הדלת לדיפלומטיה נותרת פתוחה, אך בארה״ב מדגישים: בלי לחץ צבאי וכלכלי – טהרן לא תתקפל

ארצות הברית החריפה את הלחץ על איראן עם תחילת המצור הימי, אחר הצהריים לפי שעון ישראל ,במהלך שמחדד את האסטרטגיה של הנשיא דונלד טראמפ שילוב בין כוח צבאי ממשי לבין ניסיון להשאיר פתח להסדרה מדינית.

לדברי הקונסול לשעבר שי בזק, אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת ,המהלך האמריקאי אינו תגובה רגעית אלא חלק מתוכנית סדורה. “ארצות הברית לא פועלת מהיום למחר”, הוא מסביר. “גם אם הנשיא מקבל החלטות דרמטיות, הן נשענות על מערכות ביטחון, צבא ומודיעין שמכינות מראש מגוון תרחישים”.

פערי תפיסה בין וושינגטון לטהרן

בזק מצביע על פער עמוק בין המסרים הפומביים של איראן לבין המסרים החשאיים, שלטענת טראמפ מועברים מאחורי הקלעים. בעוד שבפומבי טהרן מצהירה כי ארה״ב “הובסה”, בפועל – המציאות בשטח שונה לחלוטין.

לדבריו, עצם העובדה שכוחות אמריקאיים וישראליים פועלים באין מפריע במשך שבועות מעל שמי איראן, מעידה על פער בין הרטוריקה לבין היכולת המבצעית.

בלי איום צבאי – אין מו״מ

אחד המסרים המרכזיים בראיון הוא הצורך בהצבת אופציה צבאית אמינה כתנאי למשא ומתן:
“אי אפשר לנהל מו״מ אמיתי בלי איום ממשי”, מדגיש בזק. “במשך שנים שמענו את הנוסחה ‘כל האופציות על השולחן’, אבל זה נשאר ברמת הדיבורים. כאן נעשה צעד בפועל”.

לדבריו, טראמפ פועל בניגוד ללחצים פנימיים ובינלאומיים, במיוחד מצד מדינות אירופה, שלדבריו “נוקטות גישה קצרת טווח ואינן מוכנות להיאבק על אורח החיים שלהן”.

השיקול הכלכלי: לחץ מבית

לצד השיקולים הביטחוניים, גם הכלכלה משחקת תפקיד משמעותי. עליית מחירי הנפט עלולה ליצור לחץ פנימי בארה״ב, כאשר הציבור האמריקאי מרגיש זאת ישירות במחירי הדלק.

“האמריקאים לא תמיד מבינים למה הסכסוך עם איראן נוגע להם”, אומר בזק. “מבחינתם, זה סכסוך רחוק – כמו עימותים אחרים בעולם. ולכן הלחץ הציבורי לא קטן”.

בין טווח קצר לאיום אסטרטגי

עם זאת, בזק מדגיש כי האחריות של הנהגה אמריקאית היא להסתכל מעבר לטווח הקצר. לדבריו, האיום האיראני אינו רק אזורי אלא גלובלי – הן דרך פעילות טרור והן דרך שאיפות השפעה במזרח התיכון, במיוחד מול מדינות המפרץ.

במציאות הזו, המצור הימי נתפס ככלי לחץ מרכזי: לא רק כדי לפגוע בכלכלה האיראנית, אלא גם כדי לאותת כי הפעם – האיום הצבאי אינו תיאורטי.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

קרדיט תמונה: יוסי אלוני פלאש 90 

הדלת לדיפלומטיה נותרת פתוחה, אך בארה״ב מדגישים: בלי לחץ צבאי וכלכלי &ndash; טהרן לא תתקפל
ארצות הברית החריפה את הלחץ על איראן עם תחילת המצור הימי, אחר הצהריים לפי שעון ישראל ,במהלך שמחדד את האסטרטגיה של הנשיא דונלד טראמפ שילוב בין כוח צבאי ממשי לבין ניסיון להשאיר פתח להסדרה מדינית.
לדברי הקונסול לשעבר שי בזק, אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת ,המהלך האמריקאי אינו תגובה רגעית אלא חלק מתוכנית סדורה. &ldquo;ארצות הברית לא פועלת מהיום למחר&rdquo;, הוא מסביר. &ldquo;גם אם הנשיא מקבל החלטות דרמטיות, הן נשענות על מערכות ביטחון, צבא ומודיעין שמכינות מראש מגוון תרחישים&rdquo;.
פערי תפיסה בין וושינגטון לטהרן
בזק מצביע על פער עמוק בין המסרים הפומביים של איראן לבין המסרים החשאיים, שלטענת טראמפ מועברים מאחורי הקלעים. בעוד שבפומבי טהרן מצהירה כי ארה״ב &ldquo;הובסה&rdquo;, בפועל &ndash; המציאות בשטח שונה לחלוטין.
לדבריו, עצם העובדה שכוחות אמריקאיים וישראליים פועלים באין מפריע במשך שבועות מעל שמי איראן, מעידה על פער בין הרטוריקה לבין היכולת המבצעית.
בלי איום צבאי &ndash; אין מו״מ
אחד המסרים המרכזיים בראיון הוא הצורך בהצבת אופציה צבאית אמינה כתנאי למשא ומתן: &ldquo;אי אפשר לנהל מו״מ אמיתי בלי איום ממשי&rdquo;, מדגיש בזק. &ldquo;במשך שנים שמענו את הנוסחה &lsquo;כל האופציות על השולחן&rsquo;, אבל זה נשאר ברמת הדיבורים. כאן נעשה צעד בפועל&rdquo;.
לדבריו, טראמפ פועל בניגוד ללחצים פנימיים ובינלאומיים, במיוחד מצד מדינות אירופה, שלדבריו &ldquo;נוקטות גישה קצרת טווח ואינן מוכנות להיאבק על אורח החיים שלהן&rdquo;.
השיקול הכלכלי: לחץ מבית
לצד השיקולים הביטחוניים, גם הכלכלה משחקת תפקיד משמעותי. עליית מחירי הנפט עלולה ליצור לחץ פנימי בארה״ב, כאשר הציבור האמריקאי מרגיש זאת ישירות במחירי הדלק.
&ldquo;האמריקאים לא תמיד מבינים למה הסכסוך עם איראן נוגע להם&rdquo;, אומר בזק. &ldquo;מבחינתם, זה סכסוך רחוק &ndash; כמו עימותים אחרים בעולם. ולכן הלחץ הציבורי לא קטן&rdquo;.
בין טווח קצר לאיום אסטרטגי
עם זאת, בזק מדגיש כי האחריות של הנהגה אמריקאית היא להסתכל מעבר לטווח הקצר. לדבריו, האיום האיראני אינו רק אזורי אלא גלובלי &ndash; הן דרך פעילות טרור והן דרך שאיפות השפעה במזרח התיכון, במיוחד מול מדינות המפרץ.
במציאות הזו, המצור הימי נתפס ככלי לחץ מרכזי: לא רק כדי לפגוע בכלכלה האיראנית, אלא גם כדי לאותת כי הפעם &ndash; האיום הצבאי אינו תיאורטי.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה: יוסי אלוני פלאש 90&nbsp;