יואב רוזנברג טען כי התלות הביטחונית בארה״ב היא עובדה אסטרטגית, העריך שחיזבאללה נחלש אך לא הוכרע, וביקר את ההנחות שעמדו מאחורי המהלכים מול איראן: "שלושה הימורים גדולים – ונכון לעכשיו הם לא השיגו את יעדיהם"

בריאיון  לבני טיטלבוים בכאן מורשת התייחס אלוף משנה (מיל׳) יואב רוזנברג, לשעבר סגן ראש חטיבת המחקר באמ״ן, לשורת סוגיות ביטחוניות ואסטרטגיות – מהתלות הישראלית בארצות הברית ועד המערכה מול איראן וחיזבאללה.

לדבריו, ישראל אינה יכולה להתעלם מהמציאות הגיאו־אסטרטגית שבה היא פועלת. רוזנברג טען כי על אף הרצון הציבורי והפוליטי לחזק עצמאות ביטחונית, בפועל רוב מערכות הנשק, החימושים והתשתית האסטרטגית של ישראל נשענים במידה רבה על ארצות הברית.

"הגענו למצב שבו אנחנו תלויים בארה״ב במישורים רבים", אמר. "גם אם נרצה לייצר עצמאות מלאה בתחום החימושים – זה תהליך של עשרות שנים, ולא בטוח שזה בכלל יעד נכון למדינה בגודל של ישראל".

בהמשך התייחס לשאלת חופש הפעולה הישראלי מול איראן וטען כי ברגע שהתקבלה החלטה לפעול במסגרת אסטרטגית משותפת עם ארצות הברית, נוצרה גם תלות בהחלטות האמריקאיות ובהעדפותיהן הכלכליות והמדיניות.

בנוגע לזירה הצפונית אמר רוזנברג כי הישגי ישראל מול חיזבאללה היו משמעותיים, אך הזהיר מפני מסקנה של הכרעה מלאה. לדבריו, הארגון נחלש אך ממשיך ליהנות מתמיכה ומימון איראניים, גם תחת סנקציות.

"צריך היה למנף את ההישגים הצבאיים למהלך מדיני", אמר. לדבריו, פירוק חיזבאללה מנשקו – אם יתרחש – יגיע בעיקר באמצעות לחץ בינלאומי על ממשלת לבנון ולא באמצעות פעולה צבאית בלבד.

בהתייחסות חריגה יותר למערכה מול איראן, טען רוזנברג כי בדיעבד התקבלו לאורך השנים כמה החלטות אסטרטגיות שהתבססו על הנחות שלא התממשו עד כה. בין היתר הזכיר את היציאה מהסכם הגרעין, פעולות צבאיות שנועדו לעכב את התוכנית האיראנית והערכות שלפיהן הלחץ על המשטר בטהרן עשוי להביא לשינוי פוליטי מהיר.

לדבריו, גם לאחר תקיפות ופגיעה בתשתיות, אין להניח כי יכולות הגרעין האיראניות נעלמו לחלוטין. הוא טען כי קיימת מורכבות רבה סביב שאלת החומר המועשר, התשתיות שנותרו והיכולת האיראנית לשקם חלק מהמערכים.

עם זאת, הדגיש כי מדובר בתהליך מורכב וכי אין ודאות לגבי ההתפתחויות העתידיות: "יכול להיות שמחר יקרה שינוי משמעותי – אבל אי אפשר לבנות אסטרטגיה על תקווה בלבד".

את דבריו סיכם בקריאה למעבר משלב הלחימה לשלב המדיני: "עכשיו זה הזמן של הפוליטיקאים והדיפלומטים – פחות של החיילים".

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

קרדיט תמונה:שאטרסטוק 

יואב רוזנברג טען כי התלות הביטחונית בארה״ב היא עובדה אסטרטגית, העריך שחיזבאללה נחלש אך לא הוכרע, וביקר את ההנחות שעמדו מאחורי המהלכים מול איראן: "שלושה הימורים גדולים &ndash; ונכון לעכשיו הם לא השיגו את יעדיהם"
בריאיון&nbsp; לבני טיטלבוים בכאן מורשת התייחס אלוף משנה (מיל׳) יואב רוזנברג, לשעבר סגן ראש חטיבת המחקר באמ״ן, לשורת סוגיות ביטחוניות ואסטרטגיות &ndash; מהתלות הישראלית בארצות הברית ועד המערכה מול איראן וחיזבאללה.
לדבריו, ישראל אינה יכולה להתעלם מהמציאות הגיאו־אסטרטגית שבה היא פועלת. רוזנברג טען כי על אף הרצון הציבורי והפוליטי לחזק עצמאות ביטחונית, בפועל רוב מערכות הנשק, החימושים והתשתית האסטרטגית של ישראל נשענים במידה רבה על ארצות הברית.
"הגענו למצב שבו אנחנו תלויים בארה״ב במישורים רבים", אמר. "גם אם נרצה לייצר עצמאות מלאה בתחום החימושים &ndash; זה תהליך של עשרות שנים, ולא בטוח שזה בכלל יעד נכון למדינה בגודל של ישראל".
בהמשך התייחס לשאלת חופש הפעולה הישראלי מול איראן וטען כי ברגע שהתקבלה החלטה לפעול במסגרת אסטרטגית משותפת עם ארצות הברית, נוצרה גם תלות בהחלטות האמריקאיות ובהעדפותיהן הכלכליות והמדיניות.
בנוגע לזירה הצפונית אמר רוזנברג כי הישגי ישראל מול חיזבאללה היו משמעותיים, אך הזהיר מפני מסקנה של הכרעה מלאה. לדבריו, הארגון נחלש אך ממשיך ליהנות מתמיכה ומימון איראניים, גם תחת סנקציות.
"צריך היה למנף את ההישגים הצבאיים למהלך מדיני", אמר. לדבריו, פירוק חיזבאללה מנשקו &ndash; אם יתרחש &ndash; יגיע בעיקר באמצעות לחץ בינלאומי על ממשלת לבנון ולא באמצעות פעולה צבאית בלבד.
בהתייחסות חריגה יותר למערכה מול איראן, טען רוזנברג כי בדיעבד התקבלו לאורך השנים כמה החלטות אסטרטגיות שהתבססו על הנחות שלא התממשו עד כה. בין היתר הזכיר את היציאה מהסכם הגרעין, פעולות צבאיות שנועדו לעכב את התוכנית האיראנית והערכות שלפיהן הלחץ על המשטר בטהרן עשוי להביא לשינוי פוליטי מהיר.
לדבריו, גם לאחר תקיפות ופגיעה בתשתיות, אין להניח כי יכולות הגרעין האיראניות נעלמו לחלוטין. הוא טען כי קיימת מורכבות רבה סביב שאלת החומר המועשר, התשתיות שנותרו והיכולת האיראנית לשקם חלק מהמערכים.
עם זאת, הדגיש כי מדובר בתהליך מורכב וכי אין ודאות לגבי ההתפתחויות העתידיות: "יכול להיות שמחר יקרה שינוי משמעותי &ndash; אבל אי אפשר לבנות אסטרטגיה על תקווה בלבד".
את דבריו סיכם בקריאה למעבר משלב הלחימה לשלב המדיני: "עכשיו זה הזמן של הפוליטיקאים והדיפלומטים &ndash; פחות של החיילים".
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה:שאטרסטוק&nbsp;