 מומחה לניהול מצבי חירום מסביר מה מגדיר סופה, למה תשתיות מתקשות להתמודד עם גשם קיצוני, ומה הציבור צריך לעשות – ובעיקר לא לעשות

סא״ל (מיל') ד"ר אוהד שקד, מרצה בתוכנית לניהול מצבי חירום ומשבר באקדמית רמת גן, התארח הבוקר בתוכניתו של מנדי גרוזמן בכאן מורשת והתייחס למזג האוויר הסוער. לדבריו, למרות היומיים הגשומים, “אנחנו עדיין לא במצב חירום – אבל חייבים להתכונן אליו”.

“סופה היא מפגש של אנרגיה חזקה שיוצרת תנאי קיצון”

שקד הסביר מה בעצם עומד מאחורי המונח "סופה":
“זה שם כללי למערכת אוויר חזקה שמאפיינת מצבי קיצון. אמנם עד עכשיו לא הרגשנו אותה, אבל המודלים מראים שאזור מישור החוף יקבל יותר מהסופה מהצהריים ואילך”.

ההיערכות: מה לא לעשות – ומה כן

לדברי שקד, גופי החירום, הרשויות המקומיות ופיקוד העורף ערוכים ומבצעים עבודת הכנה מאסיבית, במיוחד בתחום התשתיות. אבל חלק מהאחריות נמצא גם אצל הציבור.

דברים שלא עושים בסופה:


לא חוצים נחלים: “גם 30 ס"מ מים יכולים להפיל אדם ולגרום לטביעה”.


לא יורדים למקומות תת-קרקעיים מוצפים: “ראינו אסונות כאלה בעבר”.


נזהרים מעמודי חשמל, עצים שנשברו וקבלים קרועים: סכנת התחשמלות.


לא נמצאים בשטח פתוח בזמן ברקים: “הופכים להיות תורן בודד וחשוף”.

דברים שכן עושים:


להישאר במרחב סגור ויבש.


לחזק טרמפולינות וחפצים שעלולים לעוף.


לבדוק עצים ולגזום ענפים רופפים בשלב המוכנות.


להימנע מנסיעות לא הכרחיות.


לשים לב לקשישים ולאנשים עם צרכים מיוחדים.


לדווח לרשויות על מפגעים: “תגברו צוותים בשביל זה”.

השטפונות: תופעה שלא רק ישראל מתקשה להתמודד איתה

כשנשאל האם התשתיות בישראל לא ערוכות לגשמי קיצון, שקד הדגיש: “אני לא מכיר הרבה מקומות בעולם שיודעים לספוג בעיר כמות כזו של 100–200 מ"מ בזמן קצר”.
לדבריו, במקומות עירוניים הקרקע אטומה ואין ספיגה, ולכן נוצרים שטפונות בזק הגוררים איתם מכוניות, עצים ואבנים – ומהווים סכנה ממשית לחיים.

ומה עם הילדים? “לתת לקפוץ בשלוליות – אבל במקום בטוח”

שקד אומר שחוויות חורף הן חלק מהילדות, ולכן “צריך לאפשר את זה בצורה מבוקרת ובטוחה, לא במקומות נמוכים ומועדים לשיטפונות”.

בטיחות ברחוב ובבית

על סכנות חשמל ורוחות חזקות אמר:
“רשויות גזמו ענפים מסוכנים כבר בשגרה וביתר שאת לפני הסופה. אבל האחריות האישית חשובה: אם רואים עץ בזווית לא תקינה — לשמור מרחק”.

לסיכום, ד"ר שקד קורא לציבור להתנהל בחוכמה:
“מה שלא חשוב ומה שלא דחוף — לחכות. לתת לסופה לעבור, ואז לחזור לשגרה”.

עורך:איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר

קרדיט תמונה:שאטרסטוק 

&nbsp;מומחה לניהול מצבי חירום מסביר מה מגדיר סופה, למה תשתיות מתקשות להתמודד עם גשם קיצוני, ומה הציבור צריך לעשות &ndash; ובעיקר לא לעשות
סא״ל (מיל') ד"ר אוהד שקד, מרצה בתוכנית לניהול מצבי חירום ומשבר באקדמית רמת גן, התארח הבוקר בתוכניתו של מנדי גרוזמן בכאן מורשת והתייחס למזג האוויר הסוער. לדבריו, למרות היומיים הגשומים, &ldquo;אנחנו עדיין לא במצב חירום &ndash; אבל חייבים להתכונן אליו&rdquo;.
&ldquo;סופה היא מפגש של אנרגיה חזקה שיוצרת תנאי קיצון&rdquo;
שקד הסביר מה בעצם עומד מאחורי המונח "סופה": &ldquo;זה שם כללי למערכת אוויר חזקה שמאפיינת מצבי קיצון. אמנם עד עכשיו לא הרגשנו אותה, אבל המודלים מראים שאזור מישור החוף יקבל יותר מהסופה מהצהריים ואילך&rdquo;.
ההיערכות: מה לא לעשות &ndash; ומה כן
לדברי שקד, גופי החירום, הרשויות המקומיות ופיקוד העורף ערוכים ומבצעים עבודת הכנה מאסיבית, במיוחד בתחום התשתיות. אבל חלק מהאחריות נמצא גם אצל הציבור.
דברים שלא עושים בסופה:
<ul dir="rtl" data-start="1058" data-end="1332">
<li data-start="1058" data-end="1127">
לא חוצים נחלים: &ldquo;גם 30 ס"מ מים יכולים להפיל אדם ולגרום לטביעה&rdquo;.
</li>
<li data-start="1128" data-end="1196">
לא יורדים למקומות תת-קרקעיים מוצפים: &ldquo;ראינו אסונות כאלה בעבר&rdquo;.
</li>
<li data-start="1197" data-end="1264">
נזהרים מעמודי חשמל, עצים שנשברו וקבלים קרועים: סכנת התחשמלות.
</li>
<li data-start="1265" data-end="1332">
לא נמצאים בשטח פתוח בזמן ברקים: &ldquo;הופכים להיות תורן בודד וחשוף&rdquo;.
</li>
</ul>
דברים שכן עושים:
<ul dir="rtl" data-start="1357" data-end="1603">
<li data-start="1357" data-end="1384">
להישאר במרחב סגור ויבש.
</li>
<li data-start="1385" data-end="1425">
לחזק טרמפולינות וחפצים שעלולים לעוף.
</li>
<li data-start="1426" data-end="1474">
לבדוק עצים ולגזום ענפים רופפים בשלב המוכנות.
</li>
<li data-start="1475" data-end="1505">
להימנע מנסיעות לא הכרחיות.
</li>
<li data-start="1506" data-end="1551">
לשים לב לקשישים ולאנשים עם צרכים מיוחדים.
</li>
<li data-start="1552" data-end="1603">
לדווח לרשויות על מפגעים: &ldquo;תגברו צוותים בשביל זה&rdquo;.
</li>
</ul>
השטפונות: תופעה שלא רק ישראל מתקשה להתמודד איתה
כשנשאל האם התשתיות בישראל לא ערוכות לגשמי קיצון, שקד הדגיש: &ldquo;אני לא מכיר הרבה מקומות בעולם שיודעים לספוג בעיר כמות כזו של 100&ndash;200 מ"מ בזמן קצר&rdquo;. לדבריו, במקומות עירוניים הקרקע אטומה ואין ספיגה, ולכן נוצרים שטפונות בזק הגוררים איתם מכוניות, עצים ואבנים &ndash; ומהווים סכנה ממשית לחיים.
ומה עם הילדים? &ldquo;לתת לקפוץ בשלוליות &ndash; אבל במקום בטוח&rdquo;
שקד אומר שחוויות חורף הן חלק מהילדות, ולכן &ldquo;צריך לאפשר את זה בצורה מבוקרת ובטוחה, לא במקומות נמוכים ומועדים לשיטפונות&rdquo;.
בטיחות ברחוב ובבית
על סכנות חשמל ורוחות חזקות אמר: &ldquo;רשויות גזמו ענפים מסוכנים כבר בשגרה וביתר שאת לפני הסופה. אבל האחריות האישית חשובה: אם רואים עץ בזווית לא תקינה &mdash; לשמור מרחק&rdquo;.
לסיכום, ד"ר שקד קורא לציבור להתנהל בחוכמה: &ldquo;מה שלא חשוב ומה שלא דחוף &mdash; לחכות. לתת לסופה לעבור, ואז לחזור לשגרה&rdquo;.
עורך:איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר
קרדיט תמונה:שאטרסטוק&nbsp;