שי בזק, לשעבר הקונסול הכללי של ישראל בארה״ב, על ביקור נתניהו: הקשר האסטרטגי עמוק – אבל ישראל הפכה תלויה באדם אחד. על סומלילנד: “מהלך אמיץ ויצירתי”.

ביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בארצות הברית העלה שוב את השאלה המוכרת: האם ישראל מסוגלת לעמוד בלחצים האמריקניים — גם כאשר הנשיא מוגדר ידידותי במיוחד?

שי בזק, לשעבר הקונסול הכללי של ישראל בארצות הברית, מזכיר  בראיון עם בני טיטלבוים בכאן מורשת כי לאורך עשרות שנים הושמעו אזהרות על לחצים אמריקניים — אולם כמעט שלא נרשם מקרה שבו ראש ממשלה ישראלי יצא “חפוי ראש” מהביקור. לדבריו, גם הפעם לא צפויה דרמה גדולה, משום שהיחסים בין המדינות “מבוססים עמוק מאוד, הרבה מעבר לחילוקי דעות נקודתיים”.

עם זאת, בזק מצביע על מגמה מדאיגה: מצבה הבינלאומי של ישראל “רע מאוד”, והוא סבור שההתבטאויות והמעשים של הממשלה הנוכחית אינם מסייעים. לדבריו, ביקורת על ישראל נשמעת כיום גם בקרב דמוקרטים וגם בקרב רפובליקנים — עד כדי כך ש“המבצר היחיד שנותר של תמיכה משמעותית בישראל — הוא הנשיא עצמו”.

לדבריו, גם גורמים בכירים בסביבת טראמפ — בבית הלבן, במערכת הביטחון ובמעגל היועצים — מביעים ביקורת על נתניהו. “תמרנו את עצמנו למצב שבו אנחנו נשענים על אדם אחד. היכולת שלנו לסרב לו, אם הוא עומד על דעתו — מאוד מוגבלת”.

בזק מזכיר כי בעבר נשענה ישראל גם על תמיכת הקונגרס, יהדות ארצות הברית וגופים נוספים — מנופים שהלכו ונשחקו. בתוך המערך האסטרטגי הרחב של ארצות הברית מול סין ומדינות המזרח התיכון, הוא מעריך שהאינטרסים הישראליים “מתגמדים” לעומת השיקולים האמריקניים.

לצד זאת מתייחס בזק לסוגיית סומלילנד, ומגדיר את המהלך כ“צעד אמיץ, יצירתי ומעניין”, שלדעתו עשוי להשתלב ביצירת קואליציה אזורית של מדינות מתונות ולהעניק לישראל מנוף נוסף בזירה הבינלאומית — אם ינוהל נכון ולמרות המחאות.

בסיום מדגיש בזק כי סביב הנושא האיראני, כמו גם בנושאים נוספים שעלו בביקור, אין לצפות להכרעות דרמטיות מידיות: “אנחנו צריכים צניעות — אנחנו לא באמת יודעים מה נאמר בחדרים הסגורים”.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר