דב אייכלר משוחח עם ללי דרעי, אימו של רס"ל (מיל') סעדיה יעקב דרעי ז"ל על המשבר סביב חוק הגיוס

מתוך 'משדר הערב'

עורכת: נעמי צוובנר

מפיק: רביד ליפקין

י"ט בתמוז תשפ"ה

דב אייכלר משוחח עם ללי דרעי, אימו של רס"ל (מיל') סעדיה יעקב דרעי ז"ל על המשבר סביב חוק הגיוס
מתוך 'משדר הערב'
עורכת: נעמי צוובנר
מפיק: רביד ליפקין
י"ט בתמוז תשפ"ה

כאן מורשת

ללי דרעי: "כשגדעון השופט בחר את החיילים שלו, הוא בחר את המעולים שבמעולים, אלה שיראת השם שלהם הייתה הכי גדולה"

איילת כהנא  בשיחה עם הרב בנימין (בני) יוסף קלמנזון   מרבני הציונות הדתית , נשיא ישיבת עתניאל 

 ואביו של סרן (מיל') אלחנן  ואיש "המוסד " הי"ד 

מתוך  : 'תדר משלה' יום שלישי ב 11:00

כד בטבת תשפ"ו 

קרדיט תמונה : יוסי אלוני 

איילת כהנא&nbsp; בשיחה עם הרב&nbsp;בנימין (בני) יוסף קלמנזון &nbsp; מרבני הציונות הדתית , נשיא ישיבת עתניאל&nbsp;
&nbsp;ואביו של סרן (מיל') אלחנן &nbsp;ואיש "המוסד&nbsp;" הי"ד&nbsp;
מתוך&nbsp; : 'תדר משלה' יום שלישי ב 11:00
כד בטבת תשפ"ו&nbsp;
קרדיט תמונה : יוסי אלוני&nbsp;

'עצרת הגיוס הלאומית' 

לשעבר סגן בכיר לפרקליט המדינה אומר לבני טיטלבוים בכאן מורשת כי החקירות סביב לשכת ראש הממשלה מעוררות חוסר אמון, טוען לשימוש פוליטי באמצעי חקירה – אך מדגיש: „אין אופציה שלא לקיים החלטות של בג״ץ“

עו״ד דוד פורר, לשעבר סגן בכיר לפרקליט המדינה, התייחס בכראיון לבני טיטלבוים בכאן מורשת לחקירת ראש הסגל של ראש הממשלה, השגריר צחי ברוורמן, ואמר כי חקירות נגד בנימין נתניהו וסביבתו מלוות את הזירה הציבורית כבר שנים ארוכות.

„הנושא הזה של חקירות נגד נתניהו מלווה אותנו כבר עשר שנים“, אמר פורר, והזכיר כי לאחר ניצחון הליכוד בבחירות 2015 „היה שורה של חקירות“, שבמהלכן „פותחים את המהדורות כל יום“ עם דיווחים על עדים וממצאים. לדבריו, עם התקדמות משפט נתניהו התברר כי „פשוט עבדו עלינו בשנים האלה“, וכי „החוקרים והפרקליטות ביצעו את הדברים הלא־תקינים“.

פורר תהה על עצם הצורך בחקירות האחרונות: „אתה מסתכל על הדברים שנחקרים, ואתה אומר, רגע, על מה חוקרים עכשיו? … על זה, בכל הדברים שישראל מתמודדת איתם היום, אז זו החקירה שצריך?“

בהתייחסות לפרשת הקשרים עם קטאר אמר כי כאזרח הוא מצפה שמי שעובד עבור ראש הממשלה „לא יעבוד עבור אף אחד אחר“, והוסיף כי אם קיים חשד שעובד בלשכה פועל גם עבור מדינה זרה – „אני לא רוצה שיעבוד מישהו גם עבור מדינה זרה וגם עבור ראש הממשלה במקביל“.

על היוזמה לבטל את עבירת מרמה והפרת אמונים אמר פורר כי אין מדובר בחוק פרסונלי: „זה חל על כולם“. לדבריו, ספר החוקים „זה לא ספר תורה“, וכל חוק ניתן לשינוי, כאשר הכנסת מבטאת את רצון הציבור. „אנחנו לא כבולים למה שהכנסת עשתה לפני 50 שנה“, אמר.

בהמשך טען פורר כי במערכת אכיפת החוק מתקיימת אכיפה שאינה רק בררנית אלא כזו שנעשית „לצורך פוליטי“, והוסיף כי „אין שום מנגנון בקרה שמבקר על מערכת אכיפת החוק“. לדבריו, למערכת סמכויות רחבות – מעצרים, חילוט רכוש והטלת מגבלות – אך „כמעט שאין פיקוח אפקטיבי, וזו בעיה קשה“.

למרות הביקורת החריפה, פורר הדגיש כי אין מקום לאי־ציות לבג״ץ. „אני לא יודע לקבל את הרעיון שלא לקיים פסקי דין או החלטות של בתי משפט“, אמר, והוסיף כי גם כאשר בית המשפט נתפס כפוליטי – „אין אופציה שלא לקיים את זה“. לדבריו, הדרך של הכנסת להתמודד עם פסיקות היא באמצעות חקיקה.

פורר ציטט את דברי נשיא בית המשפט העליון לשעבר משה לנדוי, שהזהיר כי התערבות שיפוטית בעניינים פוליטיים תוביל לכך ש„הפוליטיקאים ייכנסו לבג״ץ“, והעריך כי בטווח הארוך „נבחרי הציבור, הציבור ינצח“.

לצד זאת הבהיר כי החלשת בית המשפט עלולה לפגוע באזרחים: „אם לא יהיה בית משפט, זה לא לטובתנו“. לדבריו, תפקיד בתי המשפט הוא להגן על האזרחים מפני שרירות לב של גורמי כוח, ולכן יש צורך באיזון ובריסון הדדי בין הרשויות.

בסיום אמר כי אובדן אמון הציבור בבג״ץ עלול לפגוע ביכולתו למלא את תפקידו: „אני רוצה שהוא יוכל להגן עלינו, רק שיהיה – ולצורך כך הוא נדרש לרסן את ההתערבות שלו“.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

קרדיט תמונה: שאטרסטוק 

לשעבר סגן בכיר לפרקליט המדינה אומר לבני טיטלבוים בכאן מורשת כי החקירות סביב לשכת ראש הממשלה מעוררות חוסר אמון, טוען לשימוש פוליטי באמצעי חקירה &ndash; אך מדגיש: &bdquo;אין אופציה שלא לקיים החלטות של בג״ץ&ldquo;
<hr dir="rtl" data-start="417" data-end="420">
עו״ד דוד פורר, לשעבר סגן בכיר לפרקליט המדינה, התייחס בכראיון לבני טיטלבוים בכאן מורשת לחקירת ראש הסגל של ראש הממשלה, השגריר צחי ברוורמן, ואמר כי חקירות נגד בנימין נתניהו וסביבתו מלוות את הזירה הציבורית כבר שנים ארוכות.
&bdquo;הנושא הזה של חקירות נגד נתניהו מלווה אותנו כבר עשר שנים&ldquo;, אמר פורר, והזכיר כי לאחר ניצחון הליכוד בבחירות 2015 &bdquo;היה שורה של חקירות&ldquo;, שבמהלכן &bdquo;פותחים את המהדורות כל יום&ldquo; עם דיווחים על עדים וממצאים. לדבריו, עם התקדמות משפט נתניהו התברר כי &bdquo;פשוט עבדו עלינו בשנים האלה&ldquo;, וכי &bdquo;החוקרים והפרקליטות ביצעו את הדברים הלא־תקינים&ldquo;.
פורר תהה על עצם הצורך בחקירות האחרונות: &bdquo;אתה מסתכל על הדברים שנחקרים, ואתה אומר, רגע, על מה חוקרים עכשיו? &hellip; על זה, בכל הדברים שישראל מתמודדת איתם היום, אז זו החקירה שצריך?&ldquo;
בהתייחסות לפרשת הקשרים עם קטאר אמר כי כאזרח הוא מצפה שמי שעובד עבור ראש הממשלה &bdquo;לא יעבוד עבור אף אחד אחר&ldquo;, והוסיף כי אם קיים חשד שעובד בלשכה פועל גם עבור מדינה זרה &ndash; &bdquo;אני לא רוצה שיעבוד מישהו גם עבור מדינה זרה וגם עבור ראש הממשלה במקביל&ldquo;.
על היוזמה לבטל את עבירת מרמה והפרת אמונים אמר פורר כי אין מדובר בחוק פרסונלי: &bdquo;זה חל על כולם&ldquo;. לדבריו, ספר החוקים &bdquo;זה לא ספר תורה&ldquo;, וכל חוק ניתן לשינוי, כאשר הכנסת מבטאת את רצון הציבור. &bdquo;אנחנו לא כבולים למה שהכנסת עשתה לפני 50 שנה&ldquo;, אמר.
בהמשך טען פורר כי במערכת אכיפת החוק מתקיימת אכיפה שאינה רק בררנית אלא כזו שנעשית &bdquo;לצורך פוליטי&ldquo;, והוסיף כי &bdquo;אין שום מנגנון בקרה שמבקר על מערכת אכיפת החוק&ldquo;. לדבריו, למערכת סמכויות רחבות &ndash; מעצרים, חילוט רכוש והטלת מגבלות &ndash; אך &bdquo;כמעט שאין פיקוח אפקטיבי, וזו בעיה קשה&ldquo;.
למרות הביקורת החריפה, פורר הדגיש כי אין מקום לאי־ציות לבג״ץ. &bdquo;אני לא יודע לקבל את הרעיון שלא לקיים פסקי דין או החלטות של בתי משפט&ldquo;, אמר, והוסיף כי גם כאשר בית המשפט נתפס כפוליטי &ndash; &bdquo;אין אופציה שלא לקיים את זה&ldquo;. לדבריו, הדרך של הכנסת להתמודד עם פסיקות היא באמצעות חקיקה.
פורר ציטט את דברי נשיא בית המשפט העליון לשעבר משה לנדוי, שהזהיר כי התערבות שיפוטית בעניינים פוליטיים תוביל לכך ש&bdquo;הפוליטיקאים ייכנסו לבג״ץ&ldquo;, והעריך כי בטווח הארוך &bdquo;נבחרי הציבור, הציבור ינצח&ldquo;.
לצד זאת הבהיר כי החלשת בית המשפט עלולה לפגוע באזרחים: &bdquo;אם לא יהיה בית משפט, זה לא לטובתנו&ldquo;. לדבריו, תפקיד בתי המשפט הוא להגן על האזרחים מפני שרירות לב של גורמי כוח, ולכן יש צורך באיזון ובריסון הדדי בין הרשויות.
בסיום אמר כי אובדן אמון הציבור בבג״ץ עלול לפגוע ביכולתו למלא את תפקידו: &bdquo;אני רוצה שהוא יוכל להגן עלינו, רק שיהיה &ndash; ולצורך כך הוא נדרש לרסן את ההתערבות שלו&ldquo;.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה: שאטרסטוק&nbsp;

 עו״ד דוד פורר: „איך אפשר להאמין היום למילה אחת שנאמרת על חקירות שקשורות בסביבת נתניהו 

לשעבר ציר לענייני הקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון מעריך: טראמפ עדיין מתלבט בין דיפלומטיה לתקיפה • מזהיר מהאיום האיראני על אדמת ארה״ב • תומך בגמילה הדרגתית של ישראל מהסיוע הביטחוני האמריקאי

יורם אטינגר, לשעבר ציר לענייני הקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, אומר כי לא ניתן לחזות בוודאות את צעדיו של דונלד טראמפ בזירה האיראנית, אך מעריך כי הנשיא האמריקאי טרם הפנים את מגבלות הכלי הכלכלי מול משטר האייתוללות.

בריאיון לתוכנית הבוקר עם בני טיטלבוים בכאן מורשת, על רקע דיווחים כי הפנטגון הציג לטראמפ תוכניות לתקיפה של מתקני הגרעין באיראן, אמר מטינגר כי מאז 1979 הוטלו סנקציות כבדות על טהרן – כולל סנקציות מרחיקות לכת בתקופת כהונתו הראשונה של טראמפ – אך אלו לא שינו את מדיניות המשטר. לדבריו, “עם משטר שמונחה על ידי אידיאולוגיה קיצונית ושואף להפלת משטרים פרו־אמריקאיים ולהכרעת ארצות הברית – לא מנהלים משא ומתן שמעניק זמן להתחמש”.

אטינגר ציין כנקודת אור את הצטרפותו של טראמפ למתקפה הישראלית על איראן בחודש יוני, והביע תקווה שהדבר מסמן שינוי תפיסתי. עם זאת, לדבריו, בוושינגטון עדיין רווחת ההנחה השגויה שהאיום האיראני מסכן את מדינות האזור – אך לא את ארצות הברית עצמה. “המשטר האיראני מושרש גם בדרום ומרכז אמריקה ואף בארה״ב, באמצעות רשתות טרור מסועפות”, הזהיר.

בהתייחסות להשלכות אזוריות, אמר אטינגר כי הפלת משטר האייתוללות תהיה אירוע עולמי דרמטי, שישפיע על רוסיה, סין וארגוני הטרור במזרח התיכון. לדבריו, שינוי משטר באיראן עשוי להביא גם להרחבה משמעותית של הסכמי שלום עם ישראל ולהתקרבות אסטרטגית מצד ערב הסעודית ומדינות נוספות באזור.

בנושא אחר, התייחס אטינגר להצהרת ראש הממשלה בנימין נתניהו כי ישראל תפעל לצמצום הדרגתי של התלות בסיוע הביטחוני האמריקאי. הוא הביע תמיכה במהלך ואמר כי “גמילה מסיוע חוץ חיונית לישראל”, תתרום למעמדה בארצות הברית ותסייע לחיזוק התעשיות הביטחוניות הישראליות.

לדבריו, אין מדובר בהפסקה חדה של הסיוע אלא בתהליך ארוך טווח, שבמסגרתו ניתן להפנות חלק מהכספים להקמת קרנות שיתוף פעולה והשקעה אמריקאיות־ישראליות. “כך ישראל תרוויח פעמיים – גם עצמאות גדולה יותר וגם שותפות כלכלית וביטחונית עמוקה ויעילה יותר”, סיכם.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

קרדיט תמונה: שאטרסטוק 

לשעבר ציר לענייני הקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון מעריך: טראמפ עדיין מתלבט בין דיפלומטיה לתקיפה &bull; מזהיר מהאיום האיראני על אדמת ארה״ב &bull; תומך בגמילה הדרגתית של ישראל מהסיוע הביטחוני האמריקאי
<hr dir="rtl" data-start="421" data-end="424">
יורם אטינגר, לשעבר ציר לענייני הקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, אומר כי לא ניתן לחזות בוודאות את צעדיו של דונלד טראמפ בזירה האיראנית, אך מעריך כי הנשיא האמריקאי טרם הפנים את מגבלות הכלי הכלכלי מול משטר האייתוללות.
בריאיון לתוכנית הבוקר עם בני טיטלבוים בכאן מורשת, על רקע דיווחים כי הפנטגון הציג לטראמפ תוכניות לתקיפה של מתקני הגרעין באיראן, אמר מטינגר כי מאז 1979 הוטלו סנקציות כבדות על טהרן &ndash; כולל סנקציות מרחיקות לכת בתקופת כהונתו הראשונה של טראמפ &ndash; אך אלו לא שינו את מדיניות המשטר. לדבריו, &ldquo;עם משטר שמונחה על ידי אידיאולוגיה קיצונית ושואף להפלת משטרים פרו־אמריקאיים ולהכרעת ארצות הברית &ndash; לא מנהלים משא ומתן שמעניק זמן להתחמש&rdquo;.
אטינגר ציין כנקודת אור את הצטרפותו של טראמפ למתקפה הישראלית על איראן בחודש יוני, והביע תקווה שהדבר מסמן שינוי תפיסתי. עם זאת, לדבריו, בוושינגטון עדיין רווחת ההנחה השגויה שהאיום האיראני מסכן את מדינות האזור &ndash; אך לא את ארצות הברית עצמה. &ldquo;המשטר האיראני מושרש גם בדרום ומרכז אמריקה ואף בארה״ב, באמצעות רשתות טרור מסועפות&rdquo;, הזהיר.
בהתייחסות להשלכות אזוריות, אמר אטינגר כי הפלת משטר האייתוללות תהיה אירוע עולמי דרמטי, שישפיע על רוסיה, סין וארגוני הטרור במזרח התיכון. לדבריו, שינוי משטר באיראן עשוי להביא גם להרחבה משמעותית של הסכמי שלום עם ישראל ולהתקרבות אסטרטגית מצד ערב הסעודית ומדינות נוספות באזור.
בנושא אחר, התייחס אטינגר להצהרת ראש הממשלה בנימין נתניהו כי ישראל תפעל לצמצום הדרגתי של התלות בסיוע הביטחוני האמריקאי. הוא הביע תמיכה במהלך ואמר כי &ldquo;גמילה מסיוע חוץ חיונית לישראל&rdquo;, תתרום למעמדה בארצות הברית ותסייע לחיזוק התעשיות הביטחוניות הישראליות.
לדבריו, אין מדובר בהפסקה חדה של הסיוע אלא בתהליך ארוך טווח, שבמסגרתו ניתן להפנות חלק מהכספים להקמת קרנות שיתוף פעולה והשקעה אמריקאיות־ישראליות. &ldquo;כך ישראל תרוויח פעמיים &ndash; גם עצמאות גדולה יותר וגם שותפות כלכלית וביטחונית עמוקה ויעילה יותר&rdquo;, סיכם.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה: שאטרסטוק&nbsp;

ללי דרעי: "כשגדעון השופט בחר את החיילים שלו, הוא בחר את המעולים שבמעולים, אלה שיראת השם שלהם הייתה הכי גדולה"

כאן מורשת

.css-10t7zxc{display:block;-webkit-flex:none;-ms-flex:none;flex:none;height:0.7rem;}Recent clips

Recent clips