אייל גלמן לקראת שבת חיי שרה: "עם ישראל מגיע ומתחבר לשורשים"; על ההתיישבות ביריחו: "זה מכוחה של חברון – הדגל של החזרה לכל מקום בארץ ישראל"

עשרות אלפי בני אדם צפויים להגיע בסוף השבוע לחברון לרגל שבת חיי שרה. אייל גלמן, ראש מועצת חברון, אומר כי השבת הפכה עם השנים לסמל של החיבור המחודש של עם ישראל לאבות ולאימהות ולשורשי האומה. לדבריו, "השבת הזאת היא באמת דגל לנקודה הזאת – שעם ישראל מחובר יותר עמוק לשורשים, לארץ, לאבות ולאימהות".

בריאיון לידידיה תנעמי בתוכנית אנעים זמירות  בכאן מורשת הסביר גלמן כי שבת חיי שרה החלה לפני כ-30 שנה ביוזמת תושבים בחברון, בתקופה שבה אנשים חששו להגיע לעיר. "היה צריך לייצר מופעים מיוחדים שבהם אנשים יבואו ויגיעו, ואין כמו שבת חיי שרה להפוך אותה לשבת חברון". מאז, לדבריו, האירוע צבר תאוצה, וכיום מגיעים אליו המונים מכל רחבי הארץ.

השבת כוללת מערך אירוח רחב, החל ממשפחות מארחות ובתי אירוח ועד אוהלים, בתי ספר ומתחמים גדולים. חלק מהמבקרים מגיעים כבר בתחילת השבוע, עם קרוואנים ואוהלים. לצד האירוח הפרטי, מתקיימת הכנסת אורחים רחבת היקף, הכוללת אלפי סעודות שבת. "קרוב לשלושת אלפים מנות קיימות, ואנשים יכולים לבוא ולהיות כאן בשבת בצורה מלאה, בצורה נוחה", סיפר גלמן.

לדבריו, מעבר למערת המכפלה, השבת נועדה לחבר את המבקרים גם למורשתם של האבות והאימהות ולערכים הלאומיים של עם ישראל. במהלך השבת מתקיימים שיעורי תורה, הרצאות ופאנלים בישיבות ובאוהלים, במטרה לחבר את המשתתפים לארץ ישראל ולירושת הארץ.

גלמן הדגיש כי חברון אינה רק מקום קבורתם של האבות והאימהות, אלא המקום שבו חיו ופעלו. "אנחנו פה לא בגלל שהאבות והאימהות שלנו רק קבורים כאן, אלא בעיקר כי פה הם חיו ופעלו, ואת עוצמתם ואת כוחם אנחנו ממשיכים בחיים של האומה שלנו".

בהתייחס להתיישבות היהודית ביריחו, לאחר 32 שנים שבהן לא התגוררו יהודים בעיר בעקבות הסכמי אוסלו, בירך גלמן על המהלך והביע תקווה להמשך התבססות ההתיישבות. בכתבה ששודרה בתוכנית סיפרו מתיישבים על כניסה לשמונה בתים שנרכשו בעיר ועל כעשרים משפחות המאכלסות אותם.

גלמן אמר כי המהלך ביריחו נשען על הניסיון שנצבר בחברון: "זה מכוחה של חברון, באמת הדגל הזה שהרב לוינגר, בעקבות הרב צבי יהודה, שחורטים על לחזור לכל מקום בארץ ישראל". לדבריו, גם דרך ביצוע המהלך נלמדה מהניסיון בחברון, והמועצה מסייעת ככל שניתן להצלחת ההתיישבות.

"אנחנו חוזרים למקומות האלה", אמר גלמן, והוסיף כי הוא מאמין שהמהלך יצליח. לדבריו, השאיפה היא לאפשר לעם ישראל לחיות באופן טבעי וממלכתי בכל מקום בארץ ישראל: "בכל מקום שאנחנו נוכל להיות, לבוא ולחיות חיים טבעיים ונורמליים, כמו שקוראים היום בחברון, כך יהיה בעזרת השם גם בבית לחם, ככה יהיה גם ביריחו ובעוד ערים".

לקראת שבת חיי שרה צפויים להגיע לחברון שרים, חברי כנסת, הרב הראשי לישראל, הרב שמואל אליהו, רבנים ואישי ציבור. גלמן ציין כי המראה המרגש ביותר מבחינתו הוא הגעתם של יהודים מכל המגזרים והעדות: "ממש מכל המגזרים, מכל העדות, מכל הסוגים, כולם מגיעים להתחבר לשורשים של כולנו, איפה שהכול התחיל, לאברהם, יצחק ויעקב, האבות והאימהות של כולנו".

צילום רותם שי

אייל גלמן לקראת שבת חיי שרה: "עם ישראל מגיע ומתחבר לשורשים"; על ההתיישבות ביריחו: "זה מכוחה של חברון &ndash; הדגל של החזרה לכל מקום בארץ ישראל"
עשרות אלפי בני אדם צפויים להגיע בסוף השבוע לחברון לרגל שבת חיי שרה. אייל גלמן, ראש מועצת חברון, אומר כי השבת הפכה עם השנים לסמל של החיבור המחודש של עם ישראל לאבות ולאימהות ולשורשי האומה. לדבריו, "השבת הזאת היא באמת דגל לנקודה הזאת &ndash; שעם ישראל מחובר יותר עמוק לשורשים, לארץ, לאבות ולאימהות".
בריאיון לידידיה תנעמי בתוכנית אנעים זמירות&nbsp; בכאן מורשת הסביר גלמן כי שבת חיי שרה החלה לפני כ-30 שנה ביוזמת תושבים בחברון, בתקופה שבה אנשים חששו להגיע לעיר. "היה צריך לייצר מופעים מיוחדים שבהם אנשים יבואו ויגיעו, ואין כמו שבת חיי שרה להפוך אותה לשבת חברון". מאז, לדבריו, האירוע צבר תאוצה, וכיום מגיעים אליו המונים מכל רחבי הארץ.
השבת כוללת מערך אירוח רחב, החל ממשפחות מארחות ובתי אירוח ועד אוהלים, בתי ספר ומתחמים גדולים. חלק מהמבקרים מגיעים כבר בתחילת השבוע, עם קרוואנים ואוהלים. לצד האירוח הפרטי, מתקיימת הכנסת אורחים רחבת היקף, הכוללת אלפי סעודות שבת. "קרוב לשלושת אלפים מנות קיימות, ואנשים יכולים לבוא ולהיות כאן בשבת בצורה מלאה, בצורה נוחה", סיפר גלמן.
לדבריו, מעבר למערת המכפלה, השבת נועדה לחבר את המבקרים גם למורשתם של האבות והאימהות ולערכים הלאומיים של עם ישראל. במהלך השבת מתקיימים שיעורי תורה, הרצאות ופאנלים בישיבות ובאוהלים, במטרה לחבר את המשתתפים לארץ ישראל ולירושת הארץ.
גלמן הדגיש כי חברון אינה רק מקום קבורתם של האבות והאימהות, אלא המקום שבו חיו ופעלו. "אנחנו פה לא בגלל שהאבות והאימהות שלנו רק קבורים כאן, אלא בעיקר כי פה הם חיו ופעלו, ואת עוצמתם ואת כוחם אנחנו ממשיכים בחיים של האומה שלנו".
בהתייחס להתיישבות היהודית ביריחו, לאחר 32 שנים שבהן לא התגוררו יהודים בעיר בעקבות הסכמי אוסלו, בירך גלמן על המהלך והביע תקווה להמשך התבססות ההתיישבות. בכתבה ששודרה בתוכנית סיפרו מתיישבים על כניסה לשמונה בתים שנרכשו בעיר ועל כעשרים משפחות המאכלסות אותם.
גלמן אמר כי המהלך ביריחו נשען על הניסיון שנצבר בחברון: "זה מכוחה של חברון, באמת הדגל הזה שהרב לוינגר, בעקבות הרב צבי יהודה, שחורטים על לחזור לכל מקום בארץ ישראל". לדבריו, גם דרך ביצוע המהלך נלמדה מהניסיון בחברון, והמועצה מסייעת ככל שניתן להצלחת ההתיישבות.
"אנחנו חוזרים למקומות האלה", אמר גלמן, והוסיף כי הוא מאמין שהמהלך יצליח. לדבריו, השאיפה היא לאפשר לעם ישראל לחיות באופן טבעי וממלכתי בכל מקום בארץ ישראל: "בכל מקום שאנחנו נוכל להיות, לבוא ולחיות חיים טבעיים ונורמליים, כמו שקוראים היום בחברון, כך יהיה בעזרת השם גם בבית לחם, ככה יהיה גם ביריחו ובעוד ערים".
לקראת שבת חיי שרה צפויים להגיע לחברון שרים, חברי כנסת, הרב הראשי לישראל, הרב שמואל אליהו, רבנים ואישי ציבור. גלמן ציין כי המראה המרגש ביותר מבחינתו הוא הגעתם של יהודים מכל המגזרים והעדות: "ממש מכל המגזרים, מכל העדות, מכל הסוגים, כולם מגיעים להתחבר לשורשים של כולנו, איפה שהכול התחיל, לאברהם, יצחק ויעקב, האבות והאימהות של כולנו".
צילום רותם שי