"אין סימני חיים. אנחנו מחזיקים בתקווה, אבל החוסר ודאות שוחק אותנו מבפנים"

חירות נמרודי, אמו של החייל החטוף תמיר נמרודי המוחזק בידי חמאס בעזה, התראיינה לתוכניתו של בני טיטלבוים בכאן מורשת וחשפה את התחושות הקשות שמלוות את משפחתה זה תשעה חודשים. למרות שאין כל מידע חדש, לדבריה, הדאגה לחיי בנה גוברת מרגע לרגע.

"המידע הרשמי הוא שאין סימני חיים. לא התקבלו שום אותות חיים מתמיר מאז שנחטף", סיפרה נמרודי, "וזה מידע שידוע לנו מההתחלה. אולי עכשיו מדברים עליו יותר בגלוי, אבל עבורנו זו אותה תחושת חוסר ודאות קשה שנמשכת כל הזמן".

לדבריה, תמיר נחטף לבדו לאזור ג'בליה בעזה, ולא היה עם יתר החטופים ששוחררו או שמהם התקבל מידע. "שני חבריו שנחטפו עמו נמצאו ללא רוח חיים באותו אזור, והוא נפרד מהם. לא הוחזק איתם ולכן גם לא חזר מידע עליו", הסבירה.

נמרודי התייחסה לשיח הציבורי האחרון על מצבו האפשרי של בנה. "בתקשורת דיברו על שלושה חטופים שמעמדם לא ברור – בין חיים למוות. בחרתי לצאת ולהגיד בפומבי שזה תמיר, גם כדי למנוע חרדות ממשפחות אחרות וגם כדי להשמיע את הזעקה שלנו".

באשר למבצעי צה"ל ולרמיזות על חזרה קרקעית לעזה, אמרה האם בכאב: "אנחנו חוששים. הסכנה היא לא רק לחטופים אלא גם לחיילים. כל פעולה יכולה להחמיר את מצבם של השבויים. אנחנו שומעים על אסונות בלי הפסקה. הילד שלי לא אמור להיות קלף מיקוח".

בהמשך הריאיון התייחסה נמרודי למציאות הנפשית הקשה בה מצויה המשפחה: "החוסר ידיעה שוחק. אם היינו מקבלים מידע ודאי, אולי זה היה מאפשר להתחיל תהליך של אבל. אבל אנחנו לא שם. אנחנו לא יודעים כלום, והלב שלנו נקרע".

בסיום, תיארה את השבת שעברה עליהם: "ניסיתי להתנתק, להיות עם הבנות שלי. אני צריכה להחזיק גם את החיים שלהן וגם את התקווה לתמיר. זו מלחמה כפולה – על הבית ועל הילד שלא שב".

עורך: איתי סופרין 

מפיקה :אירה וקסלר 

צילום: לפי חוק זכויות היוצרים 27 א 

"אין סימני חיים. אנחנו מחזיקים בתקווה, אבל החוסר ודאות שוחק אותנו מבפנים"
חירות נמרודי, אמו של החייל החטוף תמיר נמרודי המוחזק בידי חמאס בעזה, התראיינה לתוכניתו של בני טיטלבוים בכאן מורשת וחשפה את התחושות הקשות שמלוות את משפחתה זה תשעה חודשים. למרות שאין כל מידע חדש, לדבריה, הדאגה לחיי בנה גוברת מרגע לרגע.
"המידע הרשמי הוא שאין סימני חיים. לא התקבלו שום אותות חיים מתמיר מאז שנחטף", סיפרה נמרודי, "וזה מידע שידוע לנו מההתחלה. אולי עכשיו מדברים עליו יותר בגלוי, אבל עבורנו זו אותה תחושת חוסר ודאות קשה שנמשכת כל הזמן".
לדבריה, תמיר נחטף לבדו לאזור ג'בליה בעזה, ולא היה עם יתר החטופים ששוחררו או שמהם התקבל מידע. "שני חבריו שנחטפו עמו נמצאו ללא רוח חיים באותו אזור, והוא נפרד מהם. לא הוחזק איתם ולכן גם לא חזר מידע עליו", הסבירה.
נמרודי התייחסה לשיח הציבורי האחרון על מצבו האפשרי של בנה. "בתקשורת דיברו על שלושה חטופים שמעמדם לא ברור &ndash; בין חיים למוות. בחרתי לצאת ולהגיד בפומבי שזה תמיר, גם כדי למנוע חרדות ממשפחות אחרות וגם כדי להשמיע את הזעקה שלנו".
באשר למבצעי צה"ל ולרמיזות על חזרה קרקעית לעזה, אמרה האם בכאב: "אנחנו חוששים. הסכנה היא לא רק לחטופים אלא גם לחיילים. כל פעולה יכולה להחמיר את מצבם של השבויים. אנחנו שומעים על אסונות בלי הפסקה. הילד שלי לא אמור להיות קלף מיקוח".
בהמשך הריאיון התייחסה נמרודי למציאות הנפשית הקשה בה מצויה המשפחה: "החוסר ידיעה שוחק. אם היינו מקבלים מידע ודאי, אולי זה היה מאפשר להתחיל תהליך של אבל. אבל אנחנו לא שם. אנחנו לא יודעים כלום, והלב שלנו נקרע".
בסיום, תיארה את השבת שעברה עליהם: "ניסיתי להתנתק, להיות עם הבנות שלי. אני צריכה להחזיק גם את החיים שלהן וגם את התקווה לתמיר. זו מלחמה כפולה &ndash; על הבית ועל הילד שלא שב".
עורך: איתי סופרין&nbsp;
מפיקה :אירה וקסלר&nbsp;
צילום: לפי חוק זכויות היוצרים 27 א&nbsp;