 רב קהילת עוז והדר ומראשי מכון משפטי ארץ מסביר בראיון את עמדת ההלכה לגבי אקטיביזם שיפוטי, אחריות שלטונית ומגבלות הכוח המשפטי

ההלכה והאקטיביזם המשפטי: אין סמכות ללא אחריות

בראיון לבני טיטלבוים בכאן מורשת, הרב אורי סדן, ממכון משפטי ארץ ורב קהילת עוז והדר בפתח תקווה, מציג עמדה נחרצת נגד האקטיביזם המשפטי. לדבריו, "ההלכה היא אמנם מערכת אקטיבית שמעורבת בכל תחומי החיים, אך היא שונה לחלוטין מהאקטיביזם המשפטי החילוני".

הרב סדן מסביר כי בהלכה, מקור הסמכות הוא ידיעת הטוב של הקדוש ברוך הוא, ואילו המשפט החילוני מבוסס על תפיסות אנושיות שעלולות להיות שנויות במחלוקת. "ההלכה מכירה בכך שללא אחריות, אין מקום לסמכות. לכן, כאשר אין אדם חשוב – תלמיד חכם המשמש גם כמנהיג ציבור – אין מקום לשיפוטיות ערכית חיצונית על החלטות נבחרי הציבור".

העיקרון ההלכתי: הימנעות מאקטיביזם שיפוטי

בהתייחסו למעמדו של המשפט בישראל, הרב סדן מביא את עמדותיהם של פוסקים מרכזיים כמו הרב משה פיינשטיין והרב שלמה זלמן אוירבך, שקבעו כי במצב שבו ההנהגה אינה מחוברת להלכה, "אין צורך בהסכמתו של אדם חשוב". מכאן נגזרת מסקנה רחבה יותר: "ההלכה אינה מעודדת שיפוטיות ערכית מצד גורמים שאינם נושאים באחריות המלאה להשלכות של החלטותיהם".

לדבריו, חקיקה שנעשית מתוך שיקולים פוליטיים או תוך פגיעה בלתי שוויונית באוכלוסיות מסוימות אינה תקפה הלכתית, אך כל עוד מדובר בחוקים כלליים, הסמכות נתונה לנבחרי הציבור ולא לבתי המשפט.

ביקורת על האקטיביזם השיפוטי של בג"ץ

הרב סדן מביא ציטוטים משופטים בכירים, בהם פרופ' אהרן ברק והשופט מנחם אלון, כדי להדגיש שבית המשפט העליון הישראלי הפך לאקטיביסטי במיוחד. "ברק עצמו תיאר את בג"ץ כגוף האקטיביסטי ביותר בעולם, והשופט אלון אמר שהתפיסה הזו מתאימה יותר להגות דתית מאשר לשיטה משפטית".

הרב סדן מסביר כי "בהיעדר מערכת הלכתית מסודרת, עדיפה הימנעות מוחלטת משיפוטיות ערכית על החלטות הציבור מאשר יצירת מוסד חזק שאינו נושא באחריות המלאה לתוצאות פסיקותיו".

עורך: איתי סופרין 

מפיקה: אירה וקסלר 

 

רב קהילת עוז והדר ומראשי מכון משפטי ארץ מסביר בראיון את עמדת ההלכה לגבי אקטיביזם שיפוטי, אחריות שלטונית ומגבלות הכוח המשפטי
<hr dir="rtl">
ההלכה והאקטיביזם המשפטי: אין סמכות ללא אחריות
בראיון לבני טיטלבוים בכאן מורשת, הרב אורי סדן, ממכון משפטי ארץ ורב קהילת עוז והדר בפתח תקווה, מציג עמדה נחרצת נגד האקטיביזם המשפטי. לדבריו, "ההלכה היא אמנם מערכת אקטיבית שמעורבת בכל תחומי החיים, אך היא שונה לחלוטין מהאקטיביזם המשפטי החילוני".
הרב סדן מסביר כי בהלכה, מקור הסמכות הוא ידיעת הטוב של הקדוש ברוך הוא, ואילו המשפט החילוני מבוסס על תפיסות אנושיות שעלולות להיות שנויות במחלוקת. "ההלכה מכירה בכך שללא אחריות, אין מקום לסמכות. לכן, כאשר אין אדם חשוב &ndash; תלמיד חכם המשמש גם כמנהיג ציבור &ndash; אין מקום לשיפוטיות ערכית חיצונית על החלטות נבחרי הציבור".
<hr dir="rtl">
העיקרון ההלכתי: הימנעות מאקטיביזם שיפוטי
בהתייחסו למעמדו של המשפט בישראל, הרב סדן מביא את עמדותיהם של פוסקים מרכזיים כמו הרב משה פיינשטיין והרב שלמה זלמן אוירבך, שקבעו כי במצב שבו ההנהגה אינה מחוברת להלכה, "אין צורך בהסכמתו של אדם חשוב". מכאן נגזרת מסקנה רחבה יותר: "ההלכה אינה מעודדת שיפוטיות ערכית מצד גורמים שאינם נושאים באחריות המלאה להשלכות של החלטותיהם".
לדבריו, חקיקה שנעשית מתוך שיקולים פוליטיים או תוך פגיעה בלתי שוויונית באוכלוסיות מסוימות אינה תקפה הלכתית, אך כל עוד מדובר בחוקים כלליים, הסמכות נתונה לנבחרי הציבור ולא לבתי המשפט.
<hr dir="rtl">
ביקורת על האקטיביזם השיפוטי של בג"ץ
הרב סדן מביא ציטוטים משופטים בכירים, בהם פרופ' אהרן ברק והשופט מנחם אלון, כדי להדגיש שבית המשפט העליון הישראלי הפך לאקטיביסטי במיוחד. "ברק עצמו תיאר את בג"ץ כגוף האקטיביסטי ביותר בעולם, והשופט אלון אמר שהתפיסה הזו מתאימה יותר להגות דתית מאשר לשיטה משפטית".
הרב סדן מסביר כי "בהיעדר מערכת הלכתית מסודרת, עדיפה הימנעות מוחלטת משיפוטיות ערכית על החלטות הציבור מאשר יצירת מוסד חזק שאינו נושא באחריות המלאה לתוצאות פסיקותיו".
עורך: איתי סופרין&nbsp;
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;
&nbsp;