מזכיר הממשלה לשעבר מעריך כי ניתן לייצר שיתוף פעולה בין המפלגות החרדיות לגדי איזנקוט, ומציע להפוך את חוק הגיוס לחלק מחוק יסוד: הצבא. לדבריו, המשא ומתן הקואליציוני יעבור שלושה שלבים: התבצרות, התפכחות והסכמות. "אם החרדים ישתחררו מברית הדמים הלא ברורה עם נתניהו, אפשר יהיה לעשות שינוי גדול".

מזכיר הממשלה לשעבר ויו"ר חברת תארא אסטרטגיה ומחקר, עובד יחזקאל, מעריך  אצל אלי ביתאן בכאן מורשת כי תוצאות הבחירות עשויות לפתוח פתח לשינוי משמעותי ביחסים בין המפלגות החרדיות לבין שאר המערכת הפוליטית, לרבות אפשרות לשיתוף פעולה עם גדי איזנקוט. בריאיון בכאן מורשת אמר יחזקאל כי הפער בין החברה החרדית והחברה הכללית גדול פחות מכפי שנדמה, וכי דווקא המנהיגות הפוליטית היא שמעמיקה את הקרע.

"יש פער ענק בין העם שלנו לבין המנהיגות שלנו", אמר יחזקאל. לדבריו, בחברה החרדית קיימים מפעלי חסד ונתינה בהיקפים גדולים, והציבור החרדי עצמו אינו בהכרח מזדהה עם השפה וההתנהלות של נציגיו הפוליטיים.

יחזקאל התייחס גם לתוצאות הבחירות ולשינוי הצפוי בהנהגת המפלגות החרדיות. לדבריו, עזיבתו של משה גפני והצורך של אריה דרעי לעשות חשבון נפש עשויים לסמן מעבר למנהיגות אחרת. הוא ציין לחיוב את יעקב אשר, שאותו הכיר מתקופתו כראש עיריית בני ברק, ואמר כי מדובר במנהיג מסוג אחר.

לדבריו, האתגר הגדול של המפלגות החרדיות הוא לא בהכרח שינוי תפיסתן ביחס לציונות, אלא שינוי מהות היחסים עם החברה הישראלית. "הם לא צריכים לשנות את התפיסה שלהם כלפי הציונות. נשאיר את הוויכוח הזה לאזורים הפילוסופיים. אבל ברמה של שותפות של כלל ישראל, אם הם יחליטו שלכל ישראל יש חלק לעולם הבא, יכול מאוד להיות שאפשר יהיה לעשות פה שינוי גדול".

"אין ברית בלתי ניתנת להתרה בין החרדים לימין"

בהתייחס לאפשרות של שיתוף פעולה בין המפלגות החרדיות לגדי איזנקוט, דחה יחזקאל את התפיסה שלפיה קיימת ברית בלתי ניתנת להתרה בין החרדים לגוש הימין. לדבריו, הקשר בין החרדים לבנימין נתניהו מורכב, והיעדרו של נתניהו מהמערכת הפוליטית עשוי לשנות את המפה.

"אני לא רואה ברית דמים בין החרדים לבין הימין", אמר. לדבריו, הזיקה לגוש הימין קיימת במידה רבה יותר בש"ס, ופחות ביהדות התורה. הוא הוסיף כי איזנקוט עונה על הדרישות היהודיות של המפלגות החרדיות, וכי לא בטוח שהוא אינו עונה גם על חלק מהדרישות המדיניות והתפיסתיות של יהדות התורה.

יחזקאל, שליווה במשך תשעה חודשים את השיחות בבית הנשיא סביב הרפורמה המשפטית, סבור כי ניתן להגיע להסכמות רחבות גם בסוגיית הגיוס. "אפשר לפתור את חוק הגיוס בקלות. אנחנו רוצים שלומדי תורה ימשיכו ללמוד תורה, אנחנו רוצים שמי שלא לומד תורה יתגייס לצבא".

לדבריו, לצד סוגיית הגיוס יש לדון גם באחריות המדינה למערכות החינוך שאינן מלמדות לימודי ליבה. אם ניתן יהיה לייצר הסכמות בשתי הסוגיות, הוא מעריך, יהיה בכך פוטנציאל לשינוי מהותי ביחסים בין החברה החרדית לשאר החברה הישראלית.

ההצעה: חוק הגיוס כחלק מחוק יסוד: הצבא

יחזקאל חשף כי במהלך השיחות בבית הנשיא עלתה הצעה להפוך את חוק הגיוס לחלק מחוק יסוד: הצבא, במקום לחוק נפרד. לדבריו, כך ניתן יהיה לא רק להגיע להסכמות על הסדרת הגיוס, אלא גם לעגן את זכויותיהם של החרדים בחוק יסוד, באופן שבית המשפט יוכל להגן עליהן.

"אנחנו נגיע להבנות על חוק גיוס, ואני משוכנע שאפשר להגיע להסכמות כאלה בקלות, אם הפוליטיקה תאפשר את זה. חוק הגיוס יהפוך להיות זכויות של החרדים בתוך חוק יסוד: הצבא", אמר.

לדבריו, מהלך כזה עשוי לשנות גם את מערכת היחסים בין הציבור החרדי לבית המשפט העליון: "מבית משפט שפוסק פסיקות נגד החרדים, לבית משפט שמגן על הזכויות המעוגנות של החרדים בחוק יסוד: הצבא".

יחזקאל סיפר כי כארבעה חודשים לאחר שבעה באוקטובר נפגש עם אחד מראשי המפלגות החרדיות, שאמר לו בדיעבד כי הוא מצטער שלא קיבל את המתווה שהוצע בשיחות בבית הנשיא בסוגיית הגיוס.

שלושה שלבים בדרך להרכבת הממשלה

באשר למשא ומתן הקואליציוני, יחזקאל הסביר כי מדובר בתהליך המורכב משלושה שלבים: התבצרות, התפכחות והסכמות.

"אנחנו נמצאים עכשיו בשלב ההתבצרות", אמר. לדבריו, בשלב הזה המפלגות עדיין נמצאות במעין קמפיין בחירות, מדברות אל קהל הבוחרים שלהן ואינן יכולות להרשות לעצמן לסגת מההבטחות שנתנו.

להערכתו, בתוך שבועיים עד שלושה שבועות יתחיל שלב ההתפכחות, שבו המפלגות יוכלו להסביר לבוחריהן מדוע נדרשים ויתורים, מה המחיר שלהם ועל אילו עקרונות הן מתעקשות. רק לאחר מכן ניתן יהיה להתקדם לשלב ההסכמות.

יחזקאל הסכים כי לא ניתן להקים ממשלה ולפתור מראש את כל הפרטים בסוגיות הגיוס והחינוך, אך הציע לגבש כבר בשלב המשא ומתן עקרונות מוסכמים. כך, למשל, ניתן יהיה להסכים על הקמת ועדה ממשלתית, להגדיר את כתב המנדט שלה ולקבוע מי יהיו חבריה ומי יעמוד בראשה, מבלי לקבוע מראש את תוצאות עבודתה.

"צריך נוסחה שבה מחירי ההפסד קטנים ממחירי הרווח"

כשנשאל כיצד ניתן לייצר אמון בין מפלגות שניהלו מערכת בחירות סוערת ושאינן שותפות טבעיות, השיב יחזקאל כי פוליטיקה היא בראש ובראשונה "מדעי הכוח".

לדבריו, אמון אישי בין מנהיגים אינו מספיק, ונדרשת נוסחה פוליטית שתאפשר לכל צד להציג הישגים בפני הציבור שלו. הוא הציג כדוגמה פגישה אפשרית בין גדי איזנקוט ליעקב אשר: על איזנקוט להציע ליעקב אשר מתווה שבו הרווח הפוליטי והציבורי שלו יהיה גדול ממחיר הוויתורים שיידרש להם, ובמקביל על אשר לאפשר לאיזנקוט להציג הישגים משמעותיים בפני בוחריו.

"יהיו מחירי הפסד לשני הצדדים, צריך ליצור נוסחה שבה מחירי ההפסד של שני הצדדים קטנים ממחירי הרווח של שני הצדדים", הסביר.

יחזקאל סיכם באופטימיות זהירה את האפשרות לשינוי ביחסים בין החרדים לחברה הישראלית. לדבריו, בשיחות עם חרדים שאינם עוסקים בפוליטיקה הוא שומע לא פעם ביקורת ומבוכה לנוכח התנהלות ההנהגה, וגם בקרב חילונים רבים יש מי שרואים ביהדות ובלימוד התורה ערך בסיסי ומחבר במדינת ישראל.

"יכול מאוד להיות שאולי עכשיו יבוא איזשהו נס, ואנחנו נראה תנועה בכיוונים באמת אפשריים, שיביאו לנו קצת יותר שקט באזורים האלה", אמר.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: נעה אוחנה

מזכיר הממשלה לשעבר מעריך כי ניתן לייצר שיתוף פעולה בין המפלגות החרדיות לגדי איזנקוט, ומציע להפוך את חוק הגיוס לחלק מחוק יסוד: הצבא. לדבריו, המשא ומתן הקואליציוני יעבור שלושה שלבים: התבצרות, התפכחות והסכמות. "אם החרדים ישתחררו מברית הדמים הלא ברורה עם נתניהו, אפשר יהיה לעשות שינוי גדול".
מזכיר הממשלה לשעבר ויו"ר חברת תארא אסטרטגיה ומחקר, עובד יחזקאל, מעריך&nbsp; אצל אלי ביתאן בכאן מורשת כי תוצאות הבחירות עשויות לפתוח פתח לשינוי משמעותי ביחסים בין המפלגות החרדיות לבין שאר המערכת הפוליטית, לרבות אפשרות לשיתוף פעולה עם גדי איזנקוט. בריאיון בכאן מורשת אמר יחזקאל כי הפער בין החברה החרדית והחברה הכללית גדול פחות מכפי שנדמה, וכי דווקא המנהיגות הפוליטית היא שמעמיקה את הקרע.
"יש פער ענק בין העם שלנו לבין המנהיגות שלנו", אמר יחזקאל. לדבריו, בחברה החרדית קיימים מפעלי חסד ונתינה בהיקפים גדולים, והציבור החרדי עצמו אינו בהכרח מזדהה עם השפה וההתנהלות של נציגיו הפוליטיים.
יחזקאל התייחס גם לתוצאות הבחירות ולשינוי הצפוי בהנהגת המפלגות החרדיות. לדבריו, עזיבתו של משה גפני והצורך של אריה דרעי לעשות חשבון נפש עשויים לסמן מעבר למנהיגות אחרת. הוא ציין לחיוב את יעקב אשר, שאותו הכיר מתקופתו כראש עיריית בני ברק, ואמר כי מדובר במנהיג מסוג אחר.
לדבריו, האתגר הגדול של המפלגות החרדיות הוא לא בהכרח שינוי תפיסתן ביחס לציונות, אלא שינוי מהות היחסים עם החברה הישראלית. "הם לא צריכים לשנות את התפיסה שלהם כלפי הציונות. נשאיר את הוויכוח הזה לאזורים הפילוסופיים. אבל ברמה של שותפות של כלל ישראל, אם הם יחליטו שלכל ישראל יש חלק לעולם הבא, יכול מאוד להיות שאפשר יהיה לעשות פה שינוי גדול".
"אין ברית בלתי ניתנת להתרה בין החרדים לימין"
בהתייחס לאפשרות של שיתוף פעולה בין המפלגות החרדיות לגדי איזנקוט, דחה יחזקאל את התפיסה שלפיה קיימת ברית בלתי ניתנת להתרה בין החרדים לגוש הימין. לדבריו, הקשר בין החרדים לבנימין נתניהו מורכב, והיעדרו של נתניהו מהמערכת הפוליטית עשוי לשנות את המפה.
"אני לא רואה ברית דמים בין החרדים לבין הימין", אמר. לדבריו, הזיקה לגוש הימין קיימת במידה רבה יותר בש"ס, ופחות ביהדות התורה. הוא הוסיף כי איזנקוט עונה על הדרישות היהודיות של המפלגות החרדיות, וכי לא בטוח שהוא אינו עונה גם על חלק מהדרישות המדיניות והתפיסתיות של יהדות התורה.
יחזקאל, שליווה במשך תשעה חודשים את השיחות בבית הנשיא סביב הרפורמה המשפטית, סבור כי ניתן להגיע להסכמות רחבות גם בסוגיית הגיוס. "אפשר לפתור את חוק הגיוס בקלות. אנחנו רוצים שלומדי תורה ימשיכו ללמוד תורה, אנחנו רוצים שמי שלא לומד תורה יתגייס לצבא".
לדבריו, לצד סוגיית הגיוס יש לדון גם באחריות המדינה למערכות החינוך שאינן מלמדות לימודי ליבה. אם ניתן יהיה לייצר הסכמות בשתי הסוגיות, הוא מעריך, יהיה בכך פוטנציאל לשינוי מהותי ביחסים בין החברה החרדית לשאר החברה הישראלית.
ההצעה: חוק הגיוס כחלק מחוק יסוד: הצבא
יחזקאל חשף כי במהלך השיחות בבית הנשיא עלתה הצעה להפוך את חוק הגיוס לחלק מחוק יסוד: הצבא, במקום לחוק נפרד. לדבריו, כך ניתן יהיה לא רק להגיע להסכמות על הסדרת הגיוס, אלא גם לעגן את זכויותיהם של החרדים בחוק יסוד, באופן שבית המשפט יוכל להגן עליהן.
"אנחנו נגיע להבנות על חוק גיוס, ואני משוכנע שאפשר להגיע להסכמות כאלה בקלות, אם הפוליטיקה תאפשר את זה. חוק הגיוס יהפוך להיות זכויות של החרדים בתוך חוק יסוד: הצבא", אמר.
לדבריו, מהלך כזה עשוי לשנות גם את מערכת היחסים בין הציבור החרדי לבית המשפט העליון: "מבית משפט שפוסק פסיקות נגד החרדים, לבית משפט שמגן על הזכויות המעוגנות של החרדים בחוק יסוד: הצבא".
יחזקאל סיפר כי כארבעה חודשים לאחר שבעה באוקטובר נפגש עם אחד מראשי המפלגות החרדיות, שאמר לו בדיעבד כי הוא מצטער שלא קיבל את המתווה שהוצע בשיחות בבית הנשיא בסוגיית הגיוס.
שלושה שלבים בדרך להרכבת הממשלה
באשר למשא ומתן הקואליציוני, יחזקאל הסביר כי מדובר בתהליך המורכב משלושה שלבים: התבצרות, התפכחות והסכמות.
"אנחנו נמצאים עכשיו בשלב ההתבצרות", אמר. לדבריו, בשלב הזה המפלגות עדיין נמצאות במעין קמפיין בחירות, מדברות אל קהל הבוחרים שלהן ואינן יכולות להרשות לעצמן לסגת מההבטחות שנתנו.
להערכתו, בתוך שבועיים עד שלושה שבועות יתחיל שלב ההתפכחות, שבו המפלגות יוכלו להסביר לבוחריהן מדוע נדרשים ויתורים, מה המחיר שלהם ועל אילו עקרונות הן מתעקשות. רק לאחר מכן ניתן יהיה להתקדם לשלב ההסכמות.
יחזקאל הסכים כי לא ניתן להקים ממשלה ולפתור מראש את כל הפרטים בסוגיות הגיוס והחינוך, אך הציע לגבש כבר בשלב המשא ומתן עקרונות מוסכמים. כך, למשל, ניתן יהיה להסכים על הקמת ועדה ממשלתית, להגדיר את כתב המנדט שלה ולקבוע מי יהיו חבריה ומי יעמוד בראשה, מבלי לקבוע מראש את תוצאות עבודתה.
"צריך נוסחה שבה מחירי ההפסד קטנים ממחירי הרווח"
כשנשאל כיצד ניתן לייצר אמון בין מפלגות שניהלו מערכת בחירות סוערת ושאינן שותפות טבעיות, השיב יחזקאל כי פוליטיקה היא בראש ובראשונה "מדעי הכוח".
לדבריו, אמון אישי בין מנהיגים אינו מספיק, ונדרשת נוסחה פוליטית שתאפשר לכל צד להציג הישגים בפני הציבור שלו. הוא הציג כדוגמה פגישה אפשרית בין גדי איזנקוט ליעקב אשר: על איזנקוט להציע ליעקב אשר מתווה שבו הרווח הפוליטי והציבורי שלו יהיה גדול ממחיר הוויתורים שיידרש להם, ובמקביל על אשר לאפשר לאיזנקוט להציג הישגים משמעותיים בפני בוחריו.
"יהיו מחירי הפסד לשני הצדדים, צריך ליצור נוסחה שבה מחירי ההפסד של שני הצדדים קטנים ממחירי הרווח של שני הצדדים", הסביר.
יחזקאל סיכם באופטימיות זהירה את האפשרות לשינוי ביחסים בין החרדים לחברה הישראלית. לדבריו, בשיחות עם חרדים שאינם עוסקים בפוליטיקה הוא שומע לא פעם ביקורת ומבוכה לנוכח התנהלות ההנהגה, וגם בקרב חילונים רבים יש מי שרואים ביהדות ובלימוד התורה ערך בסיסי ומחבר במדינת ישראל.
"יכול מאוד להיות שאולי עכשיו יבוא איזשהו נס, ואנחנו נראה תנועה בכיוונים באמת אפשריים, שיביאו לנו קצת יותר שקט באזורים האלה", אמר.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: נעה אוחנה