אחיו משה מספר על לוחם צנוע ומסור, על ההתמודדות השקטה עם האובדן ועל הבחירה להמשיך ללמוד ולחזק דווקא ביום הזיכרון

בצלאל צבי קובץ' ז״ל, בן 20 בנופלו, נולד וגדל בירושלים במשפחה גדולה, חמה ומלוכדת. הוא גדל מוקף אהבה, ערכים ותחושת אחריות עמוקה, והיה בן ואח מסור, שתמיד היה שם עבור בני משפחתו – בשקט, בצניעות ובטוב לב.

ב-19 ביוני 2022 התגייס לצה״ל ושירת כלוחם. במהלך שירותו בלט במסירותו, ברוח הלחימה שלו ובמחויבות עמוקה להגנה על המדינה. חבריו ומפקדיו ראו בו אדם ערכי, אחראי ונחוש – כזה שאפשר לסמוך עליו בכל משימה. הוא נפל בקרב בי״ח באייר תשפ״ד, כמעט שנה לאחר גיוסו, לאחר שלחם באומץ ובנחישות.

בריאיון מרגש אצל אלי ביתאן בכאן מורשת מספר אחיו, משה קובץ', על הדרך שבה המשפחה מתמודדת עם האובדן – ועל הבחירה הלא שגרתית שלהם ביום הזיכרון.
״אנחנו כמשפחה חרדית, משפחה של לומדי תורה, החלטנו שלמרות הקושי – נישאר ללמוד ביום הזה״, הוא אומר. ״אנשים מאמינים שלימוד התורה הוא כוח שמחזק את עם ישראל. זו הדרך שלנו להתחבר״.

לדבריו, האמונה היא מקור הכוח המרכזי בהתמודדות:
״הקב״ה לא מביא ניסיון אם אנחנו לא יכולים לעמוד בו. זה לא משהו שמבינים מיד, אבל האמונה נותנת תקווה וכוח להמשיך״.

משה מתאר גם את המורכבות ביחס ליום הזיכרון:
״לא גדלנו על היום הזה, אבל הכאב נמצא אצלנו כל יום, כל השנה. יש כאן קונפליקט – ואנחנו לומדים לחיות איתו. חשוב לכבד כל דרך של זיכרון״.

לצד הדברים, הוא משתף בסיפורים קטנים שמגלים את דמותו של בצלאל. כך למשל, בלילה מאוחר, כשזיהה אישה חוששת מכלב ברחוב, רץ לעברה והרחיק את הכלב – אך בחר להסתיר את מעשהו מתוך צניעות. במקרה אחר, כששכן שאל על שירותו הקרבי, העדיף להמעיט בפרטים כדי לא להדאיג אחרים:
״מספיק שההורים לא ישנים בלילה, למה שגם הוא לא יישן?״

גם הדרך שהובילה אותו לגיוס לא הייתה מובנת מאליה. לאחר אירוע טראומטי שבו איבד חבר בטיול, עבר תהליך אישי מורכב, שבסופו בחר לפעול ולעשות משהו משמעותי: תחילה רצה להיות חובש קרבי, ובהמשך הפך ללוחם ואף יצא לקורס מפקדים.

במילותיו האחרונות בריאיון, מבקש משה להעביר מסר של הנצחה פשוטה אך עמוקה:
״לשמור על קשר עם ההורים. כיבוד הורים – זה הדבר הכי חשוב. זו דרך אמיתית להמשיך את האור שלו״.

לזכרו של בצלאל נתרמה פרוכת בהיכל ישיבה בפתח תקווה, אך עבור משפחתו, הזיכרון אינו מתמצה במעשה אחד – אלא ממשיך לחיות בכל יום, בבחירות הקטנות, באמונה ובמעשים של חסד שקט.

עורך: איתי ספרין

הפקה: אירה וקסלר

צילום: אתר דובר צה"ל

אחיו משה מספר על לוחם צנוע ומסור, על ההתמודדות השקטה עם האובדן ועל הבחירה להמשיך ללמוד ולחזק דווקא ביום הזיכרון
בצלאל צבי קובץ' ז״ל, בן 20 בנופלו, נולד וגדל בירושלים במשפחה גדולה, חמה ומלוכדת. הוא גדל מוקף אהבה, ערכים ותחושת אחריות עמוקה, והיה בן ואח מסור, שתמיד היה שם עבור בני משפחתו &ndash; בשקט, בצניעות ובטוב לב.
ב-19 ביוני 2022 התגייס לצה״ל ושירת כלוחם. במהלך שירותו בלט במסירותו, ברוח הלחימה שלו ובמחויבות עמוקה להגנה על המדינה. חבריו ומפקדיו ראו בו אדם ערכי, אחראי ונחוש &ndash; כזה שאפשר לסמוך עליו בכל משימה. הוא נפל בקרב בי״ח באייר תשפ״ד, כמעט שנה לאחר גיוסו, לאחר שלחם באומץ ובנחישות.
בריאיון מרגש אצל אלי ביתאן בכאן מורשת מספר אחיו, משה קובץ', על הדרך שבה המשפחה מתמודדת עם האובדן &ndash; ועל הבחירה הלא שגרתית שלהם ביום הזיכרון. ״אנחנו כמשפחה חרדית, משפחה של לומדי תורה, החלטנו שלמרות הקושי &ndash; נישאר ללמוד ביום הזה״, הוא אומר. ״אנשים מאמינים שלימוד התורה הוא כוח שמחזק את עם ישראל. זו הדרך שלנו להתחבר״.
לדבריו, האמונה היא מקור הכוח המרכזי בהתמודדות: ״הקב״ה לא מביא ניסיון אם אנחנו לא יכולים לעמוד בו. זה לא משהו שמבינים מיד, אבל האמונה נותנת תקווה וכוח להמשיך״.
משה מתאר גם את המורכבות ביחס ליום הזיכרון: ״לא גדלנו על היום הזה, אבל הכאב נמצא אצלנו כל יום, כל השנה. יש כאן קונפליקט &ndash; ואנחנו לומדים לחיות איתו. חשוב לכבד כל דרך של זיכרון״.
לצד הדברים, הוא משתף בסיפורים קטנים שמגלים את דמותו של בצלאל. כך למשל, בלילה מאוחר, כשזיהה אישה חוששת מכלב ברחוב, רץ לעברה והרחיק את הכלב &ndash; אך בחר להסתיר את מעשהו מתוך צניעות. במקרה אחר, כששכן שאל על שירותו הקרבי, העדיף להמעיט בפרטים כדי לא להדאיג אחרים: ״מספיק שההורים לא ישנים בלילה, למה שגם הוא לא יישן?״
גם הדרך שהובילה אותו לגיוס לא הייתה מובנת מאליה. לאחר אירוע טראומטי שבו איבד חבר בטיול, עבר תהליך אישי מורכב, שבסופו בחר לפעול ולעשות משהו משמעותי: תחילה רצה להיות חובש קרבי, ובהמשך הפך ללוחם ואף יצא לקורס מפקדים.
במילותיו האחרונות בריאיון, מבקש משה להעביר מסר של הנצחה פשוטה אך עמוקה: ״לשמור על קשר עם ההורים. כיבוד הורים &ndash; זה הדבר הכי חשוב. זו דרך אמיתית להמשיך את האור שלו״.
לזכרו של בצלאל נתרמה פרוכת בהיכל ישיבה בפתח תקווה, אך עבור משפחתו, הזיכרון אינו מתמצה במעשה אחד &ndash; אלא ממשיך לחיות בכל יום, בבחירות הקטנות, באמונה ובמעשים של חסד שקט.
עורך: איתי ספרין
הפקה: אירה וקסלר
צילום: אתר דובר צה"ל