקר'
כא בטבת תשפה&nbsp;
קרדיט תמונה:שאטרסטוק&nbsp;

כאן מורשת

  לרגל יום העברית - לכל אחד מהם יש שם, ולכל שם יש משמעות 

לשעבר מפקד חיל מודיעין השדה ובכיר במוסד מזהיר בראיון לעמירם כהן בכאן מורשת: חמאס לא יתפרק מנשקו, הכוח הזר בעזה לא יתעמת עמו, וישראל תמצא עצמה פועלת "בזהירות וברגישות" מול כוחות טורקיה וקטאר. על לבנון: "הממשלה לא מסוגלת ולא רוצה לפרק את חיזבאללה".

ישראל מול יוזמה טורקית־קטארית: "צריך לחשוש"

תא״ל (מיל.) אמנון סופרין מתייחס לפרסומים על תוכנית טורקית־קטארית בעזה, שלפיה ישראל מנסה לסכל מהלך שימנע את פירוק חמאס מנשקו.

לדבריו, ישראל צריכה להיות מודאגת מאוד:
"חמאס מצהיר שאין פירוק נשק. מדברים אולי על פירוק נשק כבד, אבל לא נשק קל. והממשל האמריקאי, להרגשתי, נותן לזה רוח גבית."

סופרין סבור שגם כוח רב־לאומי — אם יקום — לא יפרוק את חמאס מנשקו בפועל:
"אף אחד לא ירצה להתעמת עם חמאס בקרבות רחוב כדי לפרוק אותו מנשקו."

המודל הלבנוני חוזר בעזה

סופרין משווה את המצב בעזה למציאות בלבנון:
"הממשלה בלבנון מצהירה שהיא רוצה לפרוק את חיזבאללה מנשקו — אבל אין לה יכולת. גם בלבנון כולם מפחדים להתעמת."

הוא מעריך כי ישראל תחיה בשנים הקרובות במדיניות של תקיפות ממוקדות, גם בעזה וגם בלבנון:
"לא ניכנס לפעולה קרקעית כי האמריקאים לא יאפשרו. כנראה נחיה בצורת חיים שבה 'כל פעם שיש משהו — תוקפים'."

כוחות זרים בעזה: מציאות רגישה ומסוכנת

על נוכחות אפשרית של כוחות טורקיים וקטאריים בעזה, אומר סופרין כי ישראל תידרש למשנה זהירות:

"זה לא יוביל למלחמה, אבל זה יביא לעימות בינלאומי. נצטרך לפעול מאוד בזהירות וברגישות, לא לפגוע באף אחד."

הוא מזכיר את מודל יוניפי״ל בלבנון: ישראל פועלת בסביבה של כוח בינלאומי — אך נזהרת שלא לפגוע בו.
"זה אפשרי, אבל מורכב מאוד."

לבנון: "אין מי שיפרק את חיזבאללה"

סופרין קובע חד־משמעית:
"ממשלת לבנון לא מסוגלת ולא רוצה לפרוק את חיזבאללה. זה יוביל למלחמת אזרחים — ואין להם כוח צבאי לעשות זאת."

הוא מזהיר שזו תהיה המציאות גם בשנים הקרובות:
"נחיה עם תקיפות חוזרות. המערכת הבינלאומית לא אוהבת את זה — אבל אין ברירה."

עימות עם איראן: "בלתי נמנע"

על הקשר מול איראן אומר סופרין דברים ברורים:
"אני חושב שזה בלתי נמנע. לא השמדנו את כל היכולות האיראניות."

לדבריו, איראן ממשיכה להעשיר אורניום, לשקם אתרים, לבנות מערכי הגנה אווירית ולרכוש מערכות מתקדמות ממדינות ידידותיות:
"הם לא יניפו דגל לבן. הם ימשיכו עם האידיאולוגיה שלהם. להערכתי — לא נימלט מעימות נוסף. אני לא יודע מתי, אבל זה יגיע."

עורך:איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר

קרדיט תמונה:שאטרסטוק 

לשעבר מפקד חיל מודיעין השדה ובכיר במוסד מזהיר בראיון לעמירם כהן בכאן מורשת: חמאס לא יתפרק מנשקו, הכוח הזר בעזה לא יתעמת עמו, וישראל תמצא עצמה פועלת "בזהירות וברגישות" מול כוחות טורקיה וקטאר. על לבנון: "הממשלה לא מסוגלת ולא רוצה לפרק את חיזבאללה".
<hr dir="rtl" data-start="475" data-end="478">
ישראל מול יוזמה טורקית־קטארית: "צריך לחשוש"
תא״ל (מיל.) אמנון סופרין מתייחס לפרסומים על תוכנית טורקית־קטארית בעזה, שלפיה ישראל מנסה לסכל מהלך שימנע את פירוק חמאס מנשקו.
לדבריו, ישראל צריכה להיות מודאגת מאוד: "חמאס מצהיר שאין פירוק נשק. מדברים אולי על פירוק נשק כבד, אבל לא נשק קל. והממשל האמריקאי, להרגשתי, נותן לזה רוח גבית."
סופרין סבור שגם כוח רב־לאומי &mdash; אם יקום &mdash; לא יפרוק את חמאס מנשקו בפועל: "אף אחד לא ירצה להתעמת עם חמאס בקרבות רחוב כדי לפרוק אותו מנשקו."
<hr dir="rtl" data-start="968" data-end="971">
המודל הלבנוני חוזר בעזה
סופרין משווה את המצב בעזה למציאות בלבנון: "הממשלה בלבנון מצהירה שהיא רוצה לפרוק את חיזבאללה מנשקו &mdash; אבל אין לה יכולת. גם בלבנון כולם מפחדים להתעמת."
הוא מעריך כי ישראל תחיה בשנים הקרובות במדיניות של תקיפות ממוקדות, גם בעזה וגם בלבנון: "לא ניכנס לפעולה קרקעית כי האמריקאים לא יאפשרו. כנראה נחיה בצורת חיים שבה 'כל פעם שיש משהו &mdash; תוקפים'."
<hr dir="rtl" data-start="1354" data-end="1357">
כוחות זרים בעזה: מציאות רגישה ומסוכנת
על נוכחות אפשרית של כוחות טורקיים וקטאריים בעזה, אומר סופרין כי ישראל תידרש למשנה זהירות:
"זה לא יוביל למלחמה, אבל זה יביא לעימות בינלאומי. נצטרך לפעול מאוד בזהירות וברגישות, לא לפגוע באף אחד."
הוא מזכיר את מודל יוניפי״ל בלבנון: ישראל פועלת בסביבה של כוח בינלאומי &mdash; אך נזהרת שלא לפגוע בו. "זה אפשרי, אבל מורכב מאוד."
<hr dir="rtl" data-start="1728" data-end="1731">
לבנון: "אין מי שיפרק את חיזבאללה"
סופרין קובע חד־משמעית: "ממשלת לבנון לא מסוגלת ולא רוצה לפרוק את חיזבאללה. זה יוביל למלחמת אזרחים &mdash; ואין להם כוח צבאי לעשות זאת."
הוא מזהיר שזו תהיה המציאות גם בשנים הקרובות: "נחיה עם תקיפות חוזרות. המערכת הבינלאומית לא אוהבת את זה &mdash; אבל אין ברירה."
<hr dir="rtl" data-start="2031" data-end="2034">
עימות עם איראן: "בלתי נמנע"
על הקשר מול איראן אומר סופרין דברים ברורים: "אני חושב שזה בלתי נמנע. לא השמדנו את כל היכולות האיראניות."
לדבריו, איראן ממשיכה להעשיר אורניום, לשקם אתרים, לבנות מערכי הגנה אווירית ולרכוש מערכות מתקדמות ממדינות ידידותיות: "הם לא יניפו דגל לבן. הם ימשיכו עם האידיאולוגיה שלהם. להערכתי &mdash; לא נימלט מעימות נוסף. אני לא יודע מתי, אבל זה יגיע."
עורך:איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר
קרדיט תמונה:שאטרסטוק&nbsp;

" תא״ל (מיל.) אמנון סופרין: "לא נימלט מעימות נוסף עם איראן — ונחיה שנים במציאות של תקיפות חוזרות בעזה ובלבנון

עמירם כהן בשיחה עם הפובליציסט יוני מצליח

מתוך 'הבוקר'

יח בכסלו תשפ"ו

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

 

עמירם כהן בשיחה עם הפובליציסט יוני מצליח
מתוך 'הבוקר'
יח בכסלו תשפ"ו
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;
&nbsp;

הפרלמנט 

היסטוריון גרמניה מסביר את היחסים המורכבים בין ישראל לגרמניה – ממגבלות הנשק בעזה ועד ביקורת בינלאומית

בצל ביקור קאנצלר גרמניה בישראל, פרופ’ משה צימרמן, מומחה להיסטוריה גרמנית מהאוניברסיטה העברית, מנתח בראיון עם עמירם כהן בכאן מורשת את מערכת היחסים בין שתי המדינות, ואת השפעת זיכרון השואה על המדיניות הגרמנית כלפי ישראל.

“אין חידוש – זה קשר מסחרי שקיים משנות ה־50”

לדברי צימרמן, בקשת גרמניה לרכוש נשק מישראל לאחר תקופת אמברגו על אמצעי לחימה שניתן להשתמש בהם בעזה, אינה מפתיעה:
“ישראל מוכרת לגרמניה מה שהיא יכולה, וגרמניה מוכרת לישראל מה שהיא יכולה. זה תהליך מסחרי פשוט, המבוסס על שותפות ארוכת שנים”.

עם זאת הוא מסביר כי ההגבלות שהטילה ברלין במהלך הלחימה בעזה אינן מעידות על שינוי בסיסי ביחסים:
“זו תגובה טבעית של מדינה אירופית למצב חירום. זה איתות לישראל לשנות את התנהלותה בעזה. כשהמלחמה הסתיימה והגענו להסדר כלשהו – החרם בוטל”.

פער בין הממשלה הגרמנית לדעת הקהל

צימרמן מציין כי בעוד ממשלת גרמניה שומרת בדרך כלל על קו מאופק וידידותי כלפי ישראל, דעת הקהל במדינה – בדומה לשאר אירופה – השתנתה מאוד לרעה:
“ההתנהלות של ישראל בעזה ובשטחים הכבושים יצרה איבה גדולה. באיזשהו שלב גם ממשלה המחויבת לזיכרון השואה תיאלץ להתחשב בלחץ הציבורי”.

לקחי השואה: גם תמיכה בישראל – וגם ביקורת

לדבריו, הגרמנים נזהרים מהשלכות מוסריות של העבר:
“מצד אחד, לקחי השואה מלמדים אותם לדאוג לכך שמדינת היהודים תהיה מוגנת. מצד שני, הם אומרים שלמדנו מהשואה שאסור לבצע פשעים נגד האנושות. לכן ההחלטה לא למכור נשק שניתן להשתמש בו בעזה נובעת גם היא מהלקחים האלה”.

צימרמן מסכם:
“כל מה שמתקיים בתחום מדיניות החוץ הגרמנית נמצא תחת הצל של זיכרון השואה”.

“הביקורת על ישראל איננה תמיד אנטישמיות – אבל היא מצטרפת אליה”

לשאלת גל האנטישמיות באירופה, הוא מבקש להבחין בין ביקורת על מהלכי ישראל לבין שנאת יהודים:
“צריך להיזהר במונח אנטישמיות. יש איבה גדולה לישראל – וזה מובן לאור ההתנהלות שלה ככובשת. זו אחריות גדולה”.

עם זאת, הוא מודה כי במציאות הנוכחית הדבר מתערבב:
“האיבה לישראל מצמיחה גם אלמנטים אנטישמיים. אנשים שבאופן מסורתי מחזיקים אנטישמיות עוברים בשעת משבר מהשלב החבוי לשלב הגלוי. זה קורה בכל אירופה – וגם בגרמניה”.

עורך:  איתי סופרין

מפיקה:  אירה וקסלר 

קרדיט תמונה:שאטרסטוק 

היסטוריון גרמניה מסביר את היחסים המורכבים בין ישראל לגרמניה &ndash; ממגבלות הנשק בעזה ועד ביקורת בינלאומית
בצל ביקור קאנצלר גרמניה בישראל, פרופ&rsquo; משה צימרמן, מומחה להיסטוריה גרמנית מהאוניברסיטה העברית, מנתח בראיון עם עמירם כהן בכאן מורשת את מערכת היחסים בין שתי המדינות, ואת השפעת זיכרון השואה על המדיניות הגרמנית כלפי ישראל.
&ldquo;אין חידוש &ndash; זה קשר מסחרי שקיים משנות ה־50&rdquo;
לדברי צימרמן, בקשת גרמניה לרכוש נשק מישראל לאחר תקופת אמברגו על אמצעי לחימה שניתן להשתמש בהם בעזה, אינה מפתיעה: &ldquo;ישראל מוכרת לגרמניה מה שהיא יכולה, וגרמניה מוכרת לישראל מה שהיא יכולה. זה תהליך מסחרי פשוט, המבוסס על שותפות ארוכת שנים&rdquo;.
עם זאת הוא מסביר כי ההגבלות שהטילה ברלין במהלך הלחימה בעזה אינן מעידות על שינוי בסיסי ביחסים: &ldquo;זו תגובה טבעית של מדינה אירופית למצב חירום. זה איתות לישראל לשנות את התנהלותה בעזה. כשהמלחמה הסתיימה והגענו להסדר כלשהו &ndash; החרם בוטל&rdquo;.
פער בין הממשלה הגרמנית לדעת הקהל
צימרמן מציין כי בעוד ממשלת גרמניה שומרת בדרך כלל על קו מאופק וידידותי כלפי ישראל, דעת הקהל במדינה &ndash; בדומה לשאר אירופה &ndash; השתנתה מאוד לרעה: &ldquo;ההתנהלות של ישראל בעזה ובשטחים הכבושים יצרה איבה גדולה. באיזשהו שלב גם ממשלה המחויבת לזיכרון השואה תיאלץ להתחשב בלחץ הציבורי&rdquo;.
לקחי השואה: גם תמיכה בישראל &ndash; וגם ביקורת
לדבריו, הגרמנים נזהרים מהשלכות מוסריות של העבר: &ldquo;מצד אחד, לקחי השואה מלמדים אותם לדאוג לכך שמדינת היהודים תהיה מוגנת. מצד שני, הם אומרים שלמדנו מהשואה שאסור לבצע פשעים נגד האנושות. לכן ההחלטה לא למכור נשק שניתן להשתמש בו בעזה נובעת גם היא מהלקחים האלה&rdquo;.
צימרמן מסכם: &ldquo;כל מה שמתקיים בתחום מדיניות החוץ הגרמנית נמצא תחת הצל של זיכרון השואה&rdquo;.
&ldquo;הביקורת על ישראל איננה תמיד אנטישמיות &ndash; אבל היא מצטרפת אליה&rdquo;
לשאלת גל האנטישמיות באירופה, הוא מבקש להבחין בין ביקורת על מהלכי ישראל לבין שנאת יהודים: &ldquo;צריך להיזהר במונח אנטישמיות. יש איבה גדולה לישראל &ndash; וזה מובן לאור ההתנהלות שלה ככובשת. זו אחריות גדולה&rdquo;.
עם זאת, הוא מודה כי במציאות הנוכחית הדבר מתערבב: &ldquo;האיבה לישראל מצמיחה גם אלמנטים אנטישמיים. אנשים שבאופן מסורתי מחזיקים אנטישמיות עוברים בשעת משבר מהשלב החבוי לשלב הגלוי. זה קורה בכל אירופה &ndash; וגם בגרמניה&rdquo;.
עורך:&nbsp; איתי סופרין
מפיקה:&nbsp; אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה:שאטרסטוק&nbsp;

לרגל יום העברית - לכל אחד מהם יש שם, ולכל שם יש משמעות

כאן מורשת

.css-10t7zxc{display:block;-webkit-flex:none;-ms-flex:none;flex:none;height:0.7rem;}Recent clips

Recent clips