כאן מורשת

משרד העבודה מפלה יוצאים בשאלה

"הבגרות היא שורש הרע של מערכת החינוך"; במקום בחינות ופסיכומטרי מציע פרופ' חנן יניב להפוך את כיתה י"ב לשנת לימודים אקדמית פתוחה, לצד מסלולים מקצועיים ושירות לאומי

הצעתן של כמה מפלגות לבטל את כיתה י"ב מעוררת דיון ציבורי רחב. בריאיון לתוכניתו של בני טיטלבוים בכאן מורשת הציג פרופ' חנן יניב ממכללת קיי תפיסה מרחיקת לכת, שלפיה יש לבטל לא רק את כיתה י"ב במתכונתה הנוכחית, אלא גם את בחינות הבגרות והפסיכומטרי.

לדבריו, במקום שיטת הסינון הקיימת יש לאמץ מודל של "קבלה פתוחה" (Open Admission): כל מי שמעוניין בלימודים אקדמיים יוכל ללמוד במהלך כיתה י"ב קורסים ברמה אקדמית. מי שיעמוד בהצלחה בדרישות השנה הראשונה יתקבל בהמשך ללימודים גבוהים, ללא צורך בבגרות או בפסיכומטרי.

יניב תקף בחריפות את בחינות הבגרות וטען כי הן "שורש הרע של מערכת החינוך", משום שהן מקבעות הוראה המבוססת על מקצועות נפרדים, שינון ולחץ של מבחנים. לדבריו, העולם המודרני כבר עבר ללמידה אינטגרטיבית, כדוגמת גישת STEM, המשלבת מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה, ולעיתים גם אמנות (STEAM), בעוד שהבינה המלאכותית משנה מן היסוד את הדרך שבה אנשים ניגשים לידע.

במקום להתמקד בשינון חומר לבחינות, סבור יניב כי מערכת החינוך צריכה לטפח מיומנויות חברתיות, למידה עצמאית, חשיבה ביקורתית והבנת העולם.

לשאלת המראיין כיצד ניתן יהיה לסנן מועמדים למסלולים מבוקשים כמו רפואה או הנדסה, השיב יניב כי הסינון יתבצע באמצעות ההצלחה בשנת הלימודים האקדמית הראשונה, ולא באמצעות מבחני כניסה.

עוד הציע להפוך את כיתה י"ב למסגרת גמישה שתציע מסלולים מגוונים: מסלול אקדמי, מסלול מקצועי, מסלול שירות לאומי ואפשרויות נוספות, בהתאם לכישוריו ולרצונותיו של כל תלמיד.

כדוגמה ללמידה משמעותית סיפר על נכדתו, שסיימה מגמת תיאטרון. לדבריו, תהליך העבודה והפקת ההצגה העניקו לה ידע וניסיון עמוקים הרבה יותר מאשר למידה למבחן בגרות. הוא הוסיף כי גם פעילות בתנועת נוער, כמו בניית מתקנים בצופים, מייצרת למידה אמיתית הנובעת מהתנסות ולא מהכנה למבחנים.

בסיום הריאיון שיתף יניב בסיפורו האישי. לאחר שנשר מבית הספר התיכון בישראל, הגיע לניו יורק והתקבל ללימודים במסגרת מודל של קבלה פתוחה. לדבריו, ההזדמנות שקיבל שינתה את חייו והובילה אותו לקריירה אקדמית, ולכן הוא מאמין שיש לאפשר הזדמנות דומה גם לצעירים בישראל.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

"הבגרות היא שורש הרע של מערכת החינוך"; במקום בחינות ופסיכומטרי מציע פרופ' חנן יניב להפוך את כיתה י"ב לשנת לימודים אקדמית פתוחה, לצד מסלולים מקצועיים ושירות לאומי
הצעתן של כמה מפלגות לבטל את כיתה י"ב מעוררת דיון ציבורי רחב. בריאיון לתוכניתו של בני טיטלבוים בכאן מורשת הציג פרופ' חנן יניב ממכללת קיי תפיסה מרחיקת לכת, שלפיה יש לבטל לא רק את כיתה י"ב במתכונתה הנוכחית, אלא גם את בחינות הבגרות והפסיכומטרי.
לדבריו, במקום שיטת הסינון הקיימת יש לאמץ מודל של "קבלה פתוחה" (Open Admission): כל מי שמעוניין בלימודים אקדמיים יוכל ללמוד במהלך כיתה י"ב קורסים ברמה אקדמית. מי שיעמוד בהצלחה בדרישות השנה הראשונה יתקבל בהמשך ללימודים גבוהים, ללא צורך בבגרות או בפסיכומטרי.
יניב תקף בחריפות את בחינות הבגרות וטען כי הן "שורש הרע של מערכת החינוך", משום שהן מקבעות הוראה המבוססת על מקצועות נפרדים, שינון ולחץ של מבחנים. לדבריו, העולם המודרני כבר עבר ללמידה אינטגרטיבית, כדוגמת גישת STEM, המשלבת מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה, ולעיתים גם אמנות (STEAM), בעוד שהבינה המלאכותית משנה מן היסוד את הדרך שבה אנשים ניגשים לידע.
במקום להתמקד בשינון חומר לבחינות, סבור יניב כי מערכת החינוך צריכה לטפח מיומנויות חברתיות, למידה עצמאית, חשיבה ביקורתית והבנת העולם.
לשאלת המראיין כיצד ניתן יהיה לסנן מועמדים למסלולים מבוקשים כמו רפואה או הנדסה, השיב יניב כי הסינון יתבצע באמצעות ההצלחה בשנת הלימודים האקדמית הראשונה, ולא באמצעות מבחני כניסה.
עוד הציע להפוך את כיתה י"ב למסגרת גמישה שתציע מסלולים מגוונים: מסלול אקדמי, מסלול מקצועי, מסלול שירות לאומי ואפשרויות נוספות, בהתאם לכישוריו ולרצונותיו של כל תלמיד.
כדוגמה ללמידה משמעותית סיפר על נכדתו, שסיימה מגמת תיאטרון. לדבריו, תהליך העבודה והפקת ההצגה העניקו לה ידע וניסיון עמוקים הרבה יותר מאשר למידה למבחן בגרות. הוא הוסיף כי גם פעילות בתנועת נוער, כמו בניית מתקנים בצופים, מייצרת למידה אמיתית הנובעת מהתנסות ולא מהכנה למבחנים.
בסיום הריאיון שיתף יניב בסיפורו האישי. לאחר שנשר מבית הספר התיכון בישראל, הגיע לניו יורק והתקבל ללימודים במסגרת מודל של קבלה פתוחה. לדבריו, ההזדמנות שקיבל שינתה את חייו והובילה אותו לקריירה אקדמית, ולכן הוא מאמין שיש לאפשר הזדמנות דומה גם לצעירים בישראל.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;

 ביטול כיתה י"ב והבגרויות? פרופ' חנן יניב מציע מהפכה במערכת החינוך

יוסף חיים ברנפלד, חובש בכיר במד"א, שחזר את רגעי הזירה הקשים: "שני ילדים שוכבים עם פציעות חודרות קשות. שמנו את הכול בצד ופעלנו רק כדי להציל את חייהם"

יוסף חיים ברנפלד, חובש בכיר במד"א, הוזעק אתמול בשעה 16:40 לאירוע הקשה בבית שמש. יחד עם חובשים ופרמדיקים של מד"א הוא הגיע למקום, שם איתר שני ילדים, בני 4 ו־7, כשהם סובלים מפציעות חודרות קשות.

ברנפלד סיפר  לבני טיטלבוים בכאן מורשת כי הצוות החל מיד בפעולות רפואיות להצלת חייהם של הילדים ופינה אותם בניידות טיפול נמרץ לבתי החולים. אחד הילדים, הלל מודחי דדון בן ה־7, נרצח באירוע, ואילו בן דודו בן ה־4 נפצע באורח קשה.

"אנחנו לא רגילים לראות פציעות כאלה בגילאים האלה", סיפר ברנפלד. לדבריו, למרות ההמולה הרבה שהייתה בזירה, הצוותים הרפואיים התמקדו במשימה היחידה שעמדה לנגד עיניהם: הצלת חיי הילדים.

"החקירה ומה שקרה מסביב זה משהו שמשטרת ישראל עוסקת בו. מבחינתנו יש רק דבר אחד – להציל את חיי הילד", אמר.

עורך :איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר

יוסף חיים ברנפלד, חובש בכיר במד"א, שחזר את רגעי הזירה הקשים: "שני ילדים שוכבים עם פציעות חודרות קשות. שמנו את הכול בצד ופעלנו רק כדי להציל את חייהם"
יוסף חיים ברנפלד, חובש בכיר במד"א, הוזעק אתמול בשעה 16:40 לאירוע הקשה בבית שמש. יחד עם חובשים ופרמדיקים של מד"א הוא הגיע למקום, שם איתר שני ילדים, בני 4 ו־7, כשהם סובלים מפציעות חודרות קשות.
ברנפלד סיפר&nbsp; לבני טיטלבוים בכאן מורשת כי הצוות החל מיד בפעולות רפואיות להצלת חייהם של הילדים ופינה אותם בניידות טיפול נמרץ לבתי החולים. אחד הילדים, הלל מודחי דדון בן ה־7, נרצח באירוע, ואילו בן דודו בן ה־4 נפצע באורח קשה.
"אנחנו לא רגילים לראות פציעות כאלה בגילאים האלה", סיפר ברנפלד. לדבריו, למרות ההמולה הרבה שהייתה בזירה, הצוותים הרפואיים התמקדו במשימה היחידה שעמדה לנגד עיניהם: הצלת חיי הילדים.
"החקירה ומה שקרה מסביב זה משהו שמשטרת ישראל עוסקת בו. מבחינתנו יש רק דבר אחד &ndash; להציל את חיי הילד", אמר.
עורך :איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר

 הטרגדיה בבית שמש: בן 7 נרצח ובן דודו בן ה־4 נפצע קשה

בני טיטלבוים בשיחה עם הרב הד"ר יוסף פריאל 

מרצה לתנ"ך וזמר עברי אונ' בר אילן 

מתוך 'הבוקר'

ה באלול תשפ"ו 

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

בני טיטלבוים בשיחה עם הרב הד"ר יוסף פריאל&nbsp;
מרצה לתנ"ך וזמר עברי אונ' בר אילן&nbsp;
מתוך 'הבוקר'
ה באלול תשפ"ו&nbsp;
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;

משרד העבודה מפלה יוצאים בשאלה

כאן מורשת

Social links

Recent clips