עו״ד רבקה דגן: שלילת זכאות לדיור ממשפחות שבהן אחד מבני הזוג לא הסדיר מעמד מול הצבא – יוצרת פגיעה עקיפה בשוויון ומעלה שאלות על סמכות רמ״י, תא משפחתי וזכויות אדם

החלטת מועצת רשות מקרקעי ישראל (רמ״י) לשלול זכאות להשתתפות במכרזי “מחיר למשתכן” ממשפחות שבהן אחד מבני הזוג לא הסדיר את מעמדו מול לשכת הגיוס, מעוררת שורת עתירות משפטיות – בטענה לפגיעה עקיפה בזכויות נשים חרדיות.

על פי ההחלטה, גם אם רק אחד מבני הזוג מוגדר כמי שלא התייצב או לא הסדיר את מעמדו מול הצבא, המשפחה כולה תיפסל מהשתתפות בהטבות הדיור הממשלתיות.

“העתירה לא נגד הסנקציות – אלא נגד ההשלכה”

עו״ד רבקה דגן, המייצגת את העמותות שמורה ו־אמת ליעקב בישראל , הבהירה אצל אלי ביתאן בכאן מורשת  כי העתירה אינה תוקפת את עצם הסנקציות על משתמטים, אלא את הפגיעה בנשים הנשואות להם.

לדבריה, הטענה המרכזית היא שהאישה עומדת בקריטריונים בפני עצמה, ולכן שלילת הזכאות על בסיס מעמד בן הזוג יוצרת הפליה עקיפה:
“אם מוציאים את מרכיב אי-הגיוס מהמשוואה – היא זכאית לגמרי לפי הנתונים”.

דיון על “תא משפחתי” והחוק

במהלך השיחה הושוותה הסוגיה לדיני מיסוי, שם מוכר עקרון “התא המשפחתי”, אך ניתן במקרים מסוימים להפריד רכושית בין בני זוג.

דגן טענה כי גם במכרזי דיור קיימים פרמטרים של מצב משפחתי והכנסה, אך עד כה לא הובאה מגבלה מסוג זה של שלילת זכאות בשל התנהלות של בן זוג.

מחלוקת על סמכות רמ״י

לדבריה, קיימת גם שאלה עקרונית של סמכות: האם לרמ״י יש בכלל סמכות להטיל סנקציות עקיפות מסוג זה על בני משפחה.

מנגד, נשמעה טענה כי מדובר בהחלטה מדיניותית לגיטימית של הרשות, המגדירה את תנאי הזכאות להטבות מדינה.

הוויכוח החוקתי: שוויון מול מדיניות אכיפה

הדיון גלש גם לשאלות רחבות יותר של זכויות אדם, כאשר נטען כי הפגיעה המשמעותית היא דווקא עקיפה – בנשים שאינן צד להפרת החובה הצבאית.

עו״ד דגן טענה כי ניתן היה להעלות טענות כבדות משקל של שוויון, אך ההכרעה תלויה גם בגישת בית המשפט לסוגיות של התערבות במדיניות ממשלתית.

עורך: איתי סופרין.

מפיקה: אירה וקסלר.

קרדיט תמונה: נתי שוחט, פלאש90.

עו״ד רבקה דגן: שלילת זכאות לדיור ממשפחות שבהן אחד מבני הזוג לא הסדיר מעמד מול הצבא &ndash; יוצרת פגיעה עקיפה בשוויון ומעלה שאלות על סמכות רמ״י, תא משפחתי וזכויות אדם
החלטת מועצת רשות מקרקעי ישראל (רמ״י) לשלול זכאות להשתתפות במכרזי &ldquo;מחיר למשתכן&rdquo; ממשפחות שבהן אחד מבני הזוג לא הסדיר את מעמדו מול לשכת הגיוס, מעוררת שורת עתירות משפטיות &ndash; בטענה לפגיעה עקיפה בזכויות נשים חרדיות.
על פי ההחלטה, גם אם רק אחד מבני הזוג מוגדר כמי שלא התייצב או לא הסדיר את מעמדו מול הצבא, המשפחה כולה תיפסל מהשתתפות בהטבות הדיור הממשלתיות.
&ldquo;העתירה לא נגד הסנקציות &ndash; אלא נגד ההשלכה&rdquo;
עו״ד רבקה דגן, המייצגת את העמותות שמורה ו־אמת ליעקב בישראל , הבהירה אצל אלי ביתאן בכאן מורשת&nbsp; כי העתירה אינה תוקפת את עצם הסנקציות על משתמטים, אלא את הפגיעה בנשים הנשואות להם.
לדבריה, הטענה המרכזית היא שהאישה עומדת בקריטריונים בפני עצמה, ולכן שלילת הזכאות על בסיס מעמד בן הזוג יוצרת הפליה עקיפה: &ldquo;אם מוציאים את מרכיב אי-הגיוס מהמשוואה &ndash; היא זכאית לגמרי לפי הנתונים&rdquo;.
דיון על &ldquo;תא משפחתי&rdquo; והחוק
במהלך השיחה הושוותה הסוגיה לדיני מיסוי, שם מוכר עקרון &ldquo;התא המשפחתי&rdquo;, אך ניתן במקרים מסוימים להפריד רכושית בין בני זוג.
דגן טענה כי גם במכרזי דיור קיימים פרמטרים של מצב משפחתי והכנסה, אך עד כה לא הובאה מגבלה מסוג זה של שלילת זכאות בשל התנהלות של בן זוג.
מחלוקת על סמכות רמ״י
לדבריה, קיימת גם שאלה עקרונית של סמכות: האם לרמ״י יש בכלל סמכות להטיל סנקציות עקיפות מסוג זה על בני משפחה.
מנגד, נשמעה טענה כי מדובר בהחלטה מדיניותית לגיטימית של הרשות, המגדירה את תנאי הזכאות להטבות מדינה.
הוויכוח החוקתי: שוויון מול מדיניות אכיפה
הדיון גלש גם לשאלות רחבות יותר של זכויות אדם, כאשר נטען כי הפגיעה המשמעותית היא דווקא עקיפה &ndash; בנשים שאינן צד להפרת החובה הצבאית.
עו״ד דגן טענה כי ניתן היה להעלות טענות כבדות משקל של שוויון, אך ההכרעה תלויה גם בגישת בית המשפט לסוגיות של התערבות במדיניות ממשלתית.
עורך: איתי סופרין.
מפיקה: אירה וקסלר.
קרדיט תמונה: נתי שוחט, פלאש90.