הילד מנדי מענדל בולטון שקיבל דום לב לאחר שסבל מחרם והשפלות  מצד  חברים 

אלי ביתאן משוחח עם אורית רז מנכל"ית עמותת כנפי דרור

מתוך 'מנדי ביתאן'

כב באלול תשפד 

קרדיט תמונה:באדיבות המשפחה 

הילד מנדי מענדל בולטון שקיבל דום לב לאחר שסבל מחרם והשפלות  מצד  חברים 
אלי ביתאן משוחח עם אורית רז מנכל"ית עמותת כנפי דרור
מתוך 'מנדי ביתאן'
כב באלול תשפד 
קרדיט תמונה:באדיבות המשפחה

כאן מורשת

ילדים מוחרמים - גם במוסדות חרדיים יש. איך למנוע ואיך להתמודד?

הפרלמנט עם נחמן שפירא ובועז העצני-מתוך תוכנית 'הבוקר' עם בני טיטלבום.

בפאנל הפרשנים  נטען כי ההתמודדות מול חיזבאללה, סוגיית הרחפנים והמצב בצפון מערערים את אמון הציבור, לצד דיון בהשלכות פוליטיות אפשריות ובתרחישים לבחירות הבאות

בפאנל  דנו פרשנים פוליטיים בהסלמה בצפון, במדיניות הממשלה מול חיזבאללה ובהשלכות האפשריות על הזירה הפוליטית בישראל.

הפרשנים מתחו ביקורת חריפה על התנהלות הממשלה, וטענו כי למרות ההצהרות התקיפות כלפי חיזבאללה, בפועל המענה הצבאי אינו מספק. אחד המשתתפים אף טען כי הצבא לא היה ערוך מספיק לאיום הרחפנים, וכי לקחי המלחמה באוקראינה לא יושמו בזמן.

לדבריהם, תושבי הצפון ממשיכים לסבול מאיום ביטחוני מתמשך הכולל ירי והפעלת רחפני נפץ, בעוד שהמערכת המדינית והצבאית אינה מציגה פתרון מספק. נטען כי הדבר עלול להוביל למחיר פוליטי כבד לראש הממשלה בבחירות הקרובות, אם המצב יימשך.

בהמשך הדיון עלתה האפשרות כי מצביעים מהימין יחפשו חלופות פוליטיות חדשות, בעיקר על רקע תחושת אכזבה מהטיפול הביטחוני ומהתלות במפלגות קואליציוניות שונות. הוזכר גם תרחיש של הקמת מפלגת ימין חדשה שתנסה לאחד קהלים שאינם מוצאים כיום בית פוליטי ברור.

בנוסף, נידונה האפשרות לשינויים בגושים הפוליטיים, כולל שיתופי פעולה חריגים בין גורמים שונים במערכת הפוליטית, וההשפעה האפשרית של מהלכים כאלה על המפה הפוליטית לקראת הבחירות הבאות.

בסיום השיחה הדגישו המשתתפים כי כל עוד לא יחול שינוי משמעותי במצב הביטחוני בצפון, הסוגיה צפויה להמשיך ולהיות מרכזית גם בשיח הציבורי וגם במערכת הפוליטית.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: תמר פופקו שטרן

הפרלמנט עם נחמן שפירא ובועז העצני-מתוך תוכנית 'הבוקר' עם בני טיטלבום.
בפאנל הפרשנים&nbsp; נטען כי ההתמודדות מול חיזבאללה, סוגיית הרחפנים והמצב בצפון מערערים את אמון הציבור, לצד דיון בהשלכות פוליטיות אפשריות ובתרחישים לבחירות הבאות
בפאנל&nbsp; דנו פרשנים פוליטיים בהסלמה בצפון, במדיניות הממשלה מול חיזבאללה ובהשלכות האפשריות על הזירה הפוליטית בישראל.
הפרשנים מתחו ביקורת חריפה על התנהלות הממשלה, וטענו כי למרות ההצהרות התקיפות כלפי חיזבאללה, בפועל המענה הצבאי אינו מספק. אחד המשתתפים אף טען כי הצבא לא היה ערוך מספיק לאיום הרחפנים, וכי לקחי המלחמה באוקראינה לא יושמו בזמן.
לדבריהם, תושבי הצפון ממשיכים לסבול מאיום ביטחוני מתמשך הכולל ירי והפעלת רחפני נפץ, בעוד שהמערכת המדינית והצבאית אינה מציגה פתרון מספק. נטען כי הדבר עלול להוביל למחיר פוליטי כבד לראש הממשלה בבחירות הקרובות, אם המצב יימשך.
בהמשך הדיון עלתה האפשרות כי מצביעים מהימין יחפשו חלופות פוליטיות חדשות, בעיקר על רקע תחושת אכזבה מהטיפול הביטחוני ומהתלות במפלגות קואליציוניות שונות. הוזכר גם תרחיש של הקמת מפלגת ימין חדשה שתנסה לאחד קהלים שאינם מוצאים כיום בית פוליטי ברור.
בנוסף, נידונה האפשרות לשינויים בגושים הפוליטיים, כולל שיתופי פעולה חריגים בין גורמים שונים במערכת הפוליטית, וההשפעה האפשרית של מהלכים כאלה על המפה הפוליטית לקראת הבחירות הבאות.
בסיום השיחה הדגישו המשתתפים כי כל עוד לא יחול שינוי משמעותי במצב הביטחוני בצפון, הסוגיה צפויה להמשיך ולהיות מרכזית גם בשיח הציבורי וגם במערכת הפוליטית.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: תמר פופקו שטרן

" הפרלמנט-"המצב הביטחוני בצפון עלול לעלות לנתניהו במחיר פוליטי

טראמפ, איראן והמורשת המתערערת: בין הישגים טקטיים לכישלון אסטרטגי

בריאיון מקיף ללבני טיטלבוים בכאן מורשת מנתח פרופ’ יוסי שיין את המדיניות האמריקאית מול איראן תחת דונלד טראמפ, וטוען כי המהלך כולו מצוי כעת בצומת קריטית שעשויה להכריע את מורשתו של הנשיא לשעבר.

לדבריו, טראמפ נכנס לעימות עם איראן מתוך תפיסה של “הישג מהיר” ויכולת לייצר הכרעה דרמטית, כפי שעשה בזירות אחרות. בתחילת הדרך, כך הוא מתאר, נראה היה כי ארצות הברית מצליחה לייצר לחץ משמעותי על איראן באמצעות שילוב של מהלכים צבאיים, מדיניים וכלכליים, לצד שיתוף פעולה עם ישראל.

אולם בפועל, טוען שיין, הפגיעה האיראנית לא הובילה לקריסת המשטר או לשינוי אסטרטגי עמוק. למרות פגיעות קשות בתשתיות וביעדים צבאיים, איראן הצליחה לשרוד ואף להמשיך בפעילותה הגרעינית והבליסטית.

“יש פער בין הישגים טקטיים מרשימים לבין הישג אסטרטגי אמיתי”, הוא מסביר, ומציין כי גם בכירים אמריקאים לשעבר מביעים ספק לגבי התוצאה הכוללת של המהלך.

בהמשך דבריו התייחס גם להשלכות האזוריות: עלייה במחירי הנפט, מתיחות במפרץ הפרסי, ופגיעה בתחושת היציבות במדינות שנחשבו עד לאחרונה יציבות יחסית. לדבריו, ההתפתחויות הללו יצרו “שרשרת של זירות מקושרות”, שבהן עימות באיראן משפיע ישירות גם על לבנון ועל גזרות נוספות.

שיין מעריך כי בשלב זה “המומנטום האמריקאי כבר אינו קיים”, וכי הסיכוי להשגת הכרעה ברורה באמצעים הקיימים נמוך, אלא אם תתרחש הסלמה משמעותית נוספת.

לשאלה האם ייתכן חידוש הלחימה, הוא משיב כי “שום אפשרות אינה נשללת”, אך מדגיש כי ארה״ב אינה מעוניינת להיגרר למלחמות ארוכות, בהתאם לעמדת טראמפ עצמו שהתנגד למעורבות ממושכת בזירות חוץ.

בסיום מזהיר שיין כי ישראל והמערכת האזורית כולה עלולות להיקלע למצב של חוסר הכרעה מתמשך במספר זירות במקביל, מה שמייצר אי־יציבות ארוכת טווח.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: תמר פופקו שטרן

קרדיט תמונה: Yonatan Sindel/Flash90

טראמפ, איראן והמורשת המתערערת: בין הישגים טקטיים לכישלון אסטרטגי
בריאיון מקיף ללבני טיטלבוים בכאן מורשת מנתח פרופ&rsquo; יוסי שיין את המדיניות האמריקאית מול איראן תחת דונלד טראמפ, וטוען כי המהלך כולו מצוי כעת בצומת קריטית שעשויה להכריע את מורשתו של הנשיא לשעבר.
לדבריו, טראמפ נכנס לעימות עם איראן מתוך תפיסה של &ldquo;הישג מהיר&rdquo; ויכולת לייצר הכרעה דרמטית, כפי שעשה בזירות אחרות. בתחילת הדרך, כך הוא מתאר, נראה היה כי ארצות הברית מצליחה לייצר לחץ משמעותי על איראן באמצעות שילוב של מהלכים צבאיים, מדיניים וכלכליים, לצד שיתוף פעולה עם ישראל.
אולם בפועל, טוען שיין, הפגיעה האיראנית לא הובילה לקריסת המשטר או לשינוי אסטרטגי עמוק. למרות פגיעות קשות בתשתיות וביעדים צבאיים, איראן הצליחה לשרוד ואף להמשיך בפעילותה הגרעינית והבליסטית.
&ldquo;יש פער בין הישגים טקטיים מרשימים לבין הישג אסטרטגי אמיתי&rdquo;, הוא מסביר, ומציין כי גם בכירים אמריקאים לשעבר מביעים ספק לגבי התוצאה הכוללת של המהלך.
בהמשך דבריו התייחס גם להשלכות האזוריות: עלייה במחירי הנפט, מתיחות במפרץ הפרסי, ופגיעה בתחושת היציבות במדינות שנחשבו עד לאחרונה יציבות יחסית. לדבריו, ההתפתחויות הללו יצרו &ldquo;שרשרת של זירות מקושרות&rdquo;, שבהן עימות באיראן משפיע ישירות גם על לבנון ועל גזרות נוספות.
שיין מעריך כי בשלב זה &ldquo;המומנטום האמריקאי כבר אינו קיים&rdquo;, וכי הסיכוי להשגת הכרעה ברורה באמצעים הקיימים נמוך, אלא אם תתרחש הסלמה משמעותית נוספת.
לשאלה האם ייתכן חידוש הלחימה, הוא משיב כי &ldquo;שום אפשרות אינה נשללת&rdquo;, אך מדגיש כי ארה״ב אינה מעוניינת להיגרר למלחמות ארוכות, בהתאם לעמדת טראמפ עצמו שהתנגד למעורבות ממושכת בזירות חוץ.
בסיום מזהיר שיין כי ישראל והמערכת האזורית כולה עלולות להיקלע למצב של חוסר הכרעה מתמשך במספר זירות במקביל, מה שמייצר אי־יציבות ארוכת טווח.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: תמר פופקו שטרן
קרדיט תמונה: Yonatan Sindel/Flash90

 "פרופ’ יוסי שיין: “אין כרגע הכרעה – והמומנטום האמריקאי כבר מאחורינו 

בפינה “שיר בפרשה” בתוכניתו של בני טיטלבוים בכאן מורשת, חיבר ד”ר יוסף פריאל בין פרשת השבוע לבין שירו של יוני רכטר ואלי מוהר, והציע קריאה מחודשת בשיר דרך רעיון ההליכה והמסע


במסגרת הפינה “שיר בפרשה” שוחחו המגיש בני טיטלבוים  וד”ר יוסף פריאל על פרשת בהעלותך ועל הקשר בינה לבין השיר המוכר “שיר נבואי קוסמי עליז”. השיחה נפתחה בעיסוק במעבר של בני ישראל במדבר לאחר חנייה ממושכת בהר סיני, ובהתנעת המסע לארץ ישראל “לפי עלות הענן” – המוטיב המרכזי של הפרשה.

פריאל הדגיש כי פרשת בהעלותך עוסקת באופן עקבי ברעיון ההליכה והמסע, כאשר הענן המנחה את העם משמש כסמל להכוונה ולהתקדמות גם בתנאי אי־ודאות. מכאן, עבר הדיון לשירו של יוני רכטר ואלי מוהר, שנפתח בדימוי של “עמוד ענן” וממשיך ברצף של דימויים המבטאים תנועה מתמדת.

במהלך השיחה פורש השיר דרך בתיו השונים: עמוד הענן המקראי, שביל החלב כתנועה קוסמית קבועה, להקות אווזי הבר הפועלות בתיאום והנהגה פנימית, ואף דמותה של בריז’יט ברדו כסמל לשינוי כיוון בחיים. כל אלה, לפי פריאל, מצטרפים לרעיון מרכזי אחד – קריאה להמשיך ללכת בדרך גם כאשר היא אינה ברורה לחלוטין.

פריאל הציע כי הכותרת “שיר נבואי קוסמי עליז” עצמה משקפת את רב־השכבתיות של היצירה: נבואה – בהקשר המקראי של הענן המוביל את ישראל, קוסמיות – דרך ההתבוננות ביקום ובשביל החלב, ועליזות – כרמז לעולם התרבות והאמנות שממנו צמח השיר.

בסיום השיחה הוזכר גם כי השיר הפך עם השנים ליצירה המזוהה עם רגעי פרידה ומעבר, כמו סיום קורסים או טקסים רשמיים, בהם הוא מבטא עידוד להמשך הדרך. השיחה נחתמה בביצוע מוזיקלי של השיר, שהציג אותו באופי ג’אזי ועכשווי.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: תמר פופקו שטרן

בפינה &ldquo;שיר בפרשה&rdquo; בתוכניתו של בני טיטלבוים בכאן מורשת, חיבר ד&rdquo;ר יוסף פריאל בין פרשת השבוע לבין שירו של יוני רכטר ואלי מוהר, והציע קריאה מחודשת בשיר דרך רעיון ההליכה והמסע
 במסגרת הפינה &ldquo;שיר בפרשה&rdquo; שוחחו המגיש בני טיטלבוים&nbsp; וד&rdquo;ר יוסף פריאל על פרשת בהעלותך ועל הקשר בינה לבין השיר המוכר &ldquo;שיר נבואי קוסמי עליז&rdquo;. השיחה נפתחה בעיסוק במעבר של בני ישראל במדבר לאחר חנייה ממושכת בהר סיני, ובהתנעת המסע לארץ ישראל &ldquo;לפי עלות הענן&rdquo; &ndash; המוטיב המרכזי של הפרשה.
פריאל הדגיש כי פרשת בהעלותך עוסקת באופן עקבי ברעיון ההליכה והמסע, כאשר הענן המנחה את העם משמש כסמל להכוונה ולהתקדמות גם בתנאי אי־ודאות. מכאן, עבר הדיון לשירו של יוני רכטר ואלי מוהר, שנפתח בדימוי של &ldquo;עמוד ענן&rdquo; וממשיך ברצף של דימויים המבטאים תנועה מתמדת.
במהלך השיחה פורש השיר דרך בתיו השונים: עמוד הענן המקראי, שביל החלב כתנועה קוסמית קבועה, להקות אווזי הבר הפועלות בתיאום והנהגה פנימית, ואף דמותה של בריז&rsquo;יט ברדו כסמל לשינוי כיוון בחיים. כל אלה, לפי פריאל, מצטרפים לרעיון מרכזי אחד &ndash; קריאה להמשיך ללכת בדרך גם כאשר היא אינה ברורה לחלוטין.
פריאל הציע כי הכותרת &ldquo;שיר נבואי קוסמי עליז&rdquo; עצמה משקפת את רב־השכבתיות של היצירה: נבואה &ndash; בהקשר המקראי של הענן המוביל את ישראל, קוסמיות &ndash; דרך ההתבוננות ביקום ובשביל החלב, ועליזות &ndash; כרמז לעולם התרבות והאמנות שממנו צמח השיר.
בסיום השיחה הוזכר גם כי השיר הפך עם השנים ליצירה המזוהה עם רגעי פרידה ומעבר, כמו סיום קורסים או טקסים רשמיים, בהם הוא מבטא עידוד להמשך הדרך. השיחה נחתמה בביצוע מוזיקלי של השיר, שהציג אותו באופי ג&rsquo;אזי ועכשווי.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: תמר פופקו שטרן

ילדים מוחרמים - גם במוסדות חרדיים יש. איך למנוע ואיך להתמודד?

כאן מורשת

Social links

Recent clips