בעקבות ההחלטה הלילית של הקבינט להרחיב את הפעולה הצבאית בעזה, שוב מגויסים עשרות אלפי אנשי מילואים.מנדי גרוזמן שוחח בכאן מורשת עם  נעמי ובועז אלשטיין, תושבי בית רימון והורים לארבעה ילדים. מאז תחילת המלחמה, בועז שירת כבר כ-250 ימי מילואים. נעמי פעילה בפורום "שותפות לשירות", פורום של נשים דתיות הקורא לשותפות רחבה יותר בנטל השירות הצבאי.

נעמי: "הפורום שלנו נולד מתוך הבנה שמדובר ברגע היסטורי. זו לא עוד מלחמה – זו נקודת מפנה. הצבא פשוט זקוק לעוד חיילים. אין מספיק כוח אדם, והמחיר האישי כבד. בועז יוצא לשירות פעם בשבועיים – הילדים רואים אותו לעיתים רחוקות, וזה קשה מאוד".

בועז: "בהתחלה היה קשה מאוד גם בזוגיות וגם מול הילדים, אבל התרגלנו. כולנו – גם בבית, גם בקהילה – מתנהלים סביב המציאות הזו. אבל זה לא אמור להיות המצב".

נעמי: "היישוב שלנו – בית רימון – התגייס כולו. מתוך 300 משפחות, היו בתחילת המלחמה כ-100 מגויסים. כן, זה קשה, אבל גם מרגש. למדנו על כוחה של קהילה, וגם על המקום שלנו כמשפחה וכפרטים בתקופה הזו. שאלנו שאלות אמוניות, ציוניות וקהילתיות עמוקות".

על הפורום "שותפות לשירות":
נעמי מסבירה שהצטרפה לפורום מתוך חיבור לרוחו: "המסר הוא לא הפרדה – אלא חיבור. גם הציבור הדתי והחרדי צריך להיות חלק מהמאמץ. אנחנו, הנשים, נשארות בבית ומנהלות את הכל, וזה נותן לנו מקום לשאול שאלות ולעורר שינוי – מתוך דאגה ואחריות. המטרה היא שצה"ל יוכל להכיל גם אוכלוסיות דתיות וחרדיות, וזה אינטרס של כולנו".

ומה לגבי הנשים החרדיות?
"יצא לי לשוחח עם נשים חרדיות. יש רצון – אבל גם צורך בהובלה מההנהגה. הן מבקשות לגיטימציה. המסר שלנו מופנה לכולם – לא רק לציבור הדתי-לאומי – אלא לכל מי שרוצה לחיות כאן ולהיות חלק מהעם הזה".

בועז מסכם: "כחייל דתי, אני זוכר את חברי, הרב אבי גולדברג, שנפל בקרב. השירות הזה הוא שליחות – שלנו כמשפחה, ושל כולנו כעם".

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר

קרדיט תמונה:תומר נאוברג  פלאש 90