אפרת שוקרון בשיחה עם חוי ארנפלד פעילה חברתית ומקימת ארגון ׳עושות חיל׳.
על ההתמודדות של בני המשפחה של החיילים החרדיים והמענה שהן מנסות לתת באמצעות הארגון שהקימה.

מתוך 'תדר משלה יום שלישי ב11:00 

כו בכסלו תשפ"ו 

קרדיט תמונה:שאטרסטוק 

מפיקה אירה וקסלר 

אפרת שוקרון בשיחה עם חוי ארנפלד פעילה חברתית ומקימת ארגון ׳עושות חיל׳. על ההתמודדות של בני המשפחה של החיילים החרדיים והמענה שהן מנסות לתת באמצעות הארגון שהקימה.
מתוך 'תדר משלה יום שלישי ב11:00&nbsp;
כו בכסלו תשפ"ו&nbsp;
קרדיט תמונה:שאטרסטוק&nbsp;
מפיקה אירה וקסלר&nbsp;

כאן מורשת

המכבים של ימינו 

טור אסטרטגי: בין המשכיות פוליטית לשינוי ביטחוני — והוויכוח סביב מערכת המשפט

30 שנה לאחר ניצחונו הדרמטי של בנימין נתניהו בבחירות 1996, נשאלת שוב השאלה כיצד השתנתה ישראל בתקופת כהונתו הארוכה והמשפיעה. בטור “אסטרטגי” שעסק בסיכום התקופה, נטען כי לצד שינויים משמעותיים בתחומי הביטחון וההתיישבות, ישנם תחומים שבהם השינוי נותר מוגבל או שנוי במחלוקת — ובראשם מערכת המשפט.

לדברי הפרשן אודי טנא, בפינתו אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת,  נתניהו עמד בראש ממשלות ישראל במשך עשרות שנים, ובחלק גדול מהן שילב גם שותפים פוליטיים ממחנה המרכז והשמאל, מה שלטענתו הקשה על קידום מדיניות ימין מובהקת. עם זאת, הוא מציין כי בממשלה הנוכחית היו ציפיות גבוהות לשינוי רחב יותר, במיוחד במערכת המשפט — ציפיות שלא התממשו במלואן.

בהתייחסות למהלך הרפורמה המשפטית אמר טנא כי ניסיונות לקדם שינוי משמעותי בתחום נבלמו או נעצרו, וכי סוגיה זו נותרה אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות לאורך השנים.

מנגד, הוא מדגיש כי בתחום הביטחוני נרשמו שינויים משמעותיים יותר, ובראשם ההתמודדות עם האיום האיראני, שלדבריו היוותה קו עקבי במדיניות נתניהו לאורך השנים. לטענתו, ההתמדה בנושא זה היא אחד המרכיבים הבולטים במורשתו המדינית.

עוד צוין כי לצד איומים מתמשכים מצד חמאס וחיזבאללה, חלה לדבריו גם ירידה בתחושת האיום הישיר על אזרחי ישראל בהשוואה לעבר, בין היתר בשל שינוי דפוסי הטרור והמדיניות הביטחונית לאורך השנים.

בסיכום הדברים נטען כי ישראל של היום שונה במספר היבטים מהותיים מזו של אמצע שנות ה־90, אך הוויכוח על עומק השינוי ועל תחומי ההשפעה המרכזיים של נתניהו עודנו נמשך.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר

 

טור אסטרטגי: בין המשכיות פוליטית לשינוי ביטחוני &mdash; והוויכוח סביב מערכת המשפט
30 שנה לאחר ניצחונו הדרמטי של בנימין נתניהו בבחירות 1996, נשאלת שוב השאלה כיצד השתנתה ישראל בתקופת כהונתו הארוכה והמשפיעה. בטור &ldquo;אסטרטגי&rdquo; שעסק בסיכום התקופה, נטען כי לצד שינויים משמעותיים בתחומי הביטחון וההתיישבות, ישנם תחומים שבהם השינוי נותר מוגבל או שנוי במחלוקת &mdash; ובראשם מערכת המשפט.
לדברי הפרשן אודי טנא, בפינתו אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת,&nbsp; נתניהו עמד בראש ממשלות ישראל במשך עשרות שנים, ובחלק גדול מהן שילב גם שותפים פוליטיים ממחנה המרכז והשמאל, מה שלטענתו הקשה על קידום מדיניות ימין מובהקת. עם זאת, הוא מציין כי בממשלה הנוכחית היו ציפיות גבוהות לשינוי רחב יותר, במיוחד במערכת המשפט &mdash; ציפיות שלא התממשו במלואן.
בהתייחסות למהלך הרפורמה המשפטית אמר טנא כי ניסיונות לקדם שינוי משמעותי בתחום נבלמו או נעצרו, וכי סוגיה זו נותרה אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות לאורך השנים.
מנגד, הוא מדגיש כי בתחום הביטחוני נרשמו שינויים משמעותיים יותר, ובראשם ההתמודדות עם האיום האיראני, שלדבריו היוותה קו עקבי במדיניות נתניהו לאורך השנים. לטענתו, ההתמדה בנושא זה היא אחד המרכיבים הבולטים במורשתו המדינית.
עוד צוין כי לצד איומים מתמשכים מצד חמאס וחיזבאללה, חלה לדבריו גם ירידה בתחושת האיום הישיר על אזרחי ישראל בהשוואה לעבר, בין היתר בשל שינוי דפוסי הטרור והמדיניות הביטחונית לאורך השנים.
בסיכום הדברים נטען כי ישראל של היום שונה במספר היבטים מהותיים מזו של אמצע שנות ה־90, אך הוויכוח על עומק השינוי ועל תחומי ההשפעה המרכזיים של נתניהו עודנו נמשך.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר
&nbsp;

טור אסטרטגי-  30 שנה לניצחון נתניהו ב־96 

הרב אברהם שטרנפלד תוקף את מדיניות הגיוס והמעצרים בריאיון סוער  אצל בני טיטלבוים בכא מורשת על סוגיית גיוס החרדים, טען חבר הוועדה להצלת עולם התורה כי שיתוף פעולה עם הליכי הגיוס אסור לחלוטין, תקף את המעצרים והסנקציות, ודחה את הניסיונות להבחין בין תלמידי ישיבה לבין מי שאינם לומדים

הוויכוח סביב גיוס בני הישיבות לצה"ל ממשיך לעמוד בלב המחלוקת הציבורית והפוליטית בישראל, ובריאיון טעון התייחס הרב אברהם שטרנפלד, חבר הוועדה להצלת עולם התורה המזוהה עם הזרם המכונה "הפלג הירושלמי", להחרפת הצעדים נגד משתמטים ולמעורבות המשטרה באכיפת צווי הגיוס.

לדבריו, השינוי אינו נובע מהציבור החרדי אלא מהמדינה. "אנחנו לא שינינו שום דבר", אמר. "המשטרה שינתה. זו הוראה של המפכ"ל להסגיר עריקים למשטרה הצבאית".

מחלוקת סביב דברי הרב שך

במהלך הריאיון התנהל ויכוח סביב פרשנות לדבריו של מנהיג הציבור הליטאי המנוח, אלעזר מנחם מן שך זצ"ל. המראיין ציטט מכתבים שבהם נקבע כי דחיית שירות צבאי נועדה רק למי ש"תורתו אומנותו", וטען כי מכאן משתמע שמי שאינו לומד תורה אמור להתגייס.

שטרנפלד דחה את הפרשנות הזו. לדבריו, הרב שך קבע רק שמי שאינו לומד אינו זכאי ליהנות ממעמד בן ישיבה לצורך דחיית גיוס, אך לא קרא לגיוסו בפועל. "הוא לא אומר את זה", השיב. "הוא אומר שהוא לא בתוך הפטור הזה".

המראיין מצדו טען כי גיוסם של מי שאינם לומדים עשוי לפתור חלק ניכר מהמשבר, אך שטרנפלד סירב לקבל את ההבחנה והגדיר את הדיון כולו כהתקפה רחבה יותר על הציבור החרדי.

"מלחמה גלויה נגד מיליון חרדים"

שטרנפלד תיאר את צעדי המדינה בשפה חריפה במיוחד. "פתחו פה מלחמה גלויה, מכוערת ואכזרית נגד מיליון חרדים במדינה", אמר. "לא כולם לומדים תורה, אבל זו לא הנקודה. מדובר במלחמה נגד עולם התורה".

לדבריו, גם המעצרים והסנקציות הכלכליות לא ישנו את עמדת הציבור החרדי המתנגד לגיוס. "לא מעצרים, לא הסגרות, לא מכתזיות ולא סנקציות ירתיעו אותנו", הצהיר.

"ללכת לצבא זה אסור"

במהלך השיחה חזר שטרנפלד מספר פעמים על העמדה שלפיה השירות הצבאי אסור מבחינה הלכתית לציבור שאותו הוא מייצג.

"ללכת לצבא זה לא המלצה או חומרה, זה אסור", אמר. "כל שיתוף פעולה קטן עם זה הוא דבר חמור".

כשנשאל האם הוא ממליץ לצעירים לבחור בכלא צבאי במקום בגיוס, השיב כי הציבור החרדי אינו מחפש עימות אך מוכן לשלם את המחיר. לדבריו, מי שנשלח לכלא בשל סירובו להתגייס עושה זאת מתוך נאמנות לעקרונותיו.

עימות על זכויות, תקציבים והפגנות

המראיין העלה גם את סוגיית הסנקציות הכלכליות והטענה כי מי שאינו ממלא חובות אזרחיות לא צריך ליהנות מהטבות המדינה. שטרנפלד דחה את הגישה הזו וטען כי הציבור החרדי ימשיך להיאבק בהחלטות מסוג זה.

בהמשך התפתח ויכוח גם סביב חסימות כבישים במהלך הפגנות נגד הגיוס. שטרנפלד טען כי הזכות להפגין היא חלק מכללי המשחק הדמוקרטיים, בעוד המראיין תהה כיצד ניתן להצדיק חסימות שעלולות למנוע מאנשים להגיע לבתי חולים או למקומות עבודה.

"עולם התורה ימשיך להתקיים"

לקראת סיום נשאל שטרנפלד על התמיכה הכלכלית שמעניקה המדינה לעולם הישיבות. הוא טען כי הישיבות נשענות גם על תרומות ועל תשלומי הורים, ודחה את הטענה שעולם התורה מתקיים בעיקר בזכות תקציבי המדינה.

למרות המחלוקות החריפות שעלו במהלך השיחה, המסר המרכזי שלו נותר חד וברור: "אנחנו נשאר בדרך היהדות מדור דור. זאת התורה לא תהיה מוחלפת".

עורך: איתי סופרין

מפיקה : אירה וקסלר 

קרדיט תמונה: שאטרסטוק 

 

הרב אברהם שטרנפלד תוקף את מדיניות הגיוס והמעצרים בריאיון סוער&nbsp; אצל בני טיטלבוים בכא מורשת על סוגיית גיוס החרדים, טען חבר הוועדה להצלת עולם התורה כי שיתוף פעולה עם הליכי הגיוס אסור לחלוטין, תקף את המעצרים והסנקציות, ודחה את הניסיונות להבחין בין תלמידי ישיבה לבין מי שאינם לומדים
הוויכוח סביב גיוס בני הישיבות לצה"ל ממשיך לעמוד בלב המחלוקת הציבורית והפוליטית בישראל, ובריאיון טעון התייחס הרב אברהם שטרנפלד, חבר הוועדה להצלת עולם התורה המזוהה עם הזרם המכונה "הפלג הירושלמי", להחרפת הצעדים נגד משתמטים ולמעורבות המשטרה באכיפת צווי הגיוס.
לדבריו, השינוי אינו נובע מהציבור החרדי אלא מהמדינה. "אנחנו לא שינינו שום דבר", אמר. "המשטרה שינתה. זו הוראה של המפכ"ל להסגיר עריקים למשטרה הצבאית".
מחלוקת סביב דברי הרב שך
במהלך הריאיון התנהל ויכוח סביב פרשנות לדבריו של מנהיג הציבור הליטאי המנוח, אלעזר מנחם מן שך זצ"ל. המראיין ציטט מכתבים שבהם נקבע כי דחיית שירות צבאי נועדה רק למי ש"תורתו אומנותו", וטען כי מכאן משתמע שמי שאינו לומד תורה אמור להתגייס.
שטרנפלד דחה את הפרשנות הזו. לדבריו, הרב שך קבע רק שמי שאינו לומד אינו זכאי ליהנות ממעמד בן ישיבה לצורך דחיית גיוס, אך לא קרא לגיוסו בפועל. "הוא לא אומר את זה", השיב. "הוא אומר שהוא לא בתוך הפטור הזה".
המראיין מצדו טען כי גיוסם של מי שאינם לומדים עשוי לפתור חלק ניכר מהמשבר, אך שטרנפלד סירב לקבל את ההבחנה והגדיר את הדיון כולו כהתקפה רחבה יותר על הציבור החרדי.
"מלחמה גלויה נגד מיליון חרדים"
שטרנפלד תיאר את צעדי המדינה בשפה חריפה במיוחד. "פתחו פה מלחמה גלויה, מכוערת ואכזרית נגד מיליון חרדים במדינה", אמר. "לא כולם לומדים תורה, אבל זו לא הנקודה. מדובר במלחמה נגד עולם התורה".
לדבריו, גם המעצרים והסנקציות הכלכליות לא ישנו את עמדת הציבור החרדי המתנגד לגיוס. "לא מעצרים, לא הסגרות, לא מכתזיות ולא סנקציות ירתיעו אותנו", הצהיר.
"ללכת לצבא זה אסור"
במהלך השיחה חזר שטרנפלד מספר פעמים על העמדה שלפיה השירות הצבאי אסור מבחינה הלכתית לציבור שאותו הוא מייצג.
"ללכת לצבא זה לא המלצה או חומרה, זה אסור", אמר. "כל שיתוף פעולה קטן עם זה הוא דבר חמור".
כשנשאל האם הוא ממליץ לצעירים לבחור בכלא צבאי במקום בגיוס, השיב כי הציבור החרדי אינו מחפש עימות אך מוכן לשלם את המחיר. לדבריו, מי שנשלח לכלא בשל סירובו להתגייס עושה זאת מתוך נאמנות לעקרונותיו.
עימות על זכויות, תקציבים והפגנות
המראיין העלה גם את סוגיית הסנקציות הכלכליות והטענה כי מי שאינו ממלא חובות אזרחיות לא צריך ליהנות מהטבות המדינה. שטרנפלד דחה את הגישה הזו וטען כי הציבור החרדי ימשיך להיאבק בהחלטות מסוג זה.
בהמשך התפתח ויכוח גם סביב חסימות כבישים במהלך הפגנות נגד הגיוס. שטרנפלד טען כי הזכות להפגין היא חלק מכללי המשחק הדמוקרטיים, בעוד המראיין תהה כיצד ניתן להצדיק חסימות שעלולות למנוע מאנשים להגיע לבתי חולים או למקומות עבודה.
"עולם התורה ימשיך להתקיים"
לקראת סיום נשאל שטרנפלד על התמיכה הכלכלית שמעניקה המדינה לעולם הישיבות. הוא טען כי הישיבות נשענות גם על תרומות ועל תשלומי הורים, ודחה את הטענה שעולם התורה מתקיים בעיקר בזכות תקציבי המדינה.
למרות המחלוקות החריפות שעלו במהלך השיחה, המסר המרכזי שלו נותר חד וברור: "אנחנו נשאר בדרך היהדות מדור דור. זאת התורה לא תהיה מוחלפת".
עורך: איתי סופרין
מפיקה : אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה: שאטרסטוק&nbsp;
&nbsp;

 "זו מלחמה נגד עולם התורה"

יו"ר הביטחוניסטים החדש קורא להעמקת הפעילות הקרקעית בדרום לבנון, להחמרת התגובה על שיגורי רחפנים וליצירת בידול בין חיזבאללה למדינת לבנון. על איראן: "אני סקפטי לגבי הסכם קרוב". על מינוי רומן גופמן לראש המוסד: "ההתנגדות אינה עניינית".

תת-אלוף (מיל') ארז וינר, שנכנס לאחרונה לתפקיד יו"ר תנועת הביטחוניסטים, סבור כי ישראל טרם מיצתה את האפשרויות העומדות לרשותה מול חיזבאללה בלבנון. בריאיון  לבני טיטלבוים בכאן מורשת אמר כי אין לצפות ל"פתרון קסם" שיביא לשינוי מיידי במצב, אך ניתן להגביר משמעותית את הלחץ הצבאי והמדיני על הארגון.

לדבריו, ישראל צריכה להרחיב את התקיפות נגד יעדי חיזבאללה בכל רחבי לבנון, להגביר את הסיכולים הממוקדים ולהמשיך בפעילות הקרקעית באזור רמת נבטיה ורכס הבופור. וינר טען כי כבר בתחילת התמרון היה נכון להציב יעד של הגעה לקו הליטני–נבטיה, שלדבריו מספק יתרון טופוגרפי, מקצר את קו ההגנה ומרחיק את איום הרקטות קצרות הטווח והרחפנים מיישובי הצפון.

וינר הדגיש כי יש לקבוע "משוואת תגובה" ברורה לכל שיגור רחפן משטח לבנון. לדבריו, על ישראל להפעיל לחץ משמעותי על האזורים שמהם פועלים משגרי הרחפנים, כדי ליצור התנגדות מצד הסביבה האזרחית לפעילותם.

באשר לשאלה האם ניתן להשמיד את חיזבאללה, השיב כי הכרעה מוחלטת של הארגון תחייב כיבוש מעוזים רבים ברחבי לבנון, אך ניתן להפוך אותו לגורם שאינו מהווה איום משמעותי על ישראל באמצעות שילוב של לחץ צבאי, מדיני ודיפלומטי.

לדבריו, חשוב לקיים מגעים עם ממשלת לבנון, לא מתוך ציפייה שצבא לבנון יכריע את חיזבאללה, אלא כדי להעמיק את הפערים בין הארגון לבין שאר הקבוצות במדינה. הוא העריך כי מהלך כזה עשוי להגביר את הלחץ הפנימי על חיזבאללה ואף להוביל לעימותים פנימיים בלבנון.

בהתייחסות לאיראן ולמגעים מול ארצות הברית, אמר וינר כי הוא מטיל ספק באפשרות של חתימה קרובה על הסכם חדש. עם זאת, לדבריו, ישראל יודעת לעמוד על האינטרסים שלה גם כאשר קיימים חילוקי דעות עם וושינגטון, כפי שאירע בעבר סביב הפעילות ברפיח.

לדבריו, ניהול המערכה מחייב שילוב בין מאמצים צבאיים, מדיניים ודיפלומטיים, לצד הפעלת לחץ על האוכלוסייה התומכת בחיזבאללה. הוא סבור כי המשך פעולה עקבית ונחושה עשוי להביא לשחיקת כוחו של הארגון, בדומה לתהליך שעבר חמאס.

בסיום הריאיון התייחס וינר לסערה סביב מינויו של האלוף רומן גופמן לראש המוסד. הוא דחה את הביקורת על המינוי וטען כי מדובר בקצין מוכשר, מנוסה ובעל אומץ אזרחי. לדבריו, ההתנגדות למינוי אינה מקצועית אלא נובעת משיקולים אחרים, והזהיר כי ההתנהלות סביב המינוי עלולה להרתיע מועמדים איכותיים בעתיד מלקחת על עצמם תפקידים בכירים במערכת הביטחון.

עורך : איתי סופרין 

מפיקה : אירה וקסלר 

קרדיט תמונה :שאטרסטוק 

יו"ר הביטחוניסטים החדש קורא להעמקת הפעילות הקרקעית בדרום לבנון, להחמרת התגובה על שיגורי רחפנים וליצירת בידול בין חיזבאללה למדינת לבנון. על איראן: "אני סקפטי לגבי הסכם קרוב". על מינוי רומן גופמן לראש המוסד: "ההתנגדות אינה עניינית".
תת-אלוף (מיל') ארז וינר, שנכנס לאחרונה לתפקיד יו"ר תנועת הביטחוניסטים, סבור כי ישראל טרם מיצתה את האפשרויות העומדות לרשותה מול חיזבאללה בלבנון. בריאיון&nbsp; לבני טיטלבוים בכאן מורשת אמר כי אין לצפות ל"פתרון קסם" שיביא לשינוי מיידי במצב, אך ניתן להגביר משמעותית את הלחץ הצבאי והמדיני על הארגון.
לדבריו, ישראל צריכה להרחיב את התקיפות נגד יעדי חיזבאללה בכל רחבי לבנון, להגביר את הסיכולים הממוקדים ולהמשיך בפעילות הקרקעית באזור רמת נבטיה ורכס הבופור. וינר טען כי כבר בתחילת התמרון היה נכון להציב יעד של הגעה לקו הליטני&ndash;נבטיה, שלדבריו מספק יתרון טופוגרפי, מקצר את קו ההגנה ומרחיק את איום הרקטות קצרות הטווח והרחפנים מיישובי הצפון.
וינר הדגיש כי יש לקבוע "משוואת תגובה" ברורה לכל שיגור רחפן משטח לבנון. לדבריו, על ישראל להפעיל לחץ משמעותי על האזורים שמהם פועלים משגרי הרחפנים, כדי ליצור התנגדות מצד הסביבה האזרחית לפעילותם.
באשר לשאלה האם ניתן להשמיד את חיזבאללה, השיב כי הכרעה מוחלטת של הארגון תחייב כיבוש מעוזים רבים ברחבי לבנון, אך ניתן להפוך אותו לגורם שאינו מהווה איום משמעותי על ישראל באמצעות שילוב של לחץ צבאי, מדיני ודיפלומטי.
לדבריו, חשוב לקיים מגעים עם ממשלת לבנון, לא מתוך ציפייה שצבא לבנון יכריע את חיזבאללה, אלא כדי להעמיק את הפערים בין הארגון לבין שאר הקבוצות במדינה. הוא העריך כי מהלך כזה עשוי להגביר את הלחץ הפנימי על חיזבאללה ואף להוביל לעימותים פנימיים בלבנון.
בהתייחסות לאיראן ולמגעים מול ארצות הברית, אמר וינר כי הוא מטיל ספק באפשרות של חתימה קרובה על הסכם חדש. עם זאת, לדבריו, ישראל יודעת לעמוד על האינטרסים שלה גם כאשר קיימים חילוקי דעות עם וושינגטון, כפי שאירע בעבר סביב הפעילות ברפיח.
לדבריו, ניהול המערכה מחייב שילוב בין מאמצים צבאיים, מדיניים ודיפלומטיים, לצד הפעלת לחץ על האוכלוסייה התומכת בחיזבאללה. הוא סבור כי המשך פעולה עקבית ונחושה עשוי להביא לשחיקת כוחו של הארגון, בדומה לתהליך שעבר חמאס.
בסיום הריאיון התייחס וינר לסערה סביב מינויו של האלוף רומן גופמן לראש המוסד. הוא דחה את הביקורת על המינוי וטען כי מדובר בקצין מוכשר, מנוסה ובעל אומץ אזרחי. לדבריו, ההתנגדות למינוי אינה מקצועית אלא נובעת משיקולים אחרים, והזהיר כי ההתנהלות סביב המינוי עלולה להרתיע מועמדים איכותיים בעתיד מלקחת על עצמם תפקידים בכירים במערכת הביטחון.
עורך : איתי סופרין&nbsp;
מפיקה : אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה :שאטרסטוק&nbsp;

המכבים של ימינו

כאן מורשת

Social links

Recent clips