עו"ד ד"ר יונה שרקי, היועץ המשפטי של  המרכז למדיניות הגירה ישראלית טוען ״יש אלפים מתושבי אתיופיה שאינם יהודים וממלאים את מחנות הממתינים לעלייה״

 מתוך "מנדי ביתאן " 9.2.22 ח באדר תשפ"ב

עו"ד ד"ר יונה שרקי, היועץ המשפטי של &nbsp;המרכז למדיניות הגירה ישראלית טוען ״יש אלפים מתושבי אתיופיה שאינם יהודים וממלאים את מחנות הממתינים לעלייה״
&nbsp;מתוך "מנדי ביתאן " 9.2.22 ח באדר תשפ"ב

כאן מורשת

3חלק מהעולים לא מתיימרים להיות יהודים

 המסר החינוכי המרגש של אבינועם הרש מטור על בת מצווה שכמעט התרוקנה ועד סיפורה של אמונה יהודית דנינו ז״ל — אבינועם הרש קורא להורים לחנך לאכפתיות, רגישות וסולידריות חברתית

בטור חינוכי מרגש  אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת סיפר אבינועם הרש על זוג הורים שבתם, תלמידת “כיתה קטנה”, חגגה בת מצווה — אך דקות לאחר תחילת האירוע גילו כי כמעט אף אחת מבנות השכבה לא הגיעה.

לדבריו, במקום להיכנס לייאוש, ההורים החליטו לפעול. “הם התקשרו ליו״ר ועד ההורים, השיגו מספרי טלפון, והתחילו פשוט להתקשר להורים של הבנות”, סיפר. “אחרי פחות משעה התחילו להגיע בת אחרי בת, עד שלבסוף יותר מ־50 בנות הגיעו לחגיגה”.

הרש אמר כי הסיפור מלמד שגם ברגעים קשים ורגישים, לפעמים צריך “לקום ולעשות מעשה”. לדבריו, “במקום שאין אנשים — השתדל להיות איש”.

בהמשך הטור שיתף הרש בסיפורה של אמונה יהודית דנינו, שנהרגה בתאונת דרכים בדרום הר חברון בגיל 16 וחצי. הוא תיאר אותה כנערה יוצאת דופן, בעלת רגישות חברתית נדירה.

“בכל טיול שנתי היא הייתה ניגשת למחנכת ואומרת: אם יש תלמידה שאין לה עם מי להיות בחדר — אני אהיה איתה”, סיפר.

לדבריו, מי שמכיר את עולם החינוך יודע עד כמה משמעותי הדבר עבור בני נוער. “אין רגע שתלמידים מחכים לו יותר בטיול השנתי מאשר החלוקה לחדרים”, אמר. “לוותר על זה בשביל מישהי שנשארה לבד — זו גדלות אמיתית”.

הרש הדגיש כי דווקא בטיולים השנתיים נחשפים הערכים האמיתיים של התלמידים. “הטיול הוא תמונת מראה”, אמר. “יש תלמידים שבכיתה נראים שקטים או אדישים, ובשטח פתאום מתגלים כאנשים מדהימים — מרימים זבל, סוחבים ציוד, דואגים לאחרים”.

בסיום קרא להורים לשוחח עם ילדיהם לפני ואחרי טיולים שנתיים, ולעודד אותם לגלות אחריות, אכפתיות ויוזמה חברתית.

“הטיול השנתי הוא לא רק כיף ופאן”, סיכם. “זו הזדמנות לגלות איזה בני אדם אנחנו רוצים להיות”.

עורך איתי סופרין

מפיק רביד ליפקין

&nbsp;המסר החינוכי המרגש של אבינועם הרש מטור על בת מצווה שכמעט התרוקנה ועד סיפורה של אמונה יהודית דנינו ז״ל &mdash; אבינועם הרש קורא להורים לחנך לאכפתיות, רגישות וסולידריות חברתית
בטור חינוכי מרגש&nbsp; אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת סיפר אבינועם הרש על זוג הורים שבתם, תלמידת &ldquo;כיתה קטנה&rdquo;, חגגה בת מצווה &mdash; אך דקות לאחר תחילת האירוע גילו כי כמעט אף אחת מבנות השכבה לא הגיעה.
לדבריו, במקום להיכנס לייאוש, ההורים החליטו לפעול. &ldquo;הם התקשרו ליו״ר ועד ההורים, השיגו מספרי טלפון, והתחילו פשוט להתקשר להורים של הבנות&rdquo;, סיפר. &ldquo;אחרי פחות משעה התחילו להגיע בת אחרי בת, עד שלבסוף יותר מ־50 בנות הגיעו לחגיגה&rdquo;.
הרש אמר כי הסיפור מלמד שגם ברגעים קשים ורגישים, לפעמים צריך &ldquo;לקום ולעשות מעשה&rdquo;. לדבריו, &ldquo;במקום שאין אנשים &mdash; השתדל להיות איש&rdquo;.
בהמשך הטור שיתף הרש בסיפורה של אמונה יהודית דנינו, שנהרגה בתאונת דרכים בדרום הר חברון בגיל 16 וחצי. הוא תיאר אותה כנערה יוצאת דופן, בעלת רגישות חברתית נדירה.
&ldquo;בכל טיול שנתי היא הייתה ניגשת למחנכת ואומרת: אם יש תלמידה שאין לה עם מי להיות בחדר &mdash; אני אהיה איתה&rdquo;, סיפר.
לדבריו, מי שמכיר את עולם החינוך יודע עד כמה משמעותי הדבר עבור בני נוער. &ldquo;אין רגע שתלמידים מחכים לו יותר בטיול השנתי מאשר החלוקה לחדרים&rdquo;, אמר. &ldquo;לוותר על זה בשביל מישהי שנשארה לבד &mdash; זו גדלות אמיתית&rdquo;.
הרש הדגיש כי דווקא בטיולים השנתיים נחשפים הערכים האמיתיים של התלמידים. &ldquo;הטיול הוא תמונת מראה&rdquo;, אמר. &ldquo;יש תלמידים שבכיתה נראים שקטים או אדישים, ובשטח פתאום מתגלים כאנשים מדהימים &mdash; מרימים זבל, סוחבים ציוד, דואגים לאחרים&rdquo;.
בסיום קרא להורים לשוחח עם ילדיהם לפני ואחרי טיולים שנתיים, ולעודד אותם לגלות אחריות, אכפתיות ויוזמה חברתית.
&ldquo;הטיול השנתי הוא לא רק כיף ופאן&rdquo;, סיכם. &ldquo;זו הזדמנות לגלות איזה בני אדם אנחנו רוצים להיות&rdquo;.
עורך איתי סופרין
מפיק רביד ליפקין

"טור חינוך -“הטיול השנתי חושף את מי שאנחנו באמת

בין הזנחת הצפון לפוליטיקה של זהויות: ויכוח סוער על סדר היום הציבורי

בפאנל עם שלומית גולדין הלוי ויונתן דובוב אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת על אירועי היום התפתח דיון רחב שנע בין ביקורת על תחושת ההזנחה של יישובי הצפון לבין העיסוק הגובר בפוליטיקה הפנימית בישראל.

בפתח הדברים נטען כי קיימת אדישות ציבורית כלפי המתרחש בצפון, כאשר אחד המשתתפים טען כי אזורים המרוחקים ממרכז הארץ אינם זוכים לתשומת לב עד שהאירועים מגיעים לאזור תל אביב. מנגד, נשמעה הסתייגות מההכללה, והודגש כי בחודשים האחרונים דווקא גבר העיסוק התקשורתי במצב בצפון.

בהמשך הדיון התרחב השיח לסוגיית שילובם של נציגים ממשפחות חטופים בזירה הפוליטית. נטען כי כניסתם למפלגות שונות עלולה להפוך אותם ל“קלף פוליטי”, ולשקף מגמה רחבה יותר של פוליטיזציה של נושאים רגישים. במקביל עלתה ביקורת על כך שמפלגות שונות מאמצות נציגים כאלה בהתאם לאופי האלקטורלי שלהן.

נושא נוסף שעלה הוא חיבורו של צביקה מור למפלגת הציונות הדתית, מהלך שתואר כחריג פוליטית. חלק מהמשתתפים טענו כי מדובר במהלך שאינו משנה באופן מהותי את המפה האידאולוגית בתוך המפלגה, בעוד אחרים ראו בו ביטוי למגמה רחבה של חיזוק ייצוגים מהשבעה באוקטובר בזירה הציבורית.

בהמשך הדיון עלתה סוגיית גיוס החרדים והאפשרות לשיתופי פעולה פוליטיים חדשים בין מחנות שונים. נטען כי לעיתים מדובר ב“קלפים פוליטיים” יותר מאשר בשינוי מהותי בעמדות, וכי המערכת הפוליטית מתכנסת יותר ויותר סביב חלוקה של “מחנה תומכי נתניהו” מול “מתנגדיו”.

עוד נדונה האפשרות להקמת מפלגת ימין חדשה בראשות גלעד ארדן, על רקע תחושת ייצוג חסר בקרב מצביעי ימין שאינם מזדהים עם הליכוד או עם מפלגות הימין הקיימות. חלק מהמשתתפים הביעו ספק ביכולת של מפלגה כזו לעבור את אחוז החסימה או לאחד קהלים שונים.

לקראת סיום עלתה גם ביקורת על השיח הציבורי סביב זהות עירונית ותרבותית, בדגש על מתחים בין חילונים לדתיים בערים מעורבות, לצד דיון בתחושת השייכות במרכז הארץ ובתל אביב בפרט.

הדיון הסתיים ללא הסכמות, אך תוך הדגשה כי המערכת הפוליטית בישראל ממשיכה להתפצל לקווים חדשים שאינם בהכרח אידאולוגיים קלאסיים, אלא נשענים יותר ויותר על זהות, נאמנות ומבנה גושי.

עורך איתי סופרין

מפיק רביד ליפקין

בין הזנחת הצפון לפוליטיקה של זהויות: ויכוח סוער על סדר היום הציבורי
בפאנל&nbsp;עם שלומית גולדין הלוי ויונתן דובוב&nbsp;אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת&nbsp;על אירועי היום התפתח דיון רחב שנע בין ביקורת על תחושת ההזנחה של יישובי הצפון לבין העיסוק הגובר בפוליטיקה הפנימית בישראל.
בפתח הדברים נטען כי קיימת אדישות ציבורית כלפי המתרחש בצפון, כאשר אחד המשתתפים טען כי אזורים המרוחקים ממרכז הארץ אינם זוכים לתשומת לב עד שהאירועים מגיעים לאזור תל אביב. מנגד, נשמעה הסתייגות מההכללה, והודגש כי בחודשים האחרונים דווקא גבר העיסוק התקשורתי במצב בצפון.
בהמשך הדיון התרחב השיח לסוגיית שילובם של נציגים ממשפחות חטופים בזירה הפוליטית. נטען כי כניסתם למפלגות שונות עלולה להפוך אותם ל&ldquo;קלף פוליטי&rdquo;, ולשקף מגמה רחבה יותר של פוליטיזציה של נושאים רגישים. במקביל עלתה ביקורת על כך שמפלגות שונות מאמצות נציגים כאלה בהתאם לאופי האלקטורלי שלהן.
נושא נוסף שעלה הוא חיבורו של צביקה מור למפלגת הציונות הדתית, מהלך שתואר כחריג פוליטית. חלק מהמשתתפים טענו כי מדובר במהלך שאינו משנה באופן מהותי את המפה האידאולוגית בתוך המפלגה, בעוד אחרים ראו בו ביטוי למגמה רחבה של חיזוק ייצוגים מהשבעה באוקטובר בזירה הציבורית.
בהמשך הדיון עלתה סוגיית גיוס החרדים והאפשרות לשיתופי פעולה פוליטיים חדשים בין מחנות שונים. נטען כי לעיתים מדובר ב&ldquo;קלפים פוליטיים&rdquo; יותר מאשר בשינוי מהותי בעמדות, וכי המערכת הפוליטית מתכנסת יותר ויותר סביב חלוקה של &ldquo;מחנה תומכי נתניהו&rdquo; מול &ldquo;מתנגדיו&rdquo;.
עוד נדונה האפשרות להקמת מפלגת ימין חדשה בראשות גלעד ארדן, על רקע תחושת ייצוג חסר בקרב מצביעי ימין שאינם מזדהים עם הליכוד או עם מפלגות הימין הקיימות. חלק מהמשתתפים הביעו ספק ביכולת של מפלגה כזו לעבור את אחוז החסימה או לאחד קהלים שונים.
לקראת סיום עלתה גם ביקורת על השיח הציבורי סביב זהות עירונית ותרבותית, בדגש על מתחים בין חילונים לדתיים בערים מעורבות, לצד דיון בתחושת השייכות במרכז הארץ ובתל אביב בפרט.
הדיון הסתיים ללא הסכמות, אך תוך הדגשה כי המערכת הפוליטית בישראל ממשיכה להתפצל לקווים חדשים שאינם בהכרח אידאולוגיים קלאסיים, אלא נשענים יותר ויותר על זהות, נאמנות ומבנה גושי.
עורך איתי סופרין
מפיק רביד ליפקין

הפרלמנט -תחושת ניתוק מהצפון, גיוס החרדים, שילוב משפחות חטופים בפוליטיקה וההתארגנויות החדשות בימין ובשמאל

יו״ר ועד מושב נטועה מתאר מציאות בלתי נסבלת של אזעקות, רחפנים ופחד יומיומי: “כל חצי שעה אזעקה, הילדים חיים בתרגולת כמו בצבא”

“זו זוועה, פשוט זוועה” — כך תיאר יואב כהן, יו״ר ועד המושב נטועה, את חיי התושבים ביישובי קו העימות הסמוכים לגבול לבנון.

בריאיון טעון  לבני טיטלבוים בכאן מורשת סיפר כהן כי המושב נמצא במרחק של כחצי קילומטר בלבד מהגבול. לדבריו, התושבים חיים תחת איום מתמשך של רחפנים ואזעקות, ללא תחושת ביטחון בסיסית וללא מענה מספק מצד המדינה.

“ראש הממשלה מדבר על העמידה האיתנה של תושבי הצפון”, אמר בכעס. “איזו עמידה איתנה? הילדים שלי בכיתה ב’ וד’. הם אמורים להחליף את הצבא? אני רוצה שהם ישרתו כלוחמים כשיגיע הזמן — לא בתור ילדים”.

כהן תיאר מציאות של שגרה בלתי אפשרית: “אתמול היו אצלנו שש אזעקות. כל חצי שעה אזעקה, רחפנים כל רגע. איזה מין חיים אלה? פעם יש לימודים, פעם אין לימודים, פעם אומרים מסוכן ופעם לא”.

לדבריו, האיום המרכזי כיום הוא הרחפנים, שלעתים כלל אינם מזוהים בזמן אמת. “זה כלי קטן מאוד, קשה לזהות אותו. לפעמים יש התרעה ולפעמים לא. רק אחרי שהוא עובר אתה רואה את חוט הסיב האופטי ומבין כמה קרוב זה היה אליך”.

במהלך הריאיון מתח כהן ביקורת חריפה על היעדר פתרונות לתושבי היישובים הצמודים לגדר. “ישבנו עם נציגים ממשרד הביטחון ומהצבא — ואין לאף אחד תשובות. ביקשנו אפילו רובי ציד כדי שנוכל להתמודד עם רחפנים. אין שום מענה”.

מעבר לאיום הביטחוני, התריע כהן גם על המשבר הכלכלי שפוגע באזור. לדבריו, החקלאות והתיירות קרסו, ואנשים חוששים להגיע ליישובים הסמוכים לגבול. “אם לא נמות מרחפנים — נמות מרעב”, אמר. “אין עדיין החלטת ממשלה מסודרת על פיצויים”.

כהן, אב ל־11 ילדים, סיפר גם על ההתמודדות המשפחתית. “רק בלילה אני יודע איפה כולם. ביום הילדים מסתובבים, ואתה כל הזמן חושב אם הם קרובים למיגונית. כל אזעקה כזאת היא התמוטטות עצבים — בעיקר של אשתי”.

לדבריו, ילדיו כבר חיים בתוך “תרגולת מלחמה”. “אני מסביר לתאומות שלי לא לפחד, אבל לדעת תמיד איפה המרחב המוגן הקרוב. זה כבר נהיה כמו תרגיל טירונים. הילדים שלי מתורגלים”.

בסיום קרא כהן למדינה לפנות לפחות את הילדים מהיישובים הצמודים לגדר עד למציאת פתרון. “אנחנו לא הרבה יישובים, אפשר לספור אותנו על שתי ידיים. קחו את הילדים שלנו למקומות בטוחים. אל תחכו לאסון”.

עורך איתי סופרין

מפיק רביד ליפקין

יו״ר ועד מושב נטועה מתאר מציאות בלתי נסבלת של אזעקות, רחפנים ופחד יומיומי: &ldquo;כל חצי שעה אזעקה, הילדים חיים בתרגולת כמו בצבא&rdquo;
&ldquo;זו זוועה, פשוט זוועה&rdquo; &mdash; כך תיאר יואב כהן, יו״ר ועד המושב נטועה, את חיי התושבים ביישובי קו העימות הסמוכים לגבול לבנון.
בריאיון טעון&nbsp; לבני טיטלבוים בכאן מורשת סיפר כהן כי המושב נמצא במרחק של כחצי קילומטר בלבד מהגבול. לדבריו, התושבים חיים תחת איום מתמשך של רחפנים ואזעקות, ללא תחושת ביטחון בסיסית וללא מענה מספק מצד המדינה.
&ldquo;ראש הממשלה מדבר על העמידה האיתנה של תושבי הצפון&rdquo;, אמר בכעס. &ldquo;איזו עמידה איתנה? הילדים שלי בכיתה ב&rsquo; וד&rsquo;. הם אמורים להחליף את הצבא? אני רוצה שהם ישרתו כלוחמים כשיגיע הזמן &mdash; לא בתור ילדים&rdquo;.
כהן תיאר מציאות של שגרה בלתי אפשרית: &ldquo;אתמול היו אצלנו שש אזעקות. כל חצי שעה אזעקה, רחפנים כל רגע. איזה מין חיים אלה? פעם יש לימודים, פעם אין לימודים, פעם אומרים מסוכן ופעם לא&rdquo;.
לדבריו, האיום המרכזי כיום הוא הרחפנים, שלעתים כלל אינם מזוהים בזמן אמת. &ldquo;זה כלי קטן מאוד, קשה לזהות אותו. לפעמים יש התרעה ולפעמים לא. רק אחרי שהוא עובר אתה רואה את חוט הסיב האופטי ומבין כמה קרוב זה היה אליך&rdquo;.
במהלך הריאיון מתח כהן ביקורת חריפה על היעדר פתרונות לתושבי היישובים הצמודים לגדר. &ldquo;ישבנו עם נציגים ממשרד הביטחון ומהצבא &mdash; ואין לאף אחד תשובות. ביקשנו אפילו רובי ציד כדי שנוכל להתמודד עם רחפנים. אין שום מענה&rdquo;.
מעבר לאיום הביטחוני, התריע כהן גם על המשבר הכלכלי שפוגע באזור. לדבריו, החקלאות והתיירות קרסו, ואנשים חוששים להגיע ליישובים הסמוכים לגבול. &ldquo;אם לא נמות מרחפנים &mdash; נמות מרעב&rdquo;, אמר. &ldquo;אין עדיין החלטת ממשלה מסודרת על פיצויים&rdquo;.
כהן, אב ל־11 ילדים, סיפר גם על ההתמודדות המשפחתית. &ldquo;רק בלילה אני יודע איפה כולם. ביום הילדים מסתובבים, ואתה כל הזמן חושב אם הם קרובים למיגונית. כל אזעקה כזאת היא התמוטטות עצבים &mdash; בעיקר של אשתי&rdquo;.
לדבריו, ילדיו כבר חיים בתוך &ldquo;תרגולת מלחמה&rdquo;. &ldquo;אני מסביר לתאומות שלי לא לפחד, אבל לדעת תמיד איפה המרחב המוגן הקרוב. זה כבר נהיה כמו תרגיל טירונים. הילדים שלי מתורגלים&rdquo;.
בסיום קרא כהן למדינה לפנות לפחות את הילדים מהיישובים הצמודים לגדר עד למציאת פתרון. &ldquo;אנחנו לא הרבה יישובים, אפשר לספור אותנו על שתי ידיים. קחו את הילדים שלנו למקומות בטוחים. אל תחכו לאסון&rdquo;.
עורך איתי סופרין
מפיק רביד ליפקין

3חלק מהעולים לא מתיימרים להיות יהודים

כאן מורשת

Social links

Recent clips