"הכאב הוא נקודת החיבור" – הרב מנחם קלמנזון,חתן פרס ישראל, על קו התפר בין יום הזיכרון ליום העצמאות חתן פרס ישראל, הרב מנחם קלמנזון, בשיחה אישית עם בני טיטלבוים בכאן מורשת 

בפתיחת השיחה אמר הרב קלמנזון:
"אני לא יכול לדבר בשם כל המשפחות השכולות, רק בשם עצמי. אצלנו, יום הזיכרון איננו יום האזכרה האישית – יש לנו ימי אזכרה פרטיים לכאב האישי. ביום הזיכרון, אנחנו נזכרים בכאב הכללי של עם ישראל. השנה נעמוד שוב בין ארבעה קברים – נתחיל ברפיח ונמשיך בירושלים – ונזכור את בני המשפחה שנפלו, ביניהם פדיה, שנהרג לפני מספר חודשים."

לדבריו, "ביום הזיכרון אנחנו לא מחפשים רק לצלול שוב לכאב, אלא גם קצת נחמה – להיזכר שיש סיבה למה הם נפלו. הם הלכו כדי שיהיה לנו פה עתיד. עם ישראל זוכר, ומקבל מזה כוח – וגם אנחנו. הכאב פותח את הלב."

הרב קלמנזון הדגיש: "השמחה ביום העצמאות לא באה למרות יום הזיכרון, אלא בזכותו. השמחה על המדינה והחברה שבנינו – דור של אנשים מדהימים, מסירות נפש וערבות הדדית."

בנוגע לאבל האישי, הזכיר הרב את ארבעת הנפטרים ממשפחתו:

• אחיו, אלחנן, קצין במילואים ואיש מוסד, שנהרג  תוך מסירות לביטחון המדינה.

• מיכי מארק, דודו, שנרצח בפיגוע ירי.

• שלומי מארק, בנו הבכור של מיכי, שנפצע ונהרג במסגרת שירות ביטחוני.

• פדיה, קרוב משפחה נוסף שנהרג.

בהמשך השיחה, התייחס קלמנזון גם לשיח הציבורי והפוליטי סביב ראש השב"כ:
"יש פער גדול בין הרעש התקשורתי לבין המציאות. אנשים מעוסים מהשיח הרעיל. העם האמיתי מחפש אחדות, מחפש ערבות הדדית. יש כעסים – והם אמיתיים – אבל בסופו של דבר אנחנו עוברים את המשברים יחד."

על עסקת השבויים והחטופים אמר:
"אנחנו לא יכולים להשאיר את חמאס. ברור שצריך להחזיר את החטופים, אבל יש מחירים שקשה לשלם. הרוצחים של מיקי מרק שוחררו בעבר, ועכשיו חלקם ישתחררו שוב – זו פציעה אמיתית. יחד עם זאת, יש להבין: צריך לדבר בכנות ובלב פתוח מה אנחנו מוכנים ומה לא מוכנים לשלם. כשנבהיר מה בלתי אפשרי מבחינתנו, חמאס לא יוכל לגרום לנו לשלם מחירים בלתי נתפסים."

עורך: איתי סופרין 

מפיק: אלעד פניקאר

צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

עורך: איתי סופרין 

א' באייר תשפ"ה

תמונה: מתוך פרס ישראל