 

לא רעב ללחם: הלחם, הרעב והרוח בפרשת וייגש

ד"ר יוסף פריאל ב״שיר בפרשה״: מהאחים שאוכלים לחם ליד הבור ועד לישי ריבו – החומר, הרוח והכמיהה לדבר ה׳

בפינת ״שיר בפרשה״ עם בני טיטלבוים בכאן מורשת, ביקש ד״ר יוסף פריאל, מרצה לתנ״ך ולזמר עברי באוניברסיטת בר־אילן, להתבונן בפרשת וייגש מזווית לא צפויה: הלחם.

לדבריו, הדרמה הגדולה של סיפור יוסף ואחיו מלווה שוב ושוב בלחם – מהאחים שיושבים לאכול לחם בעוד יוסף זועק מן הבור, דרך הסעודה שיוסף עורך לאחיו במצרים, ועד זעקת המצרים עצמם: “תן לנו לחם”. שבע פעמים מופיעה המילה לחם בסיום הפרשה, מספר שאינו מקרי.

מתוך העיסוק בלחם, עובר פריאל אל הפסוק הידוע מעמוס: “הנה ימים באים נאום ה׳ אלוקים, והשלחתי רעב בארץ – לא רעב ללחם ולא צמא למים, כי אם לשמוע את דברי ה׳”. פסוק זה, לדבריו, מקבל ביטוי עכשווי בשירו של ישי ריבו “הנה ימים באים”.

פריאל מנתח את מילות השיר ומדגיש את אופיין החידתי: הקופה הראשית מול הספרייה הראשית, העיסוק במעשים, בתנועה ובחומרנות, אל מול החיפוש הרוחני. לדבריו, ריבו מצביע על מציאות שבה החומר משתלט על הרוח, אך בה בעת מבקש ללמד זכות על הדור – דור שמחפש את דרכו חזרה אל הרוח והאמונה, גם אם בדרכים אחרות.

בהקשר זה מזכיר פריאל את הגותו של הרב קוק, שראה בדור שנראה מרוחק מן הדת דור שמחפש את ה׳ באופן שונה. כך, “עליית התורה בספרייה הראשית” אינה סתירה לירידת הדורות, אלא תוצאה שלה.

בסיום הדברים קושר פריאל בין פרשת וייגש, זעקת הלחם במצרים, ושירתו של ישי ריבו: תקווה לימים שבהם הרעב והצמא יהיו לא ללחם בלבד, אלא לדבר אמת “המשביע את הלב”.

עורך : איתי סופרין

מפיקה : אירה וקסלר 

 

&nbsp;
לא רעב ללחם: הלחם, הרעב והרוח בפרשת וייגש
ד"ר יוסף פריאל ב״שיר בפרשה״: מהאחים שאוכלים לחם ליד הבור ועד לישי ריבו &ndash; החומר, הרוח והכמיהה לדבר ה׳
<hr dir="rtl" data-start="265" data-end="268">
בפינת ״שיר בפרשה״ עם בני טיטלבוים בכאן מורשת, ביקש ד״ר יוסף פריאל, מרצה לתנ״ך ולזמר עברי באוניברסיטת בר־אילן, להתבונן בפרשת וייגש מזווית לא צפויה: הלחם.
לדבריו, הדרמה הגדולה של סיפור יוסף ואחיו מלווה שוב ושוב בלחם &ndash; מהאחים שיושבים לאכול לחם בעוד יוסף זועק מן הבור, דרך הסעודה שיוסף עורך לאחיו במצרים, ועד זעקת המצרים עצמם: &ldquo;תן לנו לחם&rdquo;. שבע פעמים מופיעה המילה לחם בסיום הפרשה, מספר שאינו מקרי.
מתוך העיסוק בלחם, עובר פריאל אל הפסוק הידוע מעמוס: &ldquo;הנה ימים באים נאום ה׳ אלוקים, והשלחתי רעב בארץ &ndash; לא רעב ללחם ולא צמא למים, כי אם לשמוע את דברי ה׳&rdquo;. פסוק זה, לדבריו, מקבל ביטוי עכשווי בשירו של ישי ריבו &ldquo;הנה ימים באים&rdquo;.
פריאל מנתח את מילות השיר ומדגיש את אופיין החידתי: הקופה הראשית מול הספרייה הראשית, העיסוק במעשים, בתנועה ובחומרנות, אל מול החיפוש הרוחני. לדבריו, ריבו מצביע על מציאות שבה החומר משתלט על הרוח, אך בה בעת מבקש ללמד זכות על הדור &ndash; דור שמחפש את דרכו חזרה אל הרוח והאמונה, גם אם בדרכים אחרות.
בהקשר זה מזכיר פריאל את הגותו של הרב קוק, שראה בדור שנראה מרוחק מן הדת דור שמחפש את ה׳ באופן שונה. כך, &ldquo;עליית התורה בספרייה הראשית&rdquo; אינה סתירה לירידת הדורות, אלא תוצאה שלה.
בסיום הדברים קושר פריאל בין פרשת וייגש, זעקת הלחם במצרים, ושירתו של ישי ריבו: תקווה לימים שבהם הרעב והצמא יהיו לא ללחם בלבד, אלא לדבר אמת &ldquo;המשביע את הלב&rdquo;.
עורך : איתי סופרין
מפיקה : אירה וקסלר&nbsp;
&nbsp;

כאן מורשת

שיר בפרשה -  הנה ימים באים - ישי ריבו  

אודי טנא על סגירת התיק נגד יועצי ראש הממשלה: ביקורת חריפה על מערכת המשפט והקריאה לשינויים מבניים

יועץ האסטרטגיה ומנהל הקמפיינים אודי טנא התייח בפינתו אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת להחלטה לסגור את התיק נגד יועצי ראש הממשלה בפרשת הטרדת עד שלמה פילבר, ולמחלוקות הציבוריות סביב התנהלות היועצת המשפטית לממשלה.

טנא טען כי סגירת התיק מצטרפת לשורה של פרשות נוספות שבהן, לדבריו, נפתחים הליכים משפטיים בעלי פרופיל ציבורי גבוה שמסתיימים לבסוף ללא הרשעה:
“בסוף הכול מתחיל ברעש גדול ומסתיים בקול ענות חלושה”, אמר.

בהתייחסו לפרשה עצמה ציין כי מדובר באירוע שהתרחש לפני שנים, במסגרתו, לטענתו, יועצי ראש הממשלה השתמשו ברמקול והפגינו מול ביתו של פילבר. לדבריו, יש לבחון את האירוע גם על רקע אירועים מחאתיים אחרים שהתרחשו בישראל באותה תקופה.

בהמשך מתח ביקורת על היועצת המשפטית לממשלה וטען כי היא פועלת באופן עקבי נגד הממשלה:
“נראה שהיא מנסה בכל דרך”, אמר. “אם לא יהיו שינויים משמעותיים במערכת המשפט, נמשיך לראות את אותם עימותים חוזרים ונשנים”.

לדבריו, מערכת המשפט והייעוץ המשפטי הפכו, לטענתו, לשחקן אקטיבי בזירה הפוליטית:
“יש תחושה של הגשת עתירות באופן כמעט אוטומטי, עוד לפני שהאירועים עצמם מתבררים עד הסוף”.

במהלך הריאיון טען טנא כי יש צורך ברפורמות במערכת המשפט, וטען כי קיימת הסכמה רחבה על הצורך בשינויים, גם אם יש מחלוקת על היקפם ואופיים.

לקראת סיום השיחה אמר כי הפרשות החוזרות סביב מערכת המשפט מייצרות סדר יום ציבורי קבוע:
“היועצת המשפטית מספקת לנו כותרות כמעט כל שבוע”, אמר, והוסיף כי יש להפוך את השיח הציבורי סביב הנושא לפעולה פוליטית ממשית.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

אודי טנא על סגירת התיק נגד יועצי ראש הממשלה: ביקורת חריפה על מערכת המשפט והקריאה לשינויים מבניים
יועץ האסטרטגיה ומנהל הקמפיינים אודי טנא התייח בפינתו אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת להחלטה לסגור את התיק נגד יועצי ראש הממשלה בפרשת הטרדת עד שלמה פילבר, ולמחלוקות הציבוריות סביב התנהלות היועצת המשפטית לממשלה.
טנא טען כי סגירת התיק מצטרפת לשורה של פרשות נוספות שבהן, לדבריו, נפתחים הליכים משפטיים בעלי פרופיל ציבורי גבוה שמסתיימים לבסוף ללא הרשעה: &ldquo;בסוף הכול מתחיל ברעש גדול ומסתיים בקול ענות חלושה&rdquo;, אמר.
בהתייחסו לפרשה עצמה ציין כי מדובר באירוע שהתרחש לפני שנים, במסגרתו, לטענתו, יועצי ראש הממשלה השתמשו ברמקול והפגינו מול ביתו של פילבר. לדבריו, יש לבחון את האירוע גם על רקע אירועים מחאתיים אחרים שהתרחשו בישראל באותה תקופה.
בהמשך מתח ביקורת על היועצת המשפטית לממשלה וטען כי היא פועלת באופן עקבי נגד הממשלה: &ldquo;נראה שהיא מנסה בכל דרך&rdquo;, אמר. &ldquo;אם לא יהיו שינויים משמעותיים במערכת המשפט, נמשיך לראות את אותם עימותים חוזרים ונשנים&rdquo;.
לדבריו, מערכת המשפט והייעוץ המשפטי הפכו, לטענתו, לשחקן אקטיבי בזירה הפוליטית: &ldquo;יש תחושה של הגשת עתירות באופן כמעט אוטומטי, עוד לפני שהאירועים עצמם מתבררים עד הסוף&rdquo;.
במהלך הריאיון טען טנא כי יש צורך ברפורמות במערכת המשפט, וטען כי קיימת הסכמה רחבה על הצורך בשינויים, גם אם יש מחלוקת על היקפם ואופיים.
לקראת סיום השיחה אמר כי הפרשות החוזרות סביב מערכת המשפט מייצרות סדר יום ציבורי קבוע: &ldquo;היועצת המשפטית מספקת לנו כותרות כמעט כל שבוע&rdquo;, אמר, והוסיף כי יש להפוך את השיח הציבורי סביב הנושא לפעולה פוליטית ממשית.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;

היועצת המשפטית לממשלה מספקת כותרות כמעט מדי שבוע” -פינת טור אסטרטגי"

: מומחה מזהיר מהחרפת המשבר הכלכלי והשלכותיו על המשטר בריאיון לרדיו: דיווחים על מחסור, התייקרויות חדות ודיכוי ברחובות – לצד טענות כי המחאה עדיין אינה פורצת

בריאיון לתוכנית  הרדיו של בני טיטלבוים בכאן מורשת  התייחס אפי בנאי,מומחה לרשתות חברתיות למידע  שמופץ ברשתות מתוך המדינה, ותיאר החמרה משמעותית במצב הכלכלי והחברתי, לצד המשך שליטה הדוקה של המשטר.

לדבריו, המידע שמגיע מאיראן כולל סרטונים של אזרחים המצביעים על מחסור במוצרים בסיסיים ועל עליות מחירים חדות:
“מה שיוצא בעיקר מאיראן כרגע זה יוקר המחיה על סטרואידים”, אמר. “אנשים מצלמים מדפים חצי ריקים בסופר ומראים איך המחירים קפצו”.

הוא תיאר כי לפי הדיווחים ברשתות, חלק מהמוצרים הפכו יקרים במיוחד ביחס להכנסה הממוצעת, עד כדי כך שמשפחות מתקשות לרכוש מוצרי יסוד. לדבריו, ניכרת גם מגמה של שינוי בהרגלי הצריכה, כולל מעבר למזונות בסיסיים יותר.

עוד ציין כי קיימים דיווחים על מצוקה כלכלית קשה בשכבות החלשות ואף על תופעות של רעב באזורים מסוימים, לצד יוזמות מקומיות של חלוקת מזון.

בהמשך התייחס לדיווחים על פגיעה סביבתית הקשורה, לטענתו, למשבר בתחום ייצוא הנפט:
“מועלים סרטונים של דליפות נפט לים ופגיעה בחופים ובבעלי חיים”, אמר, והוסיף כי הדבר משקף את עומק הקושי הכלכלי של המדינה.

עם זאת, הדגיש כי למרות המצוקה, עדיין לא נרשמת התקוממות רחבת היקף נגד המשטר:
“אין כרגע מחאה משמעותית ברחובות”, אמר. “המשטר מפעיל מיליציות וכוחות שמייצרים הרתעה ופחד”.

לדבריו, השילוב בין מצוקה כלכלית, מגבלות על מחאה ודיכוי ביטחוני יוצר מצב נפיץ, אך כזה שעדיין לא מתפרץ לכדי שינוי פוליטי גלוי.

בסיום השיחה הוערך כי המשבר עלול להחריף אם לא יימצא פתרון מדיני או כלכלי, אך המומחה ציין כי להערכתו “המצב הנוכחי אינו בר קיימא לאורך זמן”.

עורך: איתי סופרין

מפיקה:  אירה וקסלר 

קרדיט תמונה: שאטרסטוק 

: מומחה מזהיר מהחרפת המשבר הכלכלי והשלכותיו על המשטר בריאיון לרדיו: דיווחים על מחסור, התייקרויות חדות ודיכוי ברחובות &ndash; לצד טענות כי המחאה עדיין אינה פורצת
בריאיון לתוכנית&nbsp; הרדיו של בני טיטלבוים בכאן מורשת &nbsp;התייחס אפי בנאי,מומחה לרשתות חברתיות למידע&nbsp; שמופץ ברשתות מתוך המדינה, ותיאר החמרה משמעותית במצב הכלכלי והחברתי, לצד המשך שליטה הדוקה של המשטר.
לדבריו, המידע שמגיע מאיראן כולל סרטונים של אזרחים המצביעים על מחסור במוצרים בסיסיים ועל עליות מחירים חדות: &ldquo;מה שיוצא בעיקר מאיראן כרגע זה יוקר המחיה על סטרואידים&rdquo;, אמר. &ldquo;אנשים מצלמים מדפים חצי ריקים בסופר ומראים איך המחירים קפצו&rdquo;.
הוא תיאר כי לפי הדיווחים ברשתות, חלק מהמוצרים הפכו יקרים במיוחד ביחס להכנסה הממוצעת, עד כדי כך שמשפחות מתקשות לרכוש מוצרי יסוד. לדבריו, ניכרת גם מגמה של שינוי בהרגלי הצריכה, כולל מעבר למזונות בסיסיים יותר.
עוד ציין כי קיימים דיווחים על מצוקה כלכלית קשה בשכבות החלשות ואף על תופעות של רעב באזורים מסוימים, לצד יוזמות מקומיות של חלוקת מזון.
בהמשך התייחס לדיווחים על פגיעה סביבתית הקשורה, לטענתו, למשבר בתחום ייצוא הנפט: &ldquo;מועלים סרטונים של דליפות נפט לים ופגיעה בחופים ובבעלי חיים&rdquo;, אמר, והוסיף כי הדבר משקף את עומק הקושי הכלכלי של המדינה.
עם זאת, הדגיש כי למרות המצוקה, עדיין לא נרשמת התקוממות רחבת היקף נגד המשטר: &ldquo;אין כרגע מחאה משמעותית ברחובות&rdquo;, אמר. &ldquo;המשטר מפעיל מיליציות וכוחות שמייצרים הרתעה ופחד&rdquo;.
לדבריו, השילוב בין מצוקה כלכלית, מגבלות על מחאה ודיכוי ביטחוני יוצר מצב נפיץ, אך כזה שעדיין לא מתפרץ לכדי שינוי פוליטי גלוי.
בסיום השיחה הוערך כי המשבר עלול להחריף אם לא יימצא פתרון מדיני או כלכלי, אך המומחה ציין כי להערכתו &ldquo;המצב הנוכחי אינו בר קיימא לאורך זמן&rdquo;.
עורך: איתי סופרין
מפיקה:&nbsp; אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה: שאטרסטוק&nbsp;

“יוקר המחיה באיראן על סטרואידים”

גיא  אביעד על מצב חמאס לאחר חיסולים ממוקדים: פגיעה בצמרת אך המשך פעילות, גיוס כוח אדם ושיקום תשתיות

רב סרן במילואים והיסטוריון צבאי גיא אביעד התייחס בריאיון  לבני טיטלבוים בכאן מורשת למצבו הנוכחי של חמאס ברצועת עזה, בעקבות חיסול בכירים מהזרוע הצבאית, וטען כי למרות הפגיעה בצמרת הארגון – הוא ממשיך לתפקד ולהתאושש.

לדבריו, חיסולו של איז א-דין חדאד, שנחשב לאחת הדמויות הבכירות האחרונות במערך המבצעי של חמאס, מצטרף לשורת חיסולים של מפקדים בכירים בשנה האחרונה, בהם גם ראשי מערכים צבאיים בארגון. עם זאת הדגיש:
“זה שאתה גודע את ראשו של המנהיג לא מביא להכרעה של הארגון. זה לכל היותר מכה קלה בכנף”.

לדבריו, חמאס פועל כיום במבנה מבוזר שמאפשר לו להמשיך לפעול גם לאחר פגיעה בצמרת הפיקוד:
“גם אם מחסלים בכירים, הארגון ממשיך לתפקד, להקיז דם של חיילי צה״ל ולהתעצם בתוך הרצועה”.

אביעד טען כי הארגון ממשיך בתהליכי התחזקות גם תחת הלחימה המתמשכת, בין היתר באמצעות גיוס פעילים חדשים, מינוי מפקדים בשטח, ושיקום תשתיות שנפגעו:
“הם אוספים אמצעי לחימה, משקמים מנהרות שנפגעו, ומייצרים מטענים באמצעים מאולתרים”.

בהתייחסו למערכת המנהרות ברצועה אמר כי חלק ניכר מהן עדיין לא טופל:
“כשני שליש מהמנהרות לא טופלו עדיין”, וציין כי קיימות גם מנהרות בלב אזורים עירוניים.

בנוגע למקורות המימון של חמאס, אמר כי הארגון ממשיך להסתמך על כספים שהוסתרו מראש, לצד שליטה על סיוע הומניטרי המגיע לרצועה.

בהמשך התייחס לסוגיית הסיוע לרצועת עזה, והדגיש את המורכבות:
“יש כאן דילמה קשה – מצד אחד אספקת סיוע לאוכלוסייה, מצד שני החשש שהדבר מחזק את חמאס”.

למרות זאת, ציין כי חמאס אינו נמצא באותו מצב מבצעי כפי שהיה לפני המלחמה:
“האיום הרקטי כמעט ולא קיים, וגם יכולת הפשיטה הקרקעית נפגעה משמעותית”, אמר. “זה לא אותו חמאס של ה־7 באוקטובר, אבל עדיין מדובר בארגון שיכול להכאיב ולהציק”.

בסיום הריאיון הדגיש כי הכרעה מלאה של חמאס אינה משימה פשוטה, וכי מדובר בתהליך ממושך בעל השלכות כבדות.

עורך : איתי סופרין

מפיקה : אירה וקסלר 

קרדיט תמונה: שאטרסטוק 

גיא&nbsp; אביעד על מצב חמאס לאחר חיסולים ממוקדים: פגיעה בצמרת אך המשך פעילות, גיוס כוח אדם ושיקום תשתיות
רב סרן במילואים והיסטוריון צבאי גיא אביעד התייחס בריאיון&nbsp; לבני טיטלבוים בכאן מורשת למצבו הנוכחי של חמאס ברצועת עזה, בעקבות חיסול בכירים מהזרוע הצבאית, וטען כי למרות הפגיעה בצמרת הארגון &ndash; הוא ממשיך לתפקד ולהתאושש.
לדבריו, חיסולו של איז א-דין חדאד, שנחשב לאחת הדמויות הבכירות האחרונות במערך המבצעי של חמאס, מצטרף לשורת חיסולים של מפקדים בכירים בשנה האחרונה, בהם גם ראשי מערכים צבאיים בארגון. עם זאת הדגיש: &ldquo;זה שאתה גודע את ראשו של המנהיג לא מביא להכרעה של הארגון. זה לכל היותר מכה קלה בכנף&rdquo;.
לדבריו, חמאס פועל כיום במבנה מבוזר שמאפשר לו להמשיך לפעול גם לאחר פגיעה בצמרת הפיקוד: &ldquo;גם אם מחסלים בכירים, הארגון ממשיך לתפקד, להקיז דם של חיילי צה״ל ולהתעצם בתוך הרצועה&rdquo;.
אביעד טען כי הארגון ממשיך בתהליכי התחזקות גם תחת הלחימה המתמשכת, בין היתר באמצעות גיוס פעילים חדשים, מינוי מפקדים בשטח, ושיקום תשתיות שנפגעו: &ldquo;הם אוספים אמצעי לחימה, משקמים מנהרות שנפגעו, ומייצרים מטענים באמצעים מאולתרים&rdquo;.
בהתייחסו למערכת המנהרות ברצועה אמר כי חלק ניכר מהן עדיין לא טופל: &ldquo;כשני שליש מהמנהרות לא טופלו עדיין&rdquo;, וציין כי קיימות גם מנהרות בלב אזורים עירוניים.
בנוגע למקורות המימון של חמאס, אמר כי הארגון ממשיך להסתמך על כספים שהוסתרו מראש, לצד שליטה על סיוע הומניטרי המגיע לרצועה.
בהמשך התייחס לסוגיית הסיוע לרצועת עזה, והדגיש את המורכבות: &ldquo;יש כאן דילמה קשה &ndash; מצד אחד אספקת סיוע לאוכלוסייה, מצד שני החשש שהדבר מחזק את חמאס&rdquo;.
למרות זאת, ציין כי חמאס אינו נמצא באותו מצב מבצעי כפי שהיה לפני המלחמה: &ldquo;האיום הרקטי כמעט ולא קיים, וגם יכולת הפשיטה הקרקעית נפגעה משמעותית&rdquo;, אמר. &ldquo;זה לא אותו חמאס של ה־7 באוקטובר, אבל עדיין מדובר בארגון שיכול להכאיב ולהציק&rdquo;.
בסיום הריאיון הדגיש כי הכרעה מלאה של חמאס אינה משימה פשוטה, וכי מדובר בתהליך ממושך בעל השלכות כבדות.
עורך : איתי סופרין
מפיקה : אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה: שאטרסטוק&nbsp;

שיר בפרשה - הנה ימים באים - ישי ריבו

כאן מורשת

Social links

Recent clips