איתי זיידנברג והרבנית כרמית פיינטוך מספרים על ברית חדשה שנולדה מתוך השבר – ומבקשת לחבר בין קהילות בישראל

יוזמה חברתית חדשה, שנולדה בעקבות טבח 7 באוקטובר, מחברת בין חברים מקיבוצי הנגב המערבי – בהם בארי וניר עוז – לבין תושבים מגוש עציון. מטרת המיזם היא לייצר אמון מחודש, אחריות הדדית ואמנה חברתית רחבה לתיקון החברה הישראלית.

בריאיון לעמירם כהן בכאן מורשת סיפרו שניים ממובילי היוזמה, איתי זיידנברג, לשעבר מזכ"ל השומר הצעיר ומייסד-שותף של "ברית הנגב וההר", והרבנית כרמית פיינטוך, מייסדת מיזם "בית דינה" ופעילה חברתית בגוש עציון, על הדרך שבה נולדה השותפות החריגה.

"האירוע יצר פיצול עמוק – והבנה שחייבים לשנות משהו"

זיידנברג תיאר כי היוזמה צמחה מתוך תחושת שבר עמוק שחוו רבים בחברה הישראלית לאחר מתקפת 7 באוקטובר.

"הייתה הבנה שטראומה כל כך קיצונית מחוללת שינוי בתפיסת העולם שלנו ובתפיסת הערכים שלנו", אמר. "אחד הדברים שמעסיקים את כולנו זה ניתוק כואב וחוויות מפוצלות – כאב של צד אחד שלא תמיד נחווה אצל הצד השני".

לדבריו, מתוך המציאות הזו נולדה ההבנה כי יש צורך במפגש אמיתי בין קהילות שונות, גם כאשר הוא אינו נוח.

"לא רק דיבורים על אחדות – אלא עשייה משותפת"

הרבנית פיינטוך סיפרה כי היוזמה החלה ממפגשים ראשונים בין אנשי קיבוצים לבין תושבי גוש עציון, שהלכו והתרחבו בהדרגה.

"אנשים התחילו לבוא לגוש עציון – דבר שלא היה מובן מאליו", אמרה. "ומצד שני אנחנו הגענו לעצרות להשבת החטופים. לא תמיד הייתה הסכמה, אבל הייתה התייצבות וערבות הדדית".

לדבריה, ההבדל המרכזי ביוזמה הוא המעבר מדיבור לעשייה: "זה לא רק דיבורים על אחדות, אלא ניסיון אמיתי לעשות דברים יחד, גם כשיש מחלוקות עמוקות".

"גם כשלא מסכימים – חייבים למצוא בסיס משותף"

זיידנברג, שבעבר סבר כי הפערים בין המחנות בחברה הישראלית עמוקים מדי, אמר כי אירועי 7 באוקטובר שינו את עמדתו.

"חשבתי שהדיאלוג נחמד אבל קצת מיותר, כי לא נסכים על סוגיות הליבה", הודה. "אבל אחרי 7 באוקטובר הבנתי שאם לא נצליח לייצר שותפות עמוקה – אנחנו בסכנה קיומית אמיתית".

לדבריו, הסוגיות המרכזיות – זהות יהודית ודמוקרטית והסכסוך הישראלי-פלסטיני – מחייבות מציאת מכנה משותף רחב ככל האפשר.

"ברית הנגב וההר" מתרחבת לכל הארץ

השניים סיפרו כי היוזמה כבר אינה מוגבלת לנגב המערבי או לגוש עציון בלבד, אלא מתרחבת לקבוצות נוספות ברחבי הארץ.

"יש כבר קבוצות דומות בכל רחבי הארץ", אמר זיידנברג. "אנשים מבינים שהעשייה המשותפת והנכונות להקשיב לסיפורים של האחר הן דבר עמוק ומשמעותי".

פיינטוך הוסיפה כי אחד המהלכים המשמעותיים היה צעדה משותפת מגוש עציון ועד ניר עוז, שנועדה לחבר בין סיפורי המקום והקהילות השונות.

"בחירות הן רגע של פילוג – אבל חייבים לחשוב על חיבור"

בהתייחסות לשנה הפוליטית המתוחה, אמר זיידנברג כי דווקא בתקופות בחירות יש צורך מוגבר ביוזמות מחברות.

"בחירות הן מטבען רגע של פילוג", אמר. "אבל אנחנו מנסים להעביר מסר – גם למנהיגים וגם לציבור – שחייבים לייצר ממשלה שמסוגלת לראות את כל העם".

לדבריו, המשך הפילוג עלול לפגוע ביכולת של מדינת ישראל להתמודד עם אתגריה: "אם נמשיך להתפרק ולהתפלג, החברה הישראלית לא תוכל לעמוד באתגרים שעומדים בפניה".

"לא סיסמה – אלא דרך חיים"

פיינטוך סיכמה את השיחה במסר של תקווה זהירה, אך גם בדרישה לפעולה ממשית.

"זה לא סיסמה של מלחמה, אלא סיסמה של החיים עצמם – הביחד", אמרה. "אנחנו זקוקים לכולנו, מכל חלקי החברה. וזה צריך לחלחל לעשייה, לא רק לדיבורים".

לדבריה, רק שילוב של קולות שונים יכול לאפשר למדינת ישראל להתמודד עם האתגרים העתידיים: "כשנשארים רק בקצוות – ההתבוננות מוגבלת. מדינת ישראל זקוקה לכולם".

עורך: איתי סופרין

מפיק :יחיה טובול

קרדיט תמונה: פלאש90.