בני טיטלבוים משוחח עם יהודה כהן, אביו של נמרוד החטוף בעזה

האם האיוב באמת מבין רק כוח?, מה הוציא אותנו מרצועת עזה?, על אחריות ואשמה, שביתות

ועל ראש הממשלה נתניהו.

עורכת: אירה וקסלר

מפיק: אלעד פניקאר

צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90

בני טיטלבוים משוחח עם יהודה כהן, אביו של נמרוד החטוף בעזה
האם האיוב באמת מבין רק כוח?, מה הוציא אותנו מרצועת עזה?, על אחריות ואשמה, שביתות
ועל ראש הממשלה נתניהו.
עורכת: אירה וקסלר
מפיק: אלעד פניקאר
צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90

כאן מורשת

אתה לא לוקח את המפלצת ומטפח אותה כדי להימנע ממהלך מדיני

הרב ד"ר עידו רכניץ מסביר את ההלכות בדיני ממונות במציאות של בניינים מודרניים


בפינת "על סדר היום" אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת, הרב ד"ר עידו רכניץ ממכון משפטי ארץ, שוחח על סוגיות הלכתיות הנוגעות לחלוקת אחריות במקרה של נזילות בדירות בבניינים משותפים.

הרב רכניץ התייחס למצב בו מקור הרטיבות אינו נמצא בשטחו של הדייר הסובל, לדוגמה כאשר הרטיבות בחדר מסוים נובעת ממרפסת השכן שמעליו. הוא הסביר כי הגמרא והשולחן ערוך מציגים דעות שונות בנושא, אך ספר נתיבות המשפט, שעוסק בדיני ממונות, מציע גישה של שותפות בין הדיירים בקומות שונות: מי שברשותו התקלה צריך לתקן, תוך התחשבות בכך שבית משותף הוא יחידה הנדסית אחת.

הרב רכניץ הסביר את ההתאמה בין ההלכה לבין תקנון המקרקעין, הקובע שמי שאצלו התקלה – שם תתבצע התיקון, וכי במקרים של נזילות הנובעות מקירות חיצוניים או מרכיבים משותפים של הבניין, האחריות חלוקה בין כלל הדיירים. לדבריו, המציאות המודרנית, עם בניינים רבים קומות, מחייבת עדכון של הכללים ההלכתיים העתיקים, כדי להתאימם למציאות ההנדסית והטכנולוגית החדשה.

בנוגע לנזקים לרכוש הדירה, הרב רכניץ ציין כי בדרך כלל האחריות לנזקים פנימיים אינה מוטלת על הדייר שגרם לנזילה אלא אם כן נהג ברשלנות. כלומר, אם הוא תיקן את התקלה במהירות סבירה, אין עליו אחריות לנזקי ריהוט או צבע. לעומת זאת, אם הדייר שמעליו מתעלם מהפניות ואינו מתקין את התקלה, והוא ידע על הרטיבות – כאן יכולה להיות אחריות לנזק שנגרם.

לסיום, הרב רכניץ ביקש להדגיש את החשיבות של תיקון מהיר ומושכל, וכי הלכה ומנהג קיימים אמורים לסייע בהפחתת נזקים והגברת שיתוף הפעולה בין דיירי הבניין.

עורך: איתי סופרין

מפיקה:אירה וקסלר 

הרב ד"ר עידו רכניץ מסביר את ההלכות בדיני ממונות במציאות של בניינים מודרניים
 בפינת "על סדר היום" אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת, הרב ד"ר עידו רכניץ ממכון משפטי ארץ, שוחח על סוגיות הלכתיות הנוגעות לחלוקת אחריות במקרה של נזילות בדירות בבניינים משותפים.
הרב רכניץ התייחס למצב בו מקור הרטיבות אינו נמצא בשטחו של הדייר הסובל, לדוגמה כאשר הרטיבות בחדר מסוים נובעת ממרפסת השכן שמעליו. הוא הסביר כי הגמרא והשולחן ערוך מציגים דעות שונות בנושא, אך ספר נתיבות המשפט, שעוסק בדיני ממונות, מציע גישה של שותפות בין הדיירים בקומות שונות: מי שברשותו התקלה צריך לתקן, תוך התחשבות בכך שבית משותף הוא יחידה הנדסית אחת.
הרב רכניץ הסביר את ההתאמה בין ההלכה לבין תקנון המקרקעין, הקובע שמי שאצלו התקלה &ndash; שם תתבצע התיקון, וכי במקרים של נזילות הנובעות מקירות חיצוניים או מרכיבים משותפים של הבניין, האחריות חלוקה בין כלל הדיירים. לדבריו, המציאות המודרנית, עם בניינים רבים קומות, מחייבת עדכון של הכללים ההלכתיים העתיקים, כדי להתאימם למציאות ההנדסית והטכנולוגית החדשה.
בנוגע לנזקים לרכוש הדירה, הרב רכניץ ציין כי בדרך כלל האחריות לנזקים פנימיים אינה מוטלת על הדייר שגרם לנזילה אלא אם כן נהג ברשלנות. כלומר, אם הוא תיקן את התקלה במהירות סבירה, אין עליו אחריות לנזקי ריהוט או צבע. לעומת זאת, אם הדייר שמעליו מתעלם מהפניות ואינו מתקין את התקלה, והוא ידע על הרטיבות &ndash; כאן יכולה להיות אחריות לנזק שנגרם.
לסיום, הרב רכניץ ביקש להדגיש את החשיבות של תיקון מהיר ומושכל, וכי הלכה ומנהג קיימים אמורים לסייע בהפחתת נזקים והגברת שיתוף הפעולה בין דיירי הבניין.
עורך: איתי סופרין
מפיקה:אירה וקסלר&nbsp;

 ?על סדר היום: הלכה ומעשה – מי אחראי לנזילה בבית משותף

"במרום לנו יש ממך נחת" – מפגש בבית חולים, חוויות מלחמה ויצירה משותפת: כך הפך זיכרונו של לוחם לנרטיב אומנותי מרגש

במהלך שיחה בכאן מורשת עם בני טיטלבוים, שיתפו אריאל הורוביץ ויודי קלנר את סיפורו של השיר החדש, שנולד מהמפגש האישי שלהם ומהחוויות הקשות שחוו בלחימה.

אריאל הורוביץ סיפר: "אני אתחיל מהמפגש עם יהודי, כי זה לגמרי סיפור שלו. ביקרתי אותו בבית חולים לאחר שנפצע במלחמה, והוא אמר שהוא ישמח אם יהיה ביטוי אומנותי לחוויות שעבר. ואני קפצתי על ההזדמנות – רציתי להרגיש מה הרגישו הלוחמים עד כמה שאני יכול."

יודי קלנר הוסיף רקע על מוטי רווה ז"ל: "הייתי ברגע ספציפי בלחימה שהרגשתי שהחוויות שאנחנו עוברים הן כל כך עוצמתיות שאני לא יכול להסביר אותן במילים, אפילו לא למשפחה הקרובה. היה משהו באומנות שמצליח להביע מעבר למילים – וזה נבט במשך הזמן. במהלך הפציעה הייתה לי ההזדמנות המרגשת לפגוש את אריאל ולשתף אותו בתחושות האלה."

קלנר תיאר את היכרותו עם מוטי: "פגשתי אותו ביחידת מילואים שנקראה צמה גבעתי, שהוקמה במהלך המלחמה. מוטי לא עשה שירות סדיר בגלל רקעו החרדי והמוצא המשפחתי המורכב שלו. הכרנו שבועיים-שלושה בלבד, אבל באינטנסיביות של מפגש צבאי הספקנו להעמיק. מוטי נפתח וסיפר את סיפור חייו, והייתי נדהם ממה שהוא עבר ומה שהשיג בחייו."

השיחה נגעה גם לאירועי השדה הקרב: "מצאנו את עצמנו ברפיח, מובילים התקפה של חטיבת גבעתי, שם חטפנו RPG – מוטי נהרג במקום. השיחות שלנו לא עסקו במחלוקות, אלא באחווה ובמפגש אמיתי עם בני אדם," אמר קלנר.

אריאל הורוביץ הסביר את משמעות השיר ואליפלט 2025: "השורה 'במרום לנו יש ממחנה אחת' נובעת מהחוויה המשותפת ומהוויכוח על שאלת הגיוס, אבל הסיפור של מוטי רווה ז"ל, שלא היה חייב להיות שם, משפיע בצורה עמוקה על כולנו. השיר הוא גם הוקרה למוטי, דמות ראויה מאוד להערכה."

לסיום, הורוביץ, בנה של נעמי שמר, סיפר על הופעותיו עם השיר והודה על ההזדמנות להנציח את זכרו של איש אמיתי וראוי. "תודה על ההזדמנות לספר על מוטי," סיכם קלנר.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

"במרום לנו יש ממך נחת" &ndash;&nbsp;מפגש בבית חולים, חוויות מלחמה ויצירה משותפת: כך הפך זיכרונו של לוחם לנרטיב אומנותי מרגש
<hr dir="rtl" data-start="286" data-end="289">
במהלך שיחה בכאן מורשת עם בני טיטלבוים, שיתפו אריאל הורוביץ ויודי קלנר את סיפורו של השיר החדש, שנולד מהמפגש האישי שלהם ומהחוויות הקשות שחוו בלחימה.
אריאל הורוביץ סיפר: "אני אתחיל מהמפגש עם יהודי, כי זה לגמרי סיפור שלו. ביקרתי אותו בבית חולים לאחר שנפצע במלחמה, והוא אמר שהוא ישמח אם יהיה ביטוי אומנותי לחוויות שעבר. ואני קפצתי על ההזדמנות &ndash; רציתי להרגיש מה הרגישו הלוחמים עד כמה שאני יכול."
יודי קלנר הוסיף רקע על מוטי רווה ז"ל: "הייתי ברגע ספציפי בלחימה שהרגשתי שהחוויות שאנחנו עוברים הן כל כך עוצמתיות שאני לא יכול להסביר אותן במילים, אפילו לא למשפחה הקרובה. היה משהו באומנות שמצליח להביע מעבר למילים &ndash; וזה נבט במשך הזמן. במהלך הפציעה הייתה לי ההזדמנות המרגשת לפגוש את אריאל ולשתף אותו בתחושות האלה."
קלנר תיאר את היכרותו עם מוטי: "פגשתי אותו ביחידת מילואים שנקראה צמה גבעתי, שהוקמה במהלך המלחמה. מוטי לא עשה שירות סדיר בגלל רקעו החרדי והמוצא המשפחתי המורכב שלו. הכרנו שבועיים-שלושה בלבד, אבל באינטנסיביות של מפגש צבאי הספקנו להעמיק. מוטי נפתח וסיפר את סיפור חייו, והייתי נדהם ממה שהוא עבר ומה שהשיג בחייו."
השיחה נגעה גם לאירועי השדה הקרב: "מצאנו את עצמנו ברפיח, מובילים התקפה של חטיבת גבעתי, שם חטפנו RPG &ndash; מוטי נהרג במקום. השיחות שלנו לא עסקו במחלוקות, אלא באחווה ובמפגש אמיתי עם בני אדם," אמר קלנר.
אריאל הורוביץ הסביר את משמעות השיר ואליפלט 2025: "השורה 'במרום לנו יש ממחנה אחת' נובעת מהחוויה המשותפת ומהוויכוח על שאלת הגיוס, אבל הסיפור של מוטי רווה ז"ל, שלא היה חייב להיות שם, משפיע בצורה עמוקה על כולנו. השיר הוא גם הוקרה למוטי, דמות ראויה מאוד להערכה."
לסיום, הורוביץ, בנה של נעמי שמר, סיפר על הופעותיו עם השיר והודה על ההזדמנות להנציח את זכרו של איש אמיתי וראוי. "תודה על ההזדמנות לספר על מוטי," סיכם קלנר.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;

מין אליפלט" - סיפורו של מוטי רווה ז"ל  בשיר חדש מאת אריאל הורוביץ"

מנכ״ל תנועת רגבים מתאר מצב קשה בנגב אך מצביע על שיפור משמעותי באכיפה: „לראשונה יש פינוי של צבירים שלמים של בנייה לא-חוקית”. לצד זאת הוא מזהיר: „זה כבר לא ‘מערב פרוע’ — מדובר באיום ביטחוני שמצריך מעורבות שב״כ וצה״ל”.

בצל המחלוקת בין הורי תלמידים למשטרה סביב הנסיעה בכבישים בנגב, מתייחס מנכ״ל תנועת רגבים, מאיר דויטש, בראיון עם בני טיטלבוים בכאן מורשת  למצב הביטחוני והאזרחי באזור.
לדבריו, „המצב בנגב מצד אחד הוא קטסטרופה — אבל בשנתיים האחרונות אנחנו גם רואים התקדמות משמעותית מאוד בתחום האכיפה”.

דויטש מספר כי דו״ח שפרסמה התנועה מצביע על ירידה של כ-40% בקצב הבנייה הבלתי-חוקית בנגב:
„לראשונה מאז קום המדינה מפנים צבירים שלמים של בנייה לא חוקית. יש שיתוף פעולה בין רשות ההסדרה, המשטרה, רמ״י ורשות האכיפה — וצריך לתת קרדיט לשר בן גביר ולשר שיקלי על קידום הנושא”.

עם זאת, הוא מזהיר מפני החמרה באלימות. לדבריו, האירוע בגבעות בר אינו עוד גילוי של „מערב פרוע”, אלא מהלך מאורגן בעל מאפיינים ביטחוניים:
„זו פעולת טרור שנועדה להרתיע את המדינה בגלל האכיפה במגזר הבדואי — להגיד: ‘אל תתעסקו איתנו’. כלי הנשק שנמצאים היום בשטח לא נועדו לשדוד בנק, אלא להתמודד מול כוחות ביטחון”.

בהתייחסו להיקף המעורבות בפשיעה בציבור הבדואי הוא מצטט נתון שהציג ח״כ לשעבר טלב אל-סאנע, שלפיו כ-10% מהאוכלוסייה מעורבת בפשיעה:
„גם אם זה ‘רק’ עשרה אחוזים — כשמדובר במאות אלפים, זה עשרות אלפי אנשים. זה מספר אדיר”.

דויטש טוען כי יש אזורים שבהם המדינה כמעט ואינה נוכחת, ומדגיש כי נדרש שינוי עומק:
„זה כבר מדינה בתוך מדינה. המשטרה התחילה לפעול — וצריך לחזק אותה. אבל זה לא יכול להיעצר בסיור אחד של השר”.

בסיום דבריו קרא דויטש לשילוב כוחות הביטחון הלאומי:
„אני לא אומר להכניס שב״כ וצה״ל לכל אירוע פלילי — אנחנו דמוקרטיה. אבל בנושאים של נשק לא-חוקי ופרוטקשן — זו סכנה ביטחונית. שם חייבים מעורבות של שב״כ וצה״ל”.

עורך:איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

מנכ״ל תנועת רגבים מתאר מצב קשה בנגב אך מצביע על שיפור משמעותי באכיפה: &bdquo;לראשונה יש פינוי של צבירים שלמים של בנייה לא-חוקית&rdquo;. לצד זאת הוא מזהיר: &bdquo;זה כבר לא &lsquo;מערב פרוע&rsquo; &mdash; מדובר באיום ביטחוני שמצריך מעורבות שב״כ וצה״ל&rdquo;.
<hr dir="rtl" data-start="451" data-end="454">
בצל המחלוקת בין הורי תלמידים למשטרה סביב הנסיעה בכבישים בנגב, מתייחס מנכ״ל תנועת רגבים, מאיר דויטש, בראיון עם בני טיטלבוים בכאן מורשת&nbsp; למצב הביטחוני והאזרחי באזור. לדבריו, &bdquo;המצב בנגב מצד אחד הוא קטסטרופה &mdash; אבל בשנתיים האחרונות אנחנו גם רואים התקדמות משמעותית מאוד בתחום האכיפה&rdquo;.
דויטש מספר כי דו״ח שפרסמה התנועה מצביע על ירידה של כ-40% בקצב הבנייה הבלתי-חוקית בנגב: &bdquo;לראשונה מאז קום המדינה מפנים צבירים שלמים של בנייה לא חוקית. יש שיתוף פעולה בין רשות ההסדרה, המשטרה, רמ״י ורשות האכיפה &mdash; וצריך לתת קרדיט לשר בן גביר ולשר שיקלי על קידום הנושא&rdquo;.
עם זאת, הוא מזהיר מפני החמרה באלימות. לדבריו, האירוע בגבעות בר אינו עוד גילוי של &bdquo;מערב פרוע&rdquo;, אלא מהלך מאורגן בעל מאפיינים ביטחוניים: &bdquo;זו פעולת טרור שנועדה להרתיע את המדינה בגלל האכיפה במגזר הבדואי &mdash; להגיד: &lsquo;אל תתעסקו איתנו&rsquo;. כלי הנשק שנמצאים היום בשטח לא נועדו לשדוד בנק, אלא להתמודד מול כוחות ביטחון&rdquo;.
בהתייחסו להיקף המעורבות בפשיעה בציבור הבדואי הוא מצטט נתון שהציג ח״כ לשעבר טלב אל-סאנע, שלפיו כ-10% מהאוכלוסייה מעורבת בפשיעה: &bdquo;גם אם זה &lsquo;רק&rsquo; עשרה אחוזים &mdash; כשמדובר במאות אלפים, זה עשרות אלפי אנשים. זה מספר אדיר&rdquo;.
דויטש טוען כי יש אזורים שבהם המדינה כמעט ואינה נוכחת, ומדגיש כי נדרש שינוי עומק: &bdquo;זה כבר מדינה בתוך מדינה. המשטרה התחילה לפעול &mdash; וצריך לחזק אותה. אבל זה לא יכול להיעצר בסיור אחד של השר&rdquo;.
בסיום דבריו קרא דויטש לשילוב כוחות הביטחון הלאומי: &bdquo;אני לא אומר להכניס שב״כ וצה״ל לכל אירוע פלילי &mdash; אנחנו דמוקרטיה. אבל בנושאים של נשק לא-חוקי ופרוטקשן &mdash; זו סכנה ביטחונית. שם חייבים מעורבות של שב״כ וצה״ל&rdquo;.
עורך:איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;

אתה לא לוקח את המפלצת ומטפח אותה כדי להימנע ממהלך מדיני

כאן מורשת

.css-10t7zxc{display:block;-webkit-flex:none;-ms-flex:none;flex:none;height:0.7rem;}Recent clips

Recent clips