יאיר אטינגר אצל אלי ביתאן בבכאן מורשת: עודף המידע משנה את דמות ההנהגה – ובפעם הראשונה עשרות אחוזים בציבור החרדי מוכנים לשלם מחיר כלכלי כבד כדי לא לחוקק חוק שלא יקוים

השיחה שנפתחה בדיון על דמות ה"צדיק" בעולם החסידי בעידן של עודף מידע ובינה מלאכותית, גלשה במהרה אל אחד הנושאים הנפיצים ביותר על סדר היום: חוק הגיוס והקרע הפנימי בחברה החרדית.

יאיר אטינגר, הפרשן לענייני דת ומדינה  של כאן חדשות, תיאר כיצד השפע חסר התקדים של מידע – מספרי מחקר ועד כלי בינה מלאכותית שמנהלים שיח למדני – משנה את יחסי הסמכות. אם בעבר הצדיק נתפס כמי שמנותק מן העולם, היום ההערצה מופנית לא פעם כלפי מי שיודע “לנהל את העולם”, לפעול בתוך המערכות בלי להיות חלק מהן. לדבריו, מדובר בתמורה עמוקה באמונה ובמנהיגות החרדית.

אך מהדיון הרעיוני עברה השיחה אל המציאות הפוליטית. אטינגר הצביע על רגע חריג: לראשונה, עשרות אחוזים בציבור החרדי – כולל רבנים – מביעים נכונות לוותר ביודעין על תקציבים ולהסכים לסנקציות כלכליות קשות, ובלבד שלא ייחקק חוק גיוס שלדעתם ממילא לא יקוים. “זו תופעה חדשה”, הדגיש, “אנשים אומרים בפה מלא: אנחנו מוכנים ללכת לאחור כלכלית, מתוך בחירה”.

מנגד עומד הממסד החרדי וההנהגה הפוליטית – דמויות כמו אריה דרעי ומשה גפני – הנחושים לקדם חקיקה כחלק מהמשמעת הקואליציונית. אלא שגם שם, לדבריו, ניכרת מצוקה: החוק אינו נתפס כ”חוק שלנו”, וההסברה הפנימית מתקשה לשכנע. מאמר חריג שפורסם ב”יתד נאמן” ותקיפת הפלג הירושלמי מצד הרב דוד לנדו – שקרא שלא להשתתף בהפגנות – מעידים על ניסיון להשיב מלחמה, אך עדיין “בעוצמה חלשה”.

אטינגר הציע ניתוח רחב יותר: החרדים חדלו להיות לשון המאזניים של הפוליטיקה הישראלית. את מקומם תפסה קבוצה אחרת – דתיים ימנים־ליברלים – שמכריעה היום מערכות בחירות ומכתיבה סדר יום של “ניהול תקין”, ריסון מערכת המשפט ולא מהפכות. שני המחנות הפוליטיים, כך לטענתו, מעדיפים כיום לסחור איתם – ופחות עם המפלגות החרדיות.

המציאות הזו, הוא מסכם, יוצרת פרדוקס חרדי: רצון בשינויים במערכת המשפט לצד פחד מהמחיר; שאיפה לשוב לעמדת כוח פוליטית – מול ציבור פנימי שכבר אינו מוכן לשלם כל מחיר בשביל עסקה קואליציונית. בתוך המתח הזה, בין צדיק, פוליטיקה ואלגוריתם, החברה החרדית ניצבת בצומת היסטורי.

ובתווך – כמו חוט מקשר – דמות הצדיק. מהעיון האקדמי של פרופ’ בני בראון, דרך הוויכוחים הרציונליים על חוק הגיוס, ועד הילולת הבבא סאלי: בין נס למהלך פוליטי, בין אמונה לניהול, הסיפור החרדי ממשיך להיכתב.

עורך:איתי סופרין

מפיקה:עדי שטרנליכט

יאיר אטינגר אצל אלי ביתאן בבכאן מורשת: עודף המידע משנה את דמות ההנהגה &ndash; ובפעם הראשונה עשרות אחוזים בציבור החרדי מוכנים לשלם מחיר כלכלי כבד כדי לא לחוקק חוק שלא יקוים
<hr dir="rtl" data-start="304" data-end="307">
השיחה שנפתחה בדיון על דמות ה"צדיק" בעולם החסידי בעידן של עודף מידע ובינה מלאכותית, גלשה במהרה אל אחד הנושאים הנפיצים ביותר על סדר היום: חוק הגיוס והקרע הפנימי בחברה החרדית.
יאיר אטינגר, הפרשן לענייני דת ומדינה&nbsp; של כאן חדשות, תיאר כיצד השפע חסר התקדים של מידע &ndash; מספרי מחקר ועד כלי בינה מלאכותית שמנהלים שיח למדני &ndash; משנה את יחסי הסמכות. אם בעבר הצדיק נתפס כמי שמנותק מן העולם, היום ההערצה מופנית לא פעם כלפי מי שיודע &ldquo;לנהל את העולם&rdquo;, לפעול בתוך המערכות בלי להיות חלק מהן. לדבריו, מדובר בתמורה עמוקה באמונה ובמנהיגות החרדית.
אך מהדיון הרעיוני עברה השיחה אל המציאות הפוליטית. אטינגר הצביע על רגע חריג: לראשונה, עשרות אחוזים בציבור החרדי &ndash; כולל רבנים &ndash; מביעים נכונות לוותר ביודעין על תקציבים ולהסכים לסנקציות כלכליות קשות, ובלבד שלא ייחקק חוק גיוס שלדעתם ממילא לא יקוים. &ldquo;זו תופעה חדשה&rdquo;, הדגיש, &ldquo;אנשים אומרים בפה מלא: אנחנו מוכנים ללכת לאחור כלכלית, מתוך בחירה&rdquo;.
מנגד עומד הממסד החרדי וההנהגה הפוליטית &ndash; דמויות כמו אריה דרעי ומשה גפני &ndash; הנחושים לקדם חקיקה כחלק מהמשמעת הקואליציונית. אלא שגם שם, לדבריו, ניכרת מצוקה: החוק אינו נתפס כ&rdquo;חוק שלנו&rdquo;, וההסברה הפנימית מתקשה לשכנע. מאמר חריג שפורסם ב&rdquo;יתד נאמן&rdquo; ותקיפת הפלג הירושלמי מצד הרב דוד לנדו &ndash; שקרא שלא להשתתף בהפגנות &ndash; מעידים על ניסיון להשיב מלחמה, אך עדיין &ldquo;בעוצמה חלשה&rdquo;.
אטינגר הציע ניתוח רחב יותר: החרדים חדלו להיות לשון המאזניים של הפוליטיקה הישראלית. את מקומם תפסה קבוצה אחרת &ndash; דתיים ימנים־ליברלים &ndash; שמכריעה היום מערכות בחירות ומכתיבה סדר יום של &ldquo;ניהול תקין&rdquo;, ריסון מערכת המשפט ולא מהפכות. שני המחנות הפוליטיים, כך לטענתו, מעדיפים כיום לסחור איתם &ndash; ופחות עם המפלגות החרדיות.
המציאות הזו, הוא מסכם, יוצרת פרדוקס חרדי: רצון בשינויים במערכת המשפט לצד פחד מהמחיר; שאיפה לשוב לעמדת כוח פוליטית &ndash; מול ציבור פנימי שכבר אינו מוכן לשלם כל מחיר בשביל עסקה קואליציונית. בתוך המתח הזה, בין צדיק, פוליטיקה ואלגוריתם, החברה החרדית ניצבת בצומת היסטורי.
ובתווך &ndash; כמו חוט מקשר &ndash; דמות הצדיק. מהעיון האקדמי של פרופ&rsquo; בני בראון, דרך הוויכוחים הרציונליים על חוק הגיוס, ועד הילולת הבבא סאלי: בין נס למהלך פוליטי, בין אמונה לניהול, הסיפור החרדי ממשיך להיכתב.
עורך:איתי סופרין
מפיקה:עדי שטרנליכט