איילת סביון: המשטר משדר נחישות ואינו מוכן לוותר על אורניום, טילים או ציר המיליציות; טראמפ רוצה הסכם – אך לא ברור באיזה מחיר

על רקע ריכוזי הכוחות האמריקאיים והמסרים היוצאים מוושינגטון, בטהרן לא משנים טון. לדברי איילת סביון, מנהלת דסק איראן במכון ממרי,  בראיון עם בני טיטלבוים בכאן מורשת, “האיראנים מזהירים שכל תקיפה, ולו הקטנה ביותר, תעלה לאמריקאים במלחמה אזורית ובאובדן חיי חיילים – לא רק במזרח התיכון”.

לדבריה, המשטר האיראני משדר קו תקיף ועקבי: אין ויתור על הקווים האדומים. “האיראנים לא מוכנים לוותר על העשרת אורניום בתוך איראן, לא על מלאי האורניום, ולא על הטילים או על הקשר עם ציר המיליציות שבנו. כל הצעה שעולה נועדה לעקוף מגבלות – לא לשנות מהות”.

“לשיטתם – הם ניצחו”

באשר לתחושת העוצמה בטהרן, סביון מדגישה כי מבחינת המשטר, הוא לא הובס אלא להפך. “הם טוענים שניצחו שתי מעצמות גרעין. בתעמולה האיראנית נאמר שישראל וארצות הברית ביקשו הפסקת אש כי לא עמדו בעוצמה הטילית”. לצד זאת היא מודה: “יש כאן הרבה תעמולה והגזמה”.

עם זאת, בתוך איראן גובר החשש מפני דעת הקהל. “המשטר מבין שהציבור לא איתו. לכן ראינו דיכוי נרחב. הכול מגויס כעת לשרידות המשטר”.

המחאה חוזרת לקמפוסים

בימים האחרונים נרשמה התעוררות מחאה, בעיקר באוניברסיטאות בטהרן. “יש אומץ לב של סטודנטים שיוצאים נגד המשטר ונגד חמינאי עצמו. הזעם קיים, גם אם היכולת המעשית להפיל שלטון חמוש עד השיניים – מוגבלת מאוד”.

אחת האינדיקציות לשחיקת הלגיטימציה היא אחוזי ההצבעה בבחירות. בבחירות האחרונות לנשיאות, בהן נבחר מסעוד פזשכיאן, דיווח המשטר על כ-42% השתתפות – מהנמוכים בתולדות הרפובליקה האסלאמית. סביון מציינת מחקר הטוען כי ייתכן שהמספר האמיתי נמוך משמעותית, וכי הציבור מאבד אמון ביכולת הבחירות להשפיע.

טראמפ רוצה הסכם – אבל איזה?

בצד האמריקאי, הנשיא דונלד טראמפ משדר רצון להגיע להסכם. עם זאת, לדברי סביון, “השאלה היא מי יוותר. בהסכם הגרעין הקודם, ה־Joint Comprehensive Plan of Action, ממשל אובמה הוא זה שהתקפל – לא האיראנים”.

היא מזכירה כי טראמפ כבר הוכיח בעבר נכונות לפעולה דרמטית, כפי שעשה בחיסולו של קאסם סולימאני. “אם האיראנים יעצבנו אותו מספיק – הוא עלול להורות על מהלך קיצוני. מצד שני, הוא לא בהכרח רוצה לראות חיילים אמריקאים חוזרים בארונות קבורה ערב בחירות”.

לדבריה, גם שאלת היעד האמריקאי אינה ברורה: “האם טראמפ באמת שואף להחליף שלטון? או שאולי יעדיף דמות אחרת שאיתה יוכל ‘לעשות עסקים’?”

בין הסכם להסלמה

נכון לעכשיו, שני הצדדים מדברים על מסגרת אפשרית להסכם – אך הפערים עמוקים. “מה שהאיראנים מוכנים לתת לא בטוח שטראמפ יכול או רוצה לקבל”, מסכמת סביון. “כולם נערכים – אבל איש לא יודע לאן זה יתגלגל”.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

קרדיט תמונה: שאטרסטוק 

איילת סביון: המשטר משדר נחישות ואינו מוכן לוותר על אורניום, טילים או ציר המיליציות; טראמפ רוצה הסכם &ndash; אך לא ברור באיזה מחיר
על רקע ריכוזי הכוחות האמריקאיים והמסרים היוצאים מוושינגטון, בטהרן לא משנים טון. לדברי איילת סביון, מנהלת דסק איראן במכון ממרי,&nbsp; בראיון עם בני טיטלבוים בכאן מורשת, &ldquo;האיראנים מזהירים שכל תקיפה, ולו הקטנה ביותר, תעלה לאמריקאים במלחמה אזורית ובאובדן חיי חיילים &ndash; לא רק במזרח התיכון&rdquo;.
לדבריה, המשטר האיראני משדר קו תקיף ועקבי: אין ויתור על הקווים האדומים. &ldquo;האיראנים לא מוכנים לוותר על העשרת אורניום בתוך איראן, לא על מלאי האורניום, ולא על הטילים או על הקשר עם ציר המיליציות שבנו. כל הצעה שעולה נועדה לעקוף מגבלות &ndash; לא לשנות מהות&rdquo;.
&ldquo;לשיטתם &ndash; הם ניצחו&rdquo;
באשר לתחושת העוצמה בטהרן, סביון מדגישה כי מבחינת המשטר, הוא לא הובס אלא להפך. &ldquo;הם טוענים שניצחו שתי מעצמות גרעין. בתעמולה האיראנית נאמר שישראל וארצות הברית ביקשו הפסקת אש כי לא עמדו בעוצמה הטילית&rdquo;. לצד זאת היא מודה: &ldquo;יש כאן הרבה תעמולה והגזמה&rdquo;.
עם זאת, בתוך איראן גובר החשש מפני דעת הקהל. &ldquo;המשטר מבין שהציבור לא איתו. לכן ראינו דיכוי נרחב. הכול מגויס כעת לשרידות המשטר&rdquo;.
המחאה חוזרת לקמפוסים
בימים האחרונים נרשמה התעוררות מחאה, בעיקר באוניברסיטאות בטהרן. &ldquo;יש אומץ לב של סטודנטים שיוצאים נגד המשטר ונגד חמינאי עצמו. הזעם קיים, גם אם היכולת המעשית להפיל שלטון חמוש עד השיניים &ndash; מוגבלת מאוד&rdquo;.
אחת האינדיקציות לשחיקת הלגיטימציה היא אחוזי ההצבעה בבחירות. בבחירות האחרונות לנשיאות, בהן נבחר מסעוד פזשכיאן, דיווח המשטר על כ-42% השתתפות &ndash; מהנמוכים בתולדות הרפובליקה האסלאמית. סביון מציינת מחקר הטוען כי ייתכן שהמספר האמיתי נמוך משמעותית, וכי הציבור מאבד אמון ביכולת הבחירות להשפיע.
טראמפ רוצה הסכם &ndash; אבל איזה?
בצד האמריקאי, הנשיא דונלד טראמפ משדר רצון להגיע להסכם. עם זאת, לדברי סביון, &ldquo;השאלה היא מי יוותר. בהסכם הגרעין הקודם, ה־Joint Comprehensive Plan of Action, ממשל אובמה הוא זה שהתקפל &ndash; לא האיראנים&rdquo;.
היא מזכירה כי טראמפ כבר הוכיח בעבר נכונות לפעולה דרמטית, כפי שעשה בחיסולו של קאסם סולימאני. &ldquo;אם האיראנים יעצבנו אותו מספיק &ndash; הוא עלול להורות על מהלך קיצוני. מצד שני, הוא לא בהכרח רוצה לראות חיילים אמריקאים חוזרים בארונות קבורה ערב בחירות&rdquo;.
לדבריה, גם שאלת היעד האמריקאי אינה ברורה: &ldquo;האם טראמפ באמת שואף להחליף שלטון? או שאולי יעדיף דמות אחרת שאיתה יוכל &lsquo;לעשות עסקים&rsquo;?&rdquo;
בין הסכם להסלמה
נכון לעכשיו, שני הצדדים מדברים על מסגרת אפשרית להסכם &ndash; אך הפערים עמוקים. &ldquo;מה שהאיראנים מוכנים לתת לא בטוח שטראמפ יכול או רוצה לקבל&rdquo;, מסכמת סביון. &ldquo;כולם נערכים &ndash; אבל איש לא יודע לאן זה יתגלגל&rdquo;.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה: שאטרסטוק&nbsp;