בפינת  "הפרלמנט"  אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת התייחס עו"ד הרב יהושע פפר לחוק יסוד לימוד התורה, מתח ביקורת על השימוש הפוליטי בערכי התורה, והזהיר מפני החרפת המאבק נגד מוסדות הממ"ח בעקבות דבריו של הרב דוד הירש.

הרב יהושע פפר,מאתר  "צריך עיון", חשף בריאיון בפינת ת "הפרלמנט" כי לאורך השנים, ואף בתקופה האחרונה, קיבל מספר הצעות להצטרף למערכת הפוליטית. לדבריו, אף שהוא מבין את הרצון לגייס דמויות ציבוריות בעלות חזון והשפעה, הוא אינו רואה את עתידו בפוליטיקה.

"כן, גם בזמן האחרון היו פניות", אמר. "מחפשים אנשים שיש להם בשורה ותקווה, אבל מעולם לא ראיתי את הייעוד שלי בתחום הפוליטי. לקראת כל מערכת בחירות יש ניסיונות להקים מסגרות חדשות, אך עד היום בחרתי שלא להצטרף."

בהמשך התייחס פפר לחוק יסוד לימוד התורה, שאושר לאחרונה בקריאה ראשונה, ואמר כי בנוסחו המעודכן הוא כמעט ואינו כולל משמעות משפטית ממשית. לדבריו, הנוסח המקורי היה בעל השלכות נורמטיביות רחבות יותר, משום שביקש לעגן את מעמדם של לומדי התורה באופן הדומה למעמדם של מי שמשרתים את המדינה במסגרות אחרות.

לדבריו, הנוסח שאושר מצהיר בעיקר על חשיבות לימוד התורה ועל הצורך לאזן ערך זה מול ערכי יסוד נוספים של המדינה, אך אינו קובע זכויות או השלכות מעשיות. "מצד אחד אין בו הוראה נורמטיבית, ומצד שני כולם יודעים מה מטרתו הפוליטית", אמר. "יש בכך ממד בעייתי, משום שלא ראוי להשתמש בדברי תורה לצרכים אינטרסנטיים."

פפר אף הוסיף כי אילו ביקשו באמת לעגן את מעמדה של התורה, היה נכון יותר לחוקק "חוק יסוד תורה" ולא "חוק יסוד לימוד התורה", שיבטא את מקומה של התורה כמערכת ערכית שלמה ולא רק את ערך הלימוד.

לקראת סיום הריאיון התייחס פפר לדבריו של הרב דוד הירש בנוגע לשימוש באינטרנט מסונן לצורכי עבודה. לדבריו, ההכרה בכך שאינטרנט מסונן לצורכי פרנסה הוא חלק מהמציאות אינה החידוש המרכזי, שכן בפועל מוסדות חרדיים רבים כבר מכירים בכך.

עם זאת, הוא הדגיש כי החידוש המשמעותי בדברי הרב הירש הוא הקריאה לעובדים במוסדות הממ"ח להתפטר ממשרותיהם. "זו רעידת אדמה", אמר. "לא מקובל שרבנים מורים לאנשים לעזוב את מקום עבודתם בשל שיקול אידיאולוגי, במיוחד כאשר מדובר בפרנסה. בעבר הייתה גישה מתונה יותר, וניתנו היתרים לעבוד במסגרות שונות."

לדבריו, הקריאה הזו מסמנת החרפה משמעותית במאבק נגד מוסדות החינוך הממלכתיים-חרדיים, ומלמדת כי המאבק האידיאולוגי סביבם עולה מדרגה. "לא מדובר באמירה שגרתית", סיכם. "כשמבקשים מאנשים לפגוע בפרנסתם בשם המאבק, זו אינדיקציה לכך שמתחולל שינוי עמוק בגישה."

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

בפינת&nbsp; "הפרלמנט"&nbsp; אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת התייחס עו"ד הרב יהושע פפר לחוק יסוד לימוד התורה, מתח ביקורת על השימוש הפוליטי בערכי התורה, והזהיר מפני החרפת המאבק נגד מוסדות הממ"ח בעקבות דבריו של הרב דוד הירש.
הרב יהושע פפר,מאתר&nbsp; "צריך עיון", חשף בריאיון בפינת ת "הפרלמנט" כי לאורך השנים, ואף בתקופה האחרונה, קיבל מספר הצעות להצטרף למערכת הפוליטית. לדבריו, אף שהוא מבין את הרצון לגייס דמויות ציבוריות בעלות חזון והשפעה, הוא אינו רואה את עתידו בפוליטיקה.
"כן, גם בזמן האחרון היו פניות", אמר. "מחפשים אנשים שיש להם בשורה ותקווה, אבל מעולם לא ראיתי את הייעוד שלי בתחום הפוליטי. לקראת כל מערכת בחירות יש ניסיונות להקים מסגרות חדשות, אך עד היום בחרתי שלא להצטרף."
בהמשך התייחס פפר לחוק יסוד לימוד התורה, שאושר לאחרונה בקריאה ראשונה, ואמר כי בנוסחו המעודכן הוא כמעט ואינו כולל משמעות משפטית ממשית. לדבריו, הנוסח המקורי היה בעל השלכות נורמטיביות רחבות יותר, משום שביקש לעגן את מעמדם של לומדי התורה באופן הדומה למעמדם של מי שמשרתים את המדינה במסגרות אחרות.
לדבריו, הנוסח שאושר מצהיר בעיקר על חשיבות לימוד התורה ועל הצורך לאזן ערך זה מול ערכי יסוד נוספים של המדינה, אך אינו קובע זכויות או השלכות מעשיות. "מצד אחד אין בו הוראה נורמטיבית, ומצד שני כולם יודעים מה מטרתו הפוליטית", אמר. "יש בכך ממד בעייתי, משום שלא ראוי להשתמש בדברי תורה לצרכים אינטרסנטיים."
פפר אף הוסיף כי אילו ביקשו באמת לעגן את מעמדה של התורה, היה נכון יותר לחוקק "חוק יסוד תורה" ולא "חוק יסוד לימוד התורה", שיבטא את מקומה של התורה כמערכת ערכית שלמה ולא רק את ערך הלימוד.
לקראת סיום הריאיון התייחס פפר לדבריו של הרב דוד הירש בנוגע לשימוש באינטרנט מסונן לצורכי עבודה. לדבריו, ההכרה בכך שאינטרנט מסונן לצורכי פרנסה הוא חלק מהמציאות אינה החידוש המרכזי, שכן בפועל מוסדות חרדיים רבים כבר מכירים בכך.
עם זאת, הוא הדגיש כי החידוש המשמעותי בדברי הרב הירש הוא הקריאה לעובדים במוסדות הממ"ח להתפטר ממשרותיהם. "זו רעידת אדמה", אמר. "לא מקובל שרבנים מורים לאנשים לעזוב את מקום עבודתם בשל שיקול אידיאולוגי, במיוחד כאשר מדובר בפרנסה. בעבר הייתה גישה מתונה יותר, וניתנו היתרים לעבוד במסגרות שונות."
לדבריו, הקריאה הזו מסמנת החרפה משמעותית במאבק נגד מוסדות החינוך הממלכתיים-חרדיים, ומלמדת כי המאבק האידיאולוגי סביבם עולה מדרגה. "לא מדובר באמירה שגרתית", סיכם. "כשמבקשים מאנשים לפגוע בפרנסתם בשם המאבק, זו אינדיקציה לכך שמתחולל שינוי עמוק בגישה."
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;