קרדיט תמונה:שאטרסטוק&nbsp;

כאן מורשת

קובי ויינברג 

מנדי גרוזמן בשיחה עם אלישיב רייכנר ואיתמר גור 

מתוך 'מנדי ביתאן'

כח בכסלו תשפ"ו 

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

מנדי גרוזמן בשיחה עם אלישיב רייכנר ואיתמר גור&nbsp;
מתוך 'מנדי ביתאן'
כח בכסלו תשפ"ו&nbsp;
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;

פינת צפון דרום 

הכילה של קריית שמונה 

על רקע העלייה בתחלואה והמלצת משרד הבריאות לעטות מסכות בחללים סגורים, לשעבר מנכ״ל משרד הבריאות מזהיר משאננות וקורא לציבור להתחסן: “שיעור ההתחסנות נמוך בצורה מסוכנת”

בעקבות התגברות תחלואת השפעת בישראל, משרד הבריאות ממליץ לציבור לשקול עטיית מסכות במקומות סגורים – לא כהנחיה מחייבת ולא כחזרה לימי הקורונה, אלא כאמצעי זהירות נוסף. לדברי פרופ’ ארנון אפק, דיקן בית הספר לרפואה באוניברסיטת רייכמן, חבר הנהלת בית החולים שיבא ולשעבר מנכ״ל משרד הבריאות, מדובר בצעד מתבקש שנועד בראש ובראשונה להגן על אוכלוסיות בסיכון.

בראיון למנדי גרוזמן בכאן מורשת הסביר אפק כי גם לפני עידן הקורונה הייתה הצדקה להמלצה כזו. “זו המלצה מאוד מוגבלת”, הדגיש, “בעיקר לאוכלוסיות בסיכון ובחללים סגורים. החיסונים לשפעת אינם מגינים ב־100%, אלא בכ־70%, ולכן אנחנו רוצים להוסיף שכבת הגנה נוספת”.

לדבריו, המצב האידיאלי היה שרוב הציבור יתחסן וכך ייווצר “חיסון עדר”, אך בפועל פחות מ־20% מהאוכלוסייה התחסן השנה. אפק סבור שלא מדובר בהתנגדות אקטיבית, אלא בהשפעה מצטברת של קמפיינים נגד חיסונים בארץ ובעולם. “אנשים לא בהכרח אומרים ‘אני נגד’, אבל גם לא ממהרים להתחסן – למרות שהחיסון זמין, חינמי וקל להשגה בקופות החולים”.

אפק ביקש להפריך את התפיסה הרווחת שלפיה שפעת היא מחלה קלה וחולפת. “צריך להבין שזו במידה מסוימת רולטה רוסית”, אמר. “רוב האנשים אכן יחלימו, אבל יש אחוז – כולל בקרב אנשים בריאים – שיחלו בצורה קשה. רק לאחרונה נפטרו ארבעה ילדים, ואנחנו עדיין לפני שיא החורף”.

עוד ציין כי גם מחוסנים עלולים לחלות ואף במקרים נדירים למות, אך הדגיש שהחיסון מקטין משמעותית את הסיכון למחלה קשה. “להתחסן זה להקטין בכ־70% את הסיכוי לחלות בצורה רצינית. וגם אם חולים – המחלה בדרך כלל קלה יותר. אני באמת לא רואה סיבה לא להתחסן”.

מעבר להגנה האישית, אפק הדגיש את ההיבט של ערבות הדדית. “לכולנו יש סבא וסבתא, בני משפחה עם מחלות כרוניות. לא נעים לדעת שדווקא אתה הדבקת מישהו שנפגע קשה. גם אם אין אפס סיכון, לפחות אתה יודע שעשית כל שביכולתך כדי למנוע את זה”.

בהתייחס לטענות נגד חיסונים, הבהיר אפק כי חיסוני השפעת מבוססים על ניסיון של עשרות שנים. “השיטה קיימת שנים רבות, ומתבססת על ניטור עולמי של זני השפעת. השנה, למשל, זן ה־H3N2 – הזן הקשה – כלול בחיסון, וזה עוד טיעון בעד ההתחסנות”.

לסיום קרא אפק בדגש לאוכלוסיות בסיכון – קשישים, חולים כרוניים ונשים בהיריון – להתחסן בהקדם. “ילדים מגיל חצי שנה יכולים להתחסן. גם אם ילד מחוסן חלה, המחלה בדרך כלל קלה יותר. השורה התחתונה פשוטה: להתחסן, ובמידת האפשר – לעטות מסכה במקומות סגורים וצפופים”.

עורך:איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר

קרדיט  תמונה: שאטרסטוק 

על רקע העלייה בתחלואה והמלצת משרד הבריאות לעטות מסכות בחללים סגורים, לשעבר מנכ״ל משרד הבריאות מזהיר משאננות וקורא לציבור להתחסן: &ldquo;שיעור ההתחסנות נמוך בצורה מסוכנת&rdquo;
בעקבות התגברות תחלואת השפעת בישראל, משרד הבריאות ממליץ לציבור לשקול עטיית מסכות במקומות סגורים &ndash; לא כהנחיה מחייבת ולא כחזרה לימי הקורונה, אלא כאמצעי זהירות נוסף. לדברי פרופ&rsquo; ארנון אפק, דיקן בית הספר לרפואה באוניברסיטת רייכמן, חבר הנהלת בית החולים שיבא ולשעבר מנכ״ל משרד הבריאות, מדובר בצעד מתבקש שנועד בראש ובראשונה להגן על אוכלוסיות בסיכון.
בראיון למנדי גרוזמן בכאן מורשת הסביר אפק כי גם לפני עידן הקורונה הייתה הצדקה להמלצה כזו. &ldquo;זו המלצה מאוד מוגבלת&rdquo;, הדגיש, &ldquo;בעיקר לאוכלוסיות בסיכון ובחללים סגורים. החיסונים לשפעת אינם מגינים ב־100%, אלא בכ־70%, ולכן אנחנו רוצים להוסיף שכבת הגנה נוספת&rdquo;.
לדבריו, המצב האידיאלי היה שרוב הציבור יתחסן וכך ייווצר &ldquo;חיסון עדר&rdquo;, אך בפועל פחות מ־20% מהאוכלוסייה התחסן השנה. אפק סבור שלא מדובר בהתנגדות אקטיבית, אלא בהשפעה מצטברת של קמפיינים נגד חיסונים בארץ ובעולם. &ldquo;אנשים לא בהכרח אומרים &lsquo;אני נגד&rsquo;, אבל גם לא ממהרים להתחסן &ndash; למרות שהחיסון זמין, חינמי וקל להשגה בקופות החולים&rdquo;.
אפק ביקש להפריך את התפיסה הרווחת שלפיה שפעת היא מחלה קלה וחולפת. &ldquo;צריך להבין שזו במידה מסוימת רולטה רוסית&rdquo;, אמר. &ldquo;רוב האנשים אכן יחלימו, אבל יש אחוז &ndash; כולל בקרב אנשים בריאים &ndash; שיחלו בצורה קשה. רק לאחרונה נפטרו ארבעה ילדים, ואנחנו עדיין לפני שיא החורף&rdquo;.
עוד ציין כי גם מחוסנים עלולים לחלות ואף במקרים נדירים למות, אך הדגיש שהחיסון מקטין משמעותית את הסיכון למחלה קשה. &ldquo;להתחסן זה להקטין בכ־70% את הסיכוי לחלות בצורה רצינית. וגם אם חולים &ndash; המחלה בדרך כלל קלה יותר. אני באמת לא רואה סיבה לא להתחסן&rdquo;.
מעבר להגנה האישית, אפק הדגיש את ההיבט של ערבות הדדית. &ldquo;לכולנו יש סבא וסבתא, בני משפחה עם מחלות כרוניות. לא נעים לדעת שדווקא אתה הדבקת מישהו שנפגע קשה. גם אם אין אפס סיכון, לפחות אתה יודע שעשית כל שביכולתך כדי למנוע את זה&rdquo;.
בהתייחס לטענות נגד חיסונים, הבהיר אפק כי חיסוני השפעת מבוססים על ניסיון של עשרות שנים. &ldquo;השיטה קיימת שנים רבות, ומתבססת על ניטור עולמי של זני השפעת. השנה, למשל, זן ה־H3N2 &ndash; הזן הקשה &ndash; כלול בחיסון, וזה עוד טיעון בעד ההתחסנות&rdquo;.
לסיום קרא אפק בדגש לאוכלוסיות בסיכון &ndash; קשישים, חולים כרוניים ונשים בהיריון &ndash; להתחסן בהקדם. &ldquo;ילדים מגיל חצי שנה יכולים להתחסן. גם אם ילד מחוסן חלה, המחלה בדרך כלל קלה יותר. השורה התחתונה פשוטה: להתחסן, ובמידת האפשר &ndash; לעטות מסכה במקומות סגורים וצפופים&rdquo;.
עורך:איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר
קרדיט&nbsp; תמונה: שאטרסטוק&nbsp;

קובי ויינברג

כאן מורשת

.css-10t7zxc{display:block;-webkit-flex:none;-ms-flex:none;flex:none;height:0.7rem;}Recent clips

Recent clips