” יו"ר מכון “מאמינות במדים”, מבית אור תורה סטון  הרב אוהד הר לב, אומר למנדי גרוזמן בכאן מורשת  כי כ-40% מבוגרות החמ"ד כבר מתגייסות לצה"ל – ובשנה הבאה המספר עשוי להגיע ל-50%. לדבריו, מערכת החינוך הדתית מתעלמת מהמציאות ואינה מעניקה לבנות הכנה רוחנית וערכית מספקת לקראת השירות.

הדיון סביב שירות נשים דתיות בצה"ל חזר בשבועות האחרונים לכותרות, על רקע הוויכוח המתמשך סביב שירות משותף של גברים ונשים בצבא והדרישה מצד רבנים ואנשי ציבור להקים מסגרות נפרדות יותר מבחינה מגדרית. בכנסת התקיים השבוע דיון בוועדה לענייני צעירים, בראשות ח"כ נעמה לזימי, שבו הוצגו נתונים חדשים על העלייה החדה במספר הבנות הדתיות המתגייסות.

אחד המשתתפים בדיון היה הרב אוהד הר לב, יו"ר מכון “מאמינות במדים”, המלווה בנות דתיות לקראת שירות צבאי. לדבריו, מדובר בתהליך עמוק ומשמעותי בחברה הדתית־לאומית.

“בחור ובחורה מתחנכים בציונות הדתית להיכנס מתחת לאלונקה”, אמר. “זה לא נעצר אצל הבנים, אלא עובר גם לבנות. השנה ניגשו לצו ראשון כ-6,000 בנות מהחמ"ד, ובמחזור הגיוס של 2025 כ-40% מבוגרות החמ"ד התגייסו לצה"ל”.

לדבריו, הבעיה המרכזית היא שמערכת החינוך הדתית אינה מספקת לבנות המתגייסות הכנה מסודרת: “יש תקציבים להכנה לשירות משמעותי, אבל בפועל הם מנותבים בעיקר לשירות הלאומי. בנות שרוצות להתגייס מקבלות הכנה פרטנית בלבד – וזה לא יכול להיות. דווקא בגלל שהצבא הוא מקום מאתגר, צריך להכין אותן טוב יותר”.

הר לב טען כי ההתעלמות מהתופעה פוגעת בבנות עצמן: “באופן פרדוקסלי, המערכת מתנגדת לשירות צבאי של בנות ולכן לא נותנת להן הכנה ראויה. ואז הן מגיעות לצבא ומקבלות שוק”.

בנוגע לשירות קרבי, ציין כי כיום כ-10% מהבנות הדתיות המתגייסות מבקשות לשרת כלוחמות. הוא עצמו, כך אמר, התנגד בעבר לשירות קרבי של נשים, אך שינה את גישתו בעקבות המציאות שנוצרה.

“אני הייתי טנקיסט, וברור לי שלא נכון שבנות ישרתו בתוך טנק עם בנים”, אמר. “לכן הקמתי מחלקת איסוף קרבי לבנות בלבד, עם סגל נשי וליווי רוחני. זו הצלחה מסחררת, והמחלקה מלאה עד אפס מקום”.

לדבריו, הפתרון הוא יצירת מסגרות נפרדות: “כמו שהחרדים צריכים מסגרות מותאמות, כך גם בני ישיבות ההסדר והבנות הדתיות. מעורב לא יעבוד. אם רוצים שריונריות – צריך להקים מסגרות נפרדות לבנות”.

עם זאת, הר לב הדגיש כי הוא אינו מסתיר את תמיכתו בעצם השירות הצבאי של נשים דתיות: “אני לא מתבייש להגיד – אני מעודד בנות ללכת לצבא, בעיקר לתפקידי תומכות לחימה. צה"ל הוא דבר קיומי לעם ישראל, ולא יכול להיות שנשים לא יהיו חלק מזה”.

לדבריו, השירות הצבאי אף מחזק את עולם התורה: “כשחז"ל אמרו ‘ספר וסייף ירדו כרוכים זה בזה’, הם ידעו מה הם אומרים. הצבא מגדיל תורה ומאדירה. ככל שיש יותר מסגרות שמתאימות לציבור הדתי – כך יותר אנשים נשארים מחוברים לתורה”.

בסיום דבריו אמר: “הבנות כבר עושות את הבחירות שלהן. השאלה היא אם אנחנו כאנשי חינוך נפקיר אותן – או ניתן להן את הדרך הנכונה להישאר עובדות ה' גם בתוך השירות הצבאי”.

עורך: איתי סופרין

מפיקה:  אירה וקסלר 

קרדיט תמונה: שאטרסטוק 

&rdquo; יו"ר מכון &ldquo;מאמינות במדים&rdquo;, מבית אור תורה סטון&nbsp; הרב אוהד הר לב, אומר למנדי גרוזמן בכאן מורשת&nbsp; כי כ-40% מבוגרות החמ"ד כבר מתגייסות לצה"ל &ndash; ובשנה הבאה המספר עשוי להגיע ל-50%. לדבריו, מערכת החינוך הדתית מתעלמת מהמציאות ואינה מעניקה לבנות הכנה רוחנית וערכית מספקת לקראת השירות.
הדיון סביב שירות נשים דתיות בצה"ל חזר בשבועות האחרונים לכותרות, על רקע הוויכוח המתמשך סביב שירות משותף של גברים ונשים בצבא והדרישה מצד רבנים ואנשי ציבור להקים מסגרות נפרדות יותר מבחינה מגדרית. בכנסת התקיים השבוע דיון בוועדה לענייני צעירים, בראשות ח"כ נעמה לזימי, שבו הוצגו נתונים חדשים על העלייה החדה במספר הבנות הדתיות המתגייסות.
אחד המשתתפים בדיון היה הרב אוהד הר לב, יו"ר מכון &ldquo;מאמינות במדים&rdquo;, המלווה בנות דתיות לקראת שירות צבאי. לדבריו, מדובר בתהליך עמוק ומשמעותי בחברה הדתית־לאומית.
&ldquo;בחור ובחורה מתחנכים בציונות הדתית להיכנס מתחת לאלונקה&rdquo;, אמר. &ldquo;זה לא נעצר אצל הבנים, אלא עובר גם לבנות. השנה ניגשו לצו ראשון כ-6,000 בנות מהחמ"ד, ובמחזור הגיוס של 2025 כ-40% מבוגרות החמ"ד התגייסו לצה"ל&rdquo;.
לדבריו, הבעיה המרכזית היא שמערכת החינוך הדתית אינה מספקת לבנות המתגייסות הכנה מסודרת: &ldquo;יש תקציבים להכנה לשירות משמעותי, אבל בפועל הם מנותבים בעיקר לשירות הלאומי. בנות שרוצות להתגייס מקבלות הכנה פרטנית בלבד &ndash; וזה לא יכול להיות. דווקא בגלל שהצבא הוא מקום מאתגר, צריך להכין אותן טוב יותר&rdquo;.
הר לב טען כי ההתעלמות מהתופעה פוגעת בבנות עצמן: &ldquo;באופן פרדוקסלי, המערכת מתנגדת לשירות צבאי של בנות ולכן לא נותנת להן הכנה ראויה. ואז הן מגיעות לצבא ומקבלות שוק&rdquo;.
בנוגע לשירות קרבי, ציין כי כיום כ-10% מהבנות הדתיות המתגייסות מבקשות לשרת כלוחמות. הוא עצמו, כך אמר, התנגד בעבר לשירות קרבי של נשים, אך שינה את גישתו בעקבות המציאות שנוצרה.
&ldquo;אני הייתי טנקיסט, וברור לי שלא נכון שבנות ישרתו בתוך טנק עם בנים&rdquo;, אמר. &ldquo;לכן הקמתי מחלקת איסוף קרבי לבנות בלבד, עם סגל נשי וליווי רוחני. זו הצלחה מסחררת, והמחלקה מלאה עד אפס מקום&rdquo;.
לדבריו, הפתרון הוא יצירת מסגרות נפרדות: &ldquo;כמו שהחרדים צריכים מסגרות מותאמות, כך גם בני ישיבות ההסדר והבנות הדתיות. מעורב לא יעבוד. אם רוצים שריונריות &ndash; צריך להקים מסגרות נפרדות לבנות&rdquo;.
עם זאת, הר לב הדגיש כי הוא אינו מסתיר את תמיכתו בעצם השירות הצבאי של נשים דתיות: &ldquo;אני לא מתבייש להגיד &ndash; אני מעודד בנות ללכת לצבא, בעיקר לתפקידי תומכות לחימה. צה"ל הוא דבר קיומי לעם ישראל, ולא יכול להיות שנשים לא יהיו חלק מזה&rdquo;.
לדבריו, השירות הצבאי אף מחזק את עולם התורה: &ldquo;כשחז"ל אמרו &lsquo;ספר וסייף ירדו כרוכים זה בזה&rsquo;, הם ידעו מה הם אומרים. הצבא מגדיל תורה ומאדירה. ככל שיש יותר מסגרות שמתאימות לציבור הדתי &ndash; כך יותר אנשים נשארים מחוברים לתורה&rdquo;.
בסיום דבריו אמר: &ldquo;הבנות כבר עושות את הבחירות שלהן. השאלה היא אם אנחנו כאנשי חינוך נפקיר אותן &ndash; או ניתן להן את הדרך הנכונה להישאר עובדות ה' גם בתוך השירות הצבאי&rdquo;.
עורך: איתי סופרין
מפיקה:&nbsp; אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה: שאטרסטוק&nbsp;