הרב אורי סדן על הקשר העמוק בין שכול לתקומה בפינה על אקטואליה והלכה מסביר הרב סדן את משמעותו הרוחנית של יום הזיכרון, את ההבדל בין אבֵלות לזיכרון – ואת הדרך שבה מדינת ישראל כורכת את המרור עם המצה

בשיחה בתוכניתו של בני טיטלבוים בכאן מורשת, התייחס הרב אורי סדן, רב קהילת "עוז והדר" בפתח תקווה ואיש מכון "משפטי ארץ", אל המתח הרוחני והלאומי בין יום הזיכרון לבין יום העצמאות.

לדבריו, המוות והזיכרון נראים הפכים – "גזרה על המת שישתכח מן הלב" – אך בפועל, החיבור בין האישי והלאומי יוצר זיכרון מסוג אחר:
"אני זוכר את אלה שלחמו איתי ונפלו... ממש כמו היום."

הרב סדן הדגיש את ההבדל בין אבֵלות לזיכרון:
"האבֵלות עוסקת בעבר, מטרתה לפרֵד בהדרגה. אבל הזיכרון – הוא לבחון מה באמת נשאר אצל החי. מה הצוואה הרוחנית שלהם עבורנו."

הרב  התייחס לכך שהמשפחות השקולות אינן זקוקות ליום הזיכרון כדי לזכור, אלא שביום הזה כולנו שואלים:
"מה ערך החיים עבורנו אם אותם יקרים מסרו את נפשם? מה ערך חיי האומה הישראלית?"

בהמשך קישר הרב בין חג הפסח ליום העצמאות:
"בליל הסדר אנחנו כורכים מצה עם מרור. כך גם בלוח השנה הלאומי – כורכים את יום הזיכרון עם יום העצמאות."
לדבריו, "המרור הוא לא רק החושך שלפני האור – הוא המחיר של הגאולה, הוא נותן משמעות לחירות."

הרב סדן חתם בדברי תפילה:
"בעזרת השם נזכה לומר את ההלל – בברכה ובשמחה – ולהודות לה' אשר למוות לא נתנני."

מתוך "הבוקר"

עורך: איתי סופרין

ל' בניסן תשפ"ה