דו"ח חדש של המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית מצביע על ירידה ממושכת בשיעור הילודה לצד עלייה בשיעור הנשים האקדמאיות ותעסוקתן

דו"ח חדש של המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית מצביע על מגמת ירידה מתמשכת בפריון הילודה בחברה החרדית מאז 2004. השנה, לדברי המכון, מספר הילדים הממוצע למשפחה ירד לשפל היסטורי של 6.2 ילדים – ירידה של יותר מילד למשפחה לעומת 2003, אז עמד הפריון על 7.3 ילדים.

הדו"ח מראה כי הירידה בולטת במיוחד בזרם הספרדי, עם 5.2 ילדים בממוצע, בעוד הזרם החסידי נשאר גבוה יחסית עם 7 ילדים, והליטאים נמצאים באמצע עם 6.5 ילדים.

לדברי ד"ר איתן רגב,בראיון עם עמירם כהן בכאן מורשת,  סמנכ"ל המחקר של המכון, מדובר בתהליך מתמשך המושפע ממספר גורמים: עלייה במודעות לרווחתה הפיזית והנפשית של האישה, לחץ כלכלי גובר בשל עליית מחירי הדיור והריבית, וכן עלייה בשיעור הנשים החרדיות הלומדות אקדמיה – קבוצת נשים שמביאה בממוצע ילד אחד פחות למשפחה.

ד"ר רגב מציין כי שיעורי התעסוקה של נשים חרדיות עומדים כיום על כ-81%, כמעט ברמה של נשים יהודיות לא חרדיות, והשכר השעתי שלהן כבר גבוה מזה של הגברים החרדים. בנוסף, השימוש הגובר בדיגיטציה ובשירותים מקוונים משנה את אורח החיים ומשפיע על הדינמיקה המשפחתית.

הדו"ח מדגיש גם את השפעת סוגיית הדיור: בשנת 2023 נרשמה צניחה של 30% ברכישת דירות חדשות על ידי זוגות צעירים חרדים, מה שמחייב רבים לצאת לעבודה ולהשקיע בחינוך ממלכתי-חרדי.

תחזיות המכון מראות כי בעקבות הירידה בילודה ושיעורי העזיבה מהחברה החרדית, האחוז של החרדים באוכלוסיית ישראל בשנת 2065 יהיה בין 20% ל-22%, נמוך מהתחזיות הקודמות שהצביעו על שליש.

לדברי ד"ר רגב, מדובר בתהליך הדרגתי שאי אפשר לעצור אותו, אך הוא מספק הזדמנות לבחון את השינויים החברתיים והכלכליים שמתרחשים בחברה החרדית בשנים האחרונות.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: עדי שטרנליכט

צילום: פלאש 90

דו"ח חדש של המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית מצביע על ירידה ממושכת בשיעור הילודה לצד עלייה בשיעור הנשים האקדמאיות ותעסוקתן
דו"ח חדש של המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית מצביע על מגמת ירידה מתמשכת בפריון הילודה בחברה החרדית מאז 2004. השנה, לדברי המכון, מספר הילדים הממוצע למשפחה ירד לשפל היסטורי של 6.2 ילדים &ndash; ירידה של יותר מילד למשפחה לעומת 2003, אז עמד הפריון על 7.3 ילדים.
הדו"ח מראה כי הירידה בולטת במיוחד בזרם הספרדי, עם 5.2 ילדים בממוצע, בעוד הזרם החסידי נשאר גבוה יחסית עם 7 ילדים, והליטאים נמצאים באמצע עם 6.5 ילדים.
לדברי ד"ר איתן רגב,בראיון עם עמירם כהן בכאן מורשת,&nbsp; סמנכ"ל המחקר של המכון, מדובר בתהליך מתמשך המושפע ממספר גורמים: עלייה במודעות לרווחתה הפיזית והנפשית של האישה, לחץ כלכלי גובר בשל עליית מחירי הדיור והריבית, וכן עלייה בשיעור הנשים החרדיות הלומדות אקדמיה &ndash; קבוצת נשים שמביאה בממוצע ילד אחד פחות למשפחה.
ד"ר רגב מציין כי שיעורי התעסוקה של נשים חרדיות עומדים כיום על כ-81%, כמעט ברמה של נשים יהודיות לא חרדיות, והשכר השעתי שלהן כבר גבוה מזה של הגברים החרדים. בנוסף, השימוש הגובר בדיגיטציה ובשירותים מקוונים משנה את אורח החיים ומשפיע על הדינמיקה המשפחתית.
הדו"ח מדגיש גם את השפעת סוגיית הדיור: בשנת 2023 נרשמה צניחה של 30% ברכישת דירות חדשות על ידי זוגות צעירים חרדים, מה שמחייב רבים לצאת לעבודה ולהשקיע בחינוך ממלכתי-חרדי.
תחזיות המכון מראות כי בעקבות הירידה בילודה ושיעורי העזיבה מהחברה החרדית, האחוז של החרדים באוכלוסיית ישראל בשנת 2065 יהיה בין 20% ל-22%, נמוך מהתחזיות הקודמות שהצביעו על שליש.
לדברי ד"ר רגב, מדובר בתהליך הדרגתי שאי אפשר לעצור אותו, אך הוא מספק הזדמנות לבחון את השינויים החברתיים והכלכליים שמתרחשים בחברה החרדית בשנים האחרונות.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: עדי שטרנליכט
צילום: פלאש 90