"הבגרות היא שורש הרע של מערכת החינוך"; במקום בחינות ופסיכומטרי מציע פרופ' חנן יניב להפוך את כיתה י"ב לשנת לימודים אקדמית פתוחה, לצד מסלולים מקצועיים ושירות לאומי

הצעתן של כמה מפלגות לבטל את כיתה י"ב מעוררת דיון ציבורי רחב. בריאיון לתוכניתו של בני טיטלבוים בכאן מורשת הציג פרופ' חנן יניב ממכללת קיי תפיסה מרחיקת לכת, שלפיה יש לבטל לא רק את כיתה י"ב במתכונתה הנוכחית, אלא גם את בחינות הבגרות והפסיכומטרי.

לדבריו, במקום שיטת הסינון הקיימת יש לאמץ מודל של "קבלה פתוחה" (Open Admission): כל מי שמעוניין בלימודים אקדמיים יוכל ללמוד במהלך כיתה י"ב קורסים ברמה אקדמית. מי שיעמוד בהצלחה בדרישות השנה הראשונה יתקבל בהמשך ללימודים גבוהים, ללא צורך בבגרות או בפסיכומטרי.

יניב תקף בחריפות את בחינות הבגרות וטען כי הן "שורש הרע של מערכת החינוך", משום שהן מקבעות הוראה המבוססת על מקצועות נפרדים, שינון ולחץ של מבחנים. לדבריו, העולם המודרני כבר עבר ללמידה אינטגרטיבית, כדוגמת גישת STEM, המשלבת מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה, ולעיתים גם אמנות (STEAM), בעוד שהבינה המלאכותית משנה מן היסוד את הדרך שבה אנשים ניגשים לידע.

במקום להתמקד בשינון חומר לבחינות, סבור יניב כי מערכת החינוך צריכה לטפח מיומנויות חברתיות, למידה עצמאית, חשיבה ביקורתית והבנת העולם.

לשאלת המראיין כיצד ניתן יהיה לסנן מועמדים למסלולים מבוקשים כמו רפואה או הנדסה, השיב יניב כי הסינון יתבצע באמצעות ההצלחה בשנת הלימודים האקדמית הראשונה, ולא באמצעות מבחני כניסה.

עוד הציע להפוך את כיתה י"ב למסגרת גמישה שתציע מסלולים מגוונים: מסלול אקדמי, מסלול מקצועי, מסלול שירות לאומי ואפשרויות נוספות, בהתאם לכישוריו ולרצונותיו של כל תלמיד.

כדוגמה ללמידה משמעותית סיפר על נכדתו, שסיימה מגמת תיאטרון. לדבריו, תהליך העבודה והפקת ההצגה העניקו לה ידע וניסיון עמוקים הרבה יותר מאשר למידה למבחן בגרות. הוא הוסיף כי גם פעילות בתנועת נוער, כמו בניית מתקנים בצופים, מייצרת למידה אמיתית הנובעת מהתנסות ולא מהכנה למבחנים.

בסיום הריאיון שיתף יניב בסיפורו האישי. לאחר שנשר מבית הספר התיכון בישראל, הגיע לניו יורק והתקבל ללימודים במסגרת מודל של קבלה פתוחה. לדבריו, ההזדמנות שקיבל שינתה את חייו והובילה אותו לקריירה אקדמית, ולכן הוא מאמין שיש לאפשר הזדמנות דומה גם לצעירים בישראל.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

"הבגרות היא שורש הרע של מערכת החינוך"; במקום בחינות ופסיכומטרי מציע פרופ' חנן יניב להפוך את כיתה י"ב לשנת לימודים אקדמית פתוחה, לצד מסלולים מקצועיים ושירות לאומי
הצעתן של כמה מפלגות לבטל את כיתה י"ב מעוררת דיון ציבורי רחב. בריאיון לתוכניתו של בני טיטלבוים בכאן מורשת הציג פרופ' חנן יניב ממכללת קיי תפיסה מרחיקת לכת, שלפיה יש לבטל לא רק את כיתה י"ב במתכונתה הנוכחית, אלא גם את בחינות הבגרות והפסיכומטרי.
לדבריו, במקום שיטת הסינון הקיימת יש לאמץ מודל של "קבלה פתוחה" (Open Admission): כל מי שמעוניין בלימודים אקדמיים יוכל ללמוד במהלך כיתה י"ב קורסים ברמה אקדמית. מי שיעמוד בהצלחה בדרישות השנה הראשונה יתקבל בהמשך ללימודים גבוהים, ללא צורך בבגרות או בפסיכומטרי.
יניב תקף בחריפות את בחינות הבגרות וטען כי הן "שורש הרע של מערכת החינוך", משום שהן מקבעות הוראה המבוססת על מקצועות נפרדים, שינון ולחץ של מבחנים. לדבריו, העולם המודרני כבר עבר ללמידה אינטגרטיבית, כדוגמת גישת STEM, המשלבת מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה, ולעיתים גם אמנות (STEAM), בעוד שהבינה המלאכותית משנה מן היסוד את הדרך שבה אנשים ניגשים לידע.
במקום להתמקד בשינון חומר לבחינות, סבור יניב כי מערכת החינוך צריכה לטפח מיומנויות חברתיות, למידה עצמאית, חשיבה ביקורתית והבנת העולם.
לשאלת המראיין כיצד ניתן יהיה לסנן מועמדים למסלולים מבוקשים כמו רפואה או הנדסה, השיב יניב כי הסינון יתבצע באמצעות ההצלחה בשנת הלימודים האקדמית הראשונה, ולא באמצעות מבחני כניסה.
עוד הציע להפוך את כיתה י"ב למסגרת גמישה שתציע מסלולים מגוונים: מסלול אקדמי, מסלול מקצועי, מסלול שירות לאומי ואפשרויות נוספות, בהתאם לכישוריו ולרצונותיו של כל תלמיד.
כדוגמה ללמידה משמעותית סיפר על נכדתו, שסיימה מגמת תיאטרון. לדבריו, תהליך העבודה והפקת ההצגה העניקו לה ידע וניסיון עמוקים הרבה יותר מאשר למידה למבחן בגרות. הוא הוסיף כי גם פעילות בתנועת נוער, כמו בניית מתקנים בצופים, מייצרת למידה אמיתית הנובעת מהתנסות ולא מהכנה למבחנים.
בסיום הריאיון שיתף יניב בסיפורו האישי. לאחר שנשר מבית הספר התיכון בישראל, הגיע לניו יורק והתקבל ללימודים במסגרת מודל של קבלה פתוחה. לדבריו, ההזדמנות שקיבל שינתה את חייו והובילה אותו לקריירה אקדמית, ולכן הוא מאמין שיש לאפשר הזדמנות דומה גם לצעירים בישראל.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;