ד"ר רועי כהנוביץ', חוקר איראן, המזרח התיכון ומרכז אסיה, התייחס בריאיון לבני טיטלבוים בכאן מורשת לאפשרות של הפתעה איראנית ביום הבחירות, לתוכנית הגרעין ולמתקן בהר מקוש. לדבריו, המשטר האיראני שואף להפוך את המדינה למעצמה עולמית, גם במחיר הפגיעה באוכלוסייה, ואילו היכולת לפגוע במתקנים אסטרטגיים תלויה גם במיקומם ובעומק שבו הוטמנו.

האם איראן עלולה להפתיע את ישראל ביום הבחירות? ד"ר רועי כהנוביץ', חוקר איראן, המזרח התיכון ומרכז אסיה ומחבר הספר איראן והמפרץ הפרסי, התייחס בריאיון לבני  טיטלבוים בכאן מורשת לאפשרות של פעולה איראנית, למדיניות המשטר בטהרן ולתוכנית הגרעין.

כהנוביץ' ביקש להכניס את האיום האיראני להקשר היסטורי וטען כי לאורך כ-300 השנים האחרונות איראן לא הייתה זו שיזמה תקיפות, אלא פעלה בתגובה לאירועים. עם זאת, הוא הדגיש כי המזרח התיכון הוא אזור דינמי וכי אין להתעלם מהאפשרות של פעולות נקם איראניות, גם שנים לאחר האירוע שהוביל אליהן.

"האיראנים לא חושבים מהבטן, הם חושבים מהראש. הם מתכננים את המהלכים שלהם קדימה", אמר. לדבריו, המשטר האיראני עשוי להמתין זמן רב לפני שיממש את תגובותיו, כפי שעולה, לטענתו, מהפיגועים בארגנטינה. הוא הוסיף כי נשמעים דיווחים על כוונות איראניות לפגוע בדיפלומטים ובשגרירים אמריקאים.

בהתייחסו לתוכנית הגרעין האיראנית, אמר כהנוביץ' כי אין בידיו אינדיקציות לכך שאיראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, אך ציין כי יש מידע על העברת ציוד לאזור הר מקוש. לדבריו, מדובר באזור מבודד ומבוצר מבחינה טבעית, שבו נמצאים ככל הנראה מכשירים הקשורים לתוכנית העשרת האורניום.

כהנוביץ' הזכיר כי תוכנית הגרעין האיראנית החלה כבר ב-1956, בתקופת שלטון השאה, ולא נולדה רק בעקבות עליית המשטר האסלאמי או החשיפות בשנות האלפיים. לדבריו, שאיפתה של איראן לפתח יכולת גרעינית קשורה לרצונה להפוך ממעצמה אזורית למעצמה בעלת השפעה עולמית.

"הם רואים את צפון קוריאה, הם רואים את פקיסטן, הם רואים את הודו", אמר, בהתייחסו למדינות בעלות נשק גרעיני. לדבריו, איראן רואה בעצמה ציוויליזציה עתיקה ובעלת מעמד היסטורי, ומבקשת למנוע ממדינות אחרות להתערב בשאיפותיה האסטרטגיות.

לצד השאיפות הללו, התייחס החוקר למצבה הכלכלי הקשה של איראן. לדבריו, מחירי המזון במדינה מזנקים, התושבים מתמודדים עם מחסור בחשמל ובמים, והמטבע המקומי איבד מערכו. לטענתו, המשטר מפנה משאבים מהכנסות הנפט והגז ומגביית המסים לכוחות הדיכוי, לתוכנית הגרעין ולפיתוח מערך הטילים, בעוד האוכלוסייה נותרת במצוקה.

לדבריו, למרות המצוקה, הציבור האיראני חושש לצאת לרחובות בעקבות אירועי ינואר 2026 והדיכוי מצד המשטר. הוא ציין גם את היעדרה של דמות כריזמטית המסוגלת לאחד את מתנגדי המשטר ולהוביל מחאה רחבה שתביא להפלתו. עם זאת, הדגיש כי המצב עשוי להשתנות.

בסיום הריאיון נשאל כהנוביץ' אם פצצה אמריקאית או ישראלית מסוגלת לחדור למתקן שבהר מקוש. הוא הבהיר כי אינו מומחה לחימוש, אך העריך כי פצצה עשויה לפגוע במתקן באופן קשה, וכי ייתכן שיידרשו הכנות מקדימות כדי לחדור אליו.

לדבריו, לאחר התקיפה הישראלית בכור הגרעיני בעיראק, פיזרה איראן את מתקניה האסטרטגיים ברחבי שטחה העצום, כדי להקשות על פגיעה בהם. הוא ציין כי חלק מהמתקנים הוטמנו עמוק מתחת לאדמה, כמו בפורדו, ואחרים מוקמו בסמוך לריכוזי אוכלוסייה גדולים, כמו בטהרן.

הוא סיכם כי פיזור המתקנים והטמעתם במקומות מוגנים הם חלק מהאתגר העומד בפני מי שמבקש לפגוע בתשתיות האסטרטגיות של איראן.

עורך: איתי  סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

קרדיט תמונה:שטרסטוק 

ד"ר רועי כהנוביץ', חוקר איראן, המזרח התיכון ומרכז אסיה, התייחס בריאיון לבני טיטלבוים בכאן מורשת לאפשרות של הפתעה איראנית ביום הבחירות, לתוכנית הגרעין ולמתקן בהר מקוש. לדבריו, המשטר האיראני שואף להפוך את המדינה למעצמה עולמית, גם במחיר הפגיעה באוכלוסייה, ואילו היכולת לפגוע במתקנים אסטרטגיים תלויה גם במיקומם ובעומק שבו הוטמנו.
האם איראן עלולה להפתיע את ישראל ביום הבחירות? ד"ר רועי כהנוביץ', חוקר איראן, המזרח התיכון ומרכז אסיה ומחבר הספר איראן והמפרץ הפרסי, התייחס בריאיון לבני&nbsp; טיטלבוים בכאן מורשת לאפשרות של פעולה איראנית, למדיניות המשטר בטהרן ולתוכנית הגרעין.
כהנוביץ' ביקש להכניס את האיום האיראני להקשר היסטורי וטען כי לאורך כ-300 השנים האחרונות איראן לא הייתה זו שיזמה תקיפות, אלא פעלה בתגובה לאירועים. עם זאת, הוא הדגיש כי המזרח התיכון הוא אזור דינמי וכי אין להתעלם מהאפשרות של פעולות נקם איראניות, גם שנים לאחר האירוע שהוביל אליהן.
"האיראנים לא חושבים מהבטן, הם חושבים מהראש. הם מתכננים את המהלכים שלהם קדימה", אמר. לדבריו, המשטר האיראני עשוי להמתין זמן רב לפני שיממש את תגובותיו, כפי שעולה, לטענתו, מהפיגועים בארגנטינה. הוא הוסיף כי נשמעים דיווחים על כוונות איראניות לפגוע בדיפלומטים ובשגרירים אמריקאים.
בהתייחסו לתוכנית הגרעין האיראנית, אמר כהנוביץ' כי אין בידיו אינדיקציות לכך שאיראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, אך ציין כי יש מידע על העברת ציוד לאזור הר מקוש. לדבריו, מדובר באזור מבודד ומבוצר מבחינה טבעית, שבו נמצאים ככל הנראה מכשירים הקשורים לתוכנית העשרת האורניום.
כהנוביץ' הזכיר כי תוכנית הגרעין האיראנית החלה כבר ב-1956, בתקופת שלטון השאה, ולא נולדה רק בעקבות עליית המשטר האסלאמי או החשיפות בשנות האלפיים. לדבריו, שאיפתה של איראן לפתח יכולת גרעינית קשורה לרצונה להפוך ממעצמה אזורית למעצמה בעלת השפעה עולמית.
"הם רואים את צפון קוריאה, הם רואים את פקיסטן, הם רואים את הודו", אמר, בהתייחסו למדינות בעלות נשק גרעיני. לדבריו, איראן רואה בעצמה ציוויליזציה עתיקה ובעלת מעמד היסטורי, ומבקשת למנוע ממדינות אחרות להתערב בשאיפותיה האסטרטגיות.
לצד השאיפות הללו, התייחס החוקר למצבה הכלכלי הקשה של איראן. לדבריו, מחירי המזון במדינה מזנקים, התושבים מתמודדים עם מחסור בחשמל ובמים, והמטבע המקומי איבד מערכו. לטענתו, המשטר מפנה משאבים מהכנסות הנפט והגז ומגביית המסים לכוחות הדיכוי, לתוכנית הגרעין ולפיתוח מערך הטילים, בעוד האוכלוסייה נותרת במצוקה.
לדבריו, למרות המצוקה, הציבור האיראני חושש לצאת לרחובות בעקבות אירועי ינואר 2026 והדיכוי מצד המשטר. הוא ציין גם את היעדרה של דמות כריזמטית המסוגלת לאחד את מתנגדי המשטר ולהוביל מחאה רחבה שתביא להפלתו. עם זאת, הדגיש כי המצב עשוי להשתנות.
בסיום הריאיון נשאל כהנוביץ' אם פצצה אמריקאית או ישראלית מסוגלת לחדור למתקן שבהר מקוש. הוא הבהיר כי אינו מומחה לחימוש, אך העריך כי פצצה עשויה לפגוע במתקן באופן קשה, וכי ייתכן שיידרשו הכנות מקדימות כדי לחדור אליו.
לדבריו, לאחר התקיפה הישראלית בכור הגרעיני בעיראק, פיזרה איראן את מתקניה האסטרטגיים ברחבי שטחה העצום, כדי להקשות על פגיעה בהם. הוא ציין כי חלק מהמתקנים הוטמנו עמוק מתחת לאדמה, כמו בפורדו, ואחרים מוקמו בסמוך לריכוזי אוכלוסייה גדולים, כמו בטהרן.
הוא סיכם כי פיזור המתקנים והטמעתם במקומות מוגנים הם חלק מהאתגר העומד בפני מי שמבקש לפגוע בתשתיות האסטרטגיות של איראן.
עורך: איתי&nbsp; סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה:שטרסטוק&nbsp;