על ההצגה דונה

מגיש - מנדי גרוזמן

עורך - איתי סופרין

מפיקה - עדי אסתר שטרנליכט 

על ההצגה דונה
מגיש - מנדי גרוזמן
עורך - איתי סופרין
מפיקה - עדי אסתר שטרנליכט&nbsp;

כאן מורשת

ארז ביטון

ראש פורום הכלכלנים למען הדמוקרטיה: כ-50 אלף ישראלים עוזבים מדי שנה לתקופה ממושכת מאז 2023; לדבריו, נרשמת עלייה חדה במיוחד בקרב רופאים, אקדמאים ובעלי השכלה גבוהה

פרופ' איתי עטר, פרופסור לכלכלה בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב וראש פורום הכלכלנים למען הדמוקרטיה, הציג נתונים ממחקר העוקב אחר היקף ההגירה מישראל בין השנים 2009–2025. לדבריו,  אצל מנדי גרוזמן בכאן מורשת, מאז שנת 2023 נרשמה עלייה חדה במספר הישראלים העוזבים את המדינה לתקופה של למעלה משנה.

לדבריו, בעוד שבין השנים 2009–2019 עמדה ההגירה השלילית נטו על כ-10,000 ישראלים בשנה, מאז 2023 עומד המספר על כ-30,000 בשנה – פי שלושה. עוד ציין כי בכל אחת מהשנים 2023, 2024 ו-2025 עזבו כ-50 אלף ישראלים לתקופה ממושכת, כאשר הנתונים לשנת 2025 עדיין ראשוניים.

עטר טען כי העלייה בהגירה החלה כבר בחודשי הקיץ של 2023, עוד לפני מתקפת 7 באוקטובר, ולכן להערכתו לא ניתן לייחס את התופעה למלחמה בלבד. לדבריו, המחקר אינו בוחן את מניעי העוזבים, אך הוא סבור כי גם המשבר הפוליטי והמחאה סביב הרפורמה המשפטית היו בין הגורמים שהשפיעו על חלק מהמהגרים, ובהמשך הצטרפה גם השפעת המלחמה.

לדבריו, המחקר מתבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומנתח רק ישראלים שחיו בארץ לפחות שלוש שנים, ולכן אינו כולל עולים חדשים שעזבו זמן קצר לאחר עלייתם. עוד ציין כי במקביל נרשמה ירידה במספר העולים לישראל, שלדבריו הסתכם בכ-20 אלף בשנת 2025.

עטר הדגיש כי אחד הממצאים המדאיגים הוא העלייה בעזיבת בעלי ההשכלה הגבוהה. לדבריו, נרשמה קפיצה במספר הרופאים, המהנדסים והאקדמאים שעזבו את ישראל. הוא ציין כי בשנים 2023–2024 עזבו כ-1,000 רופאים, וב-2025 נוספו כ-500 נוספים, כאשר בקרוב יפורסם דוח מפורט שיציג פילוח לפי תחומי התמחות רפואיים.

לדבריו, ישראל עדיין אינה מצויה במצב של קריסה, אך אם מגמת ההגירה תימשך לאורך זמן היא עלולה להפוך לאיום משמעותי על הכלכלה, מערכת הבריאות והחוסן הלאומי. הוא הזכיר מדינות כמו ונצואלה, טורקיה, דרום אפריקה ולבנון כדוגמאות למדינות שחוו בריחת מוחות ממושכת, והזהיר כי יש לעצור את המגמה לפני שתחריף.

במהלך הריאיון הדגיש עטר כי כל עזיבה של אנשי מקצוע בכירים עלולה לעודד אחרים ללכת בעקבותיהם, ולכן יש חשיבות רבה לבלימת התהליך כבר בשלב הנוכחי.

עורך :איתי סופרין

מפיקה :עדי אסתר שטרנליכט 

ראש פורום הכלכלנים למען הדמוקרטיה: כ-50 אלף ישראלים עוזבים מדי שנה לתקופה ממושכת מאז 2023; לדבריו, נרשמת עלייה חדה במיוחד בקרב רופאים, אקדמאים ובעלי השכלה גבוהה
פרופ' איתי עטר, פרופסור לכלכלה בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב וראש פורום הכלכלנים למען הדמוקרטיה, הציג נתונים ממחקר העוקב אחר היקף ההגירה מישראל בין השנים 2009&ndash;2025. לדבריו,&nbsp; אצל מנדי גרוזמן בכאן מורשת, מאז שנת 2023 נרשמה עלייה חדה במספר הישראלים העוזבים את המדינה לתקופה של למעלה משנה.
לדבריו, בעוד שבין השנים 2009&ndash;2019 עמדה ההגירה השלילית נטו על כ-10,000 ישראלים בשנה, מאז 2023 עומד המספר על כ-30,000 בשנה &ndash; פי שלושה. עוד ציין כי בכל אחת מהשנים 2023, 2024 ו-2025 עזבו כ-50 אלף ישראלים לתקופה ממושכת, כאשר הנתונים לשנת 2025 עדיין ראשוניים.
עטר טען כי העלייה בהגירה החלה כבר בחודשי הקיץ של 2023, עוד לפני מתקפת 7 באוקטובר, ולכן להערכתו לא ניתן לייחס את התופעה למלחמה בלבד. לדבריו, המחקר אינו בוחן את מניעי העוזבים, אך הוא סבור כי גם המשבר הפוליטי והמחאה סביב הרפורמה המשפטית היו בין הגורמים שהשפיעו על חלק מהמהגרים, ובהמשך הצטרפה גם השפעת המלחמה.
לדבריו, המחקר מתבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומנתח רק ישראלים שחיו בארץ לפחות שלוש שנים, ולכן אינו כולל עולים חדשים שעזבו זמן קצר לאחר עלייתם. עוד ציין כי במקביל נרשמה ירידה במספר העולים לישראל, שלדבריו הסתכם בכ-20 אלף בשנת 2025.
עטר הדגיש כי אחד הממצאים המדאיגים הוא העלייה בעזיבת בעלי ההשכלה הגבוהה. לדבריו, נרשמה קפיצה במספר הרופאים, המהנדסים והאקדמאים שעזבו את ישראל. הוא ציין כי בשנים 2023&ndash;2024 עזבו כ-1,000 רופאים, וב-2025 נוספו כ-500 נוספים, כאשר בקרוב יפורסם דוח מפורט שיציג פילוח לפי תחומי התמחות רפואיים.
לדבריו, ישראל עדיין אינה מצויה במצב של קריסה, אך אם מגמת ההגירה תימשך לאורך זמן היא עלולה להפוך לאיום משמעותי על הכלכלה, מערכת הבריאות והחוסן הלאומי. הוא הזכיר מדינות כמו ונצואלה, טורקיה, דרום אפריקה ולבנון כדוגמאות למדינות שחוו בריחת מוחות ממושכת, והזהיר כי יש לעצור את המגמה לפני שתחריף.
במהלך הריאיון הדגיש עטר כי כל עזיבה של אנשי מקצוע בכירים עלולה לעודד אחרים ללכת בעקבותיהם, ולכן יש חשיבות רבה לבלימת התהליך כבר בשלב הנוכחי.
עורך :איתי סופרין
מפיקה :עדי אסתר שטרנליכט&nbsp;

  מחקר: זינוק בהגירת ישראלים מאז 2023; פרופ' איתי עטר מזהיר מפני בריחת מוחות 

 גבי נעמן: "הצפון חזר לשגרה בזכות צה"ל שפועל בתוך לבנון"; קורא להחמיר את הנהלים המבצעיים, מזהיר מהסתננויות בלתי חוקיות ותומך בהקמת ממשלת אחדות לאחר הבחירות.

ראש מועצת שלומי, גבי נעמן, התייחס  בראיון אצל מנדי גרוזמן בכאן מורשת לנפילתם של שני קציני צה"ל בלבנון, הביע תנחומים למשפחותיהם וסיפר על היכרותו עם אחד מהם, הראל בירנשטוק ז"ל, ששירת באזור שלומי והיה מעורב בפעילות הביטחון הקהילתית ביישוב.

לדבריו, האירוע ממחיש כי חיזבאללה ממשיך לפעול גם בתקופת הפסקת האש. נעמן טען כי יש להקפיד ביתר שאת על הנהלים המבצעיים, במיוחד בכל הנוגע לכניסה למבנים, וקרא לבצע בדיקות מוקדמות באמצעות רחפנים, כלבים ואמצעים נוספים לפני כניסת כוחות.

באשר למצב הביטחוני בצפון, אמר כי שלומי ויישובי קו העימות חזרו לשגרת חיים מלאה. לדבריו, מערכת החינוך, הקייטנות והפעילות הציבורית מתקיימות כסדרן, וכי מי שצריך לחשוש הוא חיזבאללה ולא תושבי הצפון.

נעמן התריע גם מפני תופעת השוהים הבלתי חוקיים באזור. לדבריו, בחודש האחרון נתפסו בשלומי כ-15 מסתננים, רובם מאזור ג'נין, והוא קרא למשטרה להגביר את האכיפה ולמנוע את הימצאותם ביישובי הצפון, בטענה שהם עלולים להוות סיכון ביטחוני.

בהתייחס להמשך הלחימה בלבנון אמר כי השגרה בצפון מתאפשרת בזכות נוכחות צה"ל בשטח לבנון, אך הדגיש כי אין לראות בכך מצב קבוע. לדבריו, "צה"ל לא צריך לצאת משם עד שחיזבאללה יתפרק", והוסיף כי יש להשלים את פירוק הארגון כדי לאפשר ביטחון ארוך טווח לתושבי הצפון.

נעמן התייחס גם לעומס המוטל על משרתי המילואים וקרא לחלוקה שוויונית של הנטל. לדבריו, כל אזרח בישראל צריך לשאת באחריות לשירות, ובכלל זה גם הציבור החרדי.

לקראת הבחירות הביע תמיכה בהמשך כהונתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אך הבהיר כי הוא מתנגד להמשך קיומה של ממשלה צרה. לדבריו, הממשלה הבאה צריכה להיות ממשלת אחדות לאומית רחבה, שתשלב את כלל הכוחות הציוניים ותפעל לחיזוק החברה והביטחון בישראל.

עורך :איתי סופרין

מפיקה : עדי אסתר שטרנליכט 

&nbsp;גבי נעמן: "הצפון חזר לשגרה בזכות צה"ל שפועל בתוך לבנון"; קורא להחמיר את הנהלים המבצעיים, מזהיר מהסתננויות בלתי חוקיות ותומך בהקמת ממשלת אחדות לאחר הבחירות.
ראש מועצת שלומי, גבי נעמן, התייחס&nbsp; בראיון אצל מנדי גרוזמן בכאן מורשת לנפילתם של שני קציני צה"ל בלבנון, הביע תנחומים למשפחותיהם וסיפר על היכרותו עם אחד מהם, הראל בירנשטוק ז"ל, ששירת באזור שלומי והיה מעורב בפעילות הביטחון הקהילתית ביישוב.
לדבריו, האירוע ממחיש כי חיזבאללה ממשיך לפעול גם בתקופת הפסקת האש. נעמן טען כי יש להקפיד ביתר שאת על הנהלים המבצעיים, במיוחד בכל הנוגע לכניסה למבנים, וקרא לבצע בדיקות מוקדמות באמצעות רחפנים, כלבים ואמצעים נוספים לפני כניסת כוחות.
באשר למצב הביטחוני בצפון, אמר כי שלומי ויישובי קו העימות חזרו לשגרת חיים מלאה. לדבריו, מערכת החינוך, הקייטנות והפעילות הציבורית מתקיימות כסדרן, וכי מי שצריך לחשוש הוא חיזבאללה ולא תושבי הצפון.
נעמן התריע גם מפני תופעת השוהים הבלתי חוקיים באזור. לדבריו, בחודש האחרון נתפסו בשלומי כ-15 מסתננים, רובם מאזור ג'נין, והוא קרא למשטרה להגביר את האכיפה ולמנוע את הימצאותם ביישובי הצפון, בטענה שהם עלולים להוות סיכון ביטחוני.
בהתייחס להמשך הלחימה בלבנון אמר כי השגרה בצפון מתאפשרת בזכות נוכחות צה"ל בשטח לבנון, אך הדגיש כי אין לראות בכך מצב קבוע. לדבריו, "צה"ל לא צריך לצאת משם עד שחיזבאללה יתפרק", והוסיף כי יש להשלים את פירוק הארגון כדי לאפשר ביטחון ארוך טווח לתושבי הצפון.
נעמן התייחס גם לעומס המוטל על משרתי המילואים וקרא לחלוקה שוויונית של הנטל. לדבריו, כל אזרח בישראל צריך לשאת באחריות לשירות, ובכלל זה גם הציבור החרדי.
לקראת הבחירות הביע תמיכה בהמשך כהונתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אך הבהיר כי הוא מתנגד להמשך קיומה של ממשלה צרה. לדבריו, הממשלה הבאה צריכה להיות ממשלת אחדות לאומית רחבה, שתשלב את כלל הכוחות הציוניים ותפעל לחיזוק החברה והביטחון בישראל.
עורך :איתי סופרין
מפיקה : עדי אסתר שטרנליכט&nbsp;

 "ראש מועצת שלומי: "חייבים לפרק את חיזבאללה; הממשלה הבאה צריכה להיות ממשלת אחדות

רון פיינר טוען כי המחאה מול משרדי מפלגת הציונות הדתית הייתה חוקית ולא חסמה את היציאה; מאשים את השר בצלאל סמוטריץ' בעידוד אלימות מתנחלים באמצעות מדיניותו

רון פיינר, פעיל בתנועת "עומדים ביחד", התייחס  בראיון אצל מנדי גרוזמן בכאן מורשת למחאה שנערכה מול משרדי מפלגת הציונות הדתית, ודחה את הטענות שלפיהן עובדי המפלגה היו נצורים במשרדים.

לדבריו, המפגינים ישבו מחוץ לדלת המשרדים ולא נכנסו אליהם. הוא טען כי מהתיעודים ניתן לראות שעובדי המפלגה יכלו לפתוח את הדלת ולצאת באופן חופשי, והאשים את שר האוצר ויו"ר הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ', בניסיון להציג את עצמו כקורבן.

פיינר הסביר כי מטרת המחאה הייתה למחות נגד, לדבריו, העברת תקציבים לחוות חקלאיות ביהודה ושומרון, שלטענתו מהן יוצאות פעולות אלימות נגד פלסטינים. לדבריו, מדובר בכספי ציבור המשמשים, לטענתו, לעידוד אלימות הפוגעת גם בביטחון ישראל.

בהתייחס למיצג שבו צבעו המפגינים את ידיהם באדום, לאחר שהמראיין השווה אותו לתמונת המחבל מהלינץ' ברמאללה בשנת 2000, אמר פיינר כי לא חשב על ההשוואה הזו. לדבריו, מדובר באמצעי מחאה שנועד להמחיש את חומרת האלימות בשטח, וכי צבע מאכל ומים אינם חורגים, לדעתו, מגבולות המחאה הלגיטימית.

המראיין הציג בפניו את הטענה כי סמוטריץ' גינה בעבר בפומבי פעולות טרור יהודי וכי גורמי ביטחון ומערכת אכיפת החוק מטפלים באירועים כאלה. פיינר השיב כי, לטענתו, קיים פער בין ההצהרות לבין המדיניות בפועל. לדבריו, המדיניות שמוביל סמוטריץ' מעודדת את התופעה, והוא טען כי אמצעים וציוד שמועברים במסגרת פעילות הממשלה מגיעים גם לאנשים המבצעים מעשי אלימות.

כשנשאל האם הוא סבור שסמוטריץ' תומך במעשי האלימות, השיב בחיוב וטען כי עצם אי-שינוי המדיניות מעיד, לשיטתו, על תמיכה עקיפה בתופעה.

בהמשך הריאיון נשאל פיינר על תפיסתו המדינית ועל רקע התמיכה הרחבה בחמאס בסקרים ובאירועי שמחה לאחר מתקפת 7 באוקטובר. הוא השיב כי למרות המציאות הקשה, הפתרון היחיד להשגת ביטחון ארוך טווח הוא חתירה להסכם שלום ישראלי-פלסטיני, והזכיר את הסכם השלום עם מצרים כדוגמה לכך שגם לאחר עימותים קשים ניתן להגיע להסדר יציב.

בסיום הריאיון חזר פיינר וטען כי מחאה מול משרדי מפלגה היא חלק לגיטימי מהפעילות הדמוקרטית, משום שלדבריו מדובר בגורמים הקובעים את המדיניות ואת אופן חלוקת כספי הציבור. הוא שב והכחיש את הודעת מפלגת הציונות הדתית שלפיה העובדים היו נצורים במשרדים, וטען כי איש מהם לא נמנע מלצאת מהמקום.

עורך: איתי סופרין

מפיקה : עדי אסתר שטרנליכט 

רון פיינר טוען כי המחאה מול משרדי מפלגת הציונות הדתית הייתה חוקית ולא חסמה את היציאה; מאשים את השר בצלאל סמוטריץ' בעידוד אלימות מתנחלים באמצעות מדיניותו
רון פיינר, פעיל בתנועת "עומדים ביחד", התייחס&nbsp; בראיון אצל מנדי גרוזמן בכאן מורשת למחאה שנערכה מול משרדי מפלגת הציונות הדתית, ודחה את הטענות שלפיהן עובדי המפלגה היו נצורים במשרדים.
לדבריו, המפגינים ישבו מחוץ לדלת המשרדים ולא נכנסו אליהם. הוא טען כי מהתיעודים ניתן לראות שעובדי המפלגה יכלו לפתוח את הדלת ולצאת באופן חופשי, והאשים את שר האוצר ויו"ר הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ', בניסיון להציג את עצמו כקורבן.
פיינר הסביר כי מטרת המחאה הייתה למחות נגד, לדבריו, העברת תקציבים לחוות חקלאיות ביהודה ושומרון, שלטענתו מהן יוצאות פעולות אלימות נגד פלסטינים. לדבריו, מדובר בכספי ציבור המשמשים, לטענתו, לעידוד אלימות הפוגעת גם בביטחון ישראל.
בהתייחס למיצג שבו צבעו המפגינים את ידיהם באדום, לאחר שהמראיין השווה אותו לתמונת המחבל מהלינץ' ברמאללה בשנת 2000, אמר פיינר כי לא חשב על ההשוואה הזו. לדבריו, מדובר באמצעי מחאה שנועד להמחיש את חומרת האלימות בשטח, וכי צבע מאכל ומים אינם חורגים, לדעתו, מגבולות המחאה הלגיטימית.
המראיין הציג בפניו את הטענה כי סמוטריץ' גינה בעבר בפומבי פעולות טרור יהודי וכי גורמי ביטחון ומערכת אכיפת החוק מטפלים באירועים כאלה. פיינר השיב כי, לטענתו, קיים פער בין ההצהרות לבין המדיניות בפועל. לדבריו, המדיניות שמוביל סמוטריץ' מעודדת את התופעה, והוא טען כי אמצעים וציוד שמועברים במסגרת פעילות הממשלה מגיעים גם לאנשים המבצעים מעשי אלימות.
כשנשאל האם הוא סבור שסמוטריץ' תומך במעשי האלימות, השיב בחיוב וטען כי עצם אי-שינוי המדיניות מעיד, לשיטתו, על תמיכה עקיפה בתופעה.
בהמשך הריאיון נשאל פיינר על תפיסתו המדינית ועל רקע התמיכה הרחבה בחמאס בסקרים ובאירועי שמחה לאחר מתקפת 7 באוקטובר. הוא השיב כי למרות המציאות הקשה, הפתרון היחיד להשגת ביטחון ארוך טווח הוא חתירה להסכם שלום ישראלי-פלסטיני, והזכיר את הסכם השלום עם מצרים כדוגמה לכך שגם לאחר עימותים קשים ניתן להגיע להסדר יציב.
בסיום הריאיון חזר פיינר וטען כי מחאה מול משרדי מפלגה היא חלק לגיטימי מהפעילות הדמוקרטית, משום שלדבריו מדובר בגורמים הקובעים את המדיניות ואת אופן חלוקת כספי הציבור. הוא שב והכחיש את הודעת מפלגת הציונות הדתית שלפיה העובדים היו נצורים במשרדים, וטען כי איש מהם לא נמנע מלצאת מהמקום.
עורך: איתי סופרין
מפיקה : עדי אסתר שטרנליכט&nbsp;

ארז ביטון

כאן מורשת

Social links

Recent clips