 ח"כ לשעבר ומייסד סמינר נוות ירושלים, ניסים זאב בתוכנית 'תדר משלה' עם אפרת שוקרון ב'כאן מורשת': "בעיריית ירושלים יש הגדרות עקומות. לא אתן שאף אחד ייכנס אצלינו מטעמם. אין בהם אמונה"

מתוך 'התדר של אפרת'

כ בשבט תשפה 

קרדיט תמונה:קובי גדעון פלאש 90 

&nbsp;ח"כ לשעבר ומייסד סמינר נוות ירושלים, ניסים זאב בתוכנית 'תדר משלה' עם אפרת שוקרון ב'כאן מורשת': "בעיריית ירושלים יש הגדרות עקומות. לא אתן שאף אחד ייכנס אצלינו מטעמם. אין בהם אמונה"
מתוך 'התדר של אפרת'
כ בשבט תשפה&nbsp;
קרדיט תמונה:קובי גדעון פלאש 90&nbsp;

כאן מורשת

סערת האפליה |

 

ראש מועצת אשכול לשעבר מדבר על התחושות הקשות לאחר 7 באוקטובר, החוסר אונים שחוו תושבי היישובים המפונים, וחשיבות הנצחת הנפגעים

הכאב שמלווה את השורדים
בחודשים שחלפו מאז 7 באוקטובר, החיים לא חזרו לאיתנם עבור רבים מהתושבים ששרדו את ההתקפות הקשות בדרום הארץ. חיים ילין, ראש מועצת אשכול לשעבר, תיאר את התחושות הקשות שעוברות על השורדים מאז אותה תקופה טראגית. "הכאב הזה לא מרפה, הוא פשוט לא עוזב אותך", אמר ילין בראיון למנחה בני טיטלבוים בכאן מורשת. "זה כאב שנמצא בבטן העליונה, כאב שמזכיר לך כל הזמן שיש לך עוד 59 חטופים בתוך הרצועה".

התחושות הקשות, לדבריו, נובעות מתוך חוסר אונים שנחווה בשעות הקשות ביותר, כאשר מאות תושבים במועצה האזורית אשכול היו תקועים בממ"דים ולא יכלו לצאת מחשש למוות. "זה חוסר אונים שאתה לא יכול לצאת מהממ"ד, כי אם תצא, אתה פשוט תמות", תיאר ילין את המצב בשעות הקריטיות של אותו יום.

השלכות המלחמה על ההתיישבות בדרום
בנוגע למצב ההתיישבות, ילין הציג תמונה קשה: "יש כ-13 יישובים שעדיין לא חזרו, בגלל הצורך לשפץ את הבתים ולהקים מערכות חינוך שיתאימו למצב החדש. הצפי הוא שהיישובים יחזרו עד יוני השנה, אולם לא כולם. חלקם יחזרו רק לקראת קיץ 2027".

ילין הדגיש כי הסיבה העיקרית לעיכוב היא לא רק קשיים בבנייה, אלא גם בעיות ביטחוניות. "ביטחון לא ברמה שאנחנו מכירים. אנחנו צריכים לשנות אסטרטגיה כדי להבטיח שהאנשים יחזרו בשקט ובביטחון. החיים לא יחזרו למסלולם אם לא יהיה ביטחון".

השלכות הקונספציה המדינית
בהמשך, השיחה פנתה אל סוגיית התפיסה המדינית שגרמה, לדבריו של ילין, להגעת הטרגדיה. "במשך שנים חשבנו בתפיסה מערבית, שלפיה אם להם יהיה טוב, הם לא יתקפו אותנו. חשבנו שברגע שיהיה להם מה להפסיד, הם לא יעשו לנו נזק", הסביר ילין, "אבל זו הייתה תפיסה שגויה. הפער המהותי הזה בין תפיסתנו לבין גישה ג'יהאדיסטית של רצח הוא זה שהוביל אותנו ל-7 באוקטובר".

"גם שמעון פרס דיבר על התפיסה הזו, כשהוא אמר שעזה תהיה סינגפור. כל הממשלות נכשלו בניהול המצב הזה", הוסיף ילין.

הנצחת הנפגעים – דילמה קשה
בהמשך שוחח ילין על הקושי שבין הרצון לשוב ולהקים את היישובים וגם הנצחת הנפגעים. "ההנצחה היא לא רק עבורנו, אלא עבור כל העולם", ציין. "זה מאוד קשה להנציח את הזכר של אותם ילדים, אנשים וילדים שנרצחו, במיוחד כשיש את המשפחות שהיו שם וצריכות להתמודד עם הכאב האישי שלהן".

ההנצחה, לדבריו, היא נושא שמעסיק את התושבים, כאשר אין הסכמות חד משמעיות על איך להנציח את הנפגעים. "הדיונים בנושא כבר נמשכים שנה וחצי, והם עוד לא הגיעו להסכמות. יש קיבוצים שעדיין לא יודעים אם להקים אנדרטה או לא. זאת דילמה קשה מאוד".

עורך: איתי סופרין 

מפיק: טל אלקבץ 

י"ז באדר תשפ"ה

&nbsp;
ראש מועצת אשכול לשעבר מדבר על התחושות הקשות לאחר 7 באוקטובר, החוסר אונים שחוו תושבי היישובים המפונים, וחשיבות הנצחת הנפגעים
<hr dir="rtl" data-start="260" data-end="263">
הכאב שמלווה את השורדים בחודשים שחלפו מאז 7 באוקטובר, החיים לא חזרו לאיתנם עבור רבים מהתושבים ששרדו את ההתקפות הקשות בדרום הארץ. חיים ילין, ראש מועצת אשכול לשעבר, תיאר את התחושות הקשות שעוברות על השורדים מאז אותה תקופה טראגית. "הכאב הזה לא מרפה, הוא פשוט לא עוזב אותך", אמר ילין בראיון למנחה בני טיטלבוים בכאן מורשת. "זה כאב שנמצא בבטן העליונה, כאב שמזכיר לך כל הזמן שיש לך עוד 59 חטופים בתוך הרצועה".
התחושות הקשות, לדבריו, נובעות מתוך חוסר אונים שנחווה בשעות הקשות ביותר, כאשר מאות תושבים במועצה האזורית אשכול היו תקועים בממ"דים ולא יכלו לצאת מחשש למוות. "זה חוסר אונים שאתה לא יכול לצאת מהממ"ד, כי אם תצא, אתה פשוט תמות", תיאר ילין את המצב בשעות הקריטיות של אותו יום.
<hr dir="rtl" data-start="943" data-end="946">
השלכות המלחמה על ההתיישבות בדרום בנוגע למצב ההתיישבות, ילין הציג תמונה קשה: "יש כ-13 יישובים שעדיין לא חזרו, בגלל הצורך לשפץ את הבתים ולהקים מערכות חינוך שיתאימו למצב החדש. הצפי הוא שהיישובים יחזרו עד יוני השנה, אולם לא כולם. חלקם יחזרו רק לקראת קיץ 2027".
ילין הדגיש כי הסיבה העיקרית לעיכוב היא לא רק קשיים בבנייה, אלא גם בעיות ביטחוניות. "ביטחון לא ברמה שאנחנו מכירים. אנחנו צריכים לשנות אסטרטגיה כדי להבטיח שהאנשים יחזרו בשקט ובביטחון. החיים לא יחזרו למסלולם אם לא יהיה ביטחון".
<hr dir="rtl" data-start="1440" data-end="1443">
השלכות הקונספציה המדינית בהמשך, השיחה פנתה אל סוגיית התפיסה המדינית שגרמה, לדבריו של ילין, להגעת הטרגדיה. "במשך שנים חשבנו בתפיסה מערבית, שלפיה אם להם יהיה טוב, הם לא יתקפו אותנו. חשבנו שברגע שיהיה להם מה להפסיד, הם לא יעשו לנו נזק", הסביר ילין, "אבל זו הייתה תפיסה שגויה. הפער המהותי הזה בין תפיסתנו לבין גישה ג'יהאדיסטית של רצח הוא זה שהוביל אותנו ל-7 באוקטובר".
"גם שמעון פרס דיבר על התפיסה הזו, כשהוא אמר שעזה תהיה סינגפור. כל הממשלות נכשלו בניהול המצב הזה", הוסיף ילין.
<hr dir="rtl" data-start="1928" data-end="1931">
הנצחת הנפגעים &ndash; דילמה קשה בהמשך שוחח ילין על הקושי שבין הרצון לשוב ולהקים את היישובים וגם הנצחת הנפגעים. "ההנצחה היא לא רק עבורנו, אלא עבור כל העולם", ציין. "זה מאוד קשה להנציח את הזכר של אותם ילדים, אנשים וילדים שנרצחו, במיוחד כשיש את המשפחות שהיו שם וצריכות להתמודד עם הכאב האישי שלהן".
ההנצחה, לדבריו, היא נושא שמעסיק את התושבים, כאשר אין הסכמות חד משמעיות על איך להנציח את הנפגעים. "הדיונים בנושא כבר נמשכים שנה וחצי, והם עוד לא הגיעו להסכמות. יש קיבוצים שעדיין לא יודעים אם להקים אנדרטה או לא. זאת דילמה קשה מאוד".
עורך: איתי סופרין&nbsp;
מפיק: טל אלקבץ&nbsp;
י"ז באדר תשפ"ה

" חיים ילין: "הכאב לא מרפה, המלחמה עוד לא נגמרה 

בכיר לשבר בשב"כ, אילן שגב, מנתח את פיטורי רונן בר ואומר כי ראש הממשלה היה צריך לקחת אחריות על כישלון המערכת

שגב על פיטורי רונן בר
במהלך ראיון בכאן מורשת עם בני טיטלבוים, התייחס אילן שגב לפיטורי ראש השב"כ רונן בר, בעקבות כישלון מערכת הביטחון והמודיעין במלחמת יום שבת השביעי לאוקטובר. לדבריו, ראש השב"כ לא סיפק את "הנאמנות" שנדרשה ממנו מצד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, דבר שלדבריו הוביל לפיטוריו. "נתניהו לא קיבל נאמנות מרונן בר. פשוט לא הסתדר לו עם בר ולא יכול היה לקבל את חוסר ההתאמה האידיאולוגית", אמר שגב.

שגב, שהיה בעצמו בשירות השב"כ במשך שלושה עשורים, הסביר כי השב"כ הוא ארגון חזק ובלתי תואם לנאמנות פוליטית. "השב"כ פועל למטרה אחת בלבד – ביטחון מדינת ישראל", ציין. "הארגון לא אמור להיות נאמן למלך, אלא לממלכה ולביטחונה".

הכישלון המודיעיני ומערכת הביטחון
שגב הוסיף ותקף את מערכת הביטחון על כך שלא גילתה את הכישלון המודיעיני שהוביל לפריצת מלחמת יום השביעי לאוקטובר. "השב"כ כשל, רונן בר כשל", אמר. "אם פיקוד העליון היה מקבל את ההחלטות הנכונות לאחר יום השביעי, היינו יכולים לראות תוצאות אחרות", הוסיף.

במהלך הראיון, שגב דיבר גם על ההשלכות של הכישלון המודיעיני במהלך הלחימה בדרום הארץ, כשהמערכות השונות במדינה לא תפקדו כראוי. לדבריו, רשות החירום הלאומית, פיקוד העורף, ומערכות אחרות לא פעלו באופן אפקטיבי, דבר שגרם לכאוס כללי והפך את ההתמודדות עם חמאס לאי-סדר מוחלט.

הפוליטיקה של ההדחה
בהמשך הראיון, שגב ציין כי לא ניתן להתעלם מההיבט הפוליטי של הפיטורים. הוא טוען כי ראש הממשלה נתניהו מרחיק את כל מי שעשוי היה להוביל לחקירה מעמיקה וממלכתית של הכשלים שנעשו במהלך הלחימה. "הסיבה שהוא פיטר את כולם היא מאוד פשוטה", אמר שגב. "הוא מרחיק את כל מי שיכול להטיל ספק במעשיו ובמערכת הביטחון".

לגבי נתניהו עצמו, שגב טוען כי גם הוא היה צריך לקחת אחריות ולהתפטר מיד לאחר ה-7 באוקטובר. "ראש הממשלה היה צריך להודיע מיד אחרי המתקפה שהוא אחראי על הכישלון, ולקחת אחריות", אמר. "אם הוא לא הולך, נמשיך להפגין ונתעקש שהוא יתפטר".

המאבק הציבורי והפוליטי
בהתייחס למאבק הציבורי ולדרישות להתפטרות ראש הממשלה, שגב הביע תמיכתו בהפגנות ובהבעת דרישות ציבוריות רחבה. "לא יכול להיות מצב שבו אדם נדבק לכיסא, בעוד שכל המערכת מסביבו קורסת", אמר. "אם הוא לא יילך, אנחנו, הציבור, נדאג שיידע על כך בצורה ברורה".

עורך: איתי סופרין 

מפיק: טל אלקבץ 

י"ז באדר תשפ"ה 

תמונה: פלאש90

בכיר לשבר בשב"כ, אילן שגב, מנתח את פיטורי רונן בר ואומר כי ראש הממשלה היה צריך לקחת אחריות על כישלון המערכת
<hr dir="rtl" data-start="340" data-end="343">
שגב על פיטורי רונן בר במהלך ראיון בכאן מורשת עם בני טיטלבוים, התייחס אילן שגב לפיטורי ראש השב"כ רונן בר, בעקבות כישלון מערכת הביטחון והמודיעין במלחמת יום שבת השביעי לאוקטובר. לדבריו, ראש השב"כ לא סיפק את "הנאמנות" שנדרשה ממנו מצד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, דבר שלדבריו הוביל לפיטוריו. "נתניהו לא קיבל נאמנות מרונן בר. פשוט לא הסתדר לו עם בר ולא יכול היה לקבל את חוסר ההתאמה האידיאולוגית", אמר שגב.
שגב, שהיה בעצמו בשירות השב"כ במשך שלושה עשורים, הסביר כי השב"כ הוא ארגון חזק ובלתי תואם לנאמנות פוליטית. "השב"כ פועל למטרה אחת בלבד &ndash; ביטחון מדינת ישראל", ציין. "הארגון לא אמור להיות נאמן למלך, אלא לממלכה ולביטחונה".
<hr dir="rtl" data-start="968" data-end="971">
הכישלון המודיעיני ומערכת הביטחון שגב הוסיף ותקף את מערכת הביטחון על כך שלא גילתה את הכישלון המודיעיני שהוביל לפריצת מלחמת יום השביעי לאוקטובר. "השב"כ כשל, רונן בר כשל", אמר. "אם פיקוד העליון היה מקבל את ההחלטות הנכונות לאחר יום השביעי, היינו יכולים לראות תוצאות אחרות", הוסיף.
במהלך הראיון, שגב דיבר גם על ההשלכות של הכישלון המודיעיני במהלך הלחימה בדרום הארץ, כשהמערכות השונות במדינה לא תפקדו כראוי. לדבריו, רשות החירום הלאומית, פיקוד העורף, ומערכות אחרות לא פעלו באופן אפקטיבי, דבר שגרם לכאוס כללי והפך את ההתמודדות עם חמאס לאי-סדר מוחלט.
<hr dir="rtl" data-start="1521" data-end="1524">
הפוליטיקה של ההדחה בהמשך הראיון, שגב ציין כי לא ניתן להתעלם מההיבט הפוליטי של הפיטורים. הוא טוען כי ראש הממשלה נתניהו מרחיק את כל מי שעשוי היה להוביל לחקירה מעמיקה וממלכתית של הכשלים שנעשו במהלך הלחימה. "הסיבה שהוא פיטר את כולם היא מאוד פשוטה", אמר שגב. "הוא מרחיק את כל מי שיכול להטיל ספק במעשיו ובמערכת הביטחון".
לגבי נתניהו עצמו, שגב טוען כי גם הוא היה צריך לקחת אחריות ולהתפטר מיד לאחר ה-7 באוקטובר. "ראש הממשלה היה צריך להודיע מיד אחרי המתקפה שהוא אחראי על הכישלון, ולקחת אחריות", אמר. "אם הוא לא הולך, נמשיך להפגין ונתעקש שהוא יתפטר".
<hr dir="rtl" data-start="2075" data-end="2078">
המאבק הציבורי והפוליטי בהתייחס למאבק הציבורי ולדרישות להתפטרות ראש הממשלה, שגב הביע תמיכתו בהפגנות ובהבעת דרישות ציבוריות רחבה. "לא יכול להיות מצב שבו אדם נדבק לכיסא, בעוד שכל המערכת מסביבו קורסת", אמר. "אם הוא לא יילך, אנחנו, הציבור, נדאג שיידע על כך בצורה ברורה".
עורך: איתי סופרין&nbsp;
מפיק: טל אלקבץ&nbsp;
י"ז באדר תשפ"ה&nbsp;
תמונה: פלאש90

 "בכיר השב"כ לשעבר : "נתניהו לא קיבל נאמנות מראש השב"כ, רונן בר היה צריך לעזוב אחרי ה-7 באוקטובר

"האם קיימת אפשרות להסכם בין הצדדים? הרב רכניץ מדבר על החרדות החרדיות ומציין את חשיבות הסבלנות במשא ומתן"

בפינת "על סדר היום"  אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת, שוחח הרב ד"ר עידו רכניץ, ממכון משפטי ארץ, על סוגיות אקטואליות בראי ההלכה. את דבריו פתח בהסבר על המתח הקיים בין החברה החרדית לבין יתר החברה הישראלית, במיוחד בנוגע לנושא הגיוס. לדבריו, ישנם שני גורמים עיקריים שמובילים את החרדה החרדית: האחד - חשש מהתפרקות עולם התורה אם כלל הציבור החרדי יתגייס לצה"ל, והשני - פחד מהחילון וערעור אורח החיים החרדי.

הרב רכניץ הדגיש כי כאשר קבוצה חשה חרדה, היא מתקשה להיות פתוחה למשא ומתן או לשינויים. לעיתים, הסבלנות והקשבה לצרכים של הצד השני עשויות להיות המפתח להסכמים אפשריים. הוא ציין כי על הרוב להיות קשוב לחרדות של הצד השני ולהתמודד עם השאלות בצורה חכמה ומבינה, ולא בהשקפת עולם שתנסה לרסק את עולמו של האחר.

באשר למאבק על הרפורמה המשפטית, רכניץ ציין שהיו לא מעט אנשים שהפגינו ויצאו לרחובות לא מתוך מניע של איומים, אלא מתוך חרדות אמיתיות. "החרדה הזו חייבת להישקל, כי היא לא רק מניפולציה", אמר. הוא ציין את הגישות שהביאו להתקדמות במשא ומתן, למשל הצעת שמחי, שהייתה מאוזנת וקשובה לצרכים של הצד השני.

בנוגע לגיוס החרדים, הרב רכניץ לא הסתיר את דעתו האישית, ולדבריו יש חוסר צדק במצב הנוכחי שבו חלק מהחרדים אינם מתגייסים לצה"ל. עם זאת, הוא הדגיש כי הדרך לתקן את המצב לא צריכה להתבצע בכוחניות, אלא תוך יצירת דיאלוג והבנה הדדית, גם אם מדובר בהליך שדורש זמן וסבלנות.

לסיכום, הרב רכניץ ציין כי אם באמת רוצים לשנות את המצב, יש להבין את עולמו של הצד השני ולהיות קשובים לפחדיו וחרדותיו, ולא להימנע מהמשא ומתן. "אי אפשר לרסק את הצד השני אם אנחנו רוצים שינוי אמיתי", סיכם את דבריו.

עורך: איתי סופרין 

מפיק: טל אלקבץ 

י"ז באדר תשפ"ה

"האם קיימת אפשרות להסכם בין הצדדים? הרב רכניץ מדבר על החרדות החרדיות ומציין את חשיבות הסבלנות במשא ומתן"
<hr dir="rtl" data-start="225" data-end="228">
בפינת "על סדר היום"&nbsp; אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת, שוחח הרב ד"ר עידו רכניץ, ממכון משפטי ארץ, על סוגיות אקטואליות בראי ההלכה. את דבריו פתח בהסבר על המתח הקיים בין החברה החרדית לבין יתר החברה הישראלית, במיוחד בנוגע לנושא הגיוס. לדבריו, ישנם שני גורמים עיקריים שמובילים את החרדה החרדית: האחד - חשש מהתפרקות עולם התורה אם כלל הציבור החרדי יתגייס לצה"ל, והשני - פחד מהחילון וערעור אורח החיים החרדי.
הרב רכניץ הדגיש כי כאשר קבוצה חשה חרדה, היא מתקשה להיות פתוחה למשא ומתן או לשינויים. לעיתים, הסבלנות והקשבה לצרכים של הצד השני עשויות להיות המפתח להסכמים אפשריים. הוא ציין כי על הרוב להיות קשוב לחרדות של הצד השני ולהתמודד עם השאלות בצורה חכמה ומבינה, ולא בהשקפת עולם שתנסה לרסק את עולמו של האחר.
באשר למאבק על הרפורמה המשפטית, רכניץ ציין שהיו לא מעט אנשים שהפגינו ויצאו לרחובות לא מתוך מניע של איומים, אלא מתוך חרדות אמיתיות. "החרדה הזו חייבת להישקל, כי היא לא רק מניפולציה", אמר. הוא ציין את הגישות שהביאו להתקדמות במשא ומתן, למשל הצעת שמחי, שהייתה מאוזנת וקשובה לצרכים של הצד השני.
בנוגע לגיוס החרדים, הרב רכניץ לא הסתיר את דעתו האישית, ולדבריו יש חוסר צדק במצב הנוכחי שבו חלק מהחרדים אינם מתגייסים לצה"ל. עם זאת, הוא הדגיש כי הדרך לתקן את המצב לא צריכה להתבצע בכוחניות, אלא תוך יצירת דיאלוג והבנה הדדית, גם אם מדובר בהליך שדורש זמן וסבלנות.
לסיכום, הרב רכניץ ציין כי אם באמת רוצים לשנות את המצב, יש להבין את עולמו של הצד השני ולהיות קשובים לפחדיו וחרדותיו, ולא להימנע מהמשא ומתן. "אי אפשר לרסק את הצד השני אם אנחנו רוצים שינוי אמיתי", סיכם את דבריו.
עורך: איתי סופרין&nbsp;
מפיק: טל אלקבץ&nbsp;
י"ז באדר תשפ"ה

סערת האפליה |

כאן מורשת

.css-10t7zxc{display:block;-webkit-flex:none;-ms-flex:none;flex:none;height:0.7rem;}Recent clips

Recent clips