 מהגולן ועד אילת: פרידה מאנשי המעשה וקריאת השכמה על פערי הבריאות בפריפריה

שני סיפורים שונים – אדם אחד מהגולן ואדם אחר מהשומרון, ואירוע טרגי אחד מאילת – מתחברים השבוע לתמונה אחת כואבת: עשייה שקטה שהותירה חותם עמוק, מול מערכת ציבורית שמתקשה להדביק את הפערים בין המרכז לפריפריה.פינת צפון דרום- אצל מנדי גרוזמן בכאן מורשת.

איתמר גור מהגולן נפרד השבוע משתי דמויות שהלכו לעולמן, וששתיהן סימלו יותר מכול את מה שנקרא פעם “אנשי מעשה”.
האחד הוא סמי בר־לב, מי שהיה ראש המועצה המקומית קצרין – ותמיד התעקש לקרוא לה עיר. מהראשונים שעלו לגולן מיד אחרי מלחמת ששת הימים, איש שטח במלוא מובן המילה: ארכיאולוג, יזם, מנהיג מקומי, ובעיקר – מי שזיהה את הפוטנציאל והאמין בו כשאחרים עוד היססו.

האגדות סביב בר־לב הפכו עם השנים לחלק מהאתוס המקומי: החל מגילוי בית הכנסת העתיק בקצרין, דרך ההחלטה “לבנות עיר” כי אשתו רמונה לא רצתה קיבוץ – ועד הסיפור המפורסם על הדלקת הקוצים כדי שמשרד השיכון יסכים להגיע למדידות.
גם בגלי העלייה מברית המועצות בשנות ה־80, הוא לא חיכה להחלטות בירוקרטיות: נסע לנתב״ג, אסף עולים במכוניתו, והביא אותם הביתה – לקצרין. העיר תמיד הייתה בראש מעייניו.

הדמות השנייה היא עשהאל באבד ז״ל, בן מושב נוב, תושב בנימין, מפעיל ציוד כבד ואיש כפיים במלוא מובן המילה. עשהאל נפצע בעזה לפני כארבעה חודשים, נאבק להשתקם – ולבסוף נפטר מפצעיו בעקבות זיהום. אדם שכל מי שהכיר אותו ידע לומר: כל דבר שנגע בו – הצליח. מוסך, עבודה, עשייה יומיומית, בלי רעש ובלי קרדיטים.

החוט המקשר בין השניים, אומר גור, הוא העשייה השקטה. בלי רשתות, בלי הצהרות, עם מטרה ברורה ויכולת פשוט לעשות.

ומכאן – למציאות רועשת וכואבת הרבה יותר.

אלישיב רייכנר מירוחם מציף השבוע מקרה טרגי שממחיש עד כמה פערי הבריאות בפריפריה אינם סטטיסטיקה – אלא חיים של בני אדם.
רון גושן, אדם בריא ממשמר הנגב, ירד עם מקום עבודתו לכמה ימי גיבוש באילת. בלילה חש ברע, פונה לבית החולים יוספטל – ומה שמתואר בכתב התביעה כשרשרת כשלים, הסתיים בקריסה בדרך לפינוי ובמותו.

אשתו, ורד גושן, מנהלת היום מאבק כפול: משפטי וציבורי. לא רק על המקרה הפרטי, אלא על המציאות הבלתי אפשרית בעיר של 60 אלף תושבים – ומאות אלפי תיירים – עם מערכת בריאות שמתפקדת, לדבריה, כמעין “אזהרת מסע”.

יוספטל הוא מקרה קצה, אבל לא מקרה בודד. הנתונים מדאיגים: רק 4.4% מהסטודנטים לרפואה שבחרו סטאז’ השנה העדיפו את סורוקה – חצי ממספרם בשנה שעברה. בית חולים שני בנגב? הוחלט כבר ב־2014, אבל בשטח – עדיין אין טרקטור אחד.

המסר ברור וכואב: אם אתה גר בפריפריה – עדיף שתהיה בריא.

עורך: איתי סופרין

מפיקה:  אירה וקסלר 

&nbsp;מהגולן ועד אילת: פרידה מאנשי המעשה וקריאת השכמה על פערי הבריאות בפריפריה
שני סיפורים שונים &ndash; אדם אחד מהגולן ואדם אחר מהשומרון, ואירוע טרגי אחד מאילת &ndash; מתחברים השבוע לתמונה אחת כואבת: עשייה שקטה שהותירה חותם עמוק, מול מערכת ציבורית שמתקשה להדביק את הפערים בין המרכז לפריפריה.פינת צפון דרום- אצל מנדי גרוזמן בכאן מורשת.
איתמר גור מהגולן נפרד השבוע משתי דמויות שהלכו לעולמן, וששתיהן סימלו יותר מכול את מה שנקרא פעם &ldquo;אנשי מעשה&rdquo;. האחד הוא סמי בר־לב, מי שהיה ראש המועצה המקומית קצרין &ndash; ותמיד התעקש לקרוא לה עיר. מהראשונים שעלו לגולן מיד אחרי מלחמת ששת הימים, איש שטח במלוא מובן המילה: ארכיאולוג, יזם, מנהיג מקומי, ובעיקר &ndash; מי שזיהה את הפוטנציאל והאמין בו כשאחרים עוד היססו.
האגדות סביב בר־לב הפכו עם השנים לחלק מהאתוס המקומי: החל מגילוי בית הכנסת העתיק בקצרין, דרך ההחלטה &ldquo;לבנות עיר&rdquo; כי אשתו רמונה לא רצתה קיבוץ &ndash; ועד הסיפור המפורסם על הדלקת הקוצים כדי שמשרד השיכון יסכים להגיע למדידות. גם בגלי העלייה מברית המועצות בשנות ה־80, הוא לא חיכה להחלטות בירוקרטיות: נסע לנתב״ג, אסף עולים במכוניתו, והביא אותם הביתה &ndash; לקצרין. העיר תמיד הייתה בראש מעייניו.
הדמות השנייה היא עשהאל באבד ז״ל, בן מושב נוב, תושב בנימין, מפעיל ציוד כבד ואיש כפיים במלוא מובן המילה. עשהאל נפצע בעזה לפני כארבעה חודשים, נאבק להשתקם &ndash; ולבסוף נפטר מפצעיו בעקבות זיהום. אדם שכל מי שהכיר אותו ידע לומר: כל דבר שנגע בו &ndash; הצליח. מוסך, עבודה, עשייה יומיומית, בלי רעש ובלי קרדיטים.
החוט המקשר בין השניים, אומר גור, הוא העשייה השקטה. בלי רשתות, בלי הצהרות, עם מטרה ברורה ויכולת פשוט לעשות.
ומכאן &ndash; למציאות רועשת וכואבת הרבה יותר.
אלישיב רייכנר מירוחם מציף השבוע מקרה טרגי שממחיש עד כמה פערי הבריאות בפריפריה אינם סטטיסטיקה &ndash; אלא חיים של בני אדם. רון גושן, אדם בריא ממשמר הנגב, ירד עם מקום עבודתו לכמה ימי גיבוש באילת. בלילה חש ברע, פונה לבית החולים יוספטל &ndash; ומה שמתואר בכתב התביעה כשרשרת כשלים, הסתיים בקריסה בדרך לפינוי ובמותו.
אשתו, ורד גושן, מנהלת היום מאבק כפול: משפטי וציבורי. לא רק על המקרה הפרטי, אלא על המציאות הבלתי אפשרית בעיר של 60 אלף תושבים &ndash; ומאות אלפי תיירים &ndash; עם מערכת בריאות שמתפקדת, לדבריה, כמעין &ldquo;אזהרת מסע&rdquo;.
יוספטל הוא מקרה קצה, אבל לא מקרה בודד. הנתונים מדאיגים: רק 4.4% מהסטודנטים לרפואה שבחרו סטאז&rsquo; השנה העדיפו את סורוקה &ndash; חצי ממספרם בשנה שעברה. בית חולים שני בנגב? הוחלט כבר ב־2014, אבל בשטח &ndash; עדיין אין טרקטור אחד.
המסר ברור וכואב: אם אתה גר בפריפריה &ndash; עדיף שתהיה בריא.
עורך: איתי סופרין
מפיקה:&nbsp; אירה וקסלר&nbsp;