ראיו עם בני טיטלבוים בכאן מורשת, מבהיר ממובילי "השמאל האמוני" את עמדתו: ישראל אחראית למה שמתרחש בעזה, גם אם חמאס הוא הפושע העיקרי

האם מדינת ישראל נושאת באחריות לרעב בעזה? אביעד הומינר־רוזנבלום, ממובילי "השמאל האמוני", חתום על מודעה הקוראת למניעת גירוש ורעב בעזה, ועומד מאחוריה גם בראיון שערך עם בני טיטלבוים בכאן מורשת.

"השמאל האמוני היא קבוצה של מסורתיים, דתיים וחרדים שקמה לפני שלוש שנים, מתוך רצון להשמיע קול יהודי אחר," הסביר. "אנחנו לא מפלגה אלא קהילה – קבוצת לימוד, חינוך ופעילות ציבורית."

הומינר־רוזנבלום הסביר כי הקריאה לעצור את הרעב לא נשענת רק על מקורות שמאליים:
"גם עמית סגל, לא בדיוק חבר בשמאל, מודה שיש רעב בעזה. גם נתניהו לא מכחיש שיש רעב – רק חושש מהשימוש שעושה בו חמאס. אם מדינת ישראל לקחה אחריות על הסיוע ההומניטרי – זו גם האחריות שלה למצב בשטח."

הוא אינו מקל ראש בפשעי חמאס:
"חמאס אשם ראשי. זו חבורה של אנשים מתועבים שמוכנים להקריב את עמם. אבל ברגע שכבשנו 75% מהשטח, לקחנו אחריות על האוכלוסייה, כולל על הסיוע – זה עלינו."

כשנשאל מדוע הקריאה מופנית לישראל ולא לחמאס, ענה:
"אני אזרח במדינה דמוקרטית. יש לי כתובת אחת לדרישות – ממשלת ישראל. מחמאס אין לי דרישות. חמאס הוא האויב – אבל גם למלחמה יש גבולות. זה ערך יהודי."

במהלך השיחה, הביא דוגמה ממלחמת השחרור:
"נתן אלתרמן פרסם את השיר 'על זאת', שגינה הרג חפים מפשע. בן־גוריון שלח אותו לכל חיילי צה"ל – תוך כדי המלחמה. גם אז הבינו שלמלחמה יש כללים."

על הביקורת שקמפיין כזה מתפרש כהזדהות עם החמאס:
"זה פשוט לא נכון. מי שלא מחזיר את החטופים – זו חמאס. אנחנו תובעים מישראל לנהוג באחריות. לדרוש ממנה – זה לא לוותר על הניצחון, זה לשמור על המצפון."

במבט קדימה, סיכם:
"אנחנו לא מפלגה ולא שואפים למנדטים. אנחנו קול מוסרי – שמבקש להחזיר את הדתיות למקום שמציב גבולות ללאומנות. אני מקווה שהקול הזה ילך ויתרחב."

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

קרדיט תמונה:שאטרסטוק