בפינה “שיר בפרשה” בתוכניתו של בני טיטלבוים בכאן מורשת, חיבר ד”ר יוסף פריאל בין פרשת השבוע לבין שירו של יוני רכטר ואלי מוהר, והציע קריאה מחודשת בשיר דרך רעיון ההליכה והמסע


במסגרת הפינה “שיר בפרשה” שוחחו המגיש בני טיטלבוים  וד”ר יוסף פריאל על פרשת בהעלותך ועל הקשר בינה לבין השיר המוכר “שיר נבואי קוסמי עליז”. השיחה נפתחה בעיסוק במעבר של בני ישראל במדבר לאחר חנייה ממושכת בהר סיני, ובהתנעת המסע לארץ ישראל “לפי עלות הענן” – המוטיב המרכזי של הפרשה.

פריאל הדגיש כי פרשת בהעלותך עוסקת באופן עקבי ברעיון ההליכה והמסע, כאשר הענן המנחה את העם משמש כסמל להכוונה ולהתקדמות גם בתנאי אי־ודאות. מכאן, עבר הדיון לשירו של יוני רכטר ואלי מוהר, שנפתח בדימוי של “עמוד ענן” וממשיך ברצף של דימויים המבטאים תנועה מתמדת.

במהלך השיחה פורש השיר דרך בתיו השונים: עמוד הענן המקראי, שביל החלב כתנועה קוסמית קבועה, להקות אווזי הבר הפועלות בתיאום והנהגה פנימית, ואף דמותה של בריז’יט ברדו כסמל לשינוי כיוון בחיים. כל אלה, לפי פריאל, מצטרפים לרעיון מרכזי אחד – קריאה להמשיך ללכת בדרך גם כאשר היא אינה ברורה לחלוטין.

פריאל הציע כי הכותרת “שיר נבואי קוסמי עליז” עצמה משקפת את רב־השכבתיות של היצירה: נבואה – בהקשר המקראי של הענן המוביל את ישראל, קוסמיות – דרך ההתבוננות ביקום ובשביל החלב, ועליזות – כרמז לעולם התרבות והאמנות שממנו צמח השיר.

בסיום השיחה הוזכר גם כי השיר הפך עם השנים ליצירה המזוהה עם רגעי פרידה ומעבר, כמו סיום קורסים או טקסים רשמיים, בהם הוא מבטא עידוד להמשך הדרך. השיחה נחתמה בביצוע מוזיקלי של השיר, שהציג אותו באופי ג’אזי ועכשווי.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: תמר פופקו שטרן

בפינה &ldquo;שיר בפרשה&rdquo; בתוכניתו של בני טיטלבוים בכאן מורשת, חיבר ד&rdquo;ר יוסף פריאל בין פרשת השבוע לבין שירו של יוני רכטר ואלי מוהר, והציע קריאה מחודשת בשיר דרך רעיון ההליכה והמסע
 במסגרת הפינה &ldquo;שיר בפרשה&rdquo; שוחחו המגיש בני טיטלבוים&nbsp; וד&rdquo;ר יוסף פריאל על פרשת בהעלותך ועל הקשר בינה לבין השיר המוכר &ldquo;שיר נבואי קוסמי עליז&rdquo;. השיחה נפתחה בעיסוק במעבר של בני ישראל במדבר לאחר חנייה ממושכת בהר סיני, ובהתנעת המסע לארץ ישראל &ldquo;לפי עלות הענן&rdquo; &ndash; המוטיב המרכזי של הפרשה.
פריאל הדגיש כי פרשת בהעלותך עוסקת באופן עקבי ברעיון ההליכה והמסע, כאשר הענן המנחה את העם משמש כסמל להכוונה ולהתקדמות גם בתנאי אי־ודאות. מכאן, עבר הדיון לשירו של יוני רכטר ואלי מוהר, שנפתח בדימוי של &ldquo;עמוד ענן&rdquo; וממשיך ברצף של דימויים המבטאים תנועה מתמדת.
במהלך השיחה פורש השיר דרך בתיו השונים: עמוד הענן המקראי, שביל החלב כתנועה קוסמית קבועה, להקות אווזי הבר הפועלות בתיאום והנהגה פנימית, ואף דמותה של בריז&rsquo;יט ברדו כסמל לשינוי כיוון בחיים. כל אלה, לפי פריאל, מצטרפים לרעיון מרכזי אחד &ndash; קריאה להמשיך ללכת בדרך גם כאשר היא אינה ברורה לחלוטין.
פריאל הציע כי הכותרת &ldquo;שיר נבואי קוסמי עליז&rdquo; עצמה משקפת את רב־השכבתיות של היצירה: נבואה &ndash; בהקשר המקראי של הענן המוביל את ישראל, קוסמיות &ndash; דרך ההתבוננות ביקום ובשביל החלב, ועליזות &ndash; כרמז לעולם התרבות והאמנות שממנו צמח השיר.
בסיום השיחה הוזכר גם כי השיר הפך עם השנים ליצירה המזוהה עם רגעי פרידה ומעבר, כמו סיום קורסים או טקסים רשמיים, בהם הוא מבטא עידוד להמשך הדרך. השיחה נחתמה בביצוע מוזיקלי של השיר, שהציג אותו באופי ג&rsquo;אזי ועכשווי.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: תמר פופקו שטרן