בריאיון לי"ז בתמוז  אצל מנדי גרוזמן בכאן מורשת מזהיר הרב בני לאו,ראש מרכז "בבואה"  מפני קיטוב פנימי, משווה בין תקופת ירמיהו ויחזקאל למציאות הישראלית כיום, וקורא לשלב בין אמת לשלום: "לא לוותר על העקרונות, אבל גם לא לאבד את היכולת לראות את האדם שמולך."

לרגל  צום י"ז בתמוז וימי בין המצרים, קורא הרב ד"ר בני לאו להתבונן בסיבות הרוחניות והחברתיות שהובילו לחורבן הבית הראשון – ולבחון כיצד הן מהדהדות גם במציאות הישראלית של ימינו.

לדבריו, נביאי ישראל לא עסקו רק בתיאור החורבן, אלא בעיקר בזיהוי התהליכים שהובילו אליו. הוא מזכיר כי ישעיהו תיאר את חורבן ערי יהודה בידי אשור עוד לפני חורבן הבית, ואילו ירמיהו ויחזקאל פעלו ערב החורבן הבבלי והצביעו על משבר פנימי עמוק בחברה.

הרב לאו הסביר כי המשבר החברתי הקדים את המשבר הביטחוני. לדבריו, שכבת ההנהגה הכלכלית והרוחנית – "החרש והמסגר" – הוגלתה לבבל, בעוד שנותרו בארץ בעיקר מי שלא השכילו להבין את עומק הסכנה. הוא הזכיר את נבואת "התאנים הטובות והתאנים הרעות" בירמיהו, ואת ביקורתו החריפה של יחזקאל כלפי היחס המזלזל של הנשארים בארץ כלפי הגולים.

לדבריו, אחת הסכנות הגדולות היא התחושה ש"לי זה לא יקרה". הוא הזכיר כי גם ערב החורבן היו מי שהאמינו שבית המקדש וירושלים חסינים מכל פגיעה, בעוד ירמיהו הזהיר מפני החורבן – ואף כמעט שילם על כך בחייו.

בהמשך התייחס הרב לאו גם לסיפור התלמודי על ביטול קורבן התמיד בתקופת החשמונאים. לדבריו, בתחילה, למרות המחלוקת בין האחים היריבים, הם המשיכו לשתף פעולה כדי לאפשר את הקרבת הקורבנות. רק כאשר השנאה גברה והוחלט להעלות חזיר במקום כבשים, נשברו גם יסודות האחדות הלאומית.

"זה הרגע שבו התרסקה ארץ ישראל", אמר. "המאבקים תמיד יהיו, אבל אסור לאבד את הסולידריות הבסיסית."

הרב לאו קרא ל"פריצת חומות" במובן החיובי – לא ביטול ההגנות הביטחוניות, אלא פירוק החומות שבין חלקי החברה. "אולי פחות חומות בינינו, יותר חלונות," אמר. "כשפותחים חלון ורואים את העיניים של מי שמולך, משהו משתנה."

בהמשך התייחס לנבואת זכריה, שלפיה ימי הצום יהפכו לימי ששון ושמחה רק כאשר יתקיים הפסוק: "והאמת והשלום אהבו". לדבריו, האמת מייצגת את הנאמנות לעקרונות, ואילו השלום הוא היכולת לראות גם את האמת של הזולת.

בהתייחסו למערכת הבחירות המתקרבת אמר כי החברה הישראלית ניצבת שוב בפני המתח שבין חידוד ההבדלים האידאולוגיים לבין הצורך באחדות. "יש הרבה אמת בהרבה מקומות", אמר, "אבל אם רוצים לבנות חברה – בלי שלום זה לא ילך."

בסיום הריאיון הציג הרב לאו את מרכז "בבואה", שהקים לאחרונה. לדבריו, מטרת המרכז היא ליצור מפגשים אמיתיים בין קבוצות שונות בחברה הישראלית. "לא פיוס שטחי", אמר, "אלא הקשבה אמיתית לדופק של האחר, ומתוך כך לבנות יחד תקומה חדשה."

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר

בריאיון לי"ז בתמוז&nbsp; אצל מנדי גרוזמן בכאן מורשת מזהיר הרב בני לאו,ראש מרכז "בבואה"&nbsp; מפני קיטוב פנימי, משווה בין תקופת ירמיהו ויחזקאל למציאות הישראלית כיום, וקורא לשלב בין אמת לשלום: "לא לוותר על העקרונות, אבל גם לא לאבד את היכולת לראות את האדם שמולך."
לרגל&nbsp; צום י"ז בתמוז וימי בין המצרים, קורא הרב ד"ר בני לאו להתבונן בסיבות הרוחניות והחברתיות שהובילו לחורבן הבית הראשון &ndash; ולבחון כיצד הן מהדהדות גם במציאות הישראלית של ימינו.
לדבריו, נביאי ישראל לא עסקו רק בתיאור החורבן, אלא בעיקר בזיהוי התהליכים שהובילו אליו. הוא מזכיר כי ישעיהו תיאר את חורבן ערי יהודה בידי אשור עוד לפני חורבן הבית, ואילו ירמיהו ויחזקאל פעלו ערב החורבן הבבלי והצביעו על משבר פנימי עמוק בחברה.
הרב לאו הסביר כי המשבר החברתי הקדים את המשבר הביטחוני. לדבריו, שכבת ההנהגה הכלכלית והרוחנית &ndash; "החרש והמסגר" &ndash; הוגלתה לבבל, בעוד שנותרו בארץ בעיקר מי שלא השכילו להבין את עומק הסכנה. הוא הזכיר את נבואת "התאנים הטובות והתאנים הרעות" בירמיהו, ואת ביקורתו החריפה של יחזקאל כלפי היחס המזלזל של הנשארים בארץ כלפי הגולים.
לדבריו, אחת הסכנות הגדולות היא התחושה ש"לי זה לא יקרה". הוא הזכיר כי גם ערב החורבן היו מי שהאמינו שבית המקדש וירושלים חסינים מכל פגיעה, בעוד ירמיהו הזהיר מפני החורבן &ndash; ואף כמעט שילם על כך בחייו.
בהמשך התייחס הרב לאו גם לסיפור התלמודי על ביטול קורבן התמיד בתקופת החשמונאים. לדבריו, בתחילה, למרות המחלוקת בין האחים היריבים, הם המשיכו לשתף פעולה כדי לאפשר את הקרבת הקורבנות. רק כאשר השנאה גברה והוחלט להעלות חזיר במקום כבשים, נשברו גם יסודות האחדות הלאומית.
"זה הרגע שבו התרסקה ארץ ישראל", אמר. "המאבקים תמיד יהיו, אבל אסור לאבד את הסולידריות הבסיסית."
הרב לאו קרא ל"פריצת חומות" במובן החיובי &ndash; לא ביטול ההגנות הביטחוניות, אלא פירוק החומות שבין חלקי החברה. "אולי פחות חומות בינינו, יותר חלונות," אמר. "כשפותחים חלון ורואים את העיניים של מי שמולך, משהו משתנה."
בהמשך התייחס לנבואת זכריה, שלפיה ימי הצום יהפכו לימי ששון ושמחה רק כאשר יתקיים הפסוק: "והאמת והשלום אהבו". לדבריו, האמת מייצגת את הנאמנות לעקרונות, ואילו השלום הוא היכולת לראות גם את האמת של הזולת.
בהתייחסו למערכת הבחירות המתקרבת אמר כי החברה הישראלית ניצבת שוב בפני המתח שבין חידוד ההבדלים האידאולוגיים לבין הצורך באחדות. "יש הרבה אמת בהרבה מקומות", אמר, "אבל אם רוצים לבנות חברה &ndash; בלי שלום זה לא ילך."
בסיום הריאיון הציג הרב לאו את מרכז "בבואה", שהקים לאחרונה. לדבריו, מטרת המרכז היא ליצור מפגשים אמיתיים בין קבוצות שונות בחברה הישראלית. "לא פיוס שטחי", אמר, "אלא הקשבה אמיתית לדופק של האחר, ומתוך כך לבנות יחד תקומה חדשה."
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר