דורית נחמיה מחצור הגלילית מתארת בראיון אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת  את הטלטלה שחווים תושבי הצפון בין מלחמה לשגרה, וקוראת לחיזוק החוסן האישי: "אין לנו שליטה על מה שקורה, אבל יש לנו בחירה איך להתנהל בתוך זה".

הירי המחודש לעבר יישובי הצפון בסוף השבוע האחרון החזיר רבים מתושבי הגליל לתחושות המוכרות של חוסר ודאות ודריכות מתמדת. דורית נחמיה, תושבת חצור הגלילית ומדריכת ימימה המלמדת גם בקריית שמונה, מספרת כי המעברים התכופים בין לחימה לשגרה הפכו לאתגר משמעותי עבור התושבים.

לדבריה, תקופת הלחימה בצפון הייתה קשה גם עבור תושבי חצור הגלילית, שספגו נפילות ואזעקות. אולם דווקא המעבר המהיר לשגרה לאחר הכרזת הפסקת האש יצר קושי מסוג אחר.

"המעבר הפתאומי ממלחמה לשגרה לא היה פשוט", סיפרה. "כל פעם צריך לאסוף מחדש את הקבוצות שהתפזרו, לחזור לפעילות, ואז שוב להתמודד עם מציאות שמשתנה".

נחמיה מציינת כי במשך כחודש וחצי נהנו תושבי האזור משקט יחסי, עד שהשיגורים האחרונים לעבר קריית שמונה, איילת השחר, שדה אליעזר, צפת וחצור החזירו את תחושת האיום.

כאשר נשאלה מה מציעה שיטת ימימה להתמודדות עם מצב כה שברירי, השיבה כי המפתח הוא קבלת המציאות ופיתוח חוסן אישי.

"אין לנו בחירה על מה שקורה ואין לנו שליטה על המציאות הביטחונית", אמרה. "אבל יש לנו בחירה איך להתנהל בתוך המציאות הזאת. איך להתחזק, לקחת אחריות אישית על התחושות שלנו ועל הדרך שבה אנחנו פועלים".

לדבריה, לצד תחושת התסכול מהבטחות ממשלתיות שטרם מומשו ומהמחסור בתקציבים לשיקום הצפון, התושבים נאלצים לגלות יוזמה אישית. היא הביאה כדוגמה פעילים מקומיים הפועלים לגיוס משאבים באופן עצמאי, וכן את הצעדים שהיא עצמה נוקטת לשמירה על ביטחונה.

"אני מסתובבת בגליל עם שכפ"ץ וקסדה שרכשתי בעצמי", סיפרה. "כשאני מגיעה ללמד בקריית שמונה, הדבר הראשון שאני עושה הוא לפתוח מקלט לפני תחילת השיעור".

נחמיה הדגישה כי לצד ההיערכות הפיזית, יש צורך גם בבניית חוסן נפשי. לדבריה, היא נעזרת בתרגילי נשימה, בשהייה בטבע ובלימוד מתמשך כדי לשמור על יציבות.

"צריך לבנות ציר כוח פנימי", אמרה. "להרגיש שהכוח נמצא בידיים שלנו ולא תלוי רק בגורמים חיצוניים".

לדבריה, תושבי הצפון חיים במציאות מורכבת של חרדות, לילות ללא שינה וחוסר ודאות מתמשך, ולכן האחריות האישית הופכת לכלי מרכזי בהתמודדות היומיומית.

"זה לא משהו שנופל מהשמיים", סיכמה. "צריך לתרגל את זה ולקבל את המציאות כפי שהיא. כל אחד צריך להתחיל לקחת אחריות על עצמו ועל הדרך שבה הוא מתמודד איתה".

עורך: איתי סופרין 

מפיקה: אירה וקסלר

קרדיט תמונה: שאטרסטוק 

דורית נחמיה מחצור הגלילית מתארת בראיון אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת&nbsp; את הטלטלה שחווים תושבי הצפון בין מלחמה לשגרה, וקוראת לחיזוק החוסן האישי: "אין לנו שליטה על מה שקורה, אבל יש לנו בחירה איך להתנהל בתוך זה".
הירי המחודש לעבר יישובי הצפון בסוף השבוע האחרון החזיר רבים מתושבי הגליל לתחושות המוכרות של חוסר ודאות ודריכות מתמדת. דורית נחמיה, תושבת חצור הגלילית ומדריכת ימימה המלמדת גם בקריית שמונה, מספרת כי המעברים התכופים בין לחימה לשגרה הפכו לאתגר משמעותי עבור התושבים.
לדבריה, תקופת הלחימה בצפון הייתה קשה גם עבור תושבי חצור הגלילית, שספגו נפילות ואזעקות. אולם דווקא המעבר המהיר לשגרה לאחר הכרזת הפסקת האש יצר קושי מסוג אחר.
"המעבר הפתאומי ממלחמה לשגרה לא היה פשוט", סיפרה. "כל פעם צריך לאסוף מחדש את הקבוצות שהתפזרו, לחזור לפעילות, ואז שוב להתמודד עם מציאות שמשתנה".
נחמיה מציינת כי במשך כחודש וחצי נהנו תושבי האזור משקט יחסי, עד שהשיגורים האחרונים לעבר קריית שמונה, איילת השחר, שדה אליעזר, צפת וחצור החזירו את תחושת האיום.
כאשר נשאלה מה מציעה שיטת ימימה להתמודדות עם מצב כה שברירי, השיבה כי המפתח הוא קבלת המציאות ופיתוח חוסן אישי.
"אין לנו בחירה על מה שקורה ואין לנו שליטה על המציאות הביטחונית", אמרה. "אבל יש לנו בחירה איך להתנהל בתוך המציאות הזאת. איך להתחזק, לקחת אחריות אישית על התחושות שלנו ועל הדרך שבה אנחנו פועלים".
לדבריה, לצד תחושת התסכול מהבטחות ממשלתיות שטרם מומשו ומהמחסור בתקציבים לשיקום הצפון, התושבים נאלצים לגלות יוזמה אישית. היא הביאה כדוגמה פעילים מקומיים הפועלים לגיוס משאבים באופן עצמאי, וכן את הצעדים שהיא עצמה נוקטת לשמירה על ביטחונה.
"אני מסתובבת בגליל עם שכפ"ץ וקסדה שרכשתי בעצמי", סיפרה. "כשאני מגיעה ללמד בקריית שמונה, הדבר הראשון שאני עושה הוא לפתוח מקלט לפני תחילת השיעור".
נחמיה הדגישה כי לצד ההיערכות הפיזית, יש צורך גם בבניית חוסן נפשי. לדבריה, היא נעזרת בתרגילי נשימה, בשהייה בטבע ובלימוד מתמשך כדי לשמור על יציבות.
"צריך לבנות ציר כוח פנימי", אמרה. "להרגיש שהכוח נמצא בידיים שלנו ולא תלוי רק בגורמים חיצוניים".
לדבריה, תושבי הצפון חיים במציאות מורכבת של חרדות, לילות ללא שינה וחוסר ודאות מתמשך, ולכן האחריות האישית הופכת לכלי מרכזי בהתמודדות היומיומית.
"זה לא משהו שנופל מהשמיים", סיכמה. "צריך לתרגל את זה ולקבל את המציאות כפי שהיא. כל אחד צריך להתחיל לקחת אחריות על עצמו ועל הדרך שבה הוא מתמודד איתה".
עורך: איתי סופרין&nbsp;
מפיקה: אירה וקסלר
קרדיט תמונה: שאטרסטוק&nbsp;