כאן מורשת

מתכוננים לשבת - כי תשא

פינת צפון -דרום עם איתמר גור ואלישיב רייכנר אצל מנדי גרוזמן בכאן מורשת 


בצל המשך הלחימה והירי: בצפון מדווחים על חזרת פעילות חיזבאללה, בדרום מדברים על שגרה מתוחה. "כל הארץ חזית – אבל אנחנו נשארים כאן"

בזמן שהמלחמה ממשיכה להשפיע על כלל אזרחי ישראל, גם תושבי הפריפריה בצפון ובדרום מתמודדים עם מציאות ביטחונית מורכבת – אך מדגישים כי אינם מתכוונים לעזוב את בתיהם.

בפינה התייחסו אנשי הצפון והדרום למציאות היומיומית תחת האיומים הביטחוניים. לדבריהם, למרות האמירה כי בזמן מלחמה אין הבדל בין מרכז לפריפריה, התחושות בשטח שונות.

אלישיב רייכנר סיפר כי גם אם האזור שקט יחסית בתקופה האחרונה, השגרה עדיין רחוקה מלחזור. “באר שבע חטפה, אנחנו לא שוכחים את זה”, אמר . עם זאת ציין כי אזורים דרומית ומערבית לבאר שבע חווים בינתיים שקט יחסי.

בירוחם הדגישו את תחושת הסולידריות עם מרכז הארץ. “אנחנו פעם ביום עושים אזעקה קטנה כדי שלא נשכח שגם אנחנו חלק מהמדינה”, נאמר בהומור, אך מאחוריו עומדת מציאות של מגבלות רבות: אין לימודים, וההנחיות מחמירות גם בענייני תפילות והתקהלויות.

גם הטבע הדרומי, שנמצא בשיא פריחתו, מתקשה להעניק מעט נחת. “זו התקופה הכי יפה כאן – בין פורים לפסח פורח אירוס ירוחם – אבל כמעט אי־אפשר ליהנות מזה בגלל המצב”,.

בצפון, לעומת זאתד חודשה הפעילות מצד חיזבאללה.איתמר  גור סיפר כי בדרך כלל היו רגילים לראות את הטילים חולפים מעליהם לכיוון המרכז, אך כעת הארגון “החליט להצטרף לאירוע ולהטריד גם אותנו”.

עם זאת, לדבריו יש עדיין הבדל בעוצמת החוויה בין המרכז לפריפריה. “חילקתי את השבוע בין המרכז לפריפריה – ובמרכז הכול הרבה יותר אינטנסיבי מבחינת התודעה והירי. אצלנו הלילה היה שקט לגמרי”.

תושבי הצפון מדגישים כי הלקח המרכזי מהסבבים הקודמים ברור להם: הפעם הם אינם מתכוונים להתפנות.
“אף אחד לא זז מהבתים שלו”, הוסיף גור . “אנחנו נשארים כאן, והאירוע צריך לעבור לצד שלהם. העמידה הזאת מוכיחה את עצמה”.

לדבריו, לצד ההתמודדות היומיומית, יש גם תקווה שהמערכה הנוכחית תטפל בשורש האיום: “מטפלים עכשיו בראש התמנון ולא רק בזרועות שלו – וזה מעודד”.

למרות הקושי, המסר העיקרי של תושבי הצפון והדרום נותר אחיד: להמשיך לחיות במקום, לשמור על השגרה ככל האפשר – ולהחזיק מעמד עד שיגיעו ימים שקטי

עורך:  איתי סופרין

מפיקה:  אירה וקסלר 

פינת צפון -דרום עם איתמר גור ואלישיב רייכנר אצל מנדי גרוזמן בכאן מורשת&nbsp;
 בצל המשך הלחימה והירי: בצפון מדווחים על חזרת פעילות חיזבאללה, בדרום מדברים על שגרה מתוחה. "כל הארץ חזית &ndash; אבל אנחנו נשארים כאן"
בזמן שהמלחמה ממשיכה להשפיע על כלל אזרחי ישראל, גם תושבי הפריפריה בצפון ובדרום מתמודדים עם מציאות ביטחונית מורכבת &ndash; אך מדגישים כי אינם מתכוונים לעזוב את בתיהם.
בפינה התייחסו אנשי הצפון והדרום למציאות היומיומית תחת האיומים הביטחוניים. לדבריהם, למרות האמירה כי בזמן מלחמה אין הבדל בין מרכז לפריפריה, התחושות בשטח שונות.
אלישיב רייכנר סיפר כי גם אם האזור שקט יחסית בתקופה האחרונה, השגרה עדיין רחוקה מלחזור. &ldquo;באר שבע חטפה, אנחנו לא שוכחים את זה&rdquo;, אמר . עם זאת ציין כי אזורים דרומית ומערבית לבאר שבע חווים בינתיים שקט יחסי.
בירוחם הדגישו את תחושת הסולידריות עם מרכז הארץ. &ldquo;אנחנו פעם ביום עושים אזעקה קטנה כדי שלא נשכח שגם אנחנו חלק מהמדינה&rdquo;, נאמר בהומור, אך מאחוריו עומדת מציאות של מגבלות רבות: אין לימודים, וההנחיות מחמירות גם בענייני תפילות והתקהלויות.
גם הטבע הדרומי, שנמצא בשיא פריחתו, מתקשה להעניק מעט נחת. &ldquo;זו התקופה הכי יפה כאן &ndash; בין פורים לפסח פורח אירוס ירוחם &ndash; אבל כמעט אי־אפשר ליהנות מזה בגלל המצב&rdquo;,.
בצפון, לעומת זאתד חודשה הפעילות מצד חיזבאללה.איתמר&nbsp; גור סיפר כי בדרך כלל היו רגילים לראות את הטילים חולפים מעליהם לכיוון המרכז, אך כעת הארגון &ldquo;החליט להצטרף לאירוע ולהטריד גם אותנו&rdquo;.
עם זאת, לדבריו יש עדיין הבדל בעוצמת החוויה בין המרכז לפריפריה. &ldquo;חילקתי את השבוע בין המרכז לפריפריה &ndash; ובמרכז הכול הרבה יותר אינטנסיבי מבחינת התודעה והירי. אצלנו הלילה היה שקט לגמרי&rdquo;.
תושבי הצפון מדגישים כי הלקח המרכזי מהסבבים הקודמים ברור להם: הפעם הם אינם מתכוונים להתפנות. &ldquo;אף אחד לא זז מהבתים שלו&rdquo;, הוסיף גור . &ldquo;אנחנו נשארים כאן, והאירוע צריך לעבור לצד שלהם. העמידה הזאת מוכיחה את עצמה&rdquo;.
לדבריו, לצד ההתמודדות היומיומית, יש גם תקווה שהמערכה הנוכחית תטפל בשורש האיום: &ldquo;מטפלים עכשיו בראש התמנון ולא רק בזרועות שלו &ndash; וזה מעודד&rdquo;.
למרות הקושי, המסר העיקרי של תושבי הצפון והדרום נותר אחיד: להמשיך לחיות במקום, לשמור על השגרה ככל האפשר &ndash; ולהחזיק מעמד עד שיגיעו ימים שקטי
עורך:&nbsp; איתי סופרין
מפיקה:&nbsp; אירה וקסלר&nbsp;

 לא מתפנים מהבתים": תושבי הצפון והדרום מדברים על החיים תחת אזעקות"

 

מנכ"ל פורום מפקדים למען ביטחון ישראל אומר כי מטרת המבצע היא פגיעה קשה במשטר האיראני ולא הפלתו; מזהיר מפגיעה בדעת הקהל בארה"ב ומעריך: חמאס נחלש בשל חולשת איראן

אלוף־משנה (מיל') איתמר יער, לשעבר סגן ראש המטה לביטחון לאומי וכיום מנכ"ל מפקדים למען ביטחון ישראל, התייחס  בראיון עם מנדי גרוזמן בכאן מורשת למטרות המערכה מול איראן והזהיר מפני "היבריס" ישראלי בנוגע ליכולת להפיל את המשטר בטהרן.

לדבריו, העובדה שדובר צה"ל נמנע מלדבר על הפלת המשטר האיראני היא נכונה:
"הדרג הצבאי קיבל משימה – להגן על מדינת ישראל. השאלה של הפלת המשטר היא עניין מדיני, ולכן נכון שדובר צה"ל לא מתייחס אליה".

עם זאת, יער ציין כי המטרה האסטרטגית הרחבה יותר היא להחליש את המשטר האיראני עד כדי כך שלא יוכל לאיים על ישראל, ובכך ליצור תנאים לשינוי פנימי במדינה.
"מי שחושב שישראל וארצות הברית יכולות להפיל את המשטר באיראן – פשוט טועה ומטעה", אמר. "המטרה היא להחליש אותו באופן שיאפשר לכוחות אחרים בתוך איראן להביא לשינוי".

אזהרה מהיבריס ישראלי

לדבריו, יש להיזהר מהתלהבות יתר ומהצהרות ניצחון מוקדמות.
"אנחנו לפעמים משתכרים מהכוח וחושבים שאנחנו יכולים לפתור הכול. זה לא כך. צריך להיות ריאליים וצנועים".

הוא הוסיף כי לאורך שנים ישראל התמקדה בעיקר באיום הגרעיני האיראני, בין היתר בעקבות הדגשת הנושא על ידי בנימין נתניהו, אך לדבריו לא תמיד טיפלה מספיק באיומים האחרים שהיו קשורים אליו.

בנוסף מתח ביקורת על היחס הישראלי לבעלות הברית:
"אנחנו גם נוטים להסביר לאמריקאים מה הם צריכים לעשות – וזה גורם לנו נזק גדול בדעת הקהל בארצות הברית".

לדבריו, חלק מהציבור האמריקאי תופס את המצב כאילו ישראל גוררת את ארצות הברית למלחמה – תפיסה שעלולה לגרום נזק אסטרטגי ליחסים בין המדינות.

"לא מבצע אינסופי"

יער העריך כי המערכה נגד איראן אינה יכולה להימשך זמן רב.
"המטרה היא לגרום כמה שיותר נזק למשטר, כמה שיותר מהר", אמר. "יש הרבה אילוצים – הרצון של האמריקאים לעצור, המשאבים של מדינת ישראל והיכולת של הציבור להמשיך במצב חירום לאורך זמן".

השלכות על עזה

בהתייחס למצב ברצועת עזה אמר יער כי חמאס מנסה לשקם שליטה אזרחית בשטח, אך במקביל נחלש בשל מצבה של איראן.

לדבריו, כל עוד אין גורם שמחליף את שלטון חמאס – הארגון ממשיך להתחזק. עם זאת, חולשתה של איראן פוגעת ביכולתה להמשיך לתמוך בארגון.

"אם החמאס לא יקבל כסף, נשק ותמיכה – הוא ייחלש בהדרגה", אמר. "זו גם הסיבה שאף אחד ממנהיגי חמאס כמעט לא מגיב לאירועים האחרונים באיראן".

בסיום הדגיש כי התוצאה תלויה בהתנהלות הכוללת של ישראל:
"אם נפעל בשיתוף פעולה עם הקהילה הבינלאומית כדי ליצור אלטרנטיבה לשלטון חמאס – זה יעזור. אם רק נבקר בלי להציע חלופה, בפועל נשאיר את חמאס בשלטון".

עורך:  איתי סופרין

מפיקה:  אירה וקסלר 

&nbsp;
<hr dir="rtl" data-start="69" data-end="72">
מנכ"ל פורום מפקדים למען ביטחון ישראל אומר כי מטרת המבצע היא פגיעה קשה במשטר האיראני ולא הפלתו; מזהיר מפגיעה בדעת הקהל בארה"ב ומעריך: חמאס נחלש בשל חולשת איראן
אלוף־משנה (מיל') איתמר יער, לשעבר סגן ראש המטה לביטחון לאומי וכיום מנכ"ל מפקדים למען ביטחון ישראל, התייחס&nbsp; בראיון עם מנדי גרוזמן בכאן מורשת למטרות המערכה מול איראן והזהיר מפני "היבריס" ישראלי בנוגע ליכולת להפיל את המשטר בטהרן.
לדבריו, העובדה שדובר צה"ל נמנע מלדבר על הפלת המשטר האיראני היא נכונה: "הדרג הצבאי קיבל משימה &ndash; להגן על מדינת ישראל. השאלה של הפלת המשטר היא עניין מדיני, ולכן נכון שדובר צה"ל לא מתייחס אליה".
עם זאת, יער ציין כי המטרה האסטרטגית הרחבה יותר היא להחליש את המשטר האיראני עד כדי כך שלא יוכל לאיים על ישראל, ובכך ליצור תנאים לשינוי פנימי במדינה. "מי שחושב שישראל וארצות הברית יכולות להפיל את המשטר באיראן &ndash; פשוט טועה ומטעה", אמר. "המטרה היא להחליש אותו באופן שיאפשר לכוחות אחרים בתוך איראן להביא לשינוי".
אזהרה מהיבריס ישראלי
לדבריו, יש להיזהר מהתלהבות יתר ומהצהרות ניצחון מוקדמות. "אנחנו לפעמים משתכרים מהכוח וחושבים שאנחנו יכולים לפתור הכול. זה לא כך. צריך להיות ריאליים וצנועים".
הוא הוסיף כי לאורך שנים ישראל התמקדה בעיקר באיום הגרעיני האיראני, בין היתר בעקבות הדגשת הנושא על ידי בנימין נתניהו, אך לדבריו לא תמיד טיפלה מספיק באיומים האחרים שהיו קשורים אליו.
בנוסף מתח ביקורת על היחס הישראלי לבעלות הברית: "אנחנו גם נוטים להסביר לאמריקאים מה הם צריכים לעשות &ndash; וזה גורם לנו נזק גדול בדעת הקהל בארצות הברית".
לדבריו, חלק מהציבור האמריקאי תופס את המצב כאילו ישראל גוררת את ארצות הברית למלחמה &ndash; תפיסה שעלולה לגרום נזק אסטרטגי ליחסים בין המדינות.
"לא מבצע אינסופי"
יער העריך כי המערכה נגד איראן אינה יכולה להימשך זמן רב. "המטרה היא לגרום כמה שיותר נזק למשטר, כמה שיותר מהר", אמר. "יש הרבה אילוצים &ndash; הרצון של האמריקאים לעצור, המשאבים של מדינת ישראל והיכולת של הציבור להמשיך במצב חירום לאורך זמן".
השלכות על עזה
בהתייחס למצב ברצועת עזה אמר יער כי חמאס מנסה לשקם שליטה אזרחית בשטח, אך במקביל נחלש בשל מצבה של איראן.
לדבריו, כל עוד אין גורם שמחליף את שלטון חמאס &ndash; הארגון ממשיך להתחזק. עם זאת, חולשתה של איראן פוגעת ביכולתה להמשיך לתמוך בארגון.
"אם החמאס לא יקבל כסף, נשק ותמיכה &ndash; הוא ייחלש בהדרגה", אמר. "זו גם הסיבה שאף אחד ממנהיגי חמאס כמעט לא מגיב לאירועים האחרונים באיראן".
בסיום הדגיש כי התוצאה תלויה בהתנהלות הכוללת של ישראל: "אם נפעל בשיתוף פעולה עם הקהילה הבינלאומית כדי ליצור אלטרנטיבה לשלטון חמאס &ndash; זה יעזור. אם רק נבקר בלי להציע חלופה, בפועל נשאיר את חמאס בשלטון".
עורך:&nbsp; איתי סופרין
מפיקה:&nbsp; אירה וקסלר&nbsp;

  לא להפיל – להחליש": איתמר יער מזהיר מהיבריס במאבק מול איראן" 

סערה במוסדות החינוך של הציונות הדתית בעקבות הנחיה שניתנה במהלך שבת לפזר תלמידים מפנימיות, ישיבות ואולפנות ולהחזירם לבתיהם – גם במחיר נסיעות בשבת. מנהלים ורבנים רבים טוענים כי ההחלטה התקבלה ללא שיקול דעת פרטני וללא התייעצות הלכתית, וכי היא עלולה הייתה לסכן תלמידים ואף לגרום לחילול שבת רחב היקף.

לדברי כתב ערוץ 7 דביר עמר,  בראיון אצל מנדי גרוזמן בכאן מורשת ההנחיה ניתנה בשבת בבוקר עם פרוץ הלחימה והכאוס הביטחוני. לדבריו, במשרד החינוך ובפיקוד העורף אימצו גישה גורפת של פיזור התלמידים והחזרתם הביתה, במקום בחינה פרטנית של כל מוסד.

לדבריו, היו שתי גישות אפשריות: האחת – לראות במצב מלחמה פיקוח נפש ולהתיר את הנסיעות בשבת; והשנייה – להשאיר את התלמידים במוסדות שבהם יש מרחבים מוגנים מספקים, כדי למנוע נסיעות ארוכות בזמן איום טילים.

“אם מפזרים תלמידים ביום רגיש כזה, זה עלול לחשוף אותם בדרך,” אמר עמאר. “מדובר בנסיעות של שעות תחת איום טילים, וגם בבעיה לוגיסטית – הורים רבים לא זמינים בשבת, אז מה עושים עם מאות תלמידות שמורידים במרכז העיר?”

אוטובוסים בשבת – ומרד של מוסדות

בחלק מהמקרים אכן בוצעו נסיעות בשבת. כך למשל תלמידות מאולפנת בית שאן, ששהו בחספין, הוחזרו לבתיהן באוטובוסים. עם זאת, במוסדות רבים סירבו להיענות להנחיה.

בין המוסדות שסירבו: ישיבת “דרך חיים” בשעלבים, אולפנת סגולה בקריות ואולפנת צביה באילת. מנהלים סיפרו כי חלקם הצליחו לעכב את הפינוי משום שנהגי האוטובוסים סירבו להגיע במהלך השבת.

“אמרו לנו להביא את התלמידות לתחנה המרכזית ולשחרר אותן הביתה,” סיפר אחד המנהלים. “אבל איך אפשר להוריד 150 בנות בעיר ולצפות שיסתדרו לבד, כשחלקן גרות שעה או שעתיים הליכה משם?”

“לא התייעצו עם רבנים”

לטענת מנהלי המוסדות, ההנחיה התקבלה ללא שיתוף גורמים הלכתיים או ביטחוניים מקומיים. לדבריהם, אפילו כאשר קציני ביטחון של המוסדות התריעו מפני הסיכון, בחדר המצב של משרד החינוך דחו את עמדתם.

“אמרו להם: לא מעניין אותנו מה הקב״ט חושב,” סיפר עמאר. “המנהלים טוענים שמדובר בקסטח – ניסיון של המערכת לכסות את עצמה לקראת ועדת חקירה עתידית.”

לדברי הרבנים, הציבור הדתי-לאומי נתפס לעיתים כמי שמקבל כל הוראה ללא מאבק, בניגוד למגזרים אחרים. “את הקסטח הזה לא עושים לציבור החרדי,” אמר אחד מראשי הישיבות. “שם יודעים שיעמדו על שלהם”.

תחושות קשות בקרב הצוותים

בכמה מהמוסדות התגובה הייתה רגשית במיוחד. באחד המקומות בירוחם סיפרו כי מורות ותלמידות פרצו בבכי לנוכח האפשרות לחלל שבת, במיוחד כאשר היו במקום מרחבים מוגנים.

“הייתה תחושה שמזלזלים בשבת של אנשים יראי שמיים,” אמר אחד המנהלים.

ממשרד החינוך טרם נתקבלה תגובה.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

סערה במוסדות החינוך של הציונות הדתית בעקבות הנחיה שניתנה במהלך שבת לפזר תלמידים מפנימיות, ישיבות ואולפנות ולהחזירם לבתיהם &ndash; גם במחיר נסיעות בשבת. מנהלים ורבנים רבים טוענים כי ההחלטה התקבלה ללא שיקול דעת פרטני וללא התייעצות הלכתית, וכי היא עלולה הייתה לסכן תלמידים ואף לגרום לחילול שבת רחב היקף.
לדברי כתב ערוץ 7 דביר עמר,&nbsp; בראיון אצל מנדי גרוזמן בכאן מורשת ההנחיה ניתנה בשבת בבוקר עם פרוץ הלחימה והכאוס הביטחוני. לדבריו, במשרד החינוך ובפיקוד העורף אימצו גישה גורפת של פיזור התלמידים והחזרתם הביתה, במקום בחינה פרטנית של כל מוסד.
לדבריו, היו שתי גישות אפשריות: האחת &ndash; לראות במצב מלחמה פיקוח נפש ולהתיר את הנסיעות בשבת; והשנייה &ndash; להשאיר את התלמידים במוסדות שבהם יש מרחבים מוגנים מספקים, כדי למנוע נסיעות ארוכות בזמן איום טילים.
&ldquo;אם מפזרים תלמידים ביום רגיש כזה, זה עלול לחשוף אותם בדרך,&rdquo; אמר עמאר. &ldquo;מדובר בנסיעות של שעות תחת איום טילים, וגם בבעיה לוגיסטית &ndash; הורים רבים לא זמינים בשבת, אז מה עושים עם מאות תלמידות שמורידים במרכז העיר?&rdquo;
אוטובוסים בשבת &ndash; ומרד של מוסדות
בחלק מהמקרים אכן בוצעו נסיעות בשבת. כך למשל תלמידות מאולפנת בית שאן, ששהו בחספין, הוחזרו לבתיהן באוטובוסים. עם זאת, במוסדות רבים סירבו להיענות להנחיה.
בין המוסדות שסירבו: ישיבת &ldquo;דרך חיים&rdquo; בשעלבים, אולפנת סגולה בקריות ואולפנת צביה באילת. מנהלים סיפרו כי חלקם הצליחו לעכב את הפינוי משום שנהגי האוטובוסים סירבו להגיע במהלך השבת.
&ldquo;אמרו לנו להביא את התלמידות לתחנה המרכזית ולשחרר אותן הביתה,&rdquo; סיפר אחד המנהלים. &ldquo;אבל איך אפשר להוריד 150 בנות בעיר ולצפות שיסתדרו לבד, כשחלקן גרות שעה או שעתיים הליכה משם?&rdquo;
&ldquo;לא התייעצו עם רבנים&rdquo;
לטענת מנהלי המוסדות, ההנחיה התקבלה ללא שיתוף גורמים הלכתיים או ביטחוניים מקומיים. לדבריהם, אפילו כאשר קציני ביטחון של המוסדות התריעו מפני הסיכון, בחדר המצב של משרד החינוך דחו את עמדתם.
&ldquo;אמרו להם: לא מעניין אותנו מה הקב״ט חושב,&rdquo; סיפר עמאר. &ldquo;המנהלים טוענים שמדובר בקסטח &ndash; ניסיון של המערכת לכסות את עצמה לקראת ועדת חקירה עתידית.&rdquo;
לדברי הרבנים, הציבור הדתי-לאומי נתפס לעיתים כמי שמקבל כל הוראה ללא מאבק, בניגוד למגזרים אחרים. &ldquo;את הקסטח הזה לא עושים לציבור החרדי,&rdquo; אמר אחד מראשי הישיבות. &ldquo;שם יודעים שיעמדו על שלהם&rdquo;.
תחושות קשות בקרב הצוותים
בכמה מהמוסדות התגובה הייתה רגשית במיוחד. באחד המקומות בירוחם סיפרו כי מורות ותלמידות פרצו בבכי לנוכח האפשרות לחלל שבת, במיוחד כאשר היו במקום מרחבים מוגנים.
&ldquo;הייתה תחושה שמזלזלים בשבת של אנשים יראי שמיים,&rdquo; אמר אחד המנהלים.
ממשרד החינוך טרם נתקבלה תגובה.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;

מתכוננים לשבת - כי תשא

כאן מורשת

.css-10t7zxc{display:block;-webkit-flex:none;-ms-flex:none;flex:none;height:0.7rem;}Recent clips

Recent clips