דורית נחמיה, תושבת חצור הגלילית ומדריכת חוסן, מתארת מציאות של מאות שיגורים, פגיעות בבתים וחיים בצל חרדה – וקוראת להקמת גוף אזרחי שיסייע בפינוי תושבי קו העימות

המציאות הביטחונית בצפון ממשיכה להסלים, וגם אזורים שאינם מוגדרים כקו עימות ישיר – חווים פגיעות קשות. דורית נחמיה, תושבת חצור הגלילית ומדריכת חוסן, מתארת בפני בני טיטלבוים בכאן מורשת  תמונת מצב מטרידה במיוחד.

לדבריה, למרות שהיישוב מוגדר "קו שני", הוא ספג עד כה מאות שיגורים. “היו פה משהו כמו 500 שיגורים”, היא אומרת. “שתי נפילות היו ממש בשכונה שלי ובשכונה ליד. בתים נהרסו ואנשים פונו”.

נחמיה מספרת כי רק לאחרונה חזרה עם בתה מהפוגה יזומה בדרום: “יצאנו לשמונה ימים כדי לשמור על הבריאות הנפשית. הבת שלי לא יצאה שבוע מהבית. חזרנו – ומיד ערב קשה מאוד, עם נפילה חמש דקות מאיתנו והרוגה בצומת מחניים”.

לדבריה, החיים תחת איום מתמשך הם בלתי נסבלים: “אזעקות, כתב"מים, ירי – זו שגרה. גם מי שיש לו ממ"ד, צריך לצאת למכולת או לרופא. זה פשוט רולטה רוסית”.

חוסן תחת אש – אבל עד מתי?

כמדריכת חוסן, נחמיה מנסה להעניק כלים להתמודדות: תרגילי נשימה, שחרור מתח ולימוד פנימי. אך היא מודה בכנות – הכלים הללו אינם תחליף למציאות בטוחה.

“כל אחד צריך לדאוג לעצמו – מי שיכול לצאת, שיצא. מי שנשאר – חייב לעבוד על החוסן הפנימי. אבל המצב של תושבי קריית שמונה וקו העימות הוא הגרוע ביותר”.

ביקורת חריפה: “הממשלה לא קיימת פה”

נחמיה מותחת ביקורת ישירה על המדינה:
“הממשלה לא קיימת בצפון. אנשים זועקים לעזרה”.

לדבריה, ההחלטה שלא לפנות את התושבים היא טעות קשה:
“זו החלטה גרועה מאוד. אנשים חיים עם אפס זמן התרעה, בלי מיגון מספיק. זה מסוכן”.

היא עצמה פונתה מכפר יובל בתחילת המלחמה, ומאז נדדה עם משפחתה בין שמונה מקומות שונים. בסופו של דבר רכשה בית בחצור הגלילית – אך גם שם, לדבריה, אין ביטחון.

קריאה לציבור: “להקים גוף אזרחי ולפתוח את הלב”

במציאות שבה המדינה אינה מספקת מענה, נחמיה מציעה פתרון אחר:
הקמת גוף אזרחי שיארגן פינוי וקליטה של תושבי הצפון.

“צריך לחבר בין אנשים שצריכים לצאת לבין מי שיכול לארח – בתים פרטיים, יחידות דיור, כל פתרון. זה אפשרי. אנחנו מדברים על כ-70 אלף איש”.

היא מדגישה כי העלויות הגבוהות מונעות ממשפחות רבות לצאת להפוגה:
“אני שילמתי אלפי שקלים לשמונה ימים – לא לכולם יש את האפשרות הזו”.

גם החג בצל המלחמה

לקראת חג הפסח, חוסר הוודאות מורגש במיוחד:
“אין לי מושג איפה נהיה. כנראה נשב בבית, ליד הממ"ד, עם כמה מצות ובקבוק יין”.

לסיום, היא מפנה קריאה לציבור הרחב:
“תפתחו את הלבבות, את הבתים – וגם את הכיס. ותמשיכו להשמיע את הקול שלנו”.

עורך: איתי סופרין

מפיקה : אירה וקסלר 

קרדיט תמונה: 

דורית נחמיה, תושבת חצור הגלילית ומדריכת חוסן, מתארת מציאות של מאות שיגורים, פגיעות בבתים וחיים בצל חרדה &ndash; וקוראת להקמת גוף אזרחי שיסייע בפינוי תושבי קו העימות
המציאות הביטחונית בצפון ממשיכה להסלים, וגם אזורים שאינם מוגדרים כקו עימות ישיר &ndash; חווים פגיעות קשות. דורית נחמיה, תושבת חצור הגלילית ומדריכת חוסן, מתארת בפני בני טיטלבוים בכאן מורשת&nbsp; תמונת מצב מטרידה במיוחד.
לדבריה, למרות שהיישוב מוגדר "קו שני", הוא ספג עד כה מאות שיגורים. &ldquo;היו פה משהו כמו 500 שיגורים&rdquo;, היא אומרת. &ldquo;שתי נפילות היו ממש בשכונה שלי ובשכונה ליד. בתים נהרסו ואנשים פונו&rdquo;.
נחמיה מספרת כי רק לאחרונה חזרה עם בתה מהפוגה יזומה בדרום: &ldquo;יצאנו לשמונה ימים כדי לשמור על הבריאות הנפשית. הבת שלי לא יצאה שבוע מהבית. חזרנו &ndash; ומיד ערב קשה מאוד, עם נפילה חמש דקות מאיתנו והרוגה בצומת מחניים&rdquo;.
לדבריה, החיים תחת איום מתמשך הם בלתי נסבלים: &ldquo;אזעקות, כתב"מים, ירי &ndash; זו שגרה. גם מי שיש לו ממ"ד, צריך לצאת למכולת או לרופא. זה פשוט רולטה רוסית&rdquo;.
חוסן תחת אש &ndash; אבל עד מתי?
כמדריכת חוסן, נחמיה מנסה להעניק כלים להתמודדות: תרגילי נשימה, שחרור מתח ולימוד פנימי. אך היא מודה בכנות &ndash; הכלים הללו אינם תחליף למציאות בטוחה.
&ldquo;כל אחד צריך לדאוג לעצמו &ndash; מי שיכול לצאת, שיצא. מי שנשאר &ndash; חייב לעבוד על החוסן הפנימי. אבל המצב של תושבי קריית שמונה וקו העימות הוא הגרוע ביותר&rdquo;.
ביקורת חריפה: &ldquo;הממשלה לא קיימת פה&rdquo;
נחמיה מותחת ביקורת ישירה על המדינה: &ldquo;הממשלה לא קיימת בצפון. אנשים זועקים לעזרה&rdquo;.
לדבריה, ההחלטה שלא לפנות את התושבים היא טעות קשה: &ldquo;זו החלטה גרועה מאוד. אנשים חיים עם אפס זמן התרעה, בלי מיגון מספיק. זה מסוכן&rdquo;.
היא עצמה פונתה מכפר יובל בתחילת המלחמה, ומאז נדדה עם משפחתה בין שמונה מקומות שונים. בסופו של דבר רכשה בית בחצור הגלילית &ndash; אך גם שם, לדבריה, אין ביטחון.
קריאה לציבור: &ldquo;להקים גוף אזרחי ולפתוח את הלב&rdquo;
במציאות שבה המדינה אינה מספקת מענה, נחמיה מציעה פתרון אחר: הקמת גוף אזרחי שיארגן פינוי וקליטה של תושבי הצפון.
&ldquo;צריך לחבר בין אנשים שצריכים לצאת לבין מי שיכול לארח &ndash; בתים פרטיים, יחידות דיור, כל פתרון. זה אפשרי. אנחנו מדברים על כ-70 אלף איש&rdquo;.
היא מדגישה כי העלויות הגבוהות מונעות ממשפחות רבות לצאת להפוגה: &ldquo;אני שילמתי אלפי שקלים לשמונה ימים &ndash; לא לכולם יש את האפשרות הזו&rdquo;.
גם החג בצל המלחמה
לקראת חג הפסח, חוסר הוודאות מורגש במיוחד: &ldquo;אין לי מושג איפה נהיה. כנראה נשב בבית, ליד הממ"ד, עם כמה מצות ובקבוק יין&rdquo;.
לסיום, היא מפנה קריאה לציבור הרחב: &ldquo;תפתחו את הלבבות, את הבתים &ndash; וגם את הכיס. ותמשיכו להשמיע את הקול שלנו&rdquo;.
עורך: איתי סופרין
מפיקה : אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה:&nbsp;