סמך נדיר שנמצא בארכיונו של פרופ’ מנחם פרידמן חושף התכתבות מפתיעה מראשית המאה ה־20, ומאיר באור חדש את שורשי המחלוקת – והקשרים – בין היישוב הישן לרב קוק ותלמידיו

ארכיונו האישי של פרופ’ מנחם פרידמן, מגדולי חוקרי החברה החרדית בישראל, שהועבר לאחרונה לספרייה הלאומית ונמצא בימים אלו בתהליך קטלוג, ממשיך להניב גילויים מסקרנים. אחד מהם עשוי לשפוך אור חדש על אחת הסוגיות הרגישות והמורכבות בתולדות הציבור הדתי והחרדי בארץ ישראל: היחסים בין תלמידי הרב קוק לבין הנהגת היישוב הישן בירושלים.

בין עשרות אלפי מסמכים, פשקווילים, קטעי עיתונות והתכתבויות – נמצא מסמך חריג: חוברת משנת תרס״ח–1918, פרי עטו של הרב יעקב משה חרל״פ, מגדולי תלמידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק. החוברת, שכותרתה “מכתב גלוי”, נועדה לקרוא להקמת אגודה בשם “אגודת ירושלים”, שתהיה סניף של רעיון “דגל ירושלים” – תנועה שהגה הרב קוק כחלופה רוחנית לתנועה הציונית החילונית, תוך הצבת ירושלים והקודש במרכזה.

אלא שהחידוש הדרמטי אינו בעצם החוברת, המוכרת לחוקרים וזמינה אף כיום ברשת – אלא בהערות שנכתבו עליה בכתב יד, בגב המסמך. ההערות שייכות, כך עולה מהבדיקה, לא פחות מאשר רבי יוסף חיים זוננפלד, מנהיג היישוב הישן ועמוד התווך של ההנהגה החרדית הירושלמית באותם ימים.

בהערותיו מתייחס ר׳ יוסף חיים זוננפלד באופן ישיר לטענות מרכזיות שמעלה הרב חרל״פ, ובכמה מקומות אף בחריפות. באחת ההערות הוא דוחה עמדה מסוימת שהוצגה בחוברת, וכותב עליה כי “חס וחלילה לומר כן” וכי “אסור לשמוע על כך”. מדובר בעדות נדירה לדיאלוג – גם אם מתוח – בין שני עולמות רוחניים שבדרך כלל מוצגים במחקר כניצבים משני עברי המתרס.

הממצא מעלה גם טענה היסטורית מסקרנת: ייתכן ש“אגודת ירושלים”, שעמדה בראשיתה תחת הנהגת ראשי היישוב הישן ובראשם ר׳ יוסף חיים זוננפלד, שימשה בפועל סניף ירושלמי של רעיון “דגל ירושלים” של הרב קוק – בניגוד לדימוי הרווח של נתק מוחלט בין הצדדים. טענה זו, אם תתבסס במחקר נוסף, עשויה לערער על הנחות יסוד בנוגע לשורשי הקרע בין החרדיות לציונות הדתית.

המסמך, שנמצא כאמור בארכיונו של פרופ’ פרידמן, מדגיש פעם נוספת את תרומתו הייחודית למחקר החברה החרדית – לא רק בניתוחים תיאורטיים, אלא גם באיסוף שיטתי ומדוקדק של חומרי מקור, שכעת מאפשרים לדור חדש של חוקרים לשוב אל הרגעים המכוננים של ההיסטוריה החרדית־דתית בארץ ישראל, ולקרוא אותם מחדש.

הבוידעם עם הרב ד"ר חיים נריה, אוסף ספרי היהדות בספריה הלאומית.

מתוך "מנדי ביתאן"

מגיש: אלי ביתאן

עורך: איתי סופרין

מפיקה: עדי אסתר שטרנליכט

סמך נדיר שנמצא בארכיונו של פרופ&rsquo; מנחם פרידמן חושף התכתבות מפתיעה מראשית המאה ה־20, ומאיר באור חדש את שורשי המחלוקת &ndash; והקשרים &ndash; בין היישוב הישן לרב קוק ותלמידיו
ארכיונו האישי של פרופ&rsquo; מנחם פרידמן, מגדולי חוקרי החברה החרדית בישראל, שהועבר לאחרונה לספרייה הלאומית ונמצא בימים אלו בתהליך קטלוג, ממשיך להניב גילויים מסקרנים. אחד מהם עשוי לשפוך אור חדש על אחת הסוגיות הרגישות והמורכבות בתולדות הציבור הדתי והחרדי בארץ ישראל: היחסים בין תלמידי הרב קוק לבין הנהגת היישוב הישן בירושלים.
בין עשרות אלפי מסמכים, פשקווילים, קטעי עיתונות והתכתבויות &ndash; נמצא מסמך חריג: חוברת משנת תרס״ח&ndash;1918, פרי עטו של הרב יעקב משה חרל״פ, מגדולי תלמידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק. החוברת, שכותרתה &ldquo;מכתב גלוי&rdquo;, נועדה לקרוא להקמת אגודה בשם &ldquo;אגודת ירושלים&rdquo;, שתהיה סניף של רעיון &ldquo;דגל ירושלים&rdquo; &ndash; תנועה שהגה הרב קוק כחלופה רוחנית לתנועה הציונית החילונית, תוך הצבת ירושלים והקודש במרכזה.
אלא שהחידוש הדרמטי אינו בעצם החוברת, המוכרת לחוקרים וזמינה אף כיום ברשת &ndash; אלא בהערות שנכתבו עליה בכתב יד, בגב המסמך. ההערות שייכות, כך עולה מהבדיקה, לא פחות מאשר רבי יוסף חיים זוננפלד, מנהיג היישוב הישן ועמוד התווך של ההנהגה החרדית הירושלמית באותם ימים.
בהערותיו מתייחס ר׳ יוסף חיים זוננפלד באופן ישיר לטענות מרכזיות שמעלה הרב חרל״פ, ובכמה מקומות אף בחריפות. באחת ההערות הוא דוחה עמדה מסוימת שהוצגה בחוברת, וכותב עליה כי &ldquo;חס וחלילה לומר כן&rdquo; וכי &ldquo;אסור לשמוע על כך&rdquo;. מדובר בעדות נדירה לדיאלוג &ndash; גם אם מתוח &ndash; בין שני עולמות רוחניים שבדרך כלל מוצגים במחקר כניצבים משני עברי המתרס.
הממצא מעלה גם טענה היסטורית מסקרנת: ייתכן ש&ldquo;אגודת ירושלים&rdquo;, שעמדה בראשיתה תחת הנהגת ראשי היישוב הישן ובראשם ר׳ יוסף חיים זוננפלד, שימשה בפועל סניף ירושלמי של רעיון &ldquo;דגל ירושלים&rdquo; של הרב קוק &ndash; בניגוד לדימוי הרווח של נתק מוחלט בין הצדדים. טענה זו, אם תתבסס במחקר נוסף, עשויה לערער על הנחות יסוד בנוגע לשורשי הקרע בין החרדיות לציונות הדתית.
המסמך, שנמצא כאמור בארכיונו של פרופ&rsquo; פרידמן, מדגיש פעם נוספת את תרומתו הייחודית למחקר החברה החרדית &ndash; לא רק בניתוחים תיאורטיים, אלא גם באיסוף שיטתי ומדוקדק של חומרי מקור, שכעת מאפשרים לדור חדש של חוקרים לשוב אל הרגעים המכוננים של ההיסטוריה החרדית־דתית בארץ ישראל, ולקרוא אותם מחדש.
הבוידעם עם הרב ד"ר חיים נריה, אוסף ספרי היהדות בספריה הלאומית.
מתוך "מנדי ביתאן"
מגיש: אלי ביתאן
עורך: איתי סופרין
מפיקה: עדי אסתר שטרנליכט