אפרת שוקרון בשיחה עם חוי ארנפלד פעילה חברתית ומקימת ארגון ׳עושות חיל׳.
על ההתמודדות של בני המשפחה של החיילים החרדיים והמענה שהן מנסות לתת באמצעות הארגון שהקימה.

מתוך 'תדר משלה יום שלישי ב11:00 

כו בכסלו תשפ"ו 

קרדיט תמונה:שאטרסטוק 

מפיקה אירה וקסלר 

אפרת שוקרון בשיחה עם חוי ארנפלד פעילה חברתית ומקימת ארגון ׳עושות חיל׳. על ההתמודדות של בני המשפחה של החיילים החרדיים והמענה שהן מנסות לתת באמצעות הארגון שהקימה.
מתוך 'תדר משלה יום שלישי ב11:00&nbsp;
כו בכסלו תשפ"ו&nbsp;
קרדיט תמונה:שאטרסטוק&nbsp;
מפיקה אירה וקסלר&nbsp;

כאן מורשת

המכבים של ימינו 

על רקע הדיווחים על הסכם מתגבש בין ארצות הברית לאיראן, שהתפרסמו בכותרות העיתונים השונים – מ״הסכם גרוע״ ועד ״ההסכם קרוב, ישראל תישאר עם הדאגות״ – התקיים דיון בפינה “טור אסטרטגי”  אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת עם הפרשן אודי טנא, שעסק בהשלכות האפשריות של המהלך המדיני על ישראל ועל המערכת הפוליטית.

טנא הדגיש כי בשלב זה קשה לדעת מה כולל ההסכם בפועל, אך לדבריו ברור כי ישראל חייבת לשמור לעצמה חופש פעולה ביטחוני מלא: “מדינת ישראל חייבת לשמור לעצמה את האפשרות להמשיך ולתקוף בכל צורך, בלי שיכפו עליה דבר”, אמר.

בהתייחסו למערכת היחסים בין ירושלים לוושינגטון, הזכיר טנא גם דיווחים על מתיחות ושיחות בין מנהיגים, והדגיש כי ישראל ממשיכה לפעול כריבונית בזירה האזורית. עם זאת, הוא העריך כי מבחינה פוליטית ההסכם עלול להשפיע על מעמדו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, במיוחד בהקשר הבחירות הקרובות: “נתניהו צריך הישג מדיני משמעותי, והתחושה הציבורית כרגע היא של דשדוש וחוסר בהירות”.

לדבריו, במציאות הנוכחית ישראל אינה צד ישיר לשיחות, אך עדיין מושפעת מהחלטות המעצמות. הוא הוסיף כי כל פעולה ישראלית מול איראן עשויה להתפרש גם בהקשר פוליטי פנימי, דבר שמקשה על קבלת החלטות אסטרטגיות.

בחלק נוסף של השיחה התייחס טנא גם לזירה הפוליטית הפנימית, ובמיוחד למהלכיו של יו״ר האופוזיציה לשעבר נפתלי בנט. לדבריו, בנט סובל מירידה בסקרים וממהלכים פוליטיים מוקדמים מדי: “האיחודים בגוש המרכז־שמאל לא מייצרים סחף אלא דווקא היחלשות”, אמר.

טנא התייחס גם לראש האופוזיציה יאיר לפיד וציין כי גם הוא מתמודד עם אתגרים דומים בשימור כוחו הפוליטי. לדבריו, ניסיונות איחוד בין מפלגות אינם בהכרח מייצרים יתרון אלקטורלי, ולעיתים אף גורמים לאובדן קהלים משני הצדדים.

בסיום השיחה העריך טנא כי המערכת הפוליטית בישראל נכנסת לשלב של אי־ודאות, שבו ההכרעה תיפול בין מהלכי איחוד בגושים לבין יכולתם של מנהיגים לייצר אמון ציבורי והישגים מדיניים ממשיים.

עורך: איתי סופרין

מפיקה:אירה וקסלר 

על רקע הדיווחים על הסכם מתגבש בין ארצות הברית לאיראן, שהתפרסמו בכותרות העיתונים השונים &ndash; מ״הסכם גרוע״ ועד ״ההסכם קרוב, ישראל תישאר עם הדאגות״ &ndash; התקיים דיון בפינה &ldquo;טור אסטרטגי&rdquo;&nbsp; אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת עם הפרשן אודי טנא, שעסק בהשלכות האפשריות של המהלך המדיני על ישראל ועל המערכת הפוליטית.
טנא הדגיש כי בשלב זה קשה לדעת מה כולל ההסכם בפועל, אך לדבריו ברור כי ישראל חייבת לשמור לעצמה חופש פעולה ביטחוני מלא: &ldquo;מדינת ישראל חייבת לשמור לעצמה את האפשרות להמשיך ולתקוף בכל צורך, בלי שיכפו עליה דבר&rdquo;, אמר.
בהתייחסו למערכת היחסים בין ירושלים לוושינגטון, הזכיר טנא גם דיווחים על מתיחות ושיחות בין מנהיגים, והדגיש כי ישראל ממשיכה לפעול כריבונית בזירה האזורית. עם זאת, הוא העריך כי מבחינה פוליטית ההסכם עלול להשפיע על מעמדו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, במיוחד בהקשר הבחירות הקרובות: &ldquo;נתניהו צריך הישג מדיני משמעותי, והתחושה הציבורית כרגע היא של דשדוש וחוסר בהירות&rdquo;.
לדבריו, במציאות הנוכחית ישראל אינה צד ישיר לשיחות, אך עדיין מושפעת מהחלטות המעצמות. הוא הוסיף כי כל פעולה ישראלית מול איראן עשויה להתפרש גם בהקשר פוליטי פנימי, דבר שמקשה על קבלת החלטות אסטרטגיות.
בחלק נוסף של השיחה התייחס טנא גם לזירה הפוליטית הפנימית, ובמיוחד למהלכיו של יו״ר האופוזיציה לשעבר נפתלי בנט. לדבריו, בנט סובל מירידה בסקרים וממהלכים פוליטיים מוקדמים מדי: &ldquo;האיחודים בגוש המרכז־שמאל לא מייצרים סחף אלא דווקא היחלשות&rdquo;, אמר.
טנא התייחס גם לראש האופוזיציה יאיר לפיד וציין כי גם הוא מתמודד עם אתגרים דומים בשימור כוחו הפוליטי. לדבריו, ניסיונות איחוד בין מפלגות אינם בהכרח מייצרים יתרון אלקטורלי, ולעיתים אף גורמים לאובדן קהלים משני הצדדים.
בסיום השיחה העריך טנא כי המערכת הפוליטית בישראל נכנסת לשלב של אי־ודאות, שבו ההכרעה תיפול בין מהלכי איחוד בגושים לבין יכולתם של מנהיגים לייצר אמון ציבורי והישגים מדיניים ממשיים.
עורך: איתי סופרין
מפיקה:אירה וקסלר&nbsp;

"טור אסטרטגי -חשש להשפעת הסכם איראן על הזירה הפוליטית בישראל: “נתניהו לא על הסוס, הציבור מודאג

בפינתו אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת טוען הרב פפר כי הדרישה להפרדה מגדרית ביחידות קרביות משפיעה על נכונות חרדים להתגייס, ומזהיר מהשלכות של מחאות קיצוניות ומדיניות המעצרים

הרב יהושע פפר, התייחס להשפעות המתמשכות של שילוב חיילות ביחידות קרביות בצה״ל על סוגיית הגיוס החרדי ועל יחסי האמון בין הציבור הדתי והחרדי לבין הצבא.

בדבריו הוא מציין כי הוא עצמו נמצא בתקופת מילואים נוספת, ואומר כי סוגיות הגיוס והזהות הדתית בצה״ל ממשיכות לעמוד במוקד הדיון הציבורי.

"פגיעה באמון ובכבוד החייל הדתי"

לדבריו, שילוב נשים בתפקידים קרביים – למשל בטנקים ובגדודים – נתפס בציבור הדתי ככזה שאינו נותן מענה לצרכים ההלכתיים של החייל הדתי, ובכך פוגע באמון הבסיסי מול הצבא.

הרב פפר טוען כי הפגיעה באמון זה מחלישה גם את הניסיונות להרחיב את גיוס הציבור החרדי, וכי היא משמשת "תחמושת" בידי מתנגדי הגיוס. לדבריו, בניית אמון בין הצבא לבין הציבור החרדי אינה רק כלי טכני אלא צורך מהותי.

השפעות על הציבור הדתי-לאומי והחרדי

בהמשך השיחה הוא מעלה אפשרות כי עמדות תקיפות יותר מצד רבנים בציונות הדתית בנושא תנאי השירות נובעות גם מהשיח החרדי סביב הגיוס, אשר מחזק את עמידתם בדרישות מול הצבא.

לצד זאת, הוא מדגיש כי הדרישות להימנעות משירות בחילות מסוימים – כגון שריון – עלולות להוביל לצמצום השתלבותם של חיילים דתיים בצה״ל ולפגוע גם בכוחות המילואים.

מחאות חרדיות והפלג הירושלמי

בחלק נוסף של השיחה מתייחס הרב פפר להפגנות החרדיות שנרשמו לאחרונה, כולל חסימות רכבות. הוא מצביע על מעורבות של גורמים המזוהים עם "הפלג הירושלמי", ומגדיר אותם כזרם קיצוני יותר בתוך הציבור החרדי, הנוקט קו מחאה חריף ולעיתים אנרכיסטי.

לדבריו, פעולות אלו יוצרות מצד אחד השפעה על מדיניות אכיפה ומעצרים, אך מצד שני גם ביקורת חריפה בתוך הציבור החרדי עצמו בשל הפגיעה התדמיתית והחברתית.

ביקורת על מדיניות המעצרים

הרב פפר מביע הסתייגות ממדיניות המעצרים כלפי מפגינים, שלדבריו עלולה להחריף את הקיטוב ולחזק את הקבוצות הקיצוניות, במקום לצמצם את המתחים מול המדינה.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

בפינתו אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת טוען הרב פפר כי הדרישה להפרדה מגדרית ביחידות קרביות משפיעה על נכונות חרדים להתגייס, ומזהיר מהשלכות של מחאות קיצוניות ומדיניות המעצרים
הרב יהושע פפר, התייחס להשפעות המתמשכות של שילוב חיילות ביחידות קרביות בצה״ל על סוגיית הגיוס החרדי ועל יחסי האמון בין הציבור הדתי והחרדי לבין הצבא.
בדבריו הוא מציין כי הוא עצמו נמצא בתקופת מילואים נוספת, ואומר כי סוגיות הגיוס והזהות הדתית בצה״ל ממשיכות לעמוד במוקד הדיון הציבורי.
"פגיעה באמון ובכבוד החייל הדתי"
לדבריו, שילוב נשים בתפקידים קרביים &ndash; למשל בטנקים ובגדודים &ndash; נתפס בציבור הדתי ככזה שאינו נותן מענה לצרכים ההלכתיים של החייל הדתי, ובכך פוגע באמון הבסיסי מול הצבא.
הרב פפר טוען כי הפגיעה באמון זה מחלישה גם את הניסיונות להרחיב את גיוס הציבור החרדי, וכי היא משמשת "תחמושת" בידי מתנגדי הגיוס. לדבריו, בניית אמון בין הצבא לבין הציבור החרדי אינה רק כלי טכני אלא צורך מהותי.
השפעות על הציבור הדתי-לאומי והחרדי
בהמשך השיחה הוא מעלה אפשרות כי עמדות תקיפות יותר מצד רבנים בציונות הדתית בנושא תנאי השירות נובעות גם מהשיח החרדי סביב הגיוס, אשר מחזק את עמידתם בדרישות מול הצבא.
לצד זאת, הוא מדגיש כי הדרישות להימנעות משירות בחילות מסוימים &ndash; כגון שריון &ndash; עלולות להוביל לצמצום השתלבותם של חיילים דתיים בצה״ל ולפגוע גם בכוחות המילואים.
מחאות חרדיות והפלג הירושלמי
בחלק נוסף של השיחה מתייחס הרב פפר להפגנות החרדיות שנרשמו לאחרונה, כולל חסימות רכבות. הוא מצביע על מעורבות של גורמים המזוהים עם "הפלג הירושלמי", ומגדיר אותם כזרם קיצוני יותר בתוך הציבור החרדי, הנוקט קו מחאה חריף ולעיתים אנרכיסטי.
לדבריו, פעולות אלו יוצרות מצד אחד השפעה על מדיניות אכיפה ומעצרים, אך מצד שני גם ביקורת חריפה בתוך הציבור החרדי עצמו בשל הפגיעה התדמיתית והחברתית.
ביקורת על מדיניות המעצרים
הרב פפר מביע הסתייגות ממדיניות המעצרים כלפי מפגינים, שלדבריו עלולה להחריף את הקיטוב ולחזק את הקבוצות הקיצוניות, במקום לצמצם את המתחים מול המדינה.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;

הפרלמנט -הרב יהושע פפר: שילוב חיילות בצה״ל פוגע באמון עם הציבור הדתי והחרדי 

ברקע אי־הוודאות הביטחונית בצפון, אבי עוזנה מתאר חשש עמוק בקרב התושבים, שחיקה מתמשכת ועזיבה של משפחות: ״אנחנו לא מבינים מה המשמעות של ההסכמים שמתקבלים רחוק מאיתנו – אבל חיים עם התוצאות״

יו״ר ועד ראש הנקרה, אבי אוזנה, התייחס בראיון  עם בני טיטלבוים בכאן מורשת למצב הביטחוני המתמשך בצפון ולתחושת חוסר הוודאות בקרב תושבי קו העימות. לדבריו, למרות נוכחות צה״ל באזור, התושבים עדיין אינם יודעים כיצד ייראה היום שאחרי ומה יהיו המשמעויות של הסדרים מדיניים או ביטחוניים.

״יש עסקאות, יש רחפנים שעדיין מתפוצצים, ואנחנו מחכים להבין מה המשמעות בפועל״, אמר. ״אנחנו נמצאים במרחק מהחלטות שמתקבלות – אבל חיים את ההשלכות שלהן״.

אוזנה הביע חשש מתרחיש שבו ישראל תיסוג מלבנון מבלי שייווצר שינוי משמעותי במציאות הביטחונית בצפון: ״אם יקפלו אותנו מתוך לבנון ויגידו לנו לחזור הביתה – לא יישאר גליל. אנשים לא יישארו לחיות פה״.

לדבריו, גם אם לא ניתן להכריע לחלוטין את חיזבאללה, יש צורך לשמור על לחץ ביטחוני מתמשך: ״אי אפשר למחוק אותו לגמרי, אבל כן להכות בו חזק כדי לאפשר חיים נורמליים באזור״.

בהתייחס למצב ביישובו אמר כי כיום כ־80% מהתושבים חזרו, אך יש גם מי שבוחרים לעזוב. ״בשבוע שעבר עזבו עוד שלושה חברים. אחד מהם לתמיד, ואחרים לפחות לשנה הקרובה. יש משפחות שפונו, חזרו – ובסוף החליטו לעזוב״.

עוד תיאר את ההשפעה המתמשכת על הילדים ועל שגרת החיים: ״אין שקט. הילדים עדיין מחכים לאזעקות, ההורים כל הזמן דרוכים סביב בתי הספר וההסעות. זו לא חזרה אמיתית לשגרה״.

בסיום אמר כי בעיניו הביטחון הוא התנאי המרכזי לשיקום הצפון: ״אנחנו יכולים לדבר ולפרשן, אבל מי שמחליט לא גר פה. בסוף השאלה היא איך מבטיחים שתושבי קו העימות יוכלו באמת לחזור לחיות״.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

קרדיט תמונה:שאטרסטוק 

ברקע אי־הוודאות הביטחונית בצפון, אבי עוזנה מתאר חשש עמוק בקרב התושבים, שחיקה מתמשכת ועזיבה של משפחות: ״אנחנו לא מבינים מה המשמעות של ההסכמים שמתקבלים רחוק מאיתנו &ndash; אבל חיים עם התוצאות״
יו״ר ועד ראש הנקרה, אבי אוזנה, התייחס בראיון&nbsp; עם בני טיטלבוים בכאן מורשת למצב הביטחוני המתמשך בצפון ולתחושת חוסר הוודאות בקרב תושבי קו העימות. לדבריו, למרות נוכחות צה״ל באזור, התושבים עדיין אינם יודעים כיצד ייראה היום שאחרי ומה יהיו המשמעויות של הסדרים מדיניים או ביטחוניים.
״יש עסקאות, יש רחפנים שעדיין מתפוצצים, ואנחנו מחכים להבין מה המשמעות בפועל״, אמר. ״אנחנו נמצאים במרחק מהחלטות שמתקבלות &ndash; אבל חיים את ההשלכות שלהן״.
אוזנה הביע חשש מתרחיש שבו ישראל תיסוג מלבנון מבלי שייווצר שינוי משמעותי במציאות הביטחונית בצפון: ״אם יקפלו אותנו מתוך לבנון ויגידו לנו לחזור הביתה &ndash; לא יישאר גליל. אנשים לא יישארו לחיות פה״.
לדבריו, גם אם לא ניתן להכריע לחלוטין את חיזבאללה, יש צורך לשמור על לחץ ביטחוני מתמשך: ״אי אפשר למחוק אותו לגמרי, אבל כן להכות בו חזק כדי לאפשר חיים נורמליים באזור״.
בהתייחס למצב ביישובו אמר כי כיום כ־80% מהתושבים חזרו, אך יש גם מי שבוחרים לעזוב. ״בשבוע שעבר עזבו עוד שלושה חברים. אחד מהם לתמיד, ואחרים לפחות לשנה הקרובה. יש משפחות שפונו, חזרו &ndash; ובסוף החליטו לעזוב״.
עוד תיאר את ההשפעה המתמשכת על הילדים ועל שגרת החיים: ״אין שקט. הילדים עדיין מחכים לאזעקות, ההורים כל הזמן דרוכים סביב בתי הספר וההסעות. זו לא חזרה אמיתית לשגרה״.
בסיום אמר כי בעיניו הביטחון הוא התנאי המרכזי לשיקום הצפון: ״אנחנו יכולים לדבר ולפרשן, אבל מי שמחליט לא גר פה. בסוף השאלה היא איך מבטיחים שתושבי קו העימות יוכלו באמת לחזור לחיות״.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה:שאטרסטוק&nbsp;

המכבים של ימינו

כאן מורשת

Social links

Recent clips