דב אייכלר משוחח עם אילן זלאיט חוקר מדינות המפרץ במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ומרכז דיין באוניברסיטת ת"א

מתוך "משדר הערב"

עורכת: נעמי צוובנר

מפיק: רביד ליפקין

ט"ז באלול תשפ"ה

דב אייכלר משוחח עם אילן זלאיט חוקר מדינות המפרץ במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ומרכז דיין באוניברסיטת ת"א
מתוך "משדר הערב"
עורכת: נעמי צוובנר
מפיק: רביד ליפקין
ט"ז באלול תשפ"ה

כאן מורשת

מבצע "פסגת האש": מה המשמעות של חיסול בלב קטר?

מתוך התכנית "מנדי ביתאן" עם מנדי גרוזמן ב"כאן מורשת".
התכנית משודרת מידי יום בין השעות 10:00-11:00

בהנחיית מנדי גרוזמן

עורך ומפיק: איתי סופרין

טכנאי: מיכאל אולשוונג

 

מתוך התכנית "מנדי ביתאן" עם מנדי גרוזמן ב"כאן מורשת". התכנית משודרת מידי יום בין השעות 10:00-11:00
בהנחיית מנדי גרוזמן
עורך ומפיק: איתי סופרין
טכנאי: מיכאל אולשוונג
&nbsp;

פינת צפון דרום עם אלישיב רייכנר

עמית המחקר במכון משגב לביטחון לאומי מעריך כי תוצאות בחירות האמצע בארצות הברית עשויות דווקא לדחוף את הנשיא טראמפ לפעולה צבאית נוספת נגד איראן. לדבריו, הציבור האמריקאי ציפה להכרעה ברורה ולא להסלמה שמסתיימת במשא ומתן ללא הישג משמעותי. הוא מזהיר כי ללא שינוי בפרדיגמת הפעולה מול איראן, המשטר יוכל לשקם את פרויקט הגרעין.

 ההפסד של הרפובליקנים בבחירות האמצע בארצות הברית עשוי להשפיע על המשך המערכה מול איראן, אך לא בהכרח להביא לריסון הנשיא דונלד טראמפ. פרופ' זכי שלום, עמית מחקר במכון משגב לביטחון לאומי, מעריך כי דווקא הצורך של טראמפ להבטיח את מורשתו ההיסטורית עשוי לדחוף אותו לפעולה צבאית נוספת.

בריאיון למנדי גרוזמן  בכאן מורשת הסביר שלום כי בתחומי החוץ והביטחון, סמכויות הנשיא האמריקאי נרחבות מאוד, וגם ללא רוב בקונגרס ובסנאט הוא יכול לבצע פעולה צבאית נקודתית. לדבריו, הנשיא יכול לפעול במשך 60 יום ללא אישור הקונגרס, והמגבלות עליו מצומצמות בכל הנוגע למבצע צבאי קצר.

לדבריו, אם המערכה תימשך מעבר ל-60 יום ותהפוך למלחמה ממושכת, הקונגרס יוכל להקשות על הנשיא ולהפעיל נגדו מגבלות. אולם שלום אינו מעריך כי טראמפ זקוק בהכרח לפרק זמן ארוך כדי להשיג את מטרותיו.

"איראן לא תוותר על האופציה של פיתוח נשק גרעיני"

שלום סבור כי טראמפ נמצא כעת בצומת משמעותי מבחינת מורשתו. לדבריו, הנשיא הכניס את ארצות הברית לאחד האתגרים הגדולים בעשורים האחרונים, יצר קרע עם שותפותיה ופגע בתחושת הביטחון של מדינות ערב, אך לא השיג את היעד המרכזי של מניעת יכולת גרעינית מאיראן.

"המטרה הזאת לא הושגה, צריך להגיד את האמת", אמר שלום. לדבריו, איראן עשויה לוותר על מרכיבים שונים במשא ומתן, אך לא על האפשרות לפתח נשק גרעיני בעתיד.

"לכן אני לא רואה כרגע שום דרך שפתוחה בפניו, מלבד פעולה צבאית. כל אפשרות אחרת היא בגדר משהו חריג ובלתי סביר", העריך.

שינוי בפרדיגמה: פגיעה בתשתיות האזרחיות

שלום טוען כי עד כה ישראל וארצות הברית נמנעו כמעט לחלוטין מפגיעה בתשתיות האזרחיות באיראן, ובהן מים, חשמל ותחבורה. לדבריו, שינוי משמעותי במערכה עשוי להתרחש אם הפגיעה תתרחב גם לתשתיות המשפיעות על חיי היום־יום של האוכלוסייה.

"כשלאדם אין חשמל ואין מים והחיים שלו משתבשים, אז לדעתי התוצאה יכולה להיות שונה", אמר.

לדבריו, הנשיא טראמפ כבר הצהיר כי הפעולות הנקודתיות ייפסקו ויוחלפו בפעולות שישפיעו גם על חיי היום־יום של אזרחי איראן. שלום מעריך כי שינוי כזה עשוי להביא את הציבור האיראני לצאת לרחובות וליצור לחץ על המשטר.

הוא הזהיר כי ללא שינוי משמעותי באופן הפעולה, המשטר האיראני יוכל להמשיך להחזיק מעמד, להשתקם ולחדש בתוך שנה או שנתיים את פרויקט הגרעין.

"הציבור מצפה ממנהיג של מעצמה להפגין נחישות"

שלום מתח ביקורת על התנהלות טראמפ במערכה, וטען כי רצף המהלכים הצבאיים והמשא ומתן פגע בתדמיתו כמנהיג מעצמה.

"נותן מכה ונכנס למשא ומתן, נותן מכה ונכנס למשא ומתן. זו דרך שאיננה תואמת את הציפיות ממנהיג של מעצמה גדולה", אמר.

לדבריו, הציבור האמריקאי היה מוכן לשאת במחירים כלכליים ובעליית מחירי הדלק, אך ציפה לראות בסופו של דבר תוצאה ברורה. "החוסר הפגנת מנהיגות שתואמת את הציפיות ממנהיג של מעצמה גדולה, לדעתי זאת הנקודה המרכזית", הסביר.

שלום העריך כי זו הסיבה המרכזית להפסד הרפובליקנים בבחירות האמצע, ולא רק סוגיות כלכליות. לדבריו, טראמפ לא עמד בציפיות הציבור האמריקאי וגם לא בציפיות הציבור בישראל, ועל כך הוא משלם מחיר כבד.

עם זאת, הוא הדגיש כי הפסדים של נשיאים מכהנים בבחירות האמצע אינם חריגים בהיסטוריה האמריקאית. הפעם, לדבריו, המשמעות רחבה במיוחד, משום שעל הפרק עומדים נושאים גורליים לארצות הברית, לישראל ולעולם כולו.

לדבריו, בניגוד לישראל, שבה ההצבעה נוטה להיות מקובעת יותר, בארצות הברית קיימת גמישות פוליטית רבה. גם מדינות המזוהות באופן מובהק עם הרפובליקנים, כמו טקסס, מציגות תזוזות לכיוון הדמוקרטי.

שלום סיכם כי השנתיים הקרובות עשויות להיות משמעותיות במיוחד, וכי האופן שבו טראמפ יבחר להמשיך את דרכו במערכה מול איראן ישפיע לא רק על עתידו הפוליטי, אלא גם על יציבות האזור כולו.

עורך ומפיק: איתי סופרין

טכנאי: מיכאל אולשוונג

 

עמית המחקר במכון משגב לביטחון לאומי מעריך כי תוצאות בחירות האמצע בארצות הברית עשויות דווקא לדחוף את הנשיא טראמפ לפעולה צבאית נוספת נגד איראן. לדבריו, הציבור האמריקאי ציפה להכרעה ברורה ולא להסלמה שמסתיימת במשא ומתן ללא הישג משמעותי. הוא מזהיר כי ללא שינוי בפרדיגמת הפעולה מול איראן, המשטר יוכל לשקם את פרויקט הגרעין.
&nbsp;ההפסד של הרפובליקנים בבחירות האמצע בארצות הברית עשוי להשפיע על המשך המערכה מול איראן, אך לא בהכרח להביא לריסון הנשיא דונלד טראמפ. פרופ' זכי שלום, עמית מחקר במכון משגב לביטחון לאומי, מעריך כי דווקא הצורך של טראמפ להבטיח את מורשתו ההיסטורית עשוי לדחוף אותו לפעולה צבאית נוספת.
בריאיון למנדי גרוזמן&nbsp; בכאן מורשת הסביר שלום כי בתחומי החוץ והביטחון, סמכויות הנשיא האמריקאי נרחבות מאוד, וגם ללא רוב בקונגרס ובסנאט הוא יכול לבצע פעולה צבאית נקודתית. לדבריו, הנשיא יכול לפעול במשך 60 יום ללא אישור הקונגרס, והמגבלות עליו מצומצמות בכל הנוגע למבצע צבאי קצר.
לדבריו, אם המערכה תימשך מעבר ל-60 יום ותהפוך למלחמה ממושכת, הקונגרס יוכל להקשות על הנשיא ולהפעיל נגדו מגבלות. אולם שלום אינו מעריך כי טראמפ זקוק בהכרח לפרק זמן ארוך כדי להשיג את מטרותיו.
"איראן לא תוותר על האופציה של פיתוח נשק גרעיני"
שלום סבור כי טראמפ נמצא כעת בצומת משמעותי מבחינת מורשתו. לדבריו, הנשיא הכניס את ארצות הברית לאחד האתגרים הגדולים בעשורים האחרונים, יצר קרע עם שותפותיה ופגע בתחושת הביטחון של מדינות ערב, אך לא השיג את היעד המרכזי של מניעת יכולת גרעינית מאיראן.
"המטרה הזאת לא הושגה, צריך להגיד את האמת", אמר שלום. לדבריו, איראן עשויה לוותר על מרכיבים שונים במשא ומתן, אך לא על האפשרות לפתח נשק גרעיני בעתיד.
"לכן אני לא רואה כרגע שום דרך שפתוחה בפניו, מלבד פעולה צבאית. כל אפשרות אחרת היא בגדר משהו חריג ובלתי סביר", העריך.
שינוי בפרדיגמה: פגיעה בתשתיות האזרחיות
שלום טוען כי עד כה ישראל וארצות הברית נמנעו כמעט לחלוטין מפגיעה בתשתיות האזרחיות באיראן, ובהן מים, חשמל ותחבורה. לדבריו, שינוי משמעותי במערכה עשוי להתרחש אם הפגיעה תתרחב גם לתשתיות המשפיעות על חיי היום־יום של האוכלוסייה.
"כשלאדם אין חשמל ואין מים והחיים שלו משתבשים, אז לדעתי התוצאה יכולה להיות שונה", אמר.
לדבריו, הנשיא טראמפ כבר הצהיר כי הפעולות הנקודתיות ייפסקו ויוחלפו בפעולות שישפיעו גם על חיי היום־יום של אזרחי איראן. שלום מעריך כי שינוי כזה עשוי להביא את הציבור האיראני לצאת לרחובות וליצור לחץ על המשטר.
הוא הזהיר כי ללא שינוי משמעותי באופן הפעולה, המשטר האיראני יוכל להמשיך להחזיק מעמד, להשתקם ולחדש בתוך שנה או שנתיים את פרויקט הגרעין.
"הציבור מצפה ממנהיג של מעצמה להפגין נחישות"
שלום מתח ביקורת על התנהלות טראמפ במערכה, וטען כי רצף המהלכים הצבאיים והמשא ומתן פגע בתדמיתו כמנהיג מעצמה.
"נותן מכה ונכנס למשא ומתן, נותן מכה ונכנס למשא ומתן. זו דרך שאיננה תואמת את הציפיות ממנהיג של מעצמה גדולה", אמר.
לדבריו, הציבור האמריקאי היה מוכן לשאת במחירים כלכליים ובעליית מחירי הדלק, אך ציפה לראות בסופו של דבר תוצאה ברורה. "החוסר הפגנת מנהיגות שתואמת את הציפיות ממנהיג של מעצמה גדולה, לדעתי זאת הנקודה המרכזית", הסביר.
שלום העריך כי זו הסיבה המרכזית להפסד הרפובליקנים בבחירות האמצע, ולא רק סוגיות כלכליות. לדבריו, טראמפ לא עמד בציפיות הציבור האמריקאי וגם לא בציפיות הציבור בישראל, ועל כך הוא משלם מחיר כבד.
עם זאת, הוא הדגיש כי הפסדים של נשיאים מכהנים בבחירות האמצע אינם חריגים בהיסטוריה האמריקאית. הפעם, לדבריו, המשמעות רחבה במיוחד, משום שעל הפרק עומדים נושאים גורליים לארצות הברית, לישראל ולעולם כולו.
לדבריו, בניגוד לישראל, שבה ההצבעה נוטה להיות מקובעת יותר, בארצות הברית קיימת גמישות פוליטית רבה. גם מדינות המזוהות באופן מובהק עם הרפובליקנים, כמו טקסס, מציגות תזוזות לכיוון הדמוקרטי.
שלום סיכם כי השנתיים הקרובות עשויות להיות משמעותיות במיוחד, וכי האופן שבו טראמפ יבחר להמשיך את דרכו במערכה מול איראן ישפיע לא רק על עתידו הפוליטי, אלא גם על יציבות האזור כולו.
עורך ומפיק: איתי סופרין
טכנאי: מיכאל אולשוונג
&nbsp;

, פרופ' זכי שלום: "טראמפ לא מילא את הציפיות של הציבור האמריקאי, ועל כך הוא משלם מחיר כבד

העיתונאי יוסי שטארק, מ״רגע״ ומ״במרכז העניינים״, סיפר על מסע הרבנים לגיוס כספים לקרן עולם התורה, על ביטול הביקורים בבלגיה ובווינה ועל חלוקת הכספים לאברכים. לדבריו, לצד התרומות והסיוע שמצליחה הקרן לגייס, המגזר החרדי אינו יכול להסתמך על מנגנוני התרומות בלבד.

מסע גיוס הכספים של בכירי הרבנים במגזר החרדי ללונדון הסתיים, לאחר שהרבנים ביקשו לגייס כ-20 מיליון דולר לקרן עולם התורה. העיתונאי  יוסי שטארק, מ״רגע״ ומ״במרכז העניינים״, סיפר בתוכניתו של מנדי גרוזמן בכאן מורשת  על המסע, על ביטול הביקורים המתוכננים בבלגיה ובווינה ועל ההתנהלות הכלכלית של הקרן.

לדבריו, המסעות הללו הופכים בשנים האחרונות לקשים יותר ויותר, כאשר מנהיגי ציבור חרדי גדול נאלצים לצאת שוב ושוב לחו״ל כדי לגייס כספים עבור עולם הישיבות. בין הרבנים שהשתתפו במסע היו הרב משה הלל הירש, שהיה מיוזמי הקרן ולא רצה בתחילה לצאת הפעם, הרב דוד כהן והאדמו״ר מרחמסטריווקא. הרב הירש אף פרש באמצע המסע, אך בסופו של דבר השתתף בו.

היעד הפעם היה גיוס של כ-20 מיליון דולר, והמסע כלל ביקורים בלונדון ובצרפת. התוכנית להגיע גם לבלגיה ולווינה בוטלה. לדברי שטארק, הסיבה הרשמית שנמסרה בקרן עולם התורה היא שנגידים רבים ביקשו לקיים דינרים אישיים בביתם, ולכן לא נותר מקום בלוח הזמנים. הביקורים במדינות הללו צפויים להתקיים במועד אחר.

שטארק תיאר את קבלת הרבנים בלונדון כאירוע יוצא דופן. לדבריו, אלפי אנשים המתינו להם ברחובות, עם שטיח אדום וגינוני מלכות, מוזיקה חסידית ושירה. הוא ציין כי גם בביקורים קודמים נרשמה קבלת פנים גדולה, אך הפעם התיעודים שהופצו ברשתות המחישו את היקף ההתרגשות וההתלהבות.

הליטאים מנהלים את הקרן, גם החסידים משתתפים

בהתייחס לשאלה מדוע קרן עולם התורה מזוהה בעיקר עם הציבור הליטאי, הסביר שטארק כי בשנים האחרונות התפתחו הסדרים שונים בין החסידויות לבין הקרן. לדבריו, האדמו״ר מגור החליט בעבר לגייס כספים באופן עצמאי, אך חסידויות אחרות התקשרו עם הליטאים, שבפועל מנהלים את הכספים.

עם זאת, הוא הדגיש כי גם הציבור הליטאי תורם לקרן, וכי ישיבות רבות, ובהן ישיבות קטנות שאינן מוכרות לציבור הרחב, זקוקות לסיוע. לדבריו, הקרן מתנהלת באמצעות מנגנוני ניהול ופיקוח, וכל חלוקת כספים נעשית בהתאם לתקנון.

שטארק התייחס גם לחלוקת אלף שקלים נוספים לכל אברך, מעבר לחלוקה הקבועה של הקרן. לדבריו, קבוצת גבירים החליטה לאחר הבחירות להוסיף את הסכום, בין היתר על רקע האווירה הציבורית וההסתה כלפי הציבור החרדי.

״אין תחליף למדינה״

בשיחה על התלות של המגזר החרדי בתרומות, בקצבאות ובהנחות, אמר שטארק כי אף שהקרן מצליחה לסייע לישיבות ולאברכים, אין בכך תחליף לתמיכה של המדינה.

לדבריו, המגזר החרדי מתמודד עם פער בין ההוצאות להכנסות, ונזקק לאורך זמן לקצבאות, להנחות ולתרומות. הוא ציין כי גם הסיוע שמגיע מהמדינה, לרבות הנחות בארנונה וסבסוד מעונות, אינו יכול להימשך ללא הגבלה.

שטארק הדגיש כי מסעות הרבנים לגיוס כספים אינם פתרון שניתן להסתמך עליו לאורך זמן, וכי גם המנגנון הקיים של הקרן אינו יכול להחליף את הצורך בהתנהלות כלכלית יציבה.

עיתונאי ואחיו חבר הכנסת

לקראת סיום הריאיון התייחס שטארק גם למורכבות בעבודתו העיתונאית בעקבות כניסת אחיו לכנסת. לדבריו, במהלך מערכת הבחירות הוא מתח ביקורת על יהדות התורה, ובשל כך היו מי שטענו בפניו כי הוא פוגע באחיו.

שטארק סיפר כי שוחח עם אחיו על הדברים, והבהיר כי הוא אינו מתכוון לכתוב נגדו. עם זאת, הוא הדגיש כי אחיו אינו מתדרך אותו וכי הוא מנהל את עבודתו באופן עצמאי.

לדבריו, במשך שנים אחיו היה כתובת עבור אנשים שנפגעו, לרבות רבנים, שביקשו ממנו להשפיע על עבודתו העיתונאית. שטארק ציין כי הוא משתדל לשמור על הפרדה בין עבודתו לבין הקשר המשפחתי, וכי אינו מתכוון לכתוב נגד אחיו או בעדו.

עורך ומפיק: איתי סופרין

טכנאי: מיכאל אולשוונג

 

העיתונאי יוסי שטארק, מ״רגע״ ומ״במרכז העניינים״, סיפר על מסע הרבנים לגיוס כספים לקרן עולם התורה, על ביטול הביקורים בבלגיה ובווינה ועל חלוקת הכספים לאברכים. לדבריו, לצד התרומות והסיוע שמצליחה הקרן לגייס, המגזר החרדי אינו יכול להסתמך על מנגנוני התרומות בלבד.
מסע גיוס הכספים של בכירי הרבנים במגזר החרדי ללונדון הסתיים, לאחר שהרבנים ביקשו לגייס כ-20 מיליון דולר לקרן עולם התורה. העיתונאי&nbsp; יוסי שטארק, מ״רגע״ ומ״במרכז העניינים״, סיפר בתוכניתו של מנדי גרוזמן בכאן מורשת&nbsp; על המסע, על ביטול הביקורים המתוכננים בבלגיה ובווינה ועל ההתנהלות הכלכלית של הקרן.
לדבריו, המסעות הללו הופכים בשנים האחרונות לקשים יותר ויותר, כאשר מנהיגי ציבור חרדי גדול נאלצים לצאת שוב ושוב לחו״ל כדי לגייס כספים עבור עולם הישיבות. בין הרבנים שהשתתפו במסע היו הרב משה הלל הירש, שהיה מיוזמי הקרן ולא רצה בתחילה לצאת הפעם, הרב דוד כהן והאדמו״ר מרחמסטריווקא. הרב הירש אף פרש באמצע המסע, אך בסופו של דבר השתתף בו.
היעד הפעם היה גיוס של כ-20 מיליון דולר, והמסע כלל ביקורים בלונדון ובצרפת. התוכנית להגיע גם לבלגיה ולווינה בוטלה. לדברי שטארק, הסיבה הרשמית שנמסרה בקרן עולם התורה היא שנגידים רבים ביקשו לקיים דינרים אישיים בביתם, ולכן לא נותר מקום בלוח הזמנים. הביקורים במדינות הללו צפויים להתקיים במועד אחר.
שטארק תיאר את קבלת הרבנים בלונדון כאירוע יוצא דופן. לדבריו, אלפי אנשים המתינו להם ברחובות, עם שטיח אדום וגינוני מלכות, מוזיקה חסידית ושירה. הוא ציין כי גם בביקורים קודמים נרשמה קבלת פנים גדולה, אך הפעם התיעודים שהופצו ברשתות המחישו את היקף ההתרגשות וההתלהבות.
הליטאים מנהלים את הקרן, גם החסידים משתתפים
בהתייחס לשאלה מדוע קרן עולם התורה מזוהה בעיקר עם הציבור הליטאי, הסביר שטארק כי בשנים האחרונות התפתחו הסדרים שונים בין החסידויות לבין הקרן. לדבריו, האדמו״ר מגור החליט בעבר לגייס כספים באופן עצמאי, אך חסידויות אחרות התקשרו עם הליטאים, שבפועל מנהלים את הכספים.
עם זאת, הוא הדגיש כי גם הציבור הליטאי תורם לקרן, וכי ישיבות רבות, ובהן ישיבות קטנות שאינן מוכרות לציבור הרחב, זקוקות לסיוע. לדבריו, הקרן מתנהלת באמצעות מנגנוני ניהול ופיקוח, וכל חלוקת כספים נעשית בהתאם לתקנון.
שטארק התייחס גם לחלוקת אלף שקלים נוספים לכל אברך, מעבר לחלוקה הקבועה של הקרן. לדבריו, קבוצת גבירים החליטה לאחר הבחירות להוסיף את הסכום, בין היתר על רקע האווירה הציבורית וההסתה כלפי הציבור החרדי.
״אין תחליף למדינה״
בשיחה על התלות של המגזר החרדי בתרומות, בקצבאות ובהנחות, אמר שטארק כי אף שהקרן מצליחה לסייע לישיבות ולאברכים, אין בכך תחליף לתמיכה של המדינה.
לדבריו, המגזר החרדי מתמודד עם פער בין ההוצאות להכנסות, ונזקק לאורך זמן לקצבאות, להנחות ולתרומות. הוא ציין כי גם הסיוע שמגיע מהמדינה, לרבות הנחות בארנונה וסבסוד מעונות, אינו יכול להימשך ללא הגבלה.
שטארק הדגיש כי מסעות הרבנים לגיוס כספים אינם פתרון שניתן להסתמך עליו לאורך זמן, וכי גם המנגנון הקיים של הקרן אינו יכול להחליף את הצורך בהתנהלות כלכלית יציבה.
עיתונאי ואחיו חבר הכנסת
לקראת סיום הריאיון התייחס שטארק גם למורכבות בעבודתו העיתונאית בעקבות כניסת אחיו לכנסת. לדבריו, במהלך מערכת הבחירות הוא מתח ביקורת על יהדות התורה, ובשל כך היו מי שטענו בפניו כי הוא פוגע באחיו.
שטארק סיפר כי שוחח עם אחיו על הדברים, והבהיר כי הוא אינו מתכוון לכתוב נגדו. עם זאת, הוא הדגיש כי אחיו אינו מתדרך אותו וכי הוא מנהל את עבודתו באופן עצמאי.
לדבריו, במשך שנים אחיו היה כתובת עבור אנשים שנפגעו, לרבות רבנים, שביקשו ממנו להשפיע על עבודתו העיתונאית. שטארק ציין כי הוא משתדל לשמור על הפרדה בין עבודתו לבין הקשר המשפחתי, וכי אינו מתכוון לכתוב נגד אחיו או בעדו.
עורך ומפיק: איתי סופרין
טכנאי: מיכאל אולשוונג
&nbsp;

מבצע "פסגת האש": מה המשמעות של חיסול בלב קטר?

כאן מורשת

Social links

Recent clips