 

ברקע ההסלמה והדיווחים על תקיפות מדויקות, מתאר מנכ"ל רדיו רן בפרסית, רני עמרני, בראיון עם בני טיטלבוים בכאן מורשת, תמונת מצב מורכבת מתוך איראן: ציבור שמצד אחד מקווה לקריסת המשטר – ומצד שני חושש מהשלכות המלחמה על חייו.

לדבריו, למרות מגבלות קשות על חופש המידע, אזרחים רבים מצליחים לעקוף את החסימות באמצעות VPN ואמצעים נוספים, וכך נחשפים גם לקולות שאינם נשלטים בידי השלטון. “יש זרימה של מידע”, הוא אומר, “גם אם היא חלקית ומסוכנת”.

שמחה לצד חשש

עמרני מתאר תחושת סיפוק מסוימת בקרב חלקים בציבור האיראני מהפגיעות במוקדי כוח של המשטר, אך מדגיש כי לצידה קיימת דאגה גוברת – במיוחד על רקע איומים לפגיעה בתשתיות אזרחיות כמו חשמל ומים.
“יש פחד שהאזרחים ישלמו את המחיר”, הוא מציין.

לדבריו, המשטר עצמו מחריף את הסיכון בכך שהוא ממקם תשתיות צבאיות ומשגרים בתוך אזורים אזרחיים – תופעה המוכרת גם מזירות אחרות במזרח התיכון.

“המשטר כבר לא מתפקד כמדינה”

בהערכת מצב חריגה, טוען אמרני כי המערכת המדינית באיראן כמעט ואינה מתפקדת:
“מי שמנהל בפועל את המדינה הם משמרות המהפכה”, הוא אומר, ומשווה זאת למצב שבו הנהגה צבאית-חמושה מחליפה מנגנון שלטוני מסודר.

לדבריו, חיסולים ופגיעות בבכירים יצרו מצב שבו הדרג הצבאי הוא הגורם הדומיננטי היחיד שנותר יציב.

האי ח׳ארג׳ – נקודת תורפה קריטית

אחד הנושאים המרכזיים שעלו בשיחה הוא חשיבותו של האי ח׳ארג׳.
לפי עמרני, האי אחראי לכ-98% מייצוא הנפט של איראן – מקור ההכנסה המרכזי של המדינה.

“אם סוגרים את הברז הזה – אין כסף”, הוא מסביר. “לא למשכורות, לא למנגנוני הביטחון, ולא להמשך תפקוד המשטר”.

במצב כזה, הוא מעריך, הפגיעה הכלכלית עלולה להפוך ל“שובר שוויון” ולהאיץ תהליכי קריסה פנימיים.

בין הפלת המשטר לעתיד המדינה

לצד הקריאות להמשך הלחץ על המשטר, מדגיש עמרני כי פגיעה רחבה בתשתיות אזרחיות עלולה לפגוע קשות בעתידה של איראן – גם ביום שאחרי.

“זה לא רק המשטר – זו המדינה עצמה”, הוא אומר. “שיקום כזה יכול לקחת שנים רבות”.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

קרדיט תמונה :שאטרסטוק 

&nbsp;
ברקע ההסלמה והדיווחים על תקיפות מדויקות, מתאר מנכ"ל רדיו רן בפרסית, רני עמרני, בראיון עם בני טיטלבוים בכאן מורשת, תמונת מצב מורכבת מתוך איראן: ציבור שמצד אחד מקווה לקריסת המשטר &ndash; ומצד שני חושש מהשלכות המלחמה על חייו.
לדבריו, למרות מגבלות קשות על חופש המידע, אזרחים רבים מצליחים לעקוף את החסימות באמצעות VPN ואמצעים נוספים, וכך נחשפים גם לקולות שאינם נשלטים בידי השלטון. &ldquo;יש זרימה של מידע&rdquo;, הוא אומר, &ldquo;גם אם היא חלקית ומסוכנת&rdquo;.
שמחה לצד חשש
עמרני מתאר תחושת סיפוק מסוימת בקרב חלקים בציבור האיראני מהפגיעות במוקדי כוח של המשטר, אך מדגיש כי לצידה קיימת דאגה גוברת &ndash; במיוחד על רקע איומים לפגיעה בתשתיות אזרחיות כמו חשמל ומים. &ldquo;יש פחד שהאזרחים ישלמו את המחיר&rdquo;, הוא מציין.
לדבריו, המשטר עצמו מחריף את הסיכון בכך שהוא ממקם תשתיות צבאיות ומשגרים בתוך אזורים אזרחיים &ndash; תופעה המוכרת גם מזירות אחרות במזרח התיכון.
&ldquo;המשטר כבר לא מתפקד כמדינה&rdquo;
בהערכת מצב חריגה, טוען אמרני כי המערכת המדינית באיראן כמעט ואינה מתפקדת: &ldquo;מי שמנהל בפועל את המדינה הם משמרות המהפכה&rdquo;, הוא אומר, ומשווה זאת למצב שבו הנהגה צבאית-חמושה מחליפה מנגנון שלטוני מסודר.
לדבריו, חיסולים ופגיעות בבכירים יצרו מצב שבו הדרג הצבאי הוא הגורם הדומיננטי היחיד שנותר יציב.
האי ח׳ארג׳ &ndash; נקודת תורפה קריטית
אחד הנושאים המרכזיים שעלו בשיחה הוא חשיבותו של האי ח׳ארג׳. לפי עמרני, האי אחראי לכ-98% מייצוא הנפט של איראן &ndash; מקור ההכנסה המרכזי של המדינה.
&ldquo;אם סוגרים את הברז הזה &ndash; אין כסף&rdquo;, הוא מסביר. &ldquo;לא למשכורות, לא למנגנוני הביטחון, ולא להמשך תפקוד המשטר&rdquo;.
במצב כזה, הוא מעריך, הפגיעה הכלכלית עלולה להפוך ל&ldquo;שובר שוויון&rdquo; ולהאיץ תהליכי קריסה פנימיים.
בין הפלת המשטר לעתיד המדינה
לצד הקריאות להמשך הלחץ על המשטר, מדגיש עמרני כי פגיעה רחבה בתשתיות אזרחיות עלולה לפגוע קשות בעתידה של איראן &ndash; גם ביום שאחרי.
&ldquo;זה לא רק המשטר &ndash; זו המדינה עצמה&rdquo;, הוא אומר. &ldquo;שיקום כזה יכול לקחת שנים רבות&rdquo;.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה :שאטרסטוק&nbsp;